## Steinsaltz on Taanit Daf 7a

###### Steinsaltz on Taanit 7a:1
[Steinsaltz on Taanit 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:1)

**נימרינהו לתרוייהו** [נאמר את שניהם] את שני הנוסחים יחד: **"אל ההודאות" ו"רוב ההודאות".**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:2
[Steinsaltz on Taanit 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:2)

א כיון שהוזכרו הגשמים, מדברים בשבחם. **אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים** יותר **מ**יום **תחיית המתים** ובמה הוא גדול, ש**אילו תחיית המתים** אינה אלא **לצדיקים** בלבד, **ואילו גשמים בין לצדיקים ובין לרשעים.** ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] דעה זו על דעת **רב יוסף,** ש**אמר רב יוסף: מתוך** שירידת הגשמים חשובה **שהיא שקולה כתחיית המתים** — **קבעוה** את הזכרת הגשמים **ב**ברכת **תחיית המתים.** משמע שהיא שקולה, ולא עדיפה מתחיית המתים.


###### Steinsaltz on Taanit 7a:3
[Steinsaltz on Taanit 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:3)

כיוצא בו **אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר: "יערף כמטר לקחי"** (דברים לב, ב), **ואין "לקח" אלא תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו"** (משלי ד, ב). **רבא אמר:** ירידת הגשמים גדולה **יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: "יערף כמטר לקחי", מי נתלה במי?** כלומר, כיצד בדרך כלל מדמים אנו דבר לדבר, **הוי אומר: קטן נתלה בגדול,** ואם נמשלה התורה לגשם — משמע שהגשם גדול ממנה.


###### Steinsaltz on Taanit 7a:4
[Steinsaltz on Taanit 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:4)

ב כיון שהזכרנו כתוב זה מביאים אותו בהקשר שונה, **רבא רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר]: **"יערף כמטר לקחי"** בלשון קשה, **וכתיב** [ונאמר] באותו פסוק: **"תזל כטל אמרתי"** בלשון רכה! וכך יש לפרש: **אם תלמיד חכם הגון הוא** — הרי הוא **כטל, ואם לאו** — **עורפהו** (הרגהו) **כמטר** היורד בכוח.


###### Steinsaltz on Taanit 7a:5
[Steinsaltz on Taanit 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:5)

**תניא** [שנויה ברייתא] בענין זה, **היה ר' בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה** — **תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה"** (משלי ג, יח), **ואומר: "רפאות תהי לשרך"** (משלי ג, ח), **ואומר: "כי מצאי מצא חיים"** (משלי ח, לה). **וכל העוסק בתורה שלא לשמה** כדי להתגדל על הבריות — תורתו **נעשית לו סם המות, שנאמר: "יערף כמטר לקחי", ואין עריפה אלא** לשון **הריגה, שנאמר: "וערפו שם את העגלה בנחל"** (דברים כא, ד).


###### Steinsaltz on Taanit 7a:6
[Steinsaltz on Taanit 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:6)

מסופר: פעם **אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' זירא: ליתי מר ליתני** [יבוא אדוני וישנה לנו] דבר הלכה. **אמר ליה** [לו]: **חלש לבאי** [לבי] **ולא יכילנא** [ואין אני יכול] להתאמץ ולעסוק בהלכה. אמר לו: אם כן, **לימא מר מילתא דאגדתא** [שיאמר אדוני דבר אגדה], שאינו דורש מאמץ גדול כל כך, **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"כי האדם עץ השדה"** (דברים כ, יט), ויש להבין: **וכי** ה**אדם עץ השדה הוא?**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:7
[Steinsaltz on Taanit 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:7)

**אלא משום דכתיב** [שנאמר] שם: **"כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת"** (משלי כ, יט), **וכתיב** [נאמר] סמוך לו: **"אתו תשחית וכרת"** (שם כ, כ), משמע, שיש עצים הנכרתים ועצים שאינם נכרתים, **הא** [זה] **כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא** — **"ממנו תאכל ואתו לא תכרת", ואם לאו** [לא], שאינו הגון — **"אתו תשחית וכרת".**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:8
[Steinsaltz on Taanit 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:8)

ועוד ממדרשי המקראות בענין לימוד התורה; **אמר ר' חמא אמר ר' חנינא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"ברזל בברזל יחד** ואיש יחד פני רעהו**"** (משלי כז, יז), כתוב זה בא **לומר לך: מה** כלי **ברזל זה אחד מחדד את חבירו** כשמשפשפים אותם זה בזה, **אף שני תלמידי חכמים** העוסקים כאחד בתורה **מחדדין זה את זה בהלכה.**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:9
[Steinsaltz on Taanit 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:9)

**אמר רבה בר חנה: למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר: "הלוא כה דברי כאש נאם ה'"** (ירמיהו כג, כט), **לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי,** שאין גזיר עץ גדול בוער לבדו ודרושה מדורה שיש בה עצים מרובים, **אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי.**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:10
[Steinsaltz on Taanit 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:10)

