## Steinsaltz on Tamid Daf 29b

###### Steinsaltz on Tamid 29b:1
[Steinsaltz on Tamid 29b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:1)

**או** בשיעור גדול יותר, כ**גרגיר** (ענבה יחידה), **או** שיעור גדול יותר כעין **אשכול** ענבים — היה **מביא** למקדש, **ו**היה הכהן **תולה** אותה תרומה **בה,** בצורת גפן זו. ועל כך **אמר ר' אלעזר בר' צדוק: מעשה היה** במקדש, **ו**כה גדולה וכבדה היתה גפן זהב זו, עד שהיה צורך ש**נמנו עליה שלש מאות כהנים** כדי **לפנותה** ממקומה למקום אחר, ליטול את כל הזהב שבה. והרי זו לשון גוזמה, הבא להורות שהיה בה זהב רב מאוד, ואולם לא בשיעור זה של משא שלש מאות כהנים.


###### Steinsaltz on Tamid 29b:2
[Steinsaltz on Tamid 29b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:2)

**פרוכת,** מה עניינה? — **דתנן** [שכן שנינו] **רבן שמעון בן גמליאל אומר משום** [בשם] **ר' שמעון הסגן** (סגן הכהנים): ה**פרוכת** שבמקדש היה **עביה** כשיעור **טפח,** ו**על שבעים ושנים נימין** (חוטי שתי) היתה **נארגת, ועל כל נימה ונימה** מאותן שבעים ושתים נדרשו **עשרים וארבעה חוטין** כדי לעשותה, שכן היתה הפרוכת עשויה מארבעה מינים: תכלת, ארגמן, תולעת שני, ושש. וחוטו של כל אחד מארבעת אלה היה כפול ששה חוטים.


###### Steinsaltz on Tamid 29b:3
[Steinsaltz on Tamid 29b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:3)

ומדותיה של הפרוכת: **ארכה** היה **ארבעים אמה,** כגובהו של פתח האולם שהיה גבוה ארבעים אמה, **ורחבה** היה **עשרים אמה,** כרוחבו של פתח האולם. **ומשמונים ושתים ריבוא** דינרים היתה **נעשית, ושתים** פרוכות חדשות היו **עושין בכל שנה ושנה, ו**כה כבדה היתה הפרוכת עד שהוצרכו ל**שלש מאות כהנים** לשאתה כשהיו **מטבילין אותה** ואף זו לשון גוזמה הבאה להורות שהיתה כבדה מאד, ואולם לא בשיעור זה של משא שלש מאות כהנים.


###### Steinsaltz on Tamid 29b:4
[Steinsaltz on Tamid 29b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:4)

א שנינו במשנתנו כי הכהנים **החלו מעלין בגזירין לסדר את** אש **המערכה** הגדולה. ולאחר מכן שנינו כי כל העצים ראויים לשמש כעצי המערכה, **חוץ משל זית ומשל גפן,** אבל היו רגילים להשתמש במורביות של עצי תאנה, אגוז ועץ שמן. ושואלים: **הני מאי טעמא** [אלה, זית וגפן, מה טעם] אסורים בשימוש לעצי המערכה? **רב פפא אמר:** טעם הדבר, **משום דקטרי** [שיש בהם בעצי הזית והגפן קשרים, מקומות מעובים] שבהם תלוי הענף, ובשריפתם הם גורמים לעשן מרובה. **רב 
אחא בר יעקב אמר:** אף כי אכן עיקר הטעם הוא משום הקשרים מכל מקום נוסף טעם בדבר, **משום** הדאגה ל**ישוב ארץ ישראל,** שלא למעט עצים אלה. מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו על האמור בעצי המערכה: "ונתנו בני אהרן אש על המזבח וערכו עצים על האש.


###### Steinsaltz on Tamid 29b:5
[Steinsaltz on Tamid 29b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:5)

וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר **על העצים אשר על האש** אשר על המזבח" (ויקרא א, ז—ח), ומהלשון "על העצים אשר על האש" למדו חכמים כי ב**עצים הנתוכים** (הניתכים, הנשרפים כליל) **להיות** כאש עצמה דבר הכתוב, **ומאי ניהו** [ומה הוא] באיזה עצים מדובר? — **דוקרי** [קני] **שפוד דלא קטרי ואזלי מקטר** [שאינם מסוג העצים ההולכים ונקשרים] אלא חלוקים לגמרי, והרי שהטעם הוא משום הקשרים!


###### Steinsaltz on Tamid 29b:6
[Steinsaltz on Tamid 29b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:6)

ושואלים עוד ממה ששנינו בברייתא בדינם של עצי המערכה: **וכי כל העצים כשרים למערכה הן?** — **כל העצים כשרים, חוץ מן זית וגפן. אבל באלו היו רגילין: במרביות של תאנה, ושל אגוז, ושל עץ שמן. ר' אליעזר מוסיף** על הפסולים להבאה למערכה **אף של** עץ ה**מייש, ושל** עץ ה**אלון, ושל דקל, ושל חרוב, ושל שקמה.**


###### Steinsaltz on Tamid 29b:7
[Steinsaltz on Tamid 29b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:7)

ויש לשאול: **בשלמא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר] בטעם איסור עצי הזית ועצי הגפן שהוא **משום דקטרי** [שנקשרים, שיש בהם קשרים], לשיטת רב פפא, יש מקום לומר כי **בהא קמיפלגי** [בזה נחלקו] תנא קמא ור' אליעזר: **דמר סבר** [שחכם זה, ר' אליעזר, סבור] כי **אף על גב דלא קטרי מגואי** [אף על פי שאין העצים הללו, המייש והאלון ושאר המנויים בדבריו, נקשרים מתוכם, שאין בהם קשר פנימי], **כיון דקטרי מבראי** [שהם נקשרים מבחוץ] — **לא מייתינן** [אין אנו מביאים] מהם לעצי המערכה. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, התנא הראשון סבור] כי **כיון דלא קטרי מגואי** [שאין העצים הללו נקשרים מבפנים], **אף על גב דמבראי קטרי** [אף על פי שמבחוץ הם נקשרים] — **מייתינן** [מביאים אנו] מהם.


###### Steinsaltz on Tamid 29b:8
[Steinsaltz on Tamid 29b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:8)

**אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] בטעם איסור עצי הזית ועצי הגפן שהוא **משום ישוב ארץ ישראל,** יש לשאול: מדוע התיר התנא הראשון את עצי ה**דקל** לעצי המערכה, **מי לית ביה** [האם אין בו, בדקל] גם כן אותו טעם שלא יקצצוהו **משום ישוב ארץ ישראל?**


###### Steinsaltz on Tamid 29b:9
[Steinsaltz on Tamid 29b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:9)

**אמר לך** [יכול לומר, להשיב לך] רב אחא בר יעקב על שאלה זו בשאלה דומה: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] עד שאתה מקשה עלי כך מדברי הברייתא, אפשר לשאול בדומה לכך מדברי משנתנו, ששנינו בה שהיו רגילים להביא מענפי תאנה לעצי המערכה, ואפשר לשאול: וכי **תאנה לית** [אין] לאסור את השימוש **בה** לעצי המערכה **משום ישוב ארץ ישראל,** ומדוע אם כן לא אסרוה?! **אלא מאי אית לך למימר** [מה יש לך לומר]? — שמדובר בה **בתאנה דלא עבידא פירא** [שאינה עושה פירות], ומעתה בעצי **דקל** האמורים בברייתא **נמי** [גם כן] — מדובר **בדלא עביד פירא** [בשאינם עושים פירות], ומשום כך מותרים לעצי המערכה.


###### Steinsaltz on Tamid 29b:10
[Steinsaltz on Tamid 29b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/29b:10)

ותוהים: **ומי איכא** [והאם ישנה] **תאנה דלא עבדא פירא** [שאינה עושה פירות]? ומשיבים: **אין** [כן], יש תאנה שאינה עושה פירות, ו**כ**דרך שאמר **רחבה** על שיטת גידול של עצי תאנה. שכן **אמר רחבה: מייתי תאיני חיורתא** [מביאים נטיעות של תאנים לבנות], שזן גרוע הוא,