## Steinsaltz on Tamid Daf 33b

###### Steinsaltz on Tamid 33b:1
[Steinsaltz on Tamid 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:1)

א משנה לאחר שסיימו הכהנים את הקרבת קרבן התמיד של שחר, הריהם נכנסים להיכל להשתחוות, ו**בזמן ש**ה**כהן** ה**גדול** נמצא במקדש, הריהו **נכנס** להיכל תחילה **להשתחות,** ואחריו משתחוים שאר הכהנים. וכיצד נעשית השתחוואה זו של הכהן הגדול? מפני כבודו של הכהן הגדול היו **שלשה** כהנים **אוחזין בו** לסייעו ולתומכו בהליכתו, להבדילו מכל שאר הכהנים שבעזרה הנכנסים אף הם להיכל להשתחוות. כהן **אחד** אוחז **ב**יד **ימינו,** **ו**כהן **אחד** אוחז **ב**יד **שמאלו,** **ו**כהן **אחד** אוחז **ב**שתי ה**אבנים** ה**טובות** (אבני השוהם) שעל כתפות האיפוד שמאחורי הכהן הגדול.


###### Steinsaltz on Tamid 33b:2
[Steinsaltz on Tamid 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:2)

**וכיון ששמע הממונה** את **קול** הפעמונים שבשולי המעיל שעל **רגליו של** ה**כהן** ה**גדול,** ידע **ש**הוא סיים את ההשתחוואה, ועתה **הוא יוצא** מההיכל, עמד ו**הגביה לו את הפרוכת** התלויה בפתחו של האולם. ולאחר שהכהן הגדול **נכנס (יוצא) והשתחוה, ויצא, נכנסו** שאר **אחיו הכהנים,** ו**השתחוו ויצאו** אף הם.


###### Steinsaltz on Tamid 33b:3
[Steinsaltz on Tamid 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:3)

ב משנה ולאחר שהכהנים השתחוו ויצאו מההיכל, **באו ועמדו על** שתים עשרה ה**מעלות** שלפני **האולם.** ואופן עמידתם כך הוא: **עמדו** חמשת הכהנים **הראשונים** השנויים בפרק הקודם (מדשן המזבח הפנימי, מדשן המנורה, המחזיק במחתה, מקטיר הקטורת ואוהבו), **לדרום** (בצד ימינם) של **אחיהם הכהנים** שעבדו בהעלאת אברי קרבן התמיד למזבח. **וחמשה כלים בידם** של אלה הראשונים, ואלו הם: **ה**כלי הנקרא **"טני"** (בו דישן הכהן את המזבח הפנימי) — **ביד** כהן **אחד** (מדשן המזבח הפנימי). **וה**כלי הנקרא **"כוז"** (בו ניתן הדשן מהטבת הנרות) **ביד** כהן **אחד** (מדשן המנורה). **והמחתה** (בה הוכנסו הגחלים למזבח הפנימי) — **ביד** כהן **אחד** (מכניס הגחלים). **והבזך** (בה ניתנה הקטורת) — **ביד** כהן **אחד** המקטיר את הקטורת. **ו**ה**כף** בה נתון הבזך **וכסויו** — **ביד** כהן **אחד** (אוהבו של המקטיר).


###### Steinsaltz on Tamid 33b:4
[Steinsaltz on Tamid 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:4)

הניחו הכהנים בתחילה את כליהם, ועמדו **וברכו את העם ברכה אחת,** ברכת כהנים. וברכת כהנים שבמקדש הריהי כברכת כהנים שמחוץ למקדש ("מדינה"), ואין היא נבדלת ממנה **אלא שבמדינה אומרים אותה** הכהנים כ**שלש ברכות,** שמפסיקים בין פסוק לפסוק, והשומעים עונים "אמן" על כל ברכה וברכה, **ו**אילו **במקדש** שלשת פסוקי ברכת כהנים נאמרים כ**ברכה אחת,** ואין השומעים עונים "אמן" בין פסוק לפסוק, אלא בסוף אומרים "ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם". ועוד: שבברכת כהנים הנאמרת **במקדש היו** הכהנים **אומרים את השם** המפורש **ככתבו** (כדרך שהוא כתוב: יו"ד, ה"א, וא"ו, ה"א), **ו**אילו **במדינה** — אומרים הכהנים את השם **בכנויו** (בלשון אדנות).


###### Steinsaltz on Tamid 33b:5
[Steinsaltz on Tamid 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:5)

ועוד: שבברכת כהנים הנאמרת **במדינה** — **הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם,** ולא גבוה יותר. **ו**אילו **במקדש** — הכהנים נושאים את כפיהם מ**על גבי ראשיהן.** אין דברים אלה אמורים אלא בשאר הכהנים שבמקדש, **חוץ מכהן גדול, שאין** הוא נושא את כפיו למעלה מראשו, שאסור שיהא **מגביה את ידיו למעלה מן הציץ** הנתון על מצחו, לפי שעל הציץ כתוב שם ה'. **ר' יהודה אומר: אף כהן גדול** המברך ברכת כהנים נושא כפיו מעל לראשו, ו**מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, ש**כן **נאמר** בברכת כהנים שברך אהרן שהיה כהן גדול **"וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם"** (ויקרא ט, כב).


###### Steinsaltz on Tamid 33b:6
[Steinsaltz on Tamid 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:6)

ג משנה כלל הוא שרשאי הכהן הגדול להקריב בכל עת שירצה כל קרבן הקרב במקדש, ולכן, **בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר** (להקריב את אברי קרבן התמיד ומנחתו) **היה עולה בכבש** אל המזבח, **והסגן** (הכהן הממונה תחתיו) מהלך עמו **ב**צד **ימינו.** ואם אירע ו**הגיע** הכהן הגדול **למחצית הכבש,** והתעייף — **אחז הסגן בימינו, והעלהו** לראש הכבש, אל המזבח.


