## Steinsaltz on Taanit Daf 9b

###### Steinsaltz on Taanit 9b:1
[Steinsaltz on Taanit 9b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:1)

**אקרויה בחלמיה** [הקריאו לו בחלומו] פסוק זה: **"ואכחד את שלשת הרעים** בירח אחד**"** (זכריה יא, ח). **למחר כי הוו מיפטרו מיניה** [למחרת כאשר נפרדו ממנו] **אמר להו** [להם]: **ליזלו רבנן בשלמא** [ילכו חכמים בשלום] שהתכוון בכך לפרידה אחרונה מהם, משום שסבר שכעונש שציערוהו ימותו ולא יראה אותם יותר.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:2
[Steinsaltz on Taanit 9b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:2)

בדומה לזה מסופר: **רב שימי בר אשי הוה שכיח קמיה** [היה מצוי לפני] **רב פפא, הוה מקשי ליה טובא** [והיה מקשה לו הרבה]. **יומא חד חזייה** [יום אחד ראה אותו] רב שימי את רב פפא **דנפל על אפיה** [שנופל על פניו] אחר התפילה, **שמעיה דאמר** [ושמע אותו שאומר] בתפילתו: **רחמנא ליצלן מכיסופא** [ה' יצילנו מן הבושה] של **שימי. קביל עליה שתיקותא, ותו לא אקשי ליה** [קיבל עליו שתיקה, ושוב לא הקשה לו] שראה שהדבר גורם צער לרבו.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:3
[Steinsaltz on Taanit 9b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:3)

א ומעירים בהקשר לענין הראשון, **ואף ריש לקיש סבר** ש**מטר** יורד **בשביל יחיד,** ש**אמר ריש לקיש: מנין למטר** שהוא יורד **בשביל** ה**יחיד — דכתיב** [שנאמר]: **"שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה"** (זכריה י, א).


###### Steinsaltz on Taanit 9b:4
[Steinsaltz on Taanit 9b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:4)

**יכול** שיורד הגשם **לכל — תלמוד לומר "לאיש". ותניא** [ושנויה ברייתא]: **אי** [אם] **לאיש, יכול לכל שדותיו — תלמוד לומר** באותו פסוק: **"שדה",** שפעמים ראוי שירד רק בשדה אחד. **אי** [אם] **שדה יכול לכל השדה — תלמוד לומר "עשב",** שעשוי שיירד גשם עבור עשב אחד באותו שדה.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:5
[Steinsaltz on Taanit 9b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:5)

**כי הא** [כמו זה] ש**רב דניאל בר קטינא הוה ליה ההיא גינתא** [היתה לו גינה אחת], **כל יומא הוה אזיל סייר לה** [כל יום היה הולך ומסייר בה] לבדוק מה היא צריכה. **אמר: הא מישרא בעיא מיא, והא מישרא לא בעיא מיא** [ערוגה זאת צריכה מים, וערוגה זו אינה צריכה מים], **ואתא מיטרא וקמשקי כל היכא דמיבעי ליה מיא** [והיה הגשם בא ומשקה כל מקום שהיה צריך לו מים] ולא במקום אחר.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:6
[Steinsaltz on Taanit 9b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:6)

כיון שהוזכר אותו פסוק בזכריה שואלים: **מאי** [מה פירוש] הכתוב: **"ה' עשה חזיזים"? אמר ר' יוסי בר' חנינא: מלמד שכל צדיק וצדיק הקדוש ברוך הוא עושה לו חזיז בפני עצמו,** שבזמן מתן השכר מקבל כל צדיק את שכרו ואת עולמו לעצמו. ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"חזיזים"? אמר רב יהודה: פורחות. אמר ר' יוחנן: סימן למטר — פורחות.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **פורחות? אמר רב פפא: עיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא** [עב קלוש מתחת לעב סמיך], הוא הקרוי פורחות.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:7
[Steinsaltz on Taanit 9b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:7)

סימן אחר לגשמים העתידים לבוא **אמר רב יהודה: נהילא מקמי מיטרא** [טיפטוף קל לפני הגשם] כשעדיין לא ירד גשם, משמעו: **אתי מיטרא** [שיבוא גשם] עז לאחר מכן. ואם **בתר מיטרא** [אחרי הגשם] יש טיפטוף, מלמד הדבר ש**פסיק מיטרא** [פסק הגשם] וסימן לדבר: **מקמי מיטרא אתי מיטרא** [כשלפני הגשם יבוא גשם] **וסימניך** [וסימנך]: **מהולתא** [נפה], שקודם מתחיל לצאת מעט מעט, ואחר כך יוצאות כמויות גדילות והולכות, וכך אף בגשם. **דבתר מיטרא פסיק מיטרא** [שלאחר הגשם פוסק הגשם] **וסימניך** [וסימנך]: **חריא דעיזי** [גללי עיזים], שקודם מטילות גללים גסים יותר ואחר כך גללים דקים.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:8
[Steinsaltz on Taanit 9b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:8)

אגב אותם עניינים מסופר: **עולא איקלע** [הזדמן] **לבבל, חזא** [וראה] שם **פורחות, אמר להו** [להם]: **פנו מאני, דהשתא אתי מיטרא** [פנו את הכלים, שעכשיו יבוא הגשם]. **לסוף** [לבסוף] **לא אתי מיטרא** [בא הגשם], למרות הפורחות. **אמר: כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו** [כפי שמשקרים הבבליים, כך משקרים גשמיהם], שהרי פורחות הם סימן לגשמים בארץ ישראל ואין סימן זה יפה בבבל.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:9
[Steinsaltz on Taanit 9b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:9)

