## Steinsaltz on Taanit Daf 9a

###### Steinsaltz on Taanit 9a:1
[Steinsaltz on Taanit 9a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:1)

**"עשר תעשר** את כל תבואת זרעך**"** (דברים יד, כב), יש לדרשו: **עשר בשביל שתתעשר** בזכות המצוה.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:2
[Steinsaltz on Taanit 9a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:2)

מסופר: **אשכחיה** [מצאו] **ר' יוחנן לינוקא** [את בנו הקטן] של **ריש לקיש, אמר ליה** [לו]: **אימא לי פסוקיך** [אמור לי את פסוקך] שלמדת היום בבית הספר! **אמר ליה** [לו] הילד: **"עשר תעשר". אמר ליה** [לו] הילד: **ומאי** [ומה פירוש] **"עשר תעשר"? אמר ליה** [לו] רבי יוחנן: פירושו **עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה** [לו] הילד: **מנא** [מניין] **לך** שכך הוא? **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן: **זיל נסי** [לך ונסה].


###### Steinsaltz on Taanit 9a:3
[Steinsaltz on Taanit 9a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:3)

**אמר ליה** [לו]: **ומי שרי לנסוייה** [והאם מותר לנסות] את **הקדוש ברוך הוא? והכתיב** [והרי נאמר] בתורה: **"לא תנסו את ה'** אלהיכם**"** (דברים ו, טז)! **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר ר' הושעיא: חוץ מזו** שבה מותר לנסות, **שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די"** (מלאכי ג, י).


###### Steinsaltz on Taanit 9a:4
[Steinsaltz on Taanit 9a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:4)

ואגב שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"עד בלי די"? אמר רמי בר חמא אמר רב: עד שיבלו** (יתעייפו, כאילו ייעשו בלאות, שכך דרש "בלי") **שפתותיכם מלומר "די". אמר ליה** [לו] התינוק לר' יוחנן: **אי הות מטי התם להאי פסוקא, לא הוית צריכנא לך ולהושעיא רבך** [אם הייתי מגיע לשם לפסוק זה, לא הייתי צריך אותך ואת הושעיא רבך], שהרי הדבר מפורש שם, ואין צורך בדבריו.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:5
[Steinsaltz on Taanit 9a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:5)

ומסופר עוד על חריפותו של ילד זה: **ותו אשכחיה** [ועוד, ושוב מצאו] **ר' יוחנן לינוקיה** [את בנו הקטן] של **ריש לקיש דיתיב ואמר** [שהוא יושב ואומר] פסוק זה בתוך לימודו: **"אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו"** (משלי יט, ג), שכשאדם חוטא, באים עליו כל מיני פגעים ("תסלף דרכו"), וכועס ותמה מפני מה אירע לו כזאת ("ועל ה' יזעף לבו").


###### Steinsaltz on Taanit 9a:6
[Steinsaltz on Taanit 9a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:6)

**יתיב** [ישב] **ר' יוחנן וקא מתמה** [והיה תמה] ומעיין בדבר; **אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא** [האם יש דבר הכתוב בכתובים ואינו רמוז כלל בתורה]? שהרי דבר זה אין לו רמז בתורה! **אמר ליה** [לו] התינוק: **אטו הא מי לא רמיזי** [האם דבר זה איננו רמוז], **והכתיב** [והרי נאמר]: **"ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו"** (בראשית מב, כח) והרי זו דוגמה לאותו ענין; שאדם שחטא, כאשר אירעה לו קלקלה תמה מפני מה עשה לו דבר זה.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:7
[Steinsaltz on Taanit 9a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:7)

התפעל רבי יוחנן מחכמתו של הילד **דל עיניה וחזא ביה** [נשא עיניו והסתכל בו], **אתיא אימיה אפיקתיה** [באה אמו והוציאה אותו] משם, **אמרה ליה** [לו] לילד: **תא מקמיה** [בוא, לך מלפניו] ש**לא ליעבד** [יעשה] **לך כדעבד לאבוך** [יעשה לך כפי שעשה לאביך]. שמסופר שכעס רבי יוחנן על גיסו ריש לקיש ונתן עיניו בו, וגרם לו על ידי כך שימות (ב"מ פד,א), ופחדה אמו שמא יארע אף לבן כעין זה.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:8
[Steinsaltz on Taanit 9a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:8)

