## Steinsaltz on Tamid Daf 29a

###### Steinsaltz on Tamid 29a:1
[Steinsaltz on Tamid 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:1)

**לא נתעצל הכהן** שהוטל עליו לעשות כן **מלהוציא את הדשן** אל מחוץ לעיר.


###### Steinsaltz on Tamid 29a:2
[Steinsaltz on Tamid 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:2)

ולאחר שהועבר האפר לתפוח, והתפנה מקום במזבח, **החלו** הכהנים **מעלין ב**ידיהם **גזירין** של עץ כדי **לסדר את המערכה** (מערכה מסודרת של עצים העומדים להבערה על המזבח). ושואלים: **וכי כל העצים כשרין למערכה הן?** ומשיבים: אכן **כל** מיני **העצים כשרין** **ל**שמש ב**מערכה** שעל המזבח, **חוץ** **מ**גזרי עצים **של** עץ ה**גפן ושל** עץ ה**זית. אבל** אף שרוב מיני העצים כשרים למערכה, מכל מקום דווקא **ב**גיזרי עצים **אלו היו רגילין** להביא: **במרביות** (ענפים צעירים) **של** עץ ה**תאנה,** ו**של** עץ ה**אגוז,** **ושל עץ שמן.**


###### Steinsaltz on Tamid 29a:3
[Steinsaltz on Tamid 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:3)

וממשיכים בסדר העבודה: אותו כהן שזכה בתרומת הדשן, הוא זה ש**סידר את המערכה גדולה** (שעליה היו מקריבים את קרבן התמיד ואת אימורי שאר הקרבנות) בצד **מזרחה** של המזבח, **וחזיתה** של מערכה זו פונה אף הוא כלפי צד **מזרחה** של המזבח. **וראשי** (קצות) ה**גזירין הפנימים** (הפונים אל תוך המזבח, לצד מערבו של המזבח) **היו** ארוכים עד שהיו **נוגעין בתפוח** הנמצא באמצע המזבח. **וריוח היה** מניח הכהן המסדר את המערכה **בין הגזירים, ש**כן **היו מציתים את האליתא** (הקיסמים הדקים) **משם,** ברווח שבין הגזירים. שבתחילה הדליקו את הקיסמים הדקים שבין גיזרי העצים הגדולים, ומשם עברה האש אל הגזרים הללו.


###### Steinsaltz on Tamid 29a:4
[Steinsaltz on Tamid 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:4)

**בררו משם** (מבין גיזרי העצים המיועדים למערכה) **עצי תאנה יפים,** שמעלתם שהם נעשים בשריפתם גחלים ולא אפר, והכהן **סידר את המערכה** ה**שניה** המיועדת **ל**עשיית ה**קטורת,** שממנה לוקחים גחלי אש למזבח הקטורת שבהיכל, להקטיר עליהם את הקטורת. ומקומה של מערכה זו הריהו **כנגד** הפינה ה**מערבית דרומית** של מזבח העולה, בסמוך לכבש, **משוך מן הקרן** המערבית דרומית **כלפי** צד צפון ארבע אמות. 
 וכמות העצים שסודרו במערכה זו, היה


###### Steinsaltz on Tamid 29a:5
[Steinsaltz on Tamid 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:5)

**ב**התאם ל**עומד** (אומד, הערכה) לכמה עצים נזקקים על מנת שיהיו מהם לאחר שריפתם כדי שיעור **חמש סאין גחלים. ובשבת** — היתה כמות העצים של מערכה זו **בעומד** (אומד) שיהיה בהם לאחר שריפתם כשיעור **שמונה סאין גחלים.** והטעם לכך שהוסיפו בשבת שלשה סאים גחלים: **ש**כן **שם,** על הגחלים הללו, **היו נותנים** את הלבונה שב**שני בזיכי** ה**לבונה של לחם הפנים** המוקטרים בכל שבת. ואותם **האברים והפדרים שלא (היו) נתעכלו מבערב,** ששנינו בתחילת המשנה שהיו מסלקים אותם לצידי המזבח, עתה היו **מחזירין אותן ל**צידה של ה**מערכה** הגדולה, על מנת שיישרפו בה. **ו**אזי, **הציתו** הכהנים את **שתי** ה**מערכות** הללו (מערכה גדולה, ומערכת הקטורת) **באש,** ולאחר מכן **ירדו** מהמזבח **ובאו להם ללשכת הגזית** על מנת לערוך פייס באשר למי שיעבוד את העבודות הבאות.


