## Steinsaltz on Taanit Daf 6a

###### Steinsaltz on Taanit 6a:1
[Steinsaltz on Taanit 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:1)

**יהיו כמותך. אף אתה** שרוצה בברכה ממני, **במה אברכך? אם בתורה — הרי** יש לך **תורה, אם בעושר — הרי עושר, אם בבנים הרי** יש לך **בנים, אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך.**


###### Steinsaltz on Taanit 6a:2
[Steinsaltz on Taanit 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:2)

א ושוב לענין הגשמים, **תנו רבנן** [שנו חכמים], נאמר: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש" (דברים יא, יד), **"יורה"** נקרא על שום **שמורה** (מלמד) **את הבריות** שעליהם **להטיח** (לשים טיח) על **גגותיהן** ולסתום את הסדקים בהם, **ולהכניס את פירותיהן** מן השדות לבתים, **ולעשות כל צרכיהן,** לפני שיבואו גשמים מרובים. **דבר אחר:** נקרא "יורה" משום **שמרוה את הארץ ומשקה עד תהום, שנאמר: "תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך"** (תהלים סה, יא). **דבר אחר: "יורה"** כוונתו **שיורד בנחת ואינו יורד בזעף.**


###### Steinsaltz on Taanit 6a:3
[Steinsaltz on Taanit 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:3)

**או אינו "יורה" אלא** משום שיורד בזעף באופן **שמשיר את הפירות** שבאילן **ומשטיף את הזרעים** שבשדות ממקומם **ומשטיף** (מלשון יריה) **את האילנות?** — **תלמוד לומר: "מלקוש", מה מלקוש** אי אפשר לפרשו לרעה, שהוא משבר את גרנות ומשיר את הפירות, שהרי בזמן שהוא יורד אין אלו בנמצא, ואין לך לפרשו אלא **לברכה — אף יורה** אין לך לפרשו אלא **לברכה. או אינו אלא "מלקוש"** — שירד גשם עז **שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין** (החגבים)? — **תלמוד לומר: "יורה",** וכוונתו: **מה יורה לברכה** — **אף מלקוש לברכה.**


###### Steinsaltz on Taanit 6a:4
[Steinsaltz on Taanit 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:4)

ושואלים: **ויורה גופיה מנלן** [עצמו מנין לנו] שהוא לברכה — **דכתיב** [שנאמר]: **"ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון"** (יואל ב, כג), הרי נאמר בפסוק זה שהיורה ("מורה") הוא לצדקה, הוה אומר שהוא לברכה בלבד.


###### Steinsaltz on Taanit 6a:5
[Steinsaltz on Taanit 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:5)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא אחרת באותו ענין: זמן ה**יורה** הוא **במרחשון, ומלקוש** זמנו **בניסן. אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן, או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר? תלמוד לומר "**ונתתי מטר ארצכם **בעתו"** והעת הראויה ליורה היא בחשוון, שהיא העונה שבה צריכים לגשמים כדי להצמיח את התבואה, ולמלקוש בניסן.


###### Steinsaltz on Taanit 6a:6
[Steinsaltz on Taanit 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:6)

ובפירוש המלה **"מלקוש" אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: דבר שמל קשיותיהן של ישראל,** כלומר: דבר שחותך את קשי לבם של ישראל, שכשאינו יורד בזמנו חוזרים ישראל בתשובה. **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה]: "מלקוש" נקרא כך, משום שהוא **דבר שממלא** את ה**תבואה בקשיה,** כלומר, אף שיש כבר קש, הרי התבואה גדלה עוד קצת ומתמלאה בתוכו. **במתניתא תנא** [בברייתא שנה]: **דבר שיורד על המלילות ועל הקשין** (מל־קוש).