אגב סיפור זה מספרים עוד: **עולא איקלע** [הזדמן] **לבבל** במסעותיו, **חזי מלא צנא דתמרי בזוזא** [ראה שמוכרים מלוא הטנא תמרים בזוז]. **אמר: מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא** [מלוא הטנא דבש תמרים בזוז אחד, והבבליים אינם עוסקים בתורה]? שאם המזונות המשובחים הללו זולים כל כך, יכולים אנשים לעסוק בתורה, שאינם צריכים לעמול קשה לפרנסתם. ואף הוא עצמו אכל תמרים הרבה. **בליליא צערוהו** [בלילה ציערו אותו], שהתמרים גרמו לו לשילשול, **אמר: מלא צנא דסכינא בזוזא, ובבלאי עסקי באורייתא** [מלוא הטנא סכינים בזוז מוכרים בבבל, והבבליים בכל זאת עוסקים בתורה]! וגדול כוחם שהם לומדים, שהרי אי אפשר לחיות על תמרים בלבד.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:10
[Steinsaltz on Taanit 9b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:10)

ב ודברים כלליים בענין מוצא הגשמים. **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה,** שאין הגשמים אלא מימי אוקיינוס היורדים על הארץ, **שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה"** (בראשית ב, ו). **אמר לו ר' יהושע: והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן** ומי הגשמים הם מים מתוקים! **אמר לו: ממתקין** המים **בעבים,** ומשם יורדים מים מתוקים.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:11
[Steinsaltz on Taanit 9b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:11)

ואילו **ר' יהושע אומר: כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה, שנאמר: "למטר השמים תשתה מים"** (דברים יא, יא), ושואלים: **אלא מה אני מקיים** (מפרש) לשיטת ר' יהושע את הפסוק **"ואד יעלה מן הארץ"? מלמד שהעננים מתגברים ועולים לרקיע, ופותחין פיהן כנוד, ומקבלין מי מטר** מלמעלה, **שנאמר: "**כי יגרע נטפי מים **יזקו מטר לאדו"** (איוב לו, כז) (וזיקא הוא בארמית נאד) שהאד העולה מן הארץ הוא כנאד המכיל את המטר,


###### Steinsaltz on Taanit 9b:12
[Steinsaltz on Taanit 9b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:12)

**ומנוקבות הן** העננות **ככברה** המלאה חורים, **ובאות ומחשרות** (ומשליכות) **מים על גבי קרקע, שנאמר: "חשרת מים עבי שחקים"** (שמואל ב' כב, יב). **ואין בין טיפה לטיפה אלא כמלא נימא** (חוט) ואף על פי כן כל טיפה יוצאת לחוד, **ללמדך שגדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ,** שפלא ירידת הגשם כבריאת העולם,


###### Steinsaltz on Taanit 9b:13
[Steinsaltz on Taanit 9b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:13)

**שנאמר** לגבי בריאת העולם: **"עשה גדלות עד אין חקר"** (איוב ט, י) **וכתיב** [ונאמר]: **"**עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר. **הנתן מטר על פני ארץ"** (איוב ה, ט-י) **וכתיב להלן** [ונאמר הלאה]: **"הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה'** בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע **אין חקר לתבונתו"** (ישעיהו מ, כח), **וכתיב** [ונאמר] בפרק המדבר בירידת גשמים: **"מכין הרים בכחו** נאזר בגבורה**"** (תהלים סה, ז), משמע שירידת הגשם אף היא דבר שהוא גדול עד אין חקר, כבריאת העולם.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:14
[Steinsaltz on Taanit 9b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:14)

ומעירים: **כמאן אזלא הא דכתיב** [כשיטת מי הולך דבר זה שנאמר] במקרא: **"משקה הרים מעליותיו"** (תהלים קד, יג), **ואמר ר' יוחנן:** הכוונה היא — **מעליותיו של הקדוש ברוך הוא, כמאן** [כשיטת מי] — **כ**שיטת **ר' יהושע** שהגשמים באים מלמעלה.


###### Steinsaltz on Taanit 9b:15
[Steinsaltz on Taanit 9b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:15)

ושואלים: **ור' אליעזר** כיצד מסביר הוא לשיטתו פסוק זה? ומשיבים: הוא סבור, **כיון דסלקי להתם** [שעולים לשם] כלפי מעלה — **"משקה מעליותיו" קרי להו** [קוראים להם]. **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך] הכתוב **"אבק עפר מן השמים"** (דברים כח, כד) **היכי משכחת לה** [איך אתה מוצא אותה], וכי בשמים אבק ועפר? **אלא, כיון דמדלי להתם** [שעולה לשם] האבק ויורד לארץ מלמעלה — **"מן השמים" קרי ליה** [קורא אותו], **הכא נמי דסלקי להתם** [כאן גם כן, כיון שעולים לשם העננים] לכך **"מעליותיו" קרי ליה** [קורא אותם].


###### Steinsaltz on Taanit 9b:16
[Steinsaltz on Taanit 9b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/9b:16)

ושואלים: **כמאן אזלא הא** [כשיטת מי הולכת זו] ש**אמר ר' חנינא: "כנס כנד מי הים נתן באוצרות תהומות"** (תהלים לג, ז), פירושו: **מי גרם לאוצרות שיתמלאו בר — תהומות,** שמהם באו המים, הרי זו **כ**שיטת **ר' אליעזר.** ושואלים: **ור' יהושע,** מה אומר הוא על כתוב זה? ומשיבים: הכתוב **ההוא**