###### Steinsaltz on Tamid 29a:6
[Steinsaltz on Tamid 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:6)

א גמרא שנינו במשנתנו כי באמצע המזבח היתה ערימת אפר עגולה שצורתה כעין תפוח, ופעמים שהיה בה אפר בשיעור שלש מאות כור. ועל שיעור זה **אמר רבא:** אין זו לשון מכוונת בדיוקה, אלא הריהי לשון **גוזמא** (הפלגה מרובה) ועניינה לומר שהיתה גדולה ביותר, ואולם מעולם לא היה בה בתפוח שיעור כזה. וכן על זו ששנינו בפרק הבא כי לפני שחיטתו **השקו** **את** קרבן **התמיד** מים **בכוס של זהב,** כדי להקל בכך על פשיטת עורו לאחר השחיטה, **אמר רבא:** הרי זו לשון **גוזמא,** שלא היתה זו כוס של זהב.


###### Steinsaltz on Tamid 29a:7
[Steinsaltz on Tamid 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:7)

ועוד בענין זה של שימוש לשון שאינו מכוון כדיוקו, **אמר ר' אמי:** יש ו**דברה תורה לשון הבאי** (גוזמה), וכמו כן יש ו**דברו נביאים לשון הבאי,** וכיוצא בו פעמים **דברו חכמים לשון הבאי.**


###### Steinsaltz on Tamid 29a:8
[Steinsaltz on Tamid 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:8)

ומפרטים: **דברה תורה לשון הבאי** — **דכתיב** [שכן נאמר]: "שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים" (דברים ט, א), ויש לשאול: וכי **בשמים סלקא דעתך** [עולה על דעתך]?! **אלא** הרי זו לשון **גוזמא.**


###### Steinsaltz on Tamid 29a:9
[Steinsaltz on Tamid 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:9)

וכמו כן יש ו**דברו חכמים לשון הבאי** — כגון **הא דאמרן** [זו שאמרנו] במשנתנו שב**תפוח** שהיה באמצע המזבח היו לפעמים כשלש מאות כור אפר, **ו**כגון זו ששנינו בפרק הבא כי **השקו את התמיד בכוס של זהב.**


###### Steinsaltz on Tamid 29a:10
[Steinsaltz on Tamid 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:10)

וכיוצא בדבר יש ו**דברו נביאים לשון הבאי** — כגון זה **דכתיב** [שנאמר] בתיאור המלכת שלמה המלך "ויעלו כל העם אחריו **(וכל עם הארץ)** והעם **מחללים בחלילים** ושמחים שמחה גדולה **ותבקע הארץ** ב**קולם"** (מלכים א א, מ), שבא רק להורות על גודל הקול ובודאי לא נבקעה הארץ למשמע קול זה.


###### Steinsaltz on Tamid 29a:11
[Steinsaltz on Tamid 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:11)

ועוד בענין זה, **אמר ר' ינאי בר נחמני, אמר שמואל: בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, ואלו הן: תפוח, גפן ופרכת** (וכאשר יפורטו בהמשך), ומעירים: הרי דבריו אלה של שמואל באים


###### Steinsaltz on Tamid 29a:12
[Steinsaltz on Tamid 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:12)

**לאפוקי** [להוציא, לשלול] מדבריו של **רבא, דתנן** [ששנינו ששנינו] בפרק הבא כי **השקו את התמיד בכוס של זהב, ואמר** על כך **רבא** שזו לשון **גוזמא,** לכך **קא משמע לן** [שמואל משמיע לנו] כי **הני** [אלה] השלשה — **אין** [כן] יש בהם לשון גוזמה, ואולם **התם** [שם], בהשקיית קרבן התמיד בכוס של זהב — **לא** דברו חכמים בלשון גוזמה, אלא אכן כך היה, וטעם הדבר: לפי ש**אין** נוהגים מנהגי **עניות במקום עשירות,** ולכן בבית המקדש השתמשו בזהב ממש, אף לצורך פשוט זה.


###### Steinsaltz on Tamid 29a:13
[Steinsaltz on Tamid 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29a:13)

ומפרטים את שלושת המקומות בהם אחזו חכמים לשון גוזמה, לשיטת שמואל: **תפוח** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו במשנתנו], וכדברי רבא ור' אמי, שלא היו בו שלש מאות כור, אלא לשון גוזמה היא. **גפן** — **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: צורה כעין **גפן** העשויה **זהב היתה עומדת** באולם המקדש **על פתח ההיכל, ומודלה** (ומורמת ונמשכת) היתה **על גבי כלונסות** (מוטות), וכל מי שהיה **מתנדב** (נודב) למקדש זהב בצורת **עלה**