## Steinsaltz on Taanit Daf 22a

###### Steinsaltz on Taanit 22a:1
[Steinsaltz on Taanit 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:1)

**לצפרא כרכינהו ושקלינהו** [בבוקר כרכו החכמים את המצעות הללו ונטלו אותם איתם] **וקמו ונפקו להו לשוקא** [ועמדו ויצאו להם לשוק] **ואשכחינהו** [ומצא אותם] אבא אומנא, **אמרו ליה** [לו] אותם החכמים: **לשיימיה מר היכי שוו** [שיעריך אדוני כמה שווים] מצעות אלה? **אמר להו** [להם]: **הכי והכי** [כך וכך] הם שווים. **אמרו ליה** [לו]: **ודלמא שוו טפי** [ושמא הם שווים יותר]? **אמר להו** [להם]: **בהכי שקלינהו** [בכך קניתי אותם]. **אמרו ליה** [לו]: **דידך ניהו** [שלך הם] **ושקלינהו מינך** [ואנו נטלנו אותם ממך].


###### Steinsaltz on Taanit 22a:2
[Steinsaltz on Taanit 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:2)

לאחר שסיפרו לו את הענין **אמרו ליה** [לו]: **במטותא מינך במאי חשדתינן** [בבקשה ממך, אמור במה חשדת אותנו], כלומר, איך הסברת לעצמך את העובדה שאנחנו באים ונוטלים ממך מצעות, ואתה לא אמרת דבר? **אמר להו** [להם]: **אמינא** [אמרתי] בלבי: ודאי **פדיון שבויים איקלע להו לרבנן** [הזדמן להם לחכמים] והיו צריכים לכסף לצורך זה **ואכסיפו למימר** [והתביישו לומר] **לי** ולבקש ממני כסף ולכן נטלו מבלי לבקש. **אמרו ליה** [לו]: **השתא נשקלינהו מר** [עכשיו, שנתברר הענין שיקח אותם אדוני]! **אמר להו** [להם]: **מההוא שעתא אסחתינהו מדעתאי** [מאותה שעה הסחתי אותם מדעתי] כדי לתת אותם **לצדקה,** שבלבי כבר נדבתים לצורך זה, ואינני יכול ליטלם שוב.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:3
[Steinsaltz on Taanit 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:3)

**הוה קא חלשא דעתיה** [נחלשה דעתו, נעלב] **רבא משום** הכבוד לו זכה **אביי,** שהיה בא לו שלום משמים בכל ערב שבת והוא לא זכה לכך אלא מערב יום הכיפורים אחד למשנהו, **אמרו ליה** [לו]: **מסתייך דקא מגנית אכולא כרכא** [דייך שאתה מגן בזכותך על כל העיר] שאתה גר בה.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:4
[Steinsaltz on Taanit 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:4)

א ועוד לענין צדקותם של אנשים פשוטים, מסופר: **ר' ברוקא חוזאה** [מהמקום חוזאי] **הוה שכיח בשוקא** [היה מצוי בשוק] של המקום **בי לפט, הוה שכיח** [היה מצוי] **אליהו** הנביא **גביה** [אצלו], **אמר ליה** [לו] פעם אחת לאליהו: **איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי** [האם יש בשוק זה על כל האנשים שבו מישהו שהוא בן עולם הבא]? **אמר ליה** [לו]: **לא. אדהכי והכי** [בינתיים] **חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה** [ראה אדם אחד שהיה נעול נעלים שחורות שלא כמנהג ישראל ולא היו לו חוטי תכלת, ציציות, בבגדו]. **אמר ליה** [לו] אליהו לר' ברוקא: **האי בר עלמא דאתי** [אדם זה בן עולם הבא] **הוא.**


###### Steinsaltz on Taanit 22a:5
[Steinsaltz on Taanit 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:5)

**רהט בתריה** [רץ ר' ברוקא אחריו], **אמר ליה** [לו]: **מאי עובדך** [מה מעשיך]? **אמר ליה** [לו]: **זיל האידנא** [לך עכשיו], שאין לי זמן **ותא** [ובוא] **למחר** ואז נשוחח. **למחר אמר ליה** [לו]: **מאי עובדך** [מה מעשיך] הטובים? **אמר ליה** [לו]: **זנדוקנא אנא** [שומר בית הסוהר אני] **ואסרנא גברי** [ואני אוסר גברים] **לחוד ונשי** [ונשים] **לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו** [ואני מכניס את מיטתי בין אלה לאלה כדי שלא יבואו] **לידי איסורא** [איסור], **כי חזינא** [כאשר רואה אני] **בת ישראל דיהבי** [שנותנים] **עלה עינייהו** [עיניהם בה] **מסרנא נפשאי ומצילנא לה** [מוסר אני את נפשי ומציל אותה]. **יומא חד הוות** [יום אחד היתה] **נערה מאורסה גבן** [אצלנו] **דיהבו** [שנתנו] **בה גוים עינייהו** [עיניהם], **שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה, ואמרי: דיסתנא** [לקחתי שמרי יין שהם אדומים ושמתי לה בשיפולי בגדה ואמרתי: נידה] **היא,** כדי שיניחו לה.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:6
[Steinsaltz on Taanit 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:6)

**אמר ליה** [לו] ר' ברוקא: **מאי טעמא לית לך** [מה טעם, משום מה אין לך] **חוטי** ציצית **ורמית מסאני אוכמי** [ונועל אתה נעלים שחורות]? **אמר ליה** [לו]: **עיילנא ונפיקנא ביני** [יוצא ונכנס אני בין] **גוים** כאשר אני לבוש כך, **כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא** [כדי שלא ידעו שיהודי אני], **כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו** [וכאשר הם גוזרים גזירה, מודיע אני לחכמים והם מבקשים רחמים, מתפללים ומבטלים את גזירתם]. ושאל אותו: **ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך, ואמרת לי זיל האידנא ותא** [ומה טעם הדבר שכאשר אמרתי לך אני מה מעשיך, ואמרת לי לך עכשיו ובוא] **למחר? אמר ליה** [לו]: **בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא** [באותה שעה גזרו גזירה, ואמרתי] בלבי: **ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן, דלבעי רחמי עלה דמילתא** [בתחילה אלך ואודיע להם לחכמים, שיבקשו רחמים על הדבר].


###### Steinsaltz on Taanit 22a:7
[Steinsaltz on Taanit 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:7)

**אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי** [בינתיים באו שנים אחרים] לשוק. **אמר ליה** [לו] אליהו הנביא לר' ברוקא: **הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו** [אלה גם כן בני עולם הבא הם]. **אזל לגבייהו** [הלך אליהם], **אמר להו** [להם]: **מאי עובדייכו** [מה מעשיכם]? **אמרו ליה** [לו]: **אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי** [אנשים שמחים אנו ומשמחים אנו את העצובים] **אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא** [או גם כן, כאשר אנחנו רואים שנים שיש ביניהם קטטה אנו טורחים ועושים ביניהם שלום], ודברים אלה הם בין הדברים ששנינו אודותם, שהעושה אותם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:8
[Steinsaltz on Taanit 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:8)

ב שנינו במשנה: **על אלו מתריעין בכל מקום וכו'. תנו רבנן** [שנו חכמים], **על אלו מתריעין בכל מקום: על השדפון** (מחלת התבואה), **ועל הירקון** שבתבואה, **ועל ארבה וחסיל** (מין אחר של חגבים הבא בלהקות גדולות) שהגיעו למקום, **ועל חיה רעה** המסוכנת לבני אדם שפשטה ביישוב, **ר' עקיבא אומר: על השדפון ועל הירקון** מתריעים גם אם נראו **בכל שהוא,** כלומר, במספר מצומצם, וכן **ארבה וחסיל, אפילו לא נראה בארץ ישראל אלא כנף אחד** פרט אחד מאותו מין — **מתריעין עליהן,** משום שהוא סימן שעומד לבוא מחנה גדול של ארבה.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:9
[Steinsaltz on Taanit 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:9)

ג שנינו במשנה שמתריעים על אלה **ועל חיה** רעה המסוכנת לבני אדם שפשטה ביישוב. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חיה רעה שאמרו — בזמן שהיא משולחת** שיש התפרצות של חיות שלא כדרכן (ראה ויקרא כו, כב) — **מתריעין עליה,** אבל אם **אינה משולחת — אין מתריעין עליה.** ומסבירים: **אי זו היא משולחת ואיזו היא שאינה משולחת?** אם **נראית** החיה **בעיר —** הרי היא **משולחת,** נראתה **בשדה** — דרכה הוא ולכן **אינה משולחת.** נראתה **ביום — משולחת, בלילה — אינה משולחת.**


###### Steinsaltz on Taanit 22a:10
[Steinsaltz on Taanit 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:10)

**ראתה שני בני אדם ורצתה** (ורצה) **אחריהן —** הרי זו **משולחת, נחבאת מפניהן — אינה משולחת. טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהן — משולחת,** שהדבר מראה שהחיות טורפות לא מפני הרעב. ואם **אכלה** את **שניהן — אינה משולחת,** שעשתה זאת רק מפני הרעב ודרך הטבע היא. **עלתה** חיה **לגג ונטלה תינוק מעריסה — משולחת.** עד כאן לשון הברייתא.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:11
[Steinsaltz on Taanit 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:11)

ומבררים: **הא גופה קשיא** [היא עצמה קשה] מתוכה, **אמרת** תחילה שאם **נראתה בעיר — משולחת,** משמע: **לא שנא** [אינו שונה] **ביום ולא שנא** [ואינו שונה] **בלילה,** שכל שהיא נראית בעיר הרי זו משולחת, **והדר אמרת** [וחזרת ואמרת]: **ביום — משולחת, בלילה — אינה משולחת!**


###### Steinsaltz on Taanit 22a:12
[Steinsaltz on Taanit 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:12)

ומתרצים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הכי קאמר** [כך אמר, כך יש להבין]: **נראתה בעיר ביום — משולחת, בעיר בלילה — אינה משולחת. אי נמי** [או גם כן] **בשדה, אפילו ביום — אינה משולחת, בשדה בלילה — אינה משולחת.**


###### Steinsaltz on Taanit 22a:13
[Steinsaltz on Taanit 22a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:13)

ועוד שואלים: שנינו שם **ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן — משולחת, הא** [הרי] אפשר להסיק מכאן: אם היתה **עומדת** אף שאינה בורחת — **אינה משולחת, והדר אמרת** [וחזרת ואמרת] **נחבאת מפניהן אינה משולחת,** ונדייק: **הא** [הרי] אם היתה **עומדת** ולא ברחה — **משולחת!**


###### Steinsaltz on Taanit 22a:14
[Steinsaltz on Taanit 22a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:14)

ומתרצים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן,** שאם אין החיה בורחת אלא עומדת במקומה אינה נחשבת כמשולחת, הרי זה כשהיא עומדת **בשדה הסמוכה לאגם** (ביצה, מקום סוף וקנה), שסבורה היא שאם יבואו לצודה, תברח לאגם, **כאן,** שאם היא עומדת ואינה בורחת סימן שמשולחת היא — **בשדה שאינה סמוכה לאגם,** שאין לה להיכן לברוח, ועמידתה במקום סימן הוא לכך שהיא משולחת.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:15
[Steinsaltz on Taanit 22a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:15)

שנינו שאם **טרפה שני בני אדם כאחד ואכלה אחד מהן — משולחת,** אכלה **שניהם — אינה משולחת.** ותוהים: **והא אמרת** [והרי אמרת] **אפילו רצתה** (רדפה) אחריהם ולא טרפה אותם הרי היא משולחת! **אמר רב פפא: כי תני** [כאשר שנויה] **ההיא** שדווקא כשטרפה את שניהם הריהי נחשבת למשולחת, הרי זה **באגמא** [באגם עצמו] שאם החיה טורפת בני אדם במקומה אין זה סימן של שילוח, אלא דרכה הוא.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:16
[Steinsaltz on Taanit 22a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:16)

**גופא** [לגופו של ענין] נאמר שם: **עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה — משולחת.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא! **אמר רב פפא:** מדובר שם **בכוכי דציידי** [בסוכות של ציידים] הסמוכות למקום החיות, שאפשר היה לחשוב שכיון שחיות רעות מצויות שם, אפילו עלתה לגג אינה משולחת. ולכן הוצרך לומר שעל כל פנים משולחת היא.


###### Steinsaltz on Taanit 22a:17
[Steinsaltz on Taanit 22a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/22a:17)

ד שנינו במשנה: מתריעים **על החרב. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חרב שאמרו, אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום,** כלומר, שבא צבא אויב להלחם בישראל, **אלא אפילו חרב של שלום** שצבא זר עובר במקום ללא כוונות עוינות, אלא משתמש בו כמעבר למקום אחר — מתריעים על בואה. **שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה** שעבר דרך ארץ ישראל כדי להלחם עם נבוכדנאצר, **ואף על פי כן נכשל בה** ונהרג על ידה **המלך יאשיהו, שנאמר** לאחר שיאשיהו יצא למלחמה ולא נתן לפרעה נכה ולצבאו לעבור בארץ: