## Steinsaltz on Taanit Daf 26b

###### Steinsaltz on Taanit 26b:1
[Steinsaltz on Taanit 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:1)

**נשתברו הלוחות** על ידי משה רבינו כשראה שעשו ישראל את העגל, **ובטל התמיד** מחמת גזירת המלכות ולא הקריבוהו עוד, **והובקעה העיר** במצור, **ושרף** המצביא **אפוסטמוס את התורה** בפומבי, **והעמיד** מנשה **צלם בהיכל.**


###### Steinsaltz on Taanit 26b:2
[Steinsaltz on Taanit 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:2)

**בתשעה באב** אירעו חמישה דברים: בו ביום **נגזר על אבותינו** במדבר **שלא יכנסו לארץ** וימותו כולם במדבר, **וחרב הבית** (המקדש) **בראשונה** בימי נבוכדנצר **ובשניה,** בבית שני, **ו**כן באותו יום **נלכדה ביתר, ו**באותו יום **נחרשה העיר** ירושלים, שרצו לפרסם שלא תבנה עוד לעולם.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:3
[Steinsaltz on Taanit 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:3)

ולא זו בלבד שמתענים בתשעה באב עצמו, אלא **משנכנס** חודש **אב ממעטין בשמחה. שבת** (שבוע) **שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס** בה, אבל **ב**יום **חמישי מותרין** לספר ולכבס, **מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין** באותה סעודה ו**לא יאכל בשר, ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה** וימעט ממנהגו באכילה. **ר' יהודה מחייב בכפיית המטה,** להפוך את המיטות ולא לישון עליהם, כדרך שעושים באבל פרטי, **ולא הודו לו חכמים.**


###### Steinsaltz on Taanit 26b:4
[Steinsaltz on Taanit 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:4)

א וכדי להשלים את הדברים האמורים בחודש אב ולסיים בדבר טוב, **אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין** (שכל אחת שואלת מחברתה) ולמה בגדים שאולים — **שלא לבייש את מי שאין לו** בגד לבן משלו, ולכן הכל לובשים בגדים שאולים. **כל הכלים** (הבגדים) ששואלות הבנות **טעונין טבילה,** שמא זו שלבשה אותם קודם היתה נידה, וטימאה את הבגד.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:5
[Steinsaltz on Taanit 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:5)

**ובנות ירושלים יוצאות וחולות** (רוקדות) **בכרמים. ומה היו אומרות: בחור, שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך** לאשה, והיו מהן אומרות **אל תתן עיניך בנוי** (ביופי), **תן עיניך במשפחה,** שכן נאמר: **"שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל"** (משלי לא, ל), **ואומר** הכתוב באשה הכשרה: **"תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה"** (משלי לא, לא)


###### Steinsaltz on Taanit 26b:6
[Steinsaltz on Taanit 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:6)

**וכן הוא אומר "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו"** (שיר השירים ג, יא), וכתוב זה מתפרש על דרך הרמז, להסביר את יחודם של ימים אלה: **"ביום חתנתו"** של "המלך שלמה" (= כינוי לקדוש ברוך הוא, שהוא מלך שהשלום שלו) — **זה מתן תורה** ומתן תורה בלוחות השניים היה ביום הכיפורים, **"וביום שמחת לבו" — זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.**


###### Steinsaltz on Taanit 26b:7
[Steinsaltz on Taanit 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:7)

ב גמרא שנינו במשנה: **בשלשה פרקים** (זמנים) **בשנה כהנים נושאין את כפיהם** ארבע פעמים. ושואלים: כיצד נושאים את כפיהם ארבע פעמים בכל הימים הללו, והרי **תעניות ומעמדות מי איכא** [האם יש בהם] תפילת **מוסף?** אלא יש להסביר כך: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך יש לשנותה]: **בשלשה פרקים** בשנה **כהנים נושאין את כפיהן כל זמן** (בכל תפילה) **שמתפללין, ויש מהן ארבעה פעמים ביום — שחרית ומוסף מנחה ונעילת שערים** כגון ביום הכיפורים, **ואלו הן שלשה פרקים: תעניות ומעמדות ויום הכפורים.**


###### Steinsaltz on Taanit 26b:8
[Steinsaltz on Taanit 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:8)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** משנתנו **זו דברי ר' מאיר, אבל חכמים אומרים: שחרית ומוסף — יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה — אין בהן נשיאת כפים.**


