## Steinsaltz on Temurah Daf 24b

###### Steinsaltz on Temurah 24b:1
[Steinsaltz on Temurah 24b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:1)

א משנה **כיצד** (באיזה אופן) הבעלים **מערימין** (רשאים להתחכם) **על הבכור,** להפקיעו מהחובה להינתן לכהן, ובמקום זה להשתמש בו לצורך קרבן אחר שהם חייבים בו? — הבהמה ה**מבכרת** (שטרם ילדה עד כה, והולד הראשון שיוולד לה הריהו איפוא בכור), בעת **שהיתה** עדיין **מעוברת, אומר** הבעלים: **"מה שבמעיה של זו, אם** הוא **זכר** — הריהו מוקדש לקרבן **עולה".** ואם אכן **ילדה** הבהמה **זכר** — אין הוא קדוש בקדושת בכור, אלא בקדושת עולה, ו**יקרב** כקרבן **עולה. ואם** אמר הבעלים על הבהמה המעוברת: "מה שבמעיה של הבהמה זו אם הוא **נקבה** — הריהו מוקדש ל**זבחי שלמים",** אם **ילדה** הבהמה **נקבה** — הרי זו **תקרב** כקרבן **שלמים.**


###### Steinsaltz on Temurah 24b:2
[Steinsaltz on Temurah 24b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:2)

ואם אמר הבעלים על הבהמה המעוברת: **"אם** העובר שבמעיה **זכר** — הריהו מוקדש ל**עולה, ואם** הוא **נקבה** — הריהו מוקדש ל**זבחי שלמים",** אם **ילדה** הבהמה **זכר ונקבה, הזכר** — **יקרב עולה, והנקבה** — **תקרב שלמים.** ואם **ילדה שני זכרים** — חלה קדושת עולה על שניהם, ואולם מאחר שלא נדר אלא קרבן עולה אחד, **אחד מהם** — אכן **יקרב עולה** כנדרו, **ו**אילו **השני** — **ימכר ל**אחרים שהם **חייבי עולה,** ויקרב כעולה לחובתם, **ודמיו** הריהם **חולין.**


###### Steinsaltz on Temurah 24b:3
[Steinsaltz on Temurah 24b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:3)

ואם **ילדה שתי נקבות** — **אחת מהם תקרב** כקרבן **שלמים, ו**אילו **השניה תימכר ל**מי שהם **חייבי** קרבן **שלמים, ודמיה** הריהם **חולין.** ואם **ילדה טומטום** (זה שאין מינו נודע) **ואנדרוגינוס** (שיש בו סימני הזכר והנקיבה), והרי שני אלה פסולים לקרבן — **רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין קדושה חלה עליהן.**


###### Steinsaltz on Temurah 24b:4
[Steinsaltz on Temurah 24b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:4)

ב גמרא שנינו במשנה בדין הבכור קודם שיצא ממעי אמו, ובענין זה **אמר רב יהודה: מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם,** שהרי טרם התקדש בקדושת הבכור. ומקשים עליו: **תנן** [שנינו] במשנתנו, כי **אומר אדם** (הבעלים) על הבהמה המבכרת: **"מה שבמעיה של** בהמה **זו** יהיה לקרבן **עולה".** ונדייק מכאן: רק כאשר הוא מקדיש את הולד בקדושת **עולה** — **אין** [כן] מותר להפקיעו מקדושת בכור, מפני שקדושת עולה חמורה מקדושת בכור, אבל להקדישו בקדושה קלה וכגון בקדושת **שלמים** — **לא** מותר הדבר. **ו**אילו **את** [אתה] **אמרת דמצית מפקעת ליה** [אומר אתה שיכול הבעלים להפקיע אותו] **מקדושתה** מכל וכל, במום שיטיל בו קודם שיצא לאויר העולם?


###### Steinsaltz on Temurah 24b:5
[Steinsaltz on Temurah 24b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:5)

**אמר** [יכול לומר, להשיב] **לך רב יהודה** על שאלה זו כך: **הני מילי** [דברים אלה], שאין רשאים להקדיש את עוברה של המבכרת אלא בקדושה חמורה כקדושת עולה, אמורים דווקא **בזמן שבית המקדש** היה **קיים,** והיו הקדשים קרבים על המזבח. ואילו **כי קאמינא אנא** [כאשר אמרתי אני] שמותר להטיל בו מום ולהפקיעו מן הקדושה — הרי זה דווקא **בזמן הזה, דלא חזי** [שאינו ראוי] **להקרבה,** וממילא עתיד הוא להיאכל כחולין לכשיפול בו מום.


###### Steinsaltz on Temurah 24b:6
[Steinsaltz on Temurah 24b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:6)

ומקשים על תירוץ זה: **אי** [אם] אמר רב יהודה את שיטתו זו רק **בזמן הזה** — **מאי למימרא** [מה, מקום יש לומר זאת]? והרי פשוט הדבר! ומשיבים: ראוי לומר זאת, שכן **מהו דתימא** [היה מקום שתאמר]: **נגזר** [נגזור, נאסור] להטיל מום בבכור אף קודם שיצא לאויר העולם, משום החשש **דלמא נפיק** [שמא כבר יצא] לאויר העולם **רוב ראשו** של העובר, ובכך נחשב כבר לנולד, וכבר התקדש הבכור בכך, **וקשדי ביה מומא** [ויטיל בו מום], והרי זה כמטיל מום בקדשים,


###### Steinsaltz on Temurah 24b:7