א לאחר הפסקה זו, חוזרים למאמר נוסף שאמר רבי יוחנן בענין הגשם. **ואמר ר' יוחנן: מטר** יורד אפילו **בשביל יחיד,** שבשביל דרישתו של אדם יחיד הצריך למטר יורד הגשם, ואילו **פרנסה** וברכה באה **בשביל רבים.** וראיה לדבר: **מטר בשביל יחיד — דכתיב** [שנאמר]: **"יפתח ה' לך את אוצרו הטוב** את השמים **לתת מטר ארצך"** (דברים כח, יב) האמור בלשון יחיד, **פרנסה** באה **בשביל רבים — דכתיב** [שנאמר]: **"הנני ממטיר לכם לחם** מן השמים**"** (שמות טז, ד) בלשון רבים.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:9
[Steinsaltz on Taanit 9a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:9)

**מיתיבי** [מקשים] על כך מברייתא, **ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלשה פרנסים** (מנהיגים) **טובים עמדו לישראל** בצאתם ממצרים, ו**אלו הן: משה ואהרן ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו** משמים **על ידם, ואלו הן: באר** המים, **וענן** הכבוד, **ומן. באר** ניתנה לישראל **בזכות מרים,** ו**עמוד ענן** — **בזכות אהרן, ומן** — **בזכות משה.** ועל כן כאשר **מתה מרים נסתלק הבאר, שנאמר: "ותמת שם מרים"** (במדבר כ, א), **וכתיב בתריה** [ונאמר אחריו]: **"ולא היה מים לעדה"** (במדבר כ, ב), **וחזרה** הבאר לישראל **בזכות שניהן,** משה ואהרן.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:10
[Steinsaltz on Taanit 9a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:10)

**מת אהרן נסתלקו ענני כבוד, שנאמר: "וישמע הכנעני מלך ערד"** (במדבר לג, מ), **מה שמועה שמע — שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור** שאין לישראל עוד הגנה משמים ולכן **ניתנה לו רשות להלחם בישראל. והיינו דכתיב** [והוא שנאמר]: **"ויראו כל העדה כי גוע אהרן"** (במדבר כ, כט),


###### Steinsaltz on Taanit 9a:11
[Steinsaltz on Taanit 9a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:11)

ו**אמר ר' אבהו: אל תקרי** [תקרא] **"ויראו" אלא "וייראו"** (נראו, התגלו), משום שעמוד הענן שהסתירם, סר מעליהם לפי שעה. ו**כ**פי **דדריש** [שדרש] **ריש לקיש,** ש**אמר ריש לקיש:** המלה **"כי" משמש בארבע לשונות** (בארבעה מובנים): במובן **אי** [אם], במובן **דלמא** [שמא], במובן **אלא,** ובמובן **דהא** [שכן, מפני ש...], וכאן יש לפרש "כי גוע אהרן" — במובן של דהא = מפני, מפני שמת אהרן, לכן — "ויראו כל העדה".


###### Steinsaltz on Taanit 9a:12
[Steinsaltz on Taanit 9a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:12)

**חזרו שניהם** הבאר וענני הכבוד **בזכות משה, מת משה נסתלקו כולן, שנאמר: "ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד"** (זכריה יא, ח), **וכי בירח** (בחודש) **אחד מתו** שלושת הרועים? **והלא מרים מתה ב**חודש **ניסן, ואהרן באב, ומשה באדר! אלא, מלמד שנתבטלו** עם מות משה **שלש מתנות טובות שנתנו על ידן, ונסתלקו כולן** כל המתנות **בירח אחד** ולכן נראה להם כאילו מתו כולם יחד.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:13
[Steinsaltz on Taanit 9a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:13)

ולענייננו: **אלמא אשכחן** [מכאן שמוצאים אנו] ש**פרנסה** באה **בשביל יחיד,** שהרי אמרו שהפרנסה במן באה בשביל משה! ומשיבים: **שאני** [שונה] **משה, כיון** ש**לרבים הוא בעי** [מבקש] — **כרבים דמי** [הוא נחשב] ולא כאדם יחיד.


###### Steinsaltz on Taanit 9a:14
[Steinsaltz on Taanit 9a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9a:14)

אגב הזכרת הפסוק בזכריה, מסופר: **רב הונא בר מנוח, ורב שמואל בר אידי, ורב חייא** מן המקום **ווסתניא, הוו שכיחי קמיה** [היו מצויים לפני] **רבא,** שהיו תלמידיו החשובים. **כי נח נפשיה** [כאשר נחה נפשו, נפטר] **רבא, אתו לקמיה** [באו לפני] **רב פפא** ללמוד, אולם כיון שהיו תלמידי חכמים גדולים, **כל אימת דהוה אמר להו שמעתא ולא הוה מסתברא להו** [כל זמן שהיה אומר להם הלכה ולא היתה מסתברת בעיניהם], **הוו מרמזי אהדדי** [היו מרמזים זה לזה] שאין זה כרבם הראשון הגדול רבא. **חלש דעתיה** [חלשה דעתו, התבייש].