###### Steinsaltz on Taanit 26b:9
[Steinsaltz on Taanit 26b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:9)

ומסבירים, **מאן** [מי הם] **חכמים** אלה החולקים על ר' מאיר — **ר' יהודה היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שחרית ומוסף מנחה ונעילה — כולן יש בהן נשיאת כפים,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: שחרית ומוסף — יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה — אין בהן נשיאת כפים. ר' יוסי אומר: נעילה יש בה נשיאת כפים, מנחה אין בה נשיאת כפים.** עד כאן לשון הברייתא.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:10
[Steinsaltz on Taanit 26b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:10)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים], מהו טעם המחלוקת? **ר' מאיר סבר: כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא** [בכל יום מה טעם אין הכהנים פורשים את ידיהם במנחה] לברך את העם — **משום שכרות,** שהרי תפילת המנחה מתפללים אנשים לאחר סעודת הצהרים ופעמים שהם משתכרים ואסור לשיכור לברך, אבל **האידנא ליכא** [עכשיו, ביום תענית אין] **שכרות** ולכן יכולים לברך גם במנחה.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:11
[Steinsaltz on Taanit 26b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:11)

ואילו **ר' יהודה סבר: שחרית ומוסף דכל יומא** [שבכל יום] מימות השנה **לא שכיח** [מצויה] בהם **שכרות — לא גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] גם ביום התענית, ואילו **מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא** [שבכל יום מצויה] **שכרות** בשעה זו — **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] גם בתענית, אף על פי שאין שכרות מצויה בה אף בשעה זו.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:12
[Steinsaltz on Taanit 26b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:12)

ואילו **ר' יוסי סבר: מנחה דאיתה בכל יומא** [שישנה, מצויה בכל יום] בין ביום תענית בין ביום אחר **גזרו בה רבנן** [חכמים] שלא ישאו כפיהם אף במנחה בתענית, גזירה משום יום אחר, **נעילה דליתה בכל יומא** [שאינה מצויה בכל יום], **לא גזרו בה רבנן** [חכמים], שכיון שתפילה יתירה זו היא רק בתענית — לא יבואו להחליף אותה בתפילת מנחה רגילה.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:13
[Steinsaltz on Taanit 26b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:13)

**אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כר' מאיר. ור' יוחנן אמר: נהגו העם כר' מאיר. ורבא אמר: מנהג כר' מאיר.** ומסבירים מה ההבדל בין פסקי הלכה אלה.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:14
[Steinsaltz on Taanit 26b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:14)

**מאן דאמר** [מי שאומר] כי **הלכה כר' מאיר —** כוונתו: **דרשינן לה בפירקא** [דורשים אנו הלכה זו בדרשה פומבית ביום השבת] להודיע לכול את ההלכה. **מאן דאמר** [מי שאומר] **מנהג** כר' מאיר, כוונתו: **מידרש לא דרשינן** [לדרוש בציבור לעשות כן אין אנו דורשים] אבל **אורויי מורינן** [להורות, מורים אנו] למי שבא לשאול, שכך עליו לעשות. **ומאן דאמר** [ומי שאומר] רק **נהגו** העם, כוונתו: **אורויי לא מורינן** [אין אנו מורים] לעשות כן, **ואי עביד** [ואם עשה] — **עביד** [עשה], **ולא מהדרינן ליה** [ואין אנחנו מחזירים אותו].


###### Steinsaltz on Taanit 26b:15
[Steinsaltz on Taanit 26b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:15)

**ורב נחמן אמר: הלכה כר' יוסי.** ומסכמים: **והלכה כר' יוסי.** ושואלים: אם כן, **והאידנא מאי טעמא פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא** [ובזמן הזה מה טעם פורשים כהנים ידיהם במנחה של תענית]? ומשיבים: **כיון** ש**בסמוך לשקיעת החמה קא פרשי** [פורשים את כפיהם] — **כתפילת נעילה דמיא** [היא נחשבת] ולא גזרו בה.


###### Steinsaltz on Taanit 26b:16
[Steinsaltz on Taanit 26b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:16)

ג מתוך הדיון עולה כי **דכולי עלמא מיהת** [לדעת הכל על כל פנים] **שכור אסור בנשיאת כפים,** שהרי נחלקו רק בפרטים לענין זה, ושואלים: **מנהני מילי** [מניין דברים אלה]? **אמר ר' יהושע בן לוי משום** (משמו של) **בר קפרא: למה נסמכה פרשת כהן מברך** (במדבר ו, כב-כז) **לפרשת נזיר** (במדבר ו, א-כא)? **לומר: מה נזיר אסור ביין, אף כהן מברך אסור ביין.**


###### Steinsaltz on Taanit 26b:17
[Steinsaltz on Taanit 26b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/26b:17)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **אבוה** [אביו] של **ר' זירא ואמרי לה** [ויש אומרים] שהמקשה היה **אושעיא בר זבדא:** אם אמנם משווים את הדינים, אם כן אמור אף, **אי** [או] **מה נזיר אסור בחרצן** ענבים, שהרי אסור הוא בכל מה שיוצא מן הגפן ולא רק ביין — **אף כהן מברך אסור בחרצן,** ובודאי לא נאסר המברך בכך! אלא **אמר ר' יצחק: אמר קרא** [הכתוב]: **"לשרתו ולברך בשמו"** (דברים י, ח), **מה** כהן **משרת** בעבודת המקדש **מותר בחרצן — אף כהן מברך מותר בחרצן.**