###### Steinsaltz on Taanit 6a:7
[Steinsaltz on Taanit 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:7)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: זמן ה**יורה** הוא **במרחשון ומלקוש בניסן. אתה אומר יורה במרחשון, או אינו אלא בחדש כסליו? תלמוד לומר: "**ונתתי מטר ארצכם **בעתו יורה ומלקוש"** (דברים יא, יד), **מה מלקוש בעתו — אף יורה בעתו,** ומלקוש הרי אמרנו שהוא יורד על הקשים, משמע — בעתו, ש**כיון שיצא ניסן וירדו גשמים — אינו סימן ברכה** אלא להיפך, וכמו כן עתו של היורה, כלומר, הזמן הראוי לו, הוא בחשוון.


###### Steinsaltz on Taanit 6a:8
[Steinsaltz on Taanit 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:8)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **יורה במרחשון ומלקוש בניסן,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: יורה** זמנו **בכסליו.**


###### Steinsaltz on Taanit 6a:9
[Steinsaltz on Taanit 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:9)

ושואלים: **מאן** [מי הם] **חכמים** אלה? **אמר רב חסדא: ר' יוסי היא, דתניא** [ששנויה ברייתא]: **איזו היא רביעה** (עונת גשמים) **ראשונה** — אין זמניה קבועים תמיד, אלא **הבכירה,** כלומר, המוקדמת ביותר היא כשמגיעה **בשלשה במרחשון, בינונית** מגיעה **בשבעה בו, אפילה** (מאוחרת) — **בשבעה עשר בו,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: בשבעה** בחשוון היא הבכירה, **ובשבעה עשר** בו היא הבינונית, **ובעשרים ושלשה** בו היא האפילה.


###### Steinsaltz on Taanit 6a:10
[Steinsaltz on Taanit 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:10)

**ר' יוסי אומר:** הרביעה הראשונה זמנה **בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה** במרחשון, **ובראש חדש כסליו. וכן היה ר' יוסי אומר: אין היחידים,** הם תלמידי החכמים שמקדימים להתפלל לפני הציבור ולבקש על הגשמים, **מתענין** על הגשמים **עד שיגיע ראש חדש כסליו,** שהרי עד אז הוא עדיין בתוך זמנה של רביעה ראשונה.


###### Steinsaltz on Taanit 6a:11
[Steinsaltz on Taanit 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:11)

**אמר רב חסדא: הלכה כר' יוסי. אמימר מתני להא** [היה שונה את השמועה הזו] של **רב חסדא בהא לישנא** [בלשון זו] ששנינו: **בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים, רבן גמליאל אומר: בשבעה בו,** ועל כך **אמר רב חסדא: הלכה כרבן גמליאל.**


###### Steinsaltz on Taanit 6a:12
[Steinsaltz on Taanit 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:12)

ושואלים: **כמאן אזלא** [כשיטת מי הולכת] **הא דתניא** [ברייתא זו ששנינו], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה ראשונה ושניה ושלישית,** כלומר, שהם נחשבים לשתי רביעות, או ראשונה ושניה או שניה ושלישית, **כמאן** [כשיטת מי] — **כ**שיטת **ר' יוסי,** שהרי רק הוא עושה רווח זמן קבוע של שבעה ימים בין רביעה לרביעה, **אמר רב חסדא: הלכה כר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Taanit 6a:13
[Steinsaltz on Taanit 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/6a:13)

לעצם קביעת זמני הרביעה שואלים: **בשלמא** [נניח] שמזכירים ויודעים את זמנה של ה**רביעה** ה**ראשונה —** הרי זה **לשאול,** כדי לדעת מהו הזמן הראוי להתפלל על הגשמים ("ותן טל ומטר"). זמנה של רביעה **שלישית** צריכים לדעת — כדי **להתענות,** שאם לא ירדו גשמים עד זמן רביעה שלישית — צריך להתענות. אולם זמן רביעה **שניה למאי** [למה], לאיזו צורך הוזכרה? **אמר ר' זירא: ל**ענין **נדרים, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: