## Steinsaltz on Taanit Daf 2b

###### Steinsaltz on Taanit 2b:1
[Steinsaltz on Taanit 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:1)

**אליה אלהים ויפתח את רחמה"** (בראשית ל, כב). **מפתח של תחיית המתים מנין — דכתיב** [שנאמר]: **"וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם** ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי**"** (יחזקאל לז, יג).


###### Steinsaltz on Taanit 2b:2
[Steinsaltz on Taanit 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:2)

**במערבא** (במערב, בארץ ישראל) **אמרי** [היו אומרים]: **אף מפתח של פרנסה** הוא בידי ה', **דכתיב** [שנאמר]: **"פותח את ידך** ומשביע לכל חי רצון**"** (תהלים קמה, טז). ושואלים: **ור' יוחנן מאי טעמא** [מה טעם] **לא קא חשיב להא** [החשיב את זה]? ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **גשמים היינו פרנסה,** שהרי גשמים הם ענין כולל, והם מפתח לכל ענייני הפרנסה בכללה.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:3
[Steinsaltz on Taanit 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:3)

א שנינו במשנה ש**ר' אליעזר אומר** ש**מיום טוב הראשון של חג** מזכירין גשמים. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **ר' אליעזר מהיכא גמיר לה** [מהיכן למד אותה, את ההלכה הזו]? האם **מ**דין **לולב גמר לה** [למד אותה] **או מניסוך המים גמר לה** [למד אותה], כשהוא סבור להתחיל את הזכרת הגשם מחג הסוכות בדומה למצוות אלה הקשורות אף הן בגשם.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:4
[Steinsaltz on Taanit 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:4)

ובהסברת ההבדל מאיזה דין למד הלכה זו, מפרטים: **מלולב גמר לה** [למד אותה], ולכן: **מה לולב ביום,** שמצוותו רק ביום ולא בלילה, **אף הזכרה** של הגשם מתחילה רק **ביום** החג הראשון. **או דלמא** [שמא] **מניסוך המים גמר לה** [למד אותה], ואם כן יש לומר: **מה ניסוך המים** המצוה היא **מאורתא** [מן הלילה] הראשון, ש**אמר מר** [החכם]: מה שנאמר **"ומנחתם ונסכיהם"** (במדבר כט, יח) בא ללמדנו שאף שהקרבת הקרבן אינה נעשית אלא ביום, אולם הקרבת המנחות וניסוך הנסכים, יכולים להיעשות **אפילו בלילה,** אם כן, **אף הזכרה** של גשמים צריכה שתיעשה כבר **מאורתא** [מן הלילה]?


###### Steinsaltz on Taanit 2b:5
[Steinsaltz on Taanit 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:5)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר, ממה ש**אמר ר' אבהו: לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב.** ומקור דבריו: **איכא דאמרי** [יש אומרים] ש**ר' אבהו גמרא גמיר לה** [במסורת למד אותה] שזוהי שיטת רבי אליעזר, **ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה** [ויש אומרים שמברייתא למד זאת].


###### Steinsaltz on Taanit 2b:6
[Steinsaltz on Taanit 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:6)

**מאי** [מה] **היא** אותה ברייתא — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מאימתי מזכירין על הגשמים? ר' אליעזר אומר: משעת נטילת לולב.** כלומר, משעה שבה מצוה ליטול אותו ביום הראשון של חג הסוכות, **ר' יהושע אומר: משעת הנחתו.** כלומר, משעה שבה מניחים ושוב אין נוטלים אותו.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:7
[Steinsaltz on Taanit 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:7)

**אמר ר' אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו,** הלולב והמינים הבאים עמו **אינן באין אלא לרצות על המים** שהם קשורים לתפילה שיירדו גשמים בשנה הזו, **וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים,** שהרי צומחים הם על המים וזקוקים להם — **כך אי אפשר לעולם** כולו **בלא מים,** ולכן יש להזכירם בתפילה מזמן מצות הלולב.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:8
[Steinsaltz on Taanit 2b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:8)

**אמר לו ר' יהושע: והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה! אמר לו ר' אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר** בלבד, **וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה** בזמן שיעלה רצון מלפני ה' לעשות זאת, **כך מזכירין גבורות גשמים כל השנה ואינן** באים **אלא בזמנן. ולפיכך** לפי שיטה זו, **אם בא להזכיר** גשמים **כל השנה כולה** — **מזכיר.** ואילו **רבי אומר: אומר אני, משעה שמפסיק לשאלה,** כלומר, באותו זמן שמפסיק להתפלל ולבקש על ירידת גשמים — **כך מפסיק להזכרה,** ולא כדברי ר' אליעזר.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:9
[Steinsaltz on Taanit 2b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:9)

**ר' יהודה בן בתירה אומר:** לא מתחילת החג אלא **בשני בחג הוא מזכיר, ר' עקיבא אומר: בששי בחג הוא מזכיר.** ואילו **ר' יהודה משום ר' יהושע אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג** (שמיני עצרת), **האחרון** המתפלל תפילת מוסף **מזכיר** גשמים, ואילו **הראשון** המתפלל שחרית **אינו מזכיר.** וכנגדו ביום שמסיימים בהזכרת גשמים, העובר לפני התיבה **ביום טוב ראשון של פסח** — **הראשון מזכיר** ו**האחרון אינו מזכיר.** עד כאן הברייתא.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:10
[Steinsaltz on Taanit 2b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:10)

ומעירים: **שפיר קאמר ליה** [יפה אמר לו] **ר' אליעזר לר' יהושע** שהוכיח שיש להזכיר גם כשאינו בזמנו, כדרך שמזכירים תחיית המתים אף שלא בזמנה! ומשיבים: **אמר לך** [היה יכול לומר לך] **ר' יהושע: בשלמא** [נניח] **תחיית המתים מזכיר** בכל עת, שאף שאינה מתקיימת בכל יום, בכל זאת **דכולי יומא זמניה** [שבכל יום זמנה] **הוא,** שראוי הדבר להיות בכל יום.


###### Steinsaltz on Taanit 2b:11
[Steinsaltz on Taanit 2b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:11)

**אלא גשמים, כל אימת דאתיין זמנייהו היא** [כל זמן שהם באים זמנם הוא]?! **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **יצא** חודש **ניסן ו**אחר כך **ירדו גשמים — סימן קללה הם,** וראיה לדבר, ממה **שנאמר: "הלוא קציר חטים היום** אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה**"** (שמואל א' יב, יז).


###### Steinsaltz on Taanit 2b:12
[Steinsaltz on Taanit 2b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:12)

שנינו שם: **ר' יהודה בן בתירה אומר: בשני בחג הוא מזכיר.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] שיטתו של **ר' יהודה בן בתירה? דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה בן בתירה אומר:** רמז לניסוך המים מן התורה,


###### Steinsaltz on Taanit 2b:13
[Steinsaltz on Taanit 2b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:13)

**נאמר ב**קרבנות יום ה**שני** של חג הסוכות בשינוי מבשאר הימים, שבשאר הימים כתוב "ונסכה" וביום שני נאמר **"ונסכיהם"** (במדבר כט, יט), **ונאמר בששי** גם כן שינוי **"ונסכיה"** (במדבר כט, לא), **ונאמר בשביעי "כמשפטם"** (במדבר כט, לג) (ולא כבשאר הימים "כמשפט"),


###### Steinsaltz on Taanit 2b:14
[Steinsaltz on Taanit 2b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:14)

**הרי** לנו כאן **מ"ם יו"ד מ"ם** שיש בהם שינוי, **הרי** הם מצטרפים יחד למלה **מים,** ו**מכאן רמז לניסוך המים מן התורה.**


###### Steinsaltz on Taanit 2b:15
[Steinsaltz on Taanit 2b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:15)

ומסבירים לפי זה: **ומאי שנא בשני דנקט** [ומה שונה, מדוע נקט שמזכירים את הגשמים ביום השני], **דכי רמיזי להו בקרא** [שכאשר רמוזים הם בכתוב] — **בשני הוא דרמיזי** [שנרמזים] **הלכך** [לכן] **ב**יום ה**שני מדכרינן** [מזכירים אנו].


###### Steinsaltz on Taanit 2b:16
[Steinsaltz on Taanit 2b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:16)

**ר' עקיבא אומר: בששי בחג הוא מזכיר,** שכאן הוא הרמז לניסוך המים, **שנאמר בששי: "ונסכיה"** בלשון רבים, ומכאן למדים ש**בשני ניסוכין הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.**


###### Steinsaltz on Taanit 2b:17
[Steinsaltz on Taanit 2b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/2b:17)

ומקשים: אמנם נאמרו שם שני ניסוכים "נסכיה" אבל **אימא תרוייהו דחמרא** [אמור ששניהם הם ניסוכים של יין]? ומשיבים: **סבר לה** [סבור הוא] גם **כ**שיטת **ר' יהודה בן בתירה** ש**אמר: רמיזי מיא** [שרמוזים על כל פנים מים] בכתוב על פי צירוף האותיות הנוספות, וכיון שנאמר "נסכיה" למדים שהכוונה שיש להוסיף עוד ניסוך אחד של מים.