## Steinsaltz on Temurah Daf 24a

###### Steinsaltz on Temurah 24a:1
[Steinsaltz on Temurah 24a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:1)

**אבל בתרי סדרי** [בשני סדרים, בשתי קבוצות של מעות], — **לא,** לכן בא ר' אמי ו**קא משמע לן** [והוא משמיע לנו] שאף באופן זה של שני ציבורי מעות סבור ר' שמעון שהמותר ניתן לעולת נדבה.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:2
[Steinsaltz on Temurah 24a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:2)

א **אמר ר' הושעיא: המפריש שתי חטאות** לחובתו, שהשניה תהא **לאחריות,** שאם תאבד האחת, תוקרב השניה תחתיה — הריהו מביא קרבן ו**מתכפר באחת מהן, וחבירתה** אינה מתה, אלא **רועה** עד שיפול בה מום, ותימכר, ויפלו דמיה לעולת נדבה.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:3
[Steinsaltz on Temurah 24a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:3)

ודנים בדברי ר' הושעיא: **אליבא דמאן** [לשיטת מי] אמר זאת ר' הושעיא? **אילימא אליבא דרבנן** [אם תאמר שלשיטת חכמים] — **השתא** [עכשיו] אפילו במקרה של **המפריש** חטאת **לאיבוד** (תחת חטאת שאבדה) **אמרי רבנן לאו** [אמרו חכמים שלא] **כאיבוד** (כחטאת האבודה) **דמי** [דומה, נחשבת] החטאת שהופרשה תחתיה, ולכן אינה מתה אלא רועה. זה המפריש מלכתחילה חטאת נוספת **ל**צורך **אחריות מיבעיא** [נצרך] לומר לדעת חכמים שאינה מתה?!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:4
[Steinsaltz on Temurah 24a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:4)

**אלא** תאמר כי **אליבא** [לשיטת] **ר' שמעון** אמר זאת ר' הושעיא — והרי ר' שמעון אינו סבור כן, שכן **האמר** [הרי אמר] ר' שמעון: חמש חטאות **מתות,** ובכללן החטאת שהתכפרו בעליה באחרת, ואף זו שהופרשה לאחריות והתכפרו בעליה בחבירתה!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:5
[Steinsaltz on Temurah 24a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:5)

**אלא** יש לומר כי **אליבא** [לשיטת] **רבי** אמר זאת ר' הושעיא. שכן **כי** [כאשר] **אמר רבי** שהחטאת שהופרשה תחת החטאת האבודה הריהי מתה — הרי זה דווקא בחטאת המופרשת **באיבוד** (במקום חטאת אבודה), **אבל** במקרה זה של המפריש חטאת נוספת לצורך **אחריות** — **לא** אמר רבי שהשניה מתה.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:6
[Steinsaltz on Temurah 24a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:6)

ומקשים על הסבר זה: **תנן** [שנינו בסוף משנתנו]: **המפריש** בהמה ל**חטאת, והרי היא** עתה **בעלת מום,** שלאחר שהפרישה נפל בה מום, ופסולה להקרבה — הרי זה **מוכרה,** ויוצאת לחולין, **ומביא** בדמיה בהמה **אחרת תחתיה. ר' אלעזר בר' שמעון אומר: אם קרבה** הבהמה ה**שניה** לחטאתו, **קודם שנשחטה** הבהמה ה**ראשונה** ועדיין היא קיימת — הרי הראשונה, אף שיצאה לחולין במכירתה, והיא עתה ברשות הקונה — **תמות.** וטעם הדבר: מפני **שכבר כיפרו בעליה,** והריהי איפוא כחטאת שהתכפרו בעליה באחרת, שדינה למיתה.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:7
[Steinsaltz on Temurah 24a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:7)

ונדון בשיטתו זו של ר' אלעזר בר' שמעון: **קא סלקא דעתך** [היה עולה על דעתך] לומר כי **ר' אלעזר בר' שמעון כרבי** האומר שהקרבתה של החטאת האחת, גורמת דין מיתה לחטאת האחרת, בכל מקרה **סבירא ליה** [הריהו סבור]. ואף זו, אף שיצאה לחולין, כיון שהחטאת האחרת קרבה — הריהי מתה. **ו**מכאן נאמר ש**אפילו ב**אופן זה, במפריש מלכתחילה לצורך **אחריות נמי** [גם כן] יש לומר שכיון שקרבה האחת — השניה מתה. נמצא שר' הושעיא לא אמר דבריו לשיטת רבי!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:8
[Steinsaltz on Temurah 24a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:8)

ומשיבים: **לא,** אין הכרח לומר שר' אלעזר בר' שמעון סבור כשיטת רבי, שכן **דלמא** [שמא] **ר' אלעזר בר' שמעון כאבוה סבירא ליה** [כאביו סבור הוא], ש**אמר** ר' שמעון: **חמש חטאות מתות** ולא חילק בדבריו, משמע שאף במקרה שנמכרה הבהמה ויצאה לחולין, כיון שנתכפר באחרת הריהי מתה לשיטת ר' שמעון.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:9
[Steinsaltz on Temurah 24a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:9)

ומקשים עוד על דברי ר' הושעיא: **תנן** [שנינו במשנה] בדינם של שני שעירי יום הכיפורים, שאם מת השעיר לעזאזל — מביאים זוג אחר של שעירים, ומגרילים עליהם. והשעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל, נשלח לשם, ואילו מבין שני השעירים לה' (מהזוג הראשון ומהזוג השני) — אחד מהם יוקרב לעבודת היום במקדש, והשני ירעה עד שיפול בו מום, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה. ומסבירה המשנה: אין השעיר השני הולך למיתה (כחטאות המתות), **לפי שאין חטאת צבור מתה.** ונדייק: **הא** [הרי] מכאן נלמד, שבמקרה דומה, אם היתה זו חטאת של **יחיד** — הריהי **מתה.** וכיון שלא נאמר במשנה מי משני השעירים לה' הולך לרעיה, האם זה שנותר מההגרלה הראשונה, או זה מההגרלה השניה, נחלקו בכך אמוראים.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:10
[Steinsaltz on Temurah 24a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:10)

**אמר רב: בעלי חיין אינן נידחין,** שבעל חיים שהוקדש ולא יכלו להקריבו בזמנו, אינו נחשב כדחוי לעולם ופסול, אלא ישתמשו בו בזמן שיהא שוב ראוי. ולכן **כשהוא מתכפר** — **ב**שעיר ה**שני שבזוג ראשון** שעלה עליו הגורל לה' הריהו **מתכפר.** ונדון בדבר: השעיר לה' שבזוג הראשון הוא הקרב, **ו**אילו **אידך** [האחר, השעיר לה' שבזוג השני], **הוה ליה** [הריהו] כזה המופרש ל**אחריות,** שהרי אינו כמפריש תחת שעיר אבוד (שהרי השעיר לה' שבזוג הראשון לא אבד), **וקתני** [ושנינו] בדינו של שעיר זה, שאם היתה זו חטאת ה**יחיד** — הריהי **מתה.** ושלא כדברי ר' הושעיא שהמפריש שתים לאחריות — אין השניה מתה!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:11
[Steinsaltz on Temurah 24a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:11)

ומשיבים: אין להקשות מדברי רב אלו, משום ש**רב לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר: מצוה** להקריב **ב**קרבן ה**ראשון** שהופרש. ונמצא שכאשר הפריש את השעיר לה' השני, מלכתחילה היה זה על מנת שילך לאיבוד. ואין זה כמפריש שתי בהמות לאחריות, שהרי אז יכול להקריב לכתחילה איזה מהן שירצה. ומשום כך, אף כשקרבה האחת — אין השניה מתה, אלא רועה.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:12
[Steinsaltz on Temurah 24a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:12)

ב ועוד בענין מחלוקת רבי וחכמים, **תני** [שנה] **רב שימי בר** [בן] **זירי קמיה** [לפני] **רב פפא** ברייתא זו: כאשר החטאת הראשונה **אבדה** כבר **בשעת הפרשה** של החטאת השניה, ולפני שנתכפר בשניה נמצאה הראשונה, נחלקו בכך רבי וחכמים, **ל**דעת **רבי** — השניה **מתה,** ו**ל**דעת **רבנן** [חכמים] — השניה **תרעה.** ואולם אם **אבדה** (היתה אבודה) החטאת אף **בשעת כפרה,** ורק לאחר מכן נמצאה הראשונה — **ל**דעת **רבנן** [חכמים] — השניה **מתה,** ואילו **ל**דעת **רבי** — השניה **רועה.**


###### Steinsaltz on Temurah 24a:13
[Steinsaltz on Temurah 24a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:13)

אמר לו רב פפא לרב שימי בר זירי: אין זה כדבריך, שהרי **קל וחומר** הוא: **ומה** במקרה שהיתה החטאת **אבודה** רק **בשעת הפרשה דאמרי רבנן** [שאמרו חכמים] שהשניה **רועה,** ועל כך חלק ו**אמר רבי** שהיא **מתה.** במקרה שהיתה **אבודה בשעת כפרה, דלרבנן** [שאף לשיטת חכמים] הריהי **מתה, ל**שיטת **רבי לא כל שכן** שהיא מתה!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:14
[Steinsaltz on Temurah 24a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:14)

**אלא תני הכי** [שנה כך] את הברייתא שלפניך: היתה **אבודה בשעת הפרשה,** ואחר כך נמצאה, **ל**דעת **רבי** — הריהי **מתה, ל**דעת **רבנן** [חכמים] — הריהי **רועה.** ואולם אם היתה אבודה **בשעת כפרה** — ל**דברי הכל** הריהי **מתה.**


###### Steinsaltz on Temurah 24a:15
[Steinsaltz on Temurah 24a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:15)

ג שנינו במשנתנו בדין המפריש חטאת ולאחר מכן נפל בה מום, ועמד ומכרה, והביא בדמיה חטאת אחרת וקרבה החטאת האחרת, שחכמים אומרים שאין בכך כלום, והבהמה הראשונה הריהי חולין, ואילו **ר' אלעזר בר' שמעון אומר** שאם קרבה השניה לפני שנשחטה הראשונה לאכילת חולין, למרות שיצאה לחולין הריהי מתה, שהיא כחטאת שהתכפרו בעליה באחרת.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:16
[Steinsaltz on Temurah 24a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:16)

ומביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: אף ששוחטים ביום טוב ומפשיטים את עור הבהמה — **אין מרגילין ביום טוב,** כלומר, אין מפשיטים את עור הבהמה דרך הרגליים, כדי שיישאר שלם, על מנת להשתמש בו כחמת. **כיוצא בו: אין מרגילין** כלל, ואף לא ביום חול, **בבכור,** ואפילו הוא בעל מום, **ו**כן **לא** מרגילים **בפסולי המוקדשין** שנפדו ונשחטו לחולין, מפני שיש בכך בזיון לבהמת קדשים.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:17
[Steinsaltz on Temurah 24a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:17)

ושואלים: **בשלמא** [נניח, זה מובן] הלכה זו ש**ביום טוב** אין מרגילים — וטעם הדבר: משום **דקא טרח טירחא דלא חזי ליה** [שהוא טורח טירחה שאינה ראויה לו, ליום טוב עצמו], והרי הלכה זו הריהי כדעת הכל. **אלא** הלכה זו שאין מרגילים ב**בכור** — **מאן** [מיהו] ה**תנא** הסבור כן?


###### Steinsaltz on Temurah 24a:18
[Steinsaltz on Temurah 24a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:18)

**אמר רב חסדא:** שיטת **בית שמאי היא,** ש**אומר:** ה**בכור,** גם אם נפל בו מום — **בקדושתיה קאי** [בקדושתו הוא עומד], **דתנן** [שכן שנינו במשנה במסכת בכורות], **בית שמאי אומר: לא ימנה** (יטול מנה, ישתתף) **ישראל עם הכהן על** אכילת בשר **הבכור** בעל המום. ובית הלל מתירים לישראל לאכול מבשר הבכור הזה, ואפילו מתירים הם להאכילו לגוי. הרי שסבורים בית שמאי כי עדיין קדושת בכור עליו, אף שנפל בו מום, ולכן לדעתם אף אסור להרגילו.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:19
[Steinsaltz on Temurah 24a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:19)

ומוסיפים ומבררים: ב**פסולי המוקדשין, מאן** [מיהו] ה**תנא** שסבור כך? **אמר רב חסדא:** כשיטת ר' אלעזר בר' שמעון היא. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **היו לפניו שתי חטאות,** כאשר אחת מהן לאחריות, שאם תמות או תאבד האחת יתכפר בשניה. והיתה **אחת** מהן **תמימה** (ללא מום) **ואחת** נפל בה מום לאחר שהקדישה, והריהי עתה **בעלת מום.** מה יעשה בהן? ה**תמימה** — **תקרב** לחטאתו, והשניה שהיא **בעלת מום** — **תפדה.**


###### Steinsaltz on Temurah 24a:20
[Steinsaltz on Temurah 24a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:20)

**נשחטה בעלת** ה**מום** לאחר פדיונה, אם נשחטה **עד שלא** (בטרם) **נזרק דמה של** ה**תמימה** על המזבח לכפרה — הרי היא **מותרת** בהנאה. ואולם אם נשחטה **משנזרק דמה של תמימה** על המזבח — הריהי **אסורה** בהנאה, כדין חטאת שהתכפרו בעליה באחרת.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:21
[Steinsaltz on Temurah 24a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:21)

**ר' אלעזר בר' שמעון אמר: אפילו** נשחטה בעלת המום, וכבר **בשר בעלת** ה**מום** מונח **בקדירה, ו**רק אחר כך **נזרק דמה של תמימה** על המזבח — בשר בעלת המום אסור, והריהו **יוצא ל**הישרף ב**בית השריפה,** כדין הקדשים שנפסלו. מפני שעדיין שם "חטאת" עליה. הרי שהוא סבור שפסולי המוקדשים נשארה בהם קדושה ראשונה, אפילו לאחר שחיטה, ומשום כך הריהו גם אוסר להרגיל אותם.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:22
[Steinsaltz on Temurah 24a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:22)

**ו**שואלים: מדוע **רב חסדא** העמיד את ההלכה שאין מרגילים את הבכור כשיטת בית שמאי, ואת ההלכה שאין מרגילים בפסולי המוקדשים כשיטת ר' אלעזר בר' שמעון, **לוקמה אידי ואידי** [שיעמיד את זה ואת זה] **כ**שיטת **בית שמאי,** וכדין בכור בעל מום, כן דין פסולי המוקדשים!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:23
[Steinsaltz on Temurah 24a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:23)

ומשיבים: **דלמא** [שמא] יש לחלק ולומר: **כי אמרי** [כאשר אמרו] **בית שמאי** את דינם בבעל מום, שאין קדושתו פוקעת ממנו ואסור לנהוג בו כבחולין — הרי זה דווקא **בבכור,** משום **דקדושתיה** [שקדושתו] היא **מרחם** אמו (משעה שנולד), **אבל** ב**פסולי המוקדשין** האחרים שאין קדושתם מרחם — **לא** אמרו כן בית שמאי. וסבורים הם שמשעה שהותרו בשחיטה — שוב אין בהם קדושה, ומותר להרגילם.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:24
[Steinsaltz on Temurah 24a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:24)

ושואלים לצד האחר: **ולוקמא אידי ואידי** [ושיעמיד רב חסדא את זה ואת זה, בכור ופסולי המוקדשין] **כ**שיטת **ר' אלעזר בר' שמעון**, וכדין פסולי המקודשין דין הבכור!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:25
[Steinsaltz on Temurah 24a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:25)

ומשיבים: **דלמא** [שמא] יש לומר כך: **כי** [כאשר] **אמר ר' אלעזר בר' שמעון** את דינו שהריהם עומדים בקדושתם, ואפילו אחרי שנפדו ונשחטו והונחו בקדירה — הרי זה דווקא **ב**שאר **פסולי** ה**מוקדשין,** ורק באלה אכן גם נוהג הדין שאין להרגילם. וטעם הדבר? משום **דאלימי למיתפס** [שהם תקיפים בקדושתם עד כדי לתפוס] את **פדיונן** בקדושה. **אבל בבכור** בעל מום, שלא ניתן לפדותו — **לא** אמר כן ר' אלעזר בר' שמעון, ומותר להרגיל בו.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:26
[Steinsaltz on Temurah 24a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:26)

ושואלים: **ו**כי **ר' אלעזר בר' שמעון, לית ליה הא דתנן** [אין לו, אינו מקבל דין זה ששנינו] במשנה במסכת בכורות באין חולק ש**כל פסולי המוקדשין** הריהם **נשחטין באיטליז** (במקום השוק), **ונמכרין באיטליז,** שם מרובים הקונים, ומחירם גבוה, **ונשקלין בליטרא** (משקל), כדרך ששוקלים בשר רגיל, ואין אומרים שיש בכל זה משום זלזול בקדשים. **אלמא** [הרי] ש**כיון דשרית ליה** [שהתרת לו] לעשות כן, הריהו בכך **טפי וזבין** [יכול להרבות במחיר ולמכור] ונמצא על ידי כך ההקדש מרויח. והרי איפוא שמותר לנהוג מנהג חולין בפסולי המוקדשים. ומדוע לא יתיר להרגיל בהם לאחר פדיונם? והרי על ידי כך ירויח ההקדש, שיפדו אנשים את הפסולים במחיר גבוה יותר!


###### Steinsaltz on Temurah 24a:27
[Steinsaltz on Temurah 24a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:27)

**אמר רב מרי בריה** [בנו] של **רב כהנא:** לא הותר הדבר, משום ש**מה שמשביח בעור** על ידי שמפשיט אותו בשלימות — הריהו **פוגם בבשר.** שכן בכך מקצת הבשר הולך לאיבוד, וההיתר אם כן להרגיל אינו מעלה בכך את ערך הבהמה כולה.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:28
[Steinsaltz on Temurah 24a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:28)

**אמרי במערבא משמיה** [אמרו בארץ ישראל בשמו] של **ר' אבין** טעם אחר לאיסור להרגיל בפסולי המוקדשים: **מפני שנראה כעובד עבודה בקדשים,** והרי אסור לעבוד בפסולי המוקדשים.


###### Steinsaltz on Temurah 24a:29
[Steinsaltz on Temurah 24a:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24a:29)

**ר' יוסי בר אבין אמר** הסבר אחר: **גזירה שמא** ימתין לשוחטם עד שימצא מי שיצטרך לעור זה, ובתוך כך **יגדל מהם עדרים עדרים,**