## Steinsaltz on Temurah Daf 20b

###### Steinsaltz on Temurah 20b:1
[Steinsaltz on Temurah 20b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:1)

**דליכא** [שאין] **שם אשם על אמו,** שאין אשם בא כלל מן הנקיבה. **אבל גבי** [אצל, בענין] המפריש **נקבה לעולה** — **דאיכא** [שיש] **שם עולה על אמו** (בעולת העוף), **אפילו ר' שמעון מודה** שחלה קדושת הגוף על הנקבות לענין זה שלא ימכרו לצורך שלמים, שכן מכח קדושה דחויה הן באות!


###### Steinsaltz on Temurah 20b:2
[Steinsaltz on Temurah 20b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:2)

**ועוד** יש להקשות על הסברו זה של ר' יוחנן: **הא שמעינן ליה** [הרי שמענו אותו] את **ר' שמעון** שסבור שהמפריש נקבה **לעולתו** הריהי **עושה תמורה,** הרי איפוא שחלה עליה קדושת הגוף לענין זה, ולפיכך כן תיחשב הנקיבה כמי שבאה מכח קדושה דחויה!


###### Steinsaltz on Temurah 20b:3
[Steinsaltz on Temurah 20b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:3)

**אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לר' חייא בר אבא בתשובה: כוונתי היתה ש**ר' יהושע סבר ליה כאידך תנא אליבא** [הריהו סבור כדעת התנא האחר בשיטת] ר' שמעון. **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן יהודה אומר משום** [בשם] **ר' שמעון: אף** המקדיש נקבה **לעולתו אין עושה תמורה.** שאף ששם עולה עליה, לא חלה עליה קדושת הגוף, ומשום כך תמכרנה הנקבות לצורך הקרבתן כשלמים, ואינן שלמים הבאים מכח קדושה דחויה.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:4
[Steinsaltz on Temurah 20b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:4)

א משנה בהמה שהיא **תמורת** קרבן **אשם,** וכן **ולד** ה**תמורה,** וכן **ולדן** ו**ולד ולדן עד סוף כל** דורות **העולם** — הרי אלו **ירעו עד שיסתאבו** (שיפול בהם מום הפוסל מהקרבה), **וימכרו, ויפלו דמיו ל**קופת המקדש, שממנה מביאים עולות **נדבה** של ציבור. ר' אליעזר **אומר:** אין אלה הולכים לרעייה, אלא **ימותו. ור' אליעזר** (אלעזר. ראה גרסות) **אומר:** אין מביאים בדמיהם עולות ציבור של נדבה, אלא הבעלים הוא ש**יביא בדמיה עולות** יחיד.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:5
[Steinsaltz on Temurah 20b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:5)

ועוד נחלקו חכמים אלה בדין קרבן ה**אשם שמתו בעליו** לפני שקרב והתכפרו בו, **ו**כן בדין קרבן האשם **שכיפרו בעליו** (וכגון שאבד הקרבן הראשון, והפרישו הבעלים קרבן אחר והקריבוהו והתכפרו בו, ולאחר מכן נמצא הקרבן הראשון) — הרי אלו **ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, ויפלו דמיו לנדבה.** ואף באלו **ר' אליעזר אומר: ימותו,** ו**ר' אלעזר אומר: יביא** הוא עצמו **בדמיה עולה.**


###### Steinsaltz on Temurah 20b:6
[Steinsaltz on Temurah 20b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:6)

ודנים בדברי חכמים ור' אלעזר: **והלא אף** לדעת חכמים הקרבן הבא ממעות ה**נדבה** **עולה היא, ו**אם כן **מה** ההבדל **בין דברי ר' אליעזר** (ר' אלעזר) האומר שיביא בדמיהם עולה **לדברי חכמים? אלא** יש לומר שאין חכמים ור' אליעזר (ר' אלעזר) עוסקים באותו קרבן. שעולה המוזכרת בדברי חכמים היא עולת ציבור ואילו זו המוזכרת בדברי ר' אליעזר היא עולת יחיד. ובין שתיהן כמה הבדלים: עולת היחיד **בזמן שהיא באה** כקרבן **עולה** — הרי הבעלים **סומך** בידיו **עליה** לפני שנשחטת. **ו**כן **מביא נסכים** (יין ומנחה) עם הקרבן, **ונסכיה** באים **משלו** (מממונו). ו**אם היה** הבעלים **כהן** — **עבודתה ועורה** של העולה הריהן **שלו. ו**לעומת זאת,


###### Steinsaltz on Temurah 20b:7
[Steinsaltz on Temurah 20b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:7)

**בזמן שהיא** עולת ציבור של **נדבה** — בעל אותו קרבן שנמכר **אינו סומך עליה,** שהרי של ציבור היא, ואין סמיכה בקרבנות ציבור. **ו**כן הוא עצמו **אינו מביא עליה נסכים,** ואולם יש לה נסכים **ונסכיה** באים **משל ציבור.** ואף על פי שהוא כהן — אין הוא זוכה ב**עבודתה ו**ב**עורה,** אלא **משל אנשי משמר** (של הכהנים העובדים בבית המקדש באותו שבוע) הם.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:8
[Steinsaltz on Temurah 20b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:8)

ב גמרא שנינו בתחילת המשנה שנחלקו חכמים ור' אליעזר בדינם של תמורת אשם וולד התמורה, ושנינו עוד בהמשך המשנה שנחלקו חכמים ור' אליעזר בדיני אשם שמתו בעליו ואשם שהתכפרו בעליו באחר, **ו**מסבירים מה טעם **צריכא** [צריך] שתאמרנה שתיהן:


###### Steinsaltz on Temurah 20b:9
[Steinsaltz on Temurah 20b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:9)

**דאי אשמעינן** [שכן אם היה התנא במשנתנו משמיענו] רק את מחלוקתם בדינו של **אשם** שהתכפרו בעליו באחר — הייתי אומר כי דווקא **בהא קאמר** [בזה הוא שאמר] **ר' אליעזר** ש**ימותו, משום** ש**גזר** באשם זה ש**לאחר כפרה, אטו** [משום] אשם ש**לפני כפרה.** שאם היה נקבע דינו שיביאו בדמיו עולות, היו טועים ואומרים שגם לפני כפרה כגון שאבד אשם, והופרש אשם אחר, ונמצא האשם שאבד, ונשלח אחד מהם לרעייה ונפל בו מום, דינו שמביאים בדמיו עולות, אף שהוא לפני כפרה. ואין הדין כן, כי כאשר לא הוקרב האשם השני, דינו שיביאו בדמיו של זה שרעה קרבן אשם.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:10
[Steinsaltz on Temurah 20b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:10)

אבל גבי [אצל, בענין] **תמורת אשם** ובענין **ולד תמורתה,** שאין מקום לגזירה זו (שהרי הם הולכים לרעיה בכל אופן, אף שלא נתכפר עדיין הבעלים באחר) — **אימא מודי להו לרבנן** [אמור שר' אליעזר מודה להם לחכמים] שדינם של אלו לרעיה.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:11
[Steinsaltz on Temurah 20b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:11)

**ו**מן הצד האחר, **אי אשמעינן התם** [אם היה משמיע לנו התנא במשנתנו רק שם] בדינם של תמורת אשם וולד התמורה — הייתי אומר כי דווקא **בהא קאמרי רבנן** [בזה אומרים חכמים] שדינם לרעיה, משום שאין בהם מקום לגזירה, **אבל גבי** [אצל, בענין] **אשם** שהתכפרו בעליו באחר שיש מקום לגזירה, כאמור — היה מקום לומר כי **מודו ליה** [מודים חכמים לו] **לר' אליעזר.** לכן **צריכא** [צריך] שתאמרנה שתיהן.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:12
[Steinsaltz on Temurah 20b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:12)

ג ועוד במחלוקת שבין ר' אליעזר וחכמים בענין ולד התמורה. **אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה: מחלוקת** זו בדינו של ולד התמורה, הריהי דווקא **לאחר כפרה,** שהוקרב כבר קרבן האשם עצמו. **אבל לפני כפרה,** כשעומדים שניהם, ההקדש והתמורה, לפני הבעלים — ל**דברי הכל** אף **הוא** הולד **עצמו יקרב** **אשם,** אם רוצה בכך הבעלים.


###### Steinsaltz on Temurah 20b:13
[Steinsaltz on Temurah 20b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:13)

**אמר רבא: שתי תשובות** (פירכות) יש **בדבר, חדא** [אחת], ש**אין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה.** והרי עובר זה בא מן העבירה (אימו, התמורה, שעבר בה על "לא ימיר"). **ועוד, התני** [הרי שנה] **רב חנניא** ברייתא שיש בה **לסיועי** [לסייע] **ל**שיטתו של **ר' יהושע בן לוי** ש**אמר** כי דווקא **ולד ראשון** של שלמים הוא ש**קרב,** אבל **ולד שני** (ולדו של הולד) — **אינו קרב.** ואף ולד התמורה, הריהו כעין "ולד שני", שכן הריהו כדור שלישי מהקרבן המקורי!


###### Steinsaltz on Temurah 20b:14
[Steinsaltz on Temurah 20b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:14)

**אלא, אי איתמר, הכי איתמר** [אם נאמר, כך נאמר]: **אמר רב נחמן,** **אמר רבה בר אבוה: מחלוקת** חכמים ור' אליעזר הריהי דווקא **קודם כפרה,** שלדעת ר' אליעזר דינו למיתה, שכן יש חשש שיבואו להקריבו כאשם. ולדעת חכמים דינו לרעיה, שאין חוששים שיבואו להקריבו כאשם. **אבל לאחר כפרה** שהקריבו את האשם המקורי — שוב אין מקום לחשוש שיקריבוהו כאשם, ולדברי הכל **הוא עצמו קרב עולה.**


###### Steinsaltz on Temurah 20b:15
[Steinsaltz on Temurah 20b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:15)

ושואלים על כך: כיצד מקריבים את ולד התמורה, **והתני** [והרי שנה] **רב חנניא** ברייתא שיש בה **לסיועי** [לסייע] **ל**שיטת **ר' יהושע בן לוי** שאין מקריבים "ולד שני", ואף כאן אין להקריב את ולד התמורה, שכ"ולד שני" הוא! ומסכמים: אכן **קשיא** [קשה].


###### Steinsaltz on Temurah 20b:16
[Steinsaltz on Temurah 20b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:16)

ד **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' אבין בר חייא מר' אבין בר כהנא: הפריש** בהמה **נקבה ל**קרבן **אשם** (ואשם בא רק מן הזכרים), וילדה זכר, **בנה** זה **מהו שיקרב לעולה?** ושואלים על עצם השאלה: מדוע שאל כן ר' אבין בר חייא, **ו**הרי **תיפשוט ליה** [תיפתר לו] בעיה זו **מ**דבריו של **ר' יוסי בר' חנינא,** ש**אמר** כי **מודה ר' אליעזר** (ר' אלעזר) במפריש נקיבה לאשם שאין בנה קרב כקרבן אשם, שאין שם אשם על אמו, והוא הדין שאינו קרב עולה שאין שם עולה על אמו שהרי הופרשה לאשם! ומשיבים: ר' אבין בר חייא **לא שמיע ליה** [לא שמע אותו, אין דברי ר' יוסי בר' חנינא הללו נראים לו].


###### Steinsaltz on Temurah 20b:17
[Steinsaltz on Temurah 20b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:17)

וחוזרים לשאלת ר' אבין בר חייא: **מאי** [מה] יהא אכן הדין? **אמר ליה** [לו] ר' אבין בר כהנא לר' אבין בר חייא בתשובה: **בנה קרב עולה.** הקשה ר' אבין בר חייא לר' אבין בר כהנא על קביעתו זו: **האי מאי** [זה הדין מה עניינו]? שהרי **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' אליעזר** (ר' אלעזר) במשנה (לעיל יח, ב) שהולד עצמו קרב עולה, **אלא** דווקא ב**מפריש נקבה לעולה** וילדה — וטעם הדבר: משום **דאיכא** [שיש] **שם עולה על אמו, אבל גבי** [אצל, בענין] המפריש נקבה ל**אשם,** וילדה, **דליכא** [שאין] **שם עולה על אמו,** שתחילת ההקדש לא היתה לשם עולה, אלא אשם (תוס') — **אפילו ר' אליעזר** (ר' אלעזר) **מודה** שאין הולד קרב כלל!


###### Steinsaltz on Temurah 20b:18
[Steinsaltz on Temurah 20b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:18)

**אמר ליה** [לו] ר' אבין בר כהנא בתשובה: **טעמא** [הטעם] של **ר' אליעזר** (ר' אלעזר) בדין בנה של נקיבה שהופרשה לעולה שקרב הוא עצמו לעולה, **לאו** [לא] **משום** ש**שם עולה על אמו, אלא משום דחזי** [שראוי] **להקרבה** — **והא נמי חזי** [וזה, בנה של הנקיבה שהופרשה לאשם, גם כן ראוי] **להקרבה.**


###### Steinsaltz on Temurah 20b:19
[Steinsaltz on Temurah 20b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/20b:19)

**איתיביה** [הקשה לו] עוד ר' אבין בר חייא ממה ששנינו במשנתנו בדין **ולדן** של הנקיבה שהופרשה לאשם, או של תמורת אשם, וכן **ולד ולדן עד סוף כל** דורות **העולם** — **יביא בדמיהן עולה.** ויש לדייק: דווקא **בדמיהן** — **אין** [כן], יביא עולה,