###### Steinsaltz on Tamid 33b:7
[Steinsaltz on Tamid 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:7)

**והושיט לו** הכהן **הראשון** מתשעת הכהנים שזכו בפייס בהעלאת אברים למזבח, את **הראש והרגל** של הקרבן — **וסמך** הכהן הגדול **עליהן** את ידיו, **ו**לאחר מכן **זרקן** על אש המזבח. ולאחר מכן **הושיט** הכהן **השני ל**כהן ה**ראשון** את **שתי הידים** (הרגלים הקדמיות) של הקרבן, והוא **נותנן לכהן גדול** — וחזר הכהן הגדול **וסמך עליהן, וזרקן** על אש המזבח. ולאחר מכן **נשמט** (עזב) הכהן **השני והלך לו,** שהרי אין בו עוד צורך לעבודה. ואילו הכהן הראשון נשאר על מקומו, שהרי הוא המגיש לכהן הגדול את שאר האברים הקרבים. **וכך היו** שאר הכהנים שזכו בהעלאת האברים **מושיטין לו** לכהן הראשון, בזה אחר זה, כסדר העלאת האברים, את **שאר כל האברין** הקרבים, והכהן הראשון מושיטן לכהן הגדול המקריב, **והוא** הכהן הגדול **סומך עליהן וזורקן. ובזמן שהוא** הכהן הגדול **רוצה** — **הוא סומך** רק על אברי הקרבן, **ו**כהנים **אחרים** הם ה**זורקין** את האברים על אש המזבח.


###### Steinsaltz on Tamid 33b:8
[Steinsaltz on Tamid 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:8)

ובשעה ש**בא לו** (הגיע העת) שהכהן הגדול נדרש **להקיף את המזבח,** על מנת להגיע לפינה המערבית דרומית של המזבח, מקום בו נעשה ניסוך היין, **מהיכן הוא מתחיל** (שהרי הוא עומד בראש הכבש, הנמצא בצד דרומו של המזבח)? — הריהו פונה לצד ימין **מקרן דרומית מזרחית,** וממשיך והולך לקרן **מזרחית צפונית,** ולאחר מכן לקרן **צפונית מערבית,** ולבסוף מגיע לקרן **מערבית דרומית.** וכשמגיע למקום זה של ניסוך היין, **נתנו לו** הכהנים העומדים שם **יין לנסך.**


###### Steinsaltz on Tamid 33b:9
[Steinsaltz on Tamid 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:9)

**הסגן עומד** בצידו של הכהן הגדול, **על** (בסמוך) **הקרן, והסודרים בידו,** מוכנים להנפתם כאשר ינסך הכהן הגדול את היין, וידעו הלויים לפתוח באותה שעה בשיר, ו**שני כהנים עומדין על שלחן החלבים** (שולחן השיש, עליו נתונים איברי הקרבנות לפני העלאתם למזבח), **ושתי חצוצרות** של כסף היו **בידם,** מוכנים להריע בהן כשינסך הכהן את היין. שבחצוצרות אלה **תקעו** בקול תקיעה הפשוט וממושך, והריעו בקול תרועה המקוטע, וחזרו **ותקעו.**


###### Steinsaltz on Tamid 33b:10
[Steinsaltz on Tamid 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:10)

**באו ועמדו אצל בן ארזא,** הממונה על כלי הזמר הנקרא צלצל, **אחד מימינו** של בן ארזה **ואחד משמאלו.** ובשעה ש**שחה** (התכופף) הכהן **לנסך** את היין, **והניף הסגן בסודרים,** שיראו הלויים המשוררים, **והקיש בן ארזא בצלצל,** והכהנים תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות, **ודברו הלוים בשיר** של אותו יום מימות השבוע. והיה השיר מחולק לשלשה פרקים. ובכל עת ש**הגיעו** הלויים **לפרק** מפרקי השיר, הכהנים **תקעו, והשתחוו העם** הנמצאים בעזרה. שכן **על כל פרק** ופרק מפרקי השיר — **תקיעה, ועל כל תקיעה** — **השתחויה. זהו סדר התמיד לעבודת בית אלהינו, יהי רצון שיבנה במהרה בימינו, אמן.**


###### Steinsaltz on Tamid 33b:11
[Steinsaltz on Tamid 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Tamid/r/33b:11)

ד משנה **השיר שהיו הלוים אומרים במקדש: ביום הראשון היו אומרים** את המזמור (הנפתח במלים "לדוד מזמור") **"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה"** (תהלים כד). **ב**יום ה**שני היו אומרים** את המזמור (הנפתח במלים "שיר מזמור לבני קרח") **"גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו"** (שם מח). **ב**יום ה**שלישי היו אומרים** את המזמור (הנפתח במלים "מזמור לאסף") **"אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט"** (שם פב). **ב**יום ה**רביעי היו אומרים** את המזמור **"אל נקמות ה' אל נקמות הופיע"** (שם צד). **ב**יום ה**חמישי היו אומרים** את המזמור (הנפתח במלים "למנצח על הגתית לאסף") **"הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב"** (שם פא). **ב**יום ה**ששי היו אומרים** את המזמור **"ה' מלך גאות לבש לבש" וגומר** (שם צג). **ב**יום ה**שבת היו אומרים** את המזמור **"מזמור שיר ליום השבת"** (שם צב) — **מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.**