**והיינו** [והוא] ש**אמר ר' יוסי בר חנינא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"חרב אל הבדים ונאלו"** (ירמיהו נ, לו), יש לפרשו: **חרב** תבוא **על שונאיהן של תלמידי חכמים** (בלשון נקיה, וכוונתו לתלמידי החכמים עצמם) **שעוסקין בד בבד** ביחידות, לבד ולא בחבורה (שפירש "בדים" = בודדים) **בתורה. ולא עוד אלא שמטפשין** (נעשים טפשים) על ידי לימוד התורה ביחידות, **שנאמר: "ונאלו".**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:11
[Steinsaltz on Taanit 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:11)

**ולא עוד אלא שחוטאין.** וראיה לדבר, **כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"ונאלו" וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"אשר נואלנו ואשר חטאנו"** (במדבר יב, יא). **ואיבעית אימא מהכא** [ואם תרצה אמור ראיה מכאן]: מה משמעות "נואלו" — שנאמר: **"נואלו שרי צען... והתעו את מצרים"** (ישעיהו יט, יג).


###### Steinsaltz on Taanit 7a:12
[Steinsaltz on Taanit 7a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:12)

ובדומה לזה, **אמר רב נחמן בר יצחק: למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה"** (משלי ג, יח), **לומר לך: מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים** וגורמים להם לגדול בתורה. **והיינו** [והוא] ש**אמר ר' חנינא: הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי** למדתי **יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן.**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:13
[Steinsaltz on Taanit 7a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:13)

**ר' חנינא בר פפא רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר] בפסוק אחר: **"לקראת צמא התיו מים"** (ישעיהו כא, יד), משמע שצריך ללכת לקראתו ולהשקותו, **וכתיב** [ונאמר] בפסוק אחר: **"הוי כל צמא לכו למים"** (ישעיהו נה, א)! ויש לישב כך: **אם תלמיד הגון הוא** — **"לקראת צמא התיו מים",** שהרב צריך ללכת לקראתו וללמדו, **ואי** [ואם] **לא** הגון הוא — **"הוי כל צמא לכו למים",** שאם רצונו בכך — יבוא וילמד.


###### Steinsaltz on Taanit 7a:14
[Steinsaltz on Taanit 7a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:14)

**ר' חנינא בר חמא רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר] בכתוב אחד: **"יפוצו מעינתיך חוצה"** (משלי ה, טז), **וכתיב** [ונאמר]: **"יהיו לך לבדך"** (משלי ה, יז)! וכך יש ליישב: **אם תלמיד הגון הוא** היושב לפניך — **"יפוצו מעינתיך חוצה"** ולמדהו, **ואם לאו** — **"יהיו לך לבדך".**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:15
[Steinsaltz on Taanit 7a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:15)

ג **אמר ר' חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב** [שנאמר]: **"הוי כל צמא לכו למים"** (ישעיהו נה, א) **לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה,** מי שנמוך ושפל בעיני עצמו.


###### Steinsaltz on Taanit 7a:16
[Steinsaltz on Taanit 7a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:16)

**אמר ר' אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, ביין, ובחלב.** במים **דכתיב** [שנאמר]: **"הוי כל צמא לכו למים" וכתיב** [ונאמר] גם שם: **"לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב"** (ישעיהו נה, א), **לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין** ונשמרים **אלא בפחות שבכלים,** כגון כלי חרס, ולא בכלי כסף וזהב, שבהם הם מאבדים את טעמם — **אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.**


###### Steinsaltz on Taanit 7a:17
[Steinsaltz on Taanit 7a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:17)

ובענין זה מסופר: **כדאמרה ליה ברתיה** [כפי שאמרה לו בתו] של ה**קיסר** הרומי **לר' יהושע בן חנניה** כשהיה ברומי: **אי** [אוי] ל**חכמה מפוארה** כשלך שהיא מונחת **בכלי מכוער!** שרבי יהושע אף שהיה חכם גדול, לא היה יפה מראה. **אמר לה** כאילו שלא מן העניין: **אביך רמי חמרא במני דפחרא** [אביך שם יין בכלי חרס]? **אמרה ליה** [לו]: **אלא במאי נירמי** [במה נשים]? **אמר לה: אתון דחשביתו, רמו במאני דהבא וכספא** [אתם שאתם חשובים, שימו אותם בכלי זהב וכסף].


###### Steinsaltz on Taanit 7a:18
[Steinsaltz on Taanit 7a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/7a:18)

**אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא, ותקיף** [הלכה ואמרה לו לאביה לעשות כן ושמו את היין בכלי זהב וכסף, והחמיץ]. **אתו ואמרו ליה** [באו ואמרו לו] לקיסר שהחמיץ היין. **אמר לה לברתיה** [לבתו]: **מאן** [מי] **אמר לך הכי** [לעשות כך], מי יעץ לך עצה זו? **אמרה ליה** [לו]: **ר' יהושע בן חנניה. קריוהו** [קראו לו] לבוא. **אמר ליה** [לו] הקיסר: **אמאי** [מדוע] **אמרת לה הכי** [כך]? **אמר ליה** [לו]: **כי היכי** [כפי] ש**אמרה לי** כך **אמרי** [אמרתי] **לה,** להוכיח שדברים משובחים אין משתמרים אלא בכלי פחות. אמר לו: **והא איכא שפירי דגמירי** [והרי יש אנשים יפים שלמדו] ומלאים חכמה!