## Steinsaltz on Taanit Daf 23b

###### Steinsaltz on Taanit 23b:1
[Steinsaltz on Taanit 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:1)

**ולא אסבר להו אפיה** [הסביר להם פנים], בהשבת שלום. **בפניא, כי הוה מנקט ציבי, דרא ציבי ומרא בחד כתפא, וגלימא בחד כתפא** [בערב, כאשר אסף עצים להסקה, שם את העצים והמעדר על כתפו האחת, והגלימה על כתפו האחת]. **כולה אורחא לא סיים מסאני** [כל הדרך לא נעל נעלים], **כי מטי למיא סיים מסאניה** [כאשר הגיע למים נעל נעלים], **כי מטא להיזמי והיגי דלינהו למניה** [כאשר הגיע למקום קוצים הרים את בגדיו]. **כי מטא למתא, נפקא דביתהו לאפיה כי מיקשטא** [כאשר הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת] **כי מטא לביתיה, עלת דביתהו ברישא, והדר עייל איהו, והדר עיילי רבנן** [כאשר הגיע לביתו, נכנסה אשתו בתחילה, ואחר כך נכנס הוא, ואחר כך נכנסו חכמים], **יתיב וכריך ריפתא** [ישב ובצע פת] **ולא אמר להו לרבנן** [להם לחכמים]: **תו כרוכו** [בואו ואכלו] כפי שנהוג לומר מדרכי הנימוס. **פלג ריפתא לינוקי** [חילק לחם לילדים], **לקשישא חדא ולזוטרא תרי** [לגדול פרוסה אחת ולקטן שתיים],


###### Steinsaltz on Taanit 23b:2
[Steinsaltz on Taanit 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:2)

**אמר לה לדביתהו** [לאשתו]: **ידענא דרבנן משום מיטרא קא אתו** [יודע אני שהחכמים משום הגשם באו], **ניסק לאיגרא וניבעי רחמי** [נעלה לגג ונבקש רחמים], **אפשר דמרצי** [אולי יתרצה] **הקדוש ברוך הוא וייתי מיטרא ולא נחזיק טיבותא לנפשין** [ויביא מטר, ולא נחזיק טובה לנפשנו], שלא ייראה שאנחנו שגרמנו לכך. **סקו לאיגרא, קם איהו בהדא זויתא, ואיהי בחדא זויתא** [עלו לגג, עמד הוא בפינה זו והיא בפינה אחת, אחרת], **קדים סלוק ענני מהך זויתא דדביתהו** [קדמו ועלו עננים מאותה פינה שעמדה בה אשתו]. **כי נחית** [כאשר ירד] **אמר להו** [להם]: **אמאי אתו רבנן** [מדוע באו חכמים] אלי? **אמרו ליה** [לו]: **שדרי לן רבנן לגבי דמר למיבעי רחמי אמיטרא** [שלחו אותנו חכמים אל אדוני לבקש רחמים על הגשם]. **אמר להו** [להם]: **ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה** שהרי השמים כבר מעוננים ועומד לרדת הגשם.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:3
[Steinsaltz on Taanit 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:3)

**אמרו ליה** [לו]: **ידעינן דמיטרא** [יודעים אנו שהגשם] **מחמת מר** [אדוני] **הוא דאתא** [שבא], **אלא לימא לן מר הני מילי דתמיהא לן** [שיאמר, יסביר, לנו אדוני אותם הדברים שהיו תמוהים לנו] שעשית במשך הזמן, **מאי טעמא כי יהיבנא למר שלמא לא אסבר לן מר אפיה** [מה טעם כאשר נתנו לאדוני שלום לא הסביר לנו אדוני פניו] ולא השיב לנו שלום? **אמר להו** [להם]: **שכיר יום הואי** [הייתי], **ואמינא** [ואמרתי]: **לא איפגר** [אתמהמה] בשיחה ואבטל מעבודתי. ועוד שאלו: **ומאי טעמא דרא מר ציבי אחד כתפיה וגלימא אחד כתפיה** [ומה טעם שם אדוני את העצים על כתפו האחת ואת הגלימה על כתפו האחת]? **אמר להו** [להם]: **טלית שאולה היתה** זאת, **להכי — שאלי, ולהכי — לא שאלי** [לזו ללבוש אותה שאלתי אותה, ולזו לשים עליה עצים לא שאלתיה].


###### Steinsaltz on Taanit 23b:4
[Steinsaltz on Taanit 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:4)

ושאלוהו עוד: **מאי טעמא כולה אורחא** [מה טעם כל הדרך] **לא סיים מר מסאניה** [נעל אדוני נעליו] **וכי מטי למיא סיים מסאניה** [וכאשר הגיע למים נעל נעלים]? **אמר להו** [להם]: **כולה אורחא חזינא, במיא לא קא חזינא** [כל הדרך רואה אני ויכול להזהר מן המכשולים, במים אינני רואה] ולכן נעלתי נעלים שלא אנזק שם. **מאי טעמא כי מטא מר להיזמי והיגי דלינהו למניה** [מה טעם כאשר הגיע אדוני לקוצים הרים את בגדיו]? **אמר להו** [להם]: **זה** הבשר **מעלה ארוכה** (מתרפא) אם נסרט בקוצים **וזה** הבגד **אינה מעלה ארוכה** אם ייקרע.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:5
[Steinsaltz on Taanit 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:5)

ושאלוהו עוד: **מאי טעמא כי מטא מר למתא נפקא דביתהו דמר כי מיקשטא** [מה טעם כאשר הגיע אדוני לעיר יצאה אשתו של אדוני כשהיא מקושטת]? **אמר להו** [להם]: **כדי שלא אתן עיני באשה אחרת** בלכתי בעיר. **מאי טעמא עיילא היא ברישא, והדר עייל מר אבתרה, והדר עיילינן אנן** [מה טעם נכנסה היא בתחילה, ואחר כך נכנס אדוני, ואחר כך נכנסנו אנחנו]? **אמר להו** [להם] **משום דלא בדקיתו לי** [שאין אתם בדוקים לי בעיני] ולא רציתי שתתייחדו עם אשה.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:6
[Steinsaltz on Taanit 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:6)

ושאלוהו עוד: **מאי טעמא כי כריך מר ריפתא לא אמר לן "איתו כרוכו"** [מה הטעם כאשר בצע אדוני פת לא אמר לנו "בואו וביצעו"]? אמר להם: **משום** ש**לא נפישא ריפתא** [היתה הפת מרובה] דייה גם לאורחים **ואמינא** [ואמרתי]: **לא אחזיק בהו ברבנן טיבותא** [יחזיקו לי החכמים טובה] **בחנם,** שאני מכבד אותם, ואין בליבי באמת לעשות זאת. עוד שאלוהו: **מאי טעמא יהיב מר לינוקא קשישא חדא ריפתא ולזוטרא תרי** [מה טעם נתן אדוני לילד הגדול פרוסה אחת ולקטן שתיים]? **אמר להו** [להם]: **האי** [זה, הגדול] — **קאי בביתא** [נמצא בבית] ואם הוא רעב הוא אוכל, **והאי** [וזה, הקטן] — **יתיב בבי כנישתא** [יושב בבית הכנסת ולומד] ולכן הוא רעב יותר.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:7
[Steinsaltz on Taanit 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:7)

ושאלוהו עוד: **ומאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוות קיימא דביתהו דמר לעננא דידיה** [מה הטעם קדמו ועלו עננים מאותה זוית שהיתה עומדת אשתו של אדוני לענן שלו]? אמר להם: **משום דאיתתא שכיחא בביתא, ויהבא ריפתא לעניי, ומקרבא הנייתה** [שהאשה נמצאת בבית, ונותנת לחם לעניים, וקרובה הנאתה] שהיא גורמת להם, ומידה כנגד מידה תפילתה נענית תחילה. **ואנא יהיבנא זוזא ולא מקרבא הנייתיה** [ואני נותן לעניים מעות ואין הנאה זו קרובה], שהרי העני אינו נהנה מיד, אלא עד שיקנה לחם במעות אלה. **אי נמי** [או גם כן] טעם אחר: לפי שהיא גדולה ממני בצדקותה, שכן **הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן** [אותם בריונים שהיו בשכנותנו], **אנא בעי רחמי דלימותו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא, ואהדרו** [אני ביקשתי רחמים שימותו, והיא ביקשה רחמים שיחזרו בתשובה, וחזרו].


###### Steinsaltz on Taanit 23b:8
[Steinsaltz on Taanit 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:8)

א ועוד מסופר: **חנן הנחבא בר ברתיה** [בן בתו] של **חוני המעגל הוה** [היה], **כי מצטריך עלמא למיטרא** [כאשר היה העולם צריך לגשם], **הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה** [היו שולחים חכמים תינוקות של בית רבם אליו] **ונקטי ליה בשיפולי גלימיה** [והיו תופסים אותו בשולי גלימתו], **ואמרו ליה** [לו]: **אבא, אבא, הב לן מיטרא** [תן לנו גשם]! **אמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! עשה בשביל אלו** התינוקות, **שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא** [שנותן גשם] הקדוש ברוך הוא, **לאבא** ש**לא יהיב מיטרא** [נותן גשם]. **ואמאי קרי ליה** [ומדוע קראו לו] **"חנן הנחבא" — מפני שהיה מחביא עצמו בבית הכסא,** כדי שלא יחלקו לו כבוד.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:9
[Steinsaltz on Taanit 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:9)

ב ועוד בענין צדיקים המתפללים על הגשמים. **אמר ליה** [לו] **ר' זריקא לרב ספרא: תא חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל** [ארץ ישראל] **לחסידי בבל** וכמה גדולים אנשי ארץ ישראל. **חסידי בבל רב הונא ורב חסדא, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי** [כאשר היה העולם צריך לגשם, היו אומרים]: **ניכניף הדדי וניבעי רחמי** [נתאסף יחד ונבקש רחמים] ו**אפשר דמירצי** [שיתרצה] **הקדוש ברוך הוא דייתי מיטרא** [שיביא מטר] ובכך הודיעו שהם הולכים לבקש על הגשם.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:10
[Steinsaltz on Taanit 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:10)

**תקיפי דארעא דישראל** [ארץ ישראל] **כגון ר' יונה אבוה** [אביו] של **ר' מני, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא** [כאשר היה העולם צריך לגשם], **הוה עייל לביתיה ואמר להו** [היה נכנס לביתו ואומר להם]: **הבו לי גואלקי, ואיזיל ואייתי לי בזוזא עיבורא** [תנו לי את השק שלי ואלך ואביא לי תבואה בזוז]. **כי הוה נפיק לברא, אזיל וקאי בדוכתא עמיקתא** [כאשר היה יוצא לחוץ, היה הולך ועומד במקום עמוק], **דכתיב** [שנאמר]: **"ממעמקים קראתיך ה'"** (תהלים קל, א), **וקאי בדוכתא צניעא, ומכסי בשקא, ובעי רחמי, ואתי מיטרא** [והיה עומד במקום צנוע נסתר, ומתכסה בשק ומבקש רחמים ובא הגשם]. **כי הוה אתי לביתיה** [כאשר היה בא לביתו], **אמרי ליה** [היו אומרים לו]: **אייתי מר עיבורא** [האם הביא אדוני תבואה]? **אמר להו** [להם]: **אמינא** [אמרתי בלבי], **הואיל ואתא מיטרא** [ובא הגשם], **השתא רווח עלמא** [עכשיו רווח העולם] ולא כדאי לקנותה עכשיו ביוקר. הרי שהיה מסתיר אפילו מבני ביתו שהוא הולך להתפלל על הגשם.


###### Steinsaltz on Taanit 23b:11
[Steinsaltz on Taanit 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:11)

ג **ותו** [ועוד] מסופר על גדולתו, **ר' מני בריה** [בנו] **הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה** [היו מצערים אותו בני בית הנשיא] **אישתטח על קברא דאבוה** [השתטח על קבר אביו], **אמר ליה** [לו]: **אבא אבא! הני מצערו לי** [אלה מצערים אותי]. **יומא חד הוו קא חלפי התם** [יום אחד עברו שם] ליד הקבר, **אינקוט כרעא דסוסוותייהו עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה** [נתפסו רגלי סוסיהם עד שקיבלו עליהם שלא יצערו אותו].


###### Steinsaltz on Taanit 23b:12
[Steinsaltz on Taanit 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:12)

**ותו** [ועוד] מסופר: **ר' מני הוה שכיח קמיה** [היה מצוי לפני] **ר' יצחק בן אלישיב** שאף הוא היה בעל מופתים, **אמר ליה** [לו]: **עתירי דבי חמי קא מצערו לי** [העשירים של בית חמי מצערים אותי]. **אמר** ר' יצחק: **ליענו** [שייעשו עניים] ולא יהיו תקיפים עוד, **ואיענו** [ואכן נעשו עניים]. לאחר זמן **אמר** לרבו: **קא דחקו לי** [הם דוחקים אותי], משום שעכשיו הם נזקקים לעזרתי. **אמר** ר' יצחק: **ליעתרו** [שיתעשרו], **ואיעתרו** [ואכן התעשרו].


###### Steinsaltz on Taanit 23b:13
[Steinsaltz on Taanit 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:13)

**אמר** ר' מני לרבו: **לא מיקבלי** [מקובלים עלי] **עלי אינשי** [אנשי] **ביתי,** כלומר, אין אשתי מקובלת עלי, משום שאיננה יפה. **אמר ליה** [לו]: **מה שמה?** אמר לו: **חנה.** אמר: **תתייפי חנה. ונתייפת** [ונתייפתה]. לאחר זמן **אמר ליה** [לו] ר' מני לרבי יצחק רבו: **קא מגנדרא עלי** [היא מתגאה עלי] משום שנעשתה יפה כל כך. **אמר ליה** [לו]: **אי הכי** [אם כך] **תחזור חנה לשחרוריתה, ו**אכן **חזרה חנה לשחרוריתה.**


###### Steinsaltz on Taanit 23b:14
[Steinsaltz on Taanit 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:14)

ומסופר: **הנהו תרי תלמידי דהוו קמיה** [אותם שני תלמידים שהיו יושבים לפני] **ר' יצחק בן אלישיב, אמרו ליה** [לו]: **ניבעי מר רחמי עלן דניחכים טובא** [שיבקש אדוני רחמים עלינו שנחכים הרבה]. **אמר להו** [להם]: **עמי היתה** פעם יכולת זאת שאתפלל ואיענה בתפילתי, **ושלחתיה,** שקיבלתי על עצמי שלא להטריח בתפילה להטריח את בוראי בשינוי סדרי תבל (ר"ג).


###### Steinsaltz on Taanit 23b:15
[Steinsaltz on Taanit 23b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/23b:15)

ד מסופר: **ר' יוסי בר אבין הוה שכיח קמיה** [היה מצוי לפני] **ר' יוסי דמן יוקרת. שבקיה, ואתא לקמיה** [עזב אותו, ובא ללמוד לפני] **רב אשי,** ורב אשי לא ידע מי הוא.