## Steinsaltz on Temurah Daf 19b

###### Steinsaltz on Temurah 19b:1
[Steinsaltz on Temurah 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:1)

א ודנים עוד בשיטת ר' אליעזר. **אמר ר' יוסי בר' חנינא: ומודה ר' אליעזר** לחכמים **ב**מקרה של ה**מפריש נקבה לאשם** (ואין אשם בא אלא מן הזכרים), וילדה זכר, ש**אין בנה קרב אשם.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט] הדבר, ואין צורך להשמיענו זאת, שהרי **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' אליעזר** שהולד קרב, **אלא** דווקא **ב**מקרה של ה**מפריש נקבה לעולה** וילדה, וטעמו: משום **דאיכא** [שיש] **שם עולה על אמו,** (בעולת העוף שקרבה אף נקבה). **אבל גבי** [אצל, בענין] ה**מפריש נקבה לאשם, דליכא** [שאין] שם אשם על אמו. מובן ש**אפילו ר' אליעזר מודה דלא** [שאינו] **קרב אשם!**


###### Steinsaltz on Temurah 19b:2
[Steinsaltz on Temurah 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:2)

ומשיבים: נצרך ר' יוסי בר' חנינא להשמיענו כן, כי **אי לאו דאשמעינן, הוה אמינא** [אם לא שהשמיענו, הייתי אומר]: **טעמא** [טעם] שיטתו של **ר' אליעזר** במפריש נקבה לעולה שהולד קרב לעולה, הוא **לאו** [לא] **משום** ש**שם עולה על אמו, אלא משום דחזי** [שראוי] ה**ולד להקרבה,** שהרי ממין זכר הוא, והייתי אומר: **האי נמי, הא חזי** [זה, הולד הנולד לנקיבה שהופרשה לאשם, גם כן הרי ראוי] **להקרבה,** שהרי ממין זכר הוא! לכן **קא משמע לן** [הוא, ר' יוסי בר' חנינא, משמיע לנו] שאין ולד זה קרב אף לשיטת ר' אליעזר.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:3
[Steinsaltz on Temurah 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:3)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שהשמיענו ר' יוסי בר' חנינא זאת הוא כדי שלא נחשוב שטעמו של ר' אליעזר הוא מפני שהולד ראוי להקרבה, **אדמשמע לן** [עד שהוא משמיע לנו] ש**אין בנה** של נקיבה שהופרשה לאשם **קרב אשם, נישמעינן** [שישמיענו] זאת, ובאופן רחב יותר, ויאמר ש**אין בנה** של נקיבה שהופרשה לאשם **קרב עולה** אף שהאם רועה עד שיפול בה מום ונמכרת לצורך לעולה, **ו**נדע מתוך כך שהוא הדין שאין בנה קרב **לאשם** ומשיבים:


###### Steinsaltz on Temurah 19b:4
[Steinsaltz on Temurah 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:4)

**אי אשמעינן** [אם היה משמיענו] ר' יוסי בר' חנינא מהי שיטתו של ר' אליעזר במקרה זה לענין קרבן **עולה,** **הוה אמינא** [הייתי אומר]: דווקא ל**עולה הוא דלא קרבה** [שלא קרב] הולד, וטעם הדבר: משום ש**לא אקדשה** [הקדישה] **לאמה** של ולד זה אותה **קדושה** שלה יוקרב **עוברה,** שהרי האם הוקדשה לאשם, והולד אמור להיות מוקרב כעולה. **אבל** להקריב את הולד לקרבן ל**אשם,** כאותה קדושה שאף אמו הוקדשה לו — **אימא** [הייתי אומר] כי ה**ולד קרב אשם,** לכן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] שאינו קרב, אף לשיטת ר' אליעזר.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:5
[Steinsaltz on Temurah 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:5)

ב משנה **המפריש** בהמה ממין **נקבה ל**קרבן **אשם,** כיון שאין האשם בא אלא מן הזכרים, מה יעשה? — **תרעה** הבהמה **עד שתסתאב** (שיפול בה מום), **ותימכר** לחולין, **ויביא בדמיה** קרבן **אשם. ו**אולם **אם** בתוך זמן זה הפרישו הבעלים אשם אחר וכבר **קרב אשמו,** ושוב אין הם נזקקים לאשם — **יפלו דמיו** של אותה נקיבה לאחר שיפול בה מום ותימכר לעולות **נדבה**


###### Steinsaltz on Temurah 19b:6
[Steinsaltz on Temurah 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:6)

**ר' שמעון אומר:** כיון שאין בהמה נקיבה זו ראויה (מעצם היותה נקיבה) לקרבן אשם, הריהי כבעלת מום, ולא חלה עליה קדושת הגוף מעיקרה, אלא קדושת דמים בלבד, ומשום כך **תימכר** אף **שלא במום** (שלא נפל בה מום) ויביא בדמיה קרבן אשם.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:7
[Steinsaltz on Temurah 19b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:7)

ג גמרא שנינו במשנה בדין המפריש נקיבה לאשם, שתרעה הבהמה עד שתסתאב. ושואלים: **ולמה לי** להמתין במכירתה עד ש**תסתאב? תימכר** מיד אף בלא מום, שהרי **כיון דלא חזיא למילתא** [שאינה ראויה לדבר שהוקדשה לו], שהרי היא ממין נקיבה — **היינו מומא** [זהו כשלעצמו **מום]!**


###### Steinsaltz on Temurah 19b:8
[Steinsaltz on Temurah 19b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:8)

**אמר רב יהודה, אמר רב** בתשובה לשאלה זו: **היינו** [זהו] ה**טעם** שאינה נמכרת בלא מום, משום **דאמרינן** [שאומרים אנו], **מיגו דנחתא לה** [מתוך שירדה, חלה, עליה] **קדושת דמים** — **נחתא נמי** [ירדה, חלה, עליה גם כן] **קדושת הגוף,** ואף שאין היא עצמה קריבה, הועילה לה קדושת הגוף לענין שלא תימכר אלא אם יש בה מום. **אמר רבא:** עתה שלמדנו שאין הבהמה נמכרת אלא אם נפל בה מום, אף שחלה עליה בתחילתה רק קדושת דמים, **זאת אומרת** (מכאן נלמד עוד) שאף מי ש**הקדיש** בהמה ממין **זכר לדמיו,** שהקדישו על מנת למוכרו ובדמיו יביא קרבן עולה או קרבן אשם — מתוך שחלה עליו קדושת דמים, הריהו אף **קדוש קדושת הגוף,** וכיון שראוי הוא להקרבה כעולה או כאשם (שהרי זכר הוא) — הריהו קרב.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:9
[Steinsaltz on Temurah 19b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:9)

איתמר [למדנו], שנחלקו חכמים בדין זה ש**הקדיש זכר לדמיו, רב כהנא אמר: קדוש קדושת הגוף,** ואילו **רבא אמר: אינו קדוש קדושת הגוף. ו**מעירים: **הדר ביה** [וחזר בו] **רבא** משיטתו לשיטת **רב כהנא,** ואף הוא סבור שקדוש קדושת הגוף, והסיבה שחזר בו רבא — **מ**תוך הדברים ש**רב יהודה** **אמר** בשם **רב,** שמתוך שחלה עליו קדושת דמים — חלה עליו קדושת הגוף.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:10
[Steinsaltz on Temurah 19b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:10)

ד שנינו במשנתנו כי **ר' שמעון** חולק על חכמים, ו**אומר** שהמפריש נקיבה לקרבן אשם, הרי זו **תימכר** אף **שלא במום,** שכיון שאינה ראויה לקרבן שהוקדשה לו, הרי זה כשלעצמו מום. **אמר ליה** [לו] **רב חייא בר אבין לר' יוחנן:** מדוע לא נאמר כי **מיגו דנחתא ליה** [מתוך שירדה, שחלה עליה, על בהמה נקיבה זו] **קדושת דמים** — **תיחות ליה נמי** [תרד, תחול, עליה גם כן] **קדושת הגוף,** שלא תימכר אלא כשיפול בה מום?


###### Steinsaltz on Temurah 19b:11
[Steinsaltz on Temurah 19b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:11)

**אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לרב חייא בר אבין בתשובה: **ר' שמעון** הולך **לטעמיה** [לטעמו, כשיטתו], שכן **אמר: כל מידי דלא חזי ליה לגופיה** [דבר שאינו ראוי לו לגופו, להיות קרב בעצמו על המזבח] — **לא נחתא ליה** [אין יורדת, חלה עליו] **קדושת הגוף. דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: בהמה שהוקדשה לקרבן **אשם** שקרב **בן שנה** (וכגון אשם נזיר ואשם מצורע), **ו**אולם **הביאו** בעליו להקרבה כשהוא כבר **בן שתים,** או לחילופין, בהמה שהוקדשה לקרבן אשם שדינו שהוא קרב **בן שתים** (וכגון אשם גזילות, אשם מעילות, ואשם שפחה חרופה), ואולם **הביאו** בעליו להקרבה כשהוא רק **בן שנה** — הרי זו הקרבה **כשירה, ו**אולם **לא עלו לבעלים לשם חובה,** שלא נפטרו בכך מחובת אשם שעליהם, ועליהם להביא קרבן אחר כראוי.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:12
[Steinsaltz on Temurah 19b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:12)

ואילו **ר' שמעון** חולק על חכמים ו**אומר** שאין זו הקרבה כשירה, כיון ש**כל עצמן** של קרבנות אלה, מחמת שעבר זמנם או שטרם הגיע זמנם **אינן קדושין.** הרי ששיטת ר' שמעון שדבר שאינו ראוי להקרבה כשלעצמו, לא חלה עליו קדושת הגוף כלל ועיקר.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:13
[Steinsaltz on Temurah 19b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:13)

ושואלים על שיטת ר' שמעון: **והרי** המקדיש לקרבן את המוגדר כ**"מחוסר זמן"** (כגון כבש שעדיין לא הגיע יום השמיני ללידתו), **דלא חזי** [שאינו ראוי] עתה להקרבה, ואמר ר' שמעון שהוא **קדוש** לענין זה שאם שחטו מחוץ לעזרה הריהו בכלל האיסור לשחוט קדשים בחוץ, והרי אין איסור זה חל אלא על הראויים להיות קרבים על המזבח, וזה אינו ראוי?! ומתרצים: **שאני** [שונה] הוא **מחוסר זמן,** משום **דחזי** [שראוי] הוא להיות קרב **למחר** (מאוחר יותר, לכשיגיע זמנו), ולכן אינו נחשב כאינו ראוי.


###### Steinsaltz on Temurah 19b:14
[Steinsaltz on Temurah 19b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:14)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שכל שראוי להיות קרב לכשיגיע זמנו הריהו קדוש בקדושת הגוף, אף **אשם** הקרב רק כשהוא **בן שתים והביאו** להקרבה כשהוא עדיין **בן שנה, הא חזי** [הרי ראוי] הוא להיות קרב **לשנה** הבאה, כשיהיה בן שתיים, ומדוע לדעת ר' שמעון אין הוא קדוש בקדושת הגוף? **אלא** **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **ר' שמעון במחוסר זמן:** משום **דיליף ליה** [שלומד אותו] **מ**דינו של **בכור.**


###### Steinsaltz on Temurah 19b:15
[Steinsaltz on Temurah 19b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:15)

**כדתניא** [כמו ששנויה ברייתא], **ר' שמעון בן יהודה אמר משום** [בשם] ר' שמעון: **מחוסר זמן נכנס לדיר** יחד עם בהמות שהגיע זמנן **להתעשר** מעשר בהמה, **והרי הוא** לענין זה **כבכור, מה בכור** — הריהו **קדוש לפני זמנו** (מיד כשנולד, קודם שעברו שבעת ימים), **ו**הריהו **קרב** רק **לאחר זמנו,** מיום השמיני והלאה, **אף מחוסר זמן** — הריהו **קדוש לפני זמנו, וקרב לאחר זמנו.**


###### Steinsaltz on Temurah 19b:16
[Steinsaltz on Temurah 19b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/19b:16)

ה ודנים עוד במחלוקת זו שבין חכמים ור' שמעון. **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **המקדיש נקבה לעולתו**