## Steinsaltz on Tamid Daf 32a

###### Steinsaltz on Tamid 32a:1
[Steinsaltz on Tamid 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:1)

האם **מן השמים לארץ רחוק** יותר מהמרחק מן המזרח למערב, **או** המרחק **מ**ה**מזרח למערב** גדול יותר מהמרחק שבין השמים והארץ? **אמרו לו** זקני הנגב: המרחק **ממזרח למערב** גדול יותר. **תדע** לך, ראיה לדבר, **שהרי** כאשר ה**חמה** מצויה **במזרח** בתחילת היום — **הכל מסתכלין** (יכולים להסתכל) **בה,** בלא שתיפגענה עיניהם, וכן הוא כאשר ה**חמה** מצויה **במערב** בסוף היום — **הכל מסתכלין בה,** ואולם בזמן שה**חמה** נמצאת **באמצע** ה**רקיע** בחצות היום — **אין הכל מסתכלין בה,** שכל המסתכל בה נפגעות עיניו, וטעם הדבר — שקרוב יותר הוא מקום זה.


###### Steinsaltz on Tamid 32a:2
[Steinsaltz on Tamid 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:2)

**ו**אילו **חכמים אומרים: זה וזה כאחד שוין,** וראיה לדבר מן הכתוב, **ש**כן **נאמר** "כי **כגבוה שמים על הארץ** גבר חסדו על יראיו. **כרחוק מזרח ממערב** הרחיק ממנו את פשעינו" (תהלים קג, יא-יב), שכתוב אחד משווה את מידת החסד כמרחק השמים לארץ, וכתוב אחד משווה את מידת הסליחה כמרחק המזרח ממערב. **ואי חד מינייהו נפיש** [ואם אחד מהם, מהמרחקים הללו גדול יותר מחבירו], נכתוב תרווייהו כי ההוא דנפיש [שיכתוב את שניהם, בשני הכתובים הללו, גם בתיאור מידת החסד וגם בענין הסליחה, שהם כמו אותו המרחק שגדול יותר]! **ואלא** באשר לשאלה, מדוע ניתן לראות את השמש כאשר היא נמצאת במזרח ובמערב, בעוד שכאשר ה**חמה** נמצאת **באמצע** ה**רקיע מאי טעמא** [מה טעם] **אין הכל** יכולים להיות **מסתכלין בה?** — **משום דקאי להדיא, ולא כסי ליה מידי** [שעומדת החמה בגילויה, באין דבר המכסה אותה], בעוד שבהיותה במזרח או במערב ישנם דברים המסתירים את קרניה הישירות.


###### Steinsaltz on Tamid 32a:3
[Steinsaltz on Tamid 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:3)

ועוד **אמר להן** אלכסנדר מוקדון לזקני הנגב בשאלה שעניינה סדר הבריאה בראשיתה: האם **שמים נבראו תחלה** ולאחריהם הארץ **או הארץ** נבראה תחילה ולאחריה השמים? **אמרו** לו בתשובה: **שמים נבראו תחלה, ש**כן **נאמר** בתחילת התורה, בתחילת תיאור מעשה הבריאה ה**"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"** (בראשית א, א).


###### Steinsaltz on Tamid 32a:4
[Steinsaltz on Tamid 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:4)

**אמר להן** אלכסנדר מוקדון עוד בשאלה: מה נברא בתחילה, האם ה**אור נברא תחלה** ולאחריו החושך, **או** ה**חשך** נברא תחילה ולאחריו האור? **אמרו לו** זקני הנגב בתשובה: **מילתא דא** [דבר זה] **אין לה פתר** [פתרון] מן הכתובים. **ו**שואלים: מדוע לא ענו לו על שאלה זו, והרי יש לה פתרון בכתובים, **נימרו ליה** [שיאמרו לו] כי ה**חשך נברא תחלה, דכתיב** [שכן נאמר] **"והארץ היתה תהו ובהו וחשך** על פני תהום ורוח אלקים מרהפת על פני המים" (שם ב), **והדר** [וחזר, ולאחר מכן] נאמר **"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"!**


###### Steinsaltz on Tamid 32a:5
[Steinsaltz on Tamid 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:5)

ומשיבים: אכן יכלו זקני הנגב להשיבו כך, ואולם הם העדיפו שלא לענות לו על שאלתו זו, כי **סברי** [סבורים היו] שאם ישיבוהו על שאלה זו, **דילמא אתי לשיולי** [שמא יבוא לשאול] אותם שאלות נוספות במופלאות הבריאה, כגון **מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור,** והרי אלה שאלות שאסור לשאול אותן.


###### Steinsaltz on Tamid 32a:6
[Steinsaltz on Tamid 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:6)

ומקשים על כך: **אי הכי** [אם כך] שמחמת חשש זה לא השיבוהו על שאלתו בענין קדימת בריאת האור והחושך, אף על שאלתו בענין קדימת בריאת ה**שמים** והארץ **נמי** [גם כן] **לא נימרו ליה** [לא יאמרו לו], מחמת אותו חשש, שמא מתוך כך יבוא לשאול מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור?! ומשיבים: **מעיקרא סבור** [בתחילה, כאשר שאלם בנושא קדימת בריאת השמים והארץ, סברו זקני הנגב] כי אין זה אלא **אקראי בעלמא** [מקרה מזדמן וחולף בלבד] הוא זה ש**הוא דקא שייל** [שהוא שואל] אותם שאלה הנוגעת לקדימת הבריאה, ואולם **כיון דחזו דקהדר שאיל** [שראו שהוא חוזר ושואל] שאלה נוספת בנושא זה, **סברי** [סברו] כי מוטב ש**לא נימא ליה** [נאמר לו תשובה על שאלתו] **דילמא אתי לשיולי** [שמא יבוא לשאול] **מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור.**


###### Steinsaltz on Tamid 32a:7
[Steinsaltz on Tamid 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:7)

ולאחר מכן **אמר להם** אלכסנדר מוקדון לזקני הנגב בשאלה שבענין האדם: **אידין מתקרי חכים** [איזהו האדם הנקרא, הראוי באמת להיקרא חכם]? **אמרו ליה** [לו] כדברי המשנה: **איזהו חכם?** — **הרואה את הנולד. אמר להם** בשאלה בענין זה: **אידין מתקרי** [איזהו אדם הנקרא] **גבור? אמרו לו** בלשון המשנה: **איזהו גבור?** — **הכובש את יצרו. אמר להן** עוד: **אידין מתקרי** [איזהו אדם הנקרא] **עשיר?** **אמרו ליה** [לו] באותו אופן: **איזהו עשיר?** — **השמח בחלקו.**


###### Steinsaltz on Tamid 32a:8
[Steinsaltz on Tamid 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:8)

**אמר להן: מה יעביד איניש** [יעשה אדם] **ויחיה? אמרו ליה** [לו]: **ימית עצמו.** כלומר, יצמצם צרכיו ויקטין עצמו. ועוד שאל: **מה יעביד איניש** [יעשה אדם] **וימות?** השיבו לו: **יחיה את עצמו.** כלומר, ינהג בגדולה וברווחה רבה. **אמר להן: מה יעביד איניש** [יעשה אדם] **ויתקבל על ברייתא** [הבריות]? **אמרו** לו: **יסני מלכו ושלטן** [ישנא את המלכות והשלטון]. ולא ימצא בקרבתם, אלא בתוך עמו. **אמר להו** [להם]: **דידי טבא מדידכו** [עצתי שלי טובה יותר מהעצה שלכם], שאני אומר כי הדרך להתקבל על הבריות היא ש**ירחם מלכו ושלטן, ויעבד טיבו עם בני אינשא** [שיאהב את המלך והשלטון, ויתקרב אליהם, ועל ידי כך יוכל לעשות טובות עם בני האדם]. הנזקקים לשלטון, ומתוך כך יהיה מקובל ואהוב על הבריות.


###### Steinsaltz on Tamid 32a:9
[Steinsaltz on Tamid 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:9)

ועוד **אמר להן** בשאלה: היכן עדיף לו לאדם לגור, האם **בימא יאי למידר** [בים ראוי לדור] **או ביבשתא יאי למידר** [ביבשה ראוי לדור]? **אמרו ליה** [לו]: **ביבשתא יאי למידר** [ביבשה ראוי לדור], וראיה לדבר, **דהא** [שהרי] **כל נחותי ימא** [יורדי הים] **לא מיתבא דעתיהון** [מתיישבת דעתם] עליהם **עד דסלקין ליבשתא** [שעולים ליבשה].


###### Steinsaltz on Tamid 32a:10
[Steinsaltz on Tamid 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:10)

ועוד **אמר להן** אלכסנדר מוקדון לזקני הנגב: **אידין מנכון חכים יתיר** [איזה מכם החכם יותר מחבריו]? **אמרו לו: כולנא כחדא שוויין** [כולנו כאחד שווים בחכמה], **דהא** [שהרי] **כל מילתא** [דבר] ש**אמרת לנא** [לנו] בשאלה — **בחד פתרנא** [כאחד, ביחד, פתרנו] **לך.** עוד **אמר להן: מה דין אתריסתון לקבלי** [מה זה שאתם היהודים, מתריסים כלפי, מתנגדים לי], והרי אנחנו הם הרבים, ואתם משועבדים תחתנו, והרי זה מורה שהצדק עמנו! **אמרו ליה** [לו]: בתשובה: אין בדבר זה להורות כן, שהרי אף **סטנא נצח** [השטן מנצח] מטעה בני אדם וגובר עליהם אף שברור שאין הצדק עמו.


###### Steinsaltz on Tamid 32a:11
[Steinsaltz on Tamid 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:11)

**אמר להן: הא אנא מקטילנא יתכון** [הרי אני יכול להרוג אתכם] **בגזירת מלכין** [מלכים]! **אמרו ליה** [לו]: אמנם **שלטן** [השלטון] נתון **ביד מלכא** [המלך], ובידך להמיתנו, **ו**אולם כיוון שהבטחנו שלא תפגע בנו, **לא יאי למלכא כזב** [אין זה נאה למלך השקר]. **מיד** פקד אלכסנדר מוקדון **אלביש יתהון לבושין דארגוון** [הלביש, אותם לבושי ארגמן, לבושי שררה מפוארים], **ושדי מניכא דדהבא** [ושם רבדי זהב] **על צואריהון** [צוארם].


###### Steinsaltz on Tamid 32a:12
[Steinsaltz on Tamid 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:12)

כיון שעמד להיפרד מהם, **אמר להן: בעינא דאיזל** [רוצה אני ללכת] **למדינת אפריקי** להלחם בה, מה דעתכם בענין זה? **אמרו ליה** [לו]: **לא מצית אזלת** [אינך יכול ללכת] לשם משום **דפסקי** [שפוסקים, חוצצים] הרי חשך בפני ההולכים לשם. **אמר להן: לא סגיא דלא אזלינא** [אי אפשר שלא אלך], לשם, ו**אמטו הכי משיילנא לכו** [משום כך אני שואל אתכם] בעצתכם, **אלא מאי אעביד** [מה אעשה] כדי לעבור אותם הרי חושך?


###### Steinsaltz on Tamid 32a:13
[Steinsaltz on Tamid 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:13)

**אמרו ליה** [לו]: **אייתי חמרי לובאי דפרשי בהברא** [הבא, קח אתך, חמורים לובים שמהלכים אף בחושך], והם יובילו אותך במעברים החשוכים ההם. **ואייתי קיבורי דמתני** [והבא אתך צרורות חבלים], **וקטר בהאי גיסא** [וקשור בצד זה] של הרי החושך, כשאתה נכנס אל תוכם, את קצהו האחד של החבל, באופן זה **דכי אתית (באורחא) נקטת בגוייהו** [שכאשר תבוא בדרך חזרה אחוז בהם] **ו**כך תוכל **אתית לאתרך** [לבוא, לשוב למקומך].


###### Steinsaltz on Tamid 32a:14
[Steinsaltz on Tamid 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/32a:14)

**עבד הכי, ואזל מטא לההוא מחוזא דכוליה נשי** [עשה כך, והלך והגיע לאותו מחוז שכולו נשים]. **בעי למיעבד קרבא בהדייהו** [רצה לעשות מלחמה אתן]. **אמרו ליה** [לו]: אין זה כדאי לך להלחם בנו, שכן **אי קטלת לן** [אם תנצח במלחמה ותהרוג אותנו] — **יאמרו** הבריות **נשי קטל** [נשים הרג], ואין בכך גבורה, ו**אי קטילנא לך** [ואם אנחנו ננצח ונהרוג אנחנו אותך] — **יאמרו** הבריות עליך: הרי **מלכא דקטלוהו נשי** [מלך שהרגוהו נשים במלחמה]. **אמר להן: אייתו** [הביאו] **לי נהמא** [לחם]! **אייתו ליה נהמא דדהבא, אפתורא דדהבא** [הביאו לו לחם זהב מונח על גבי שולחן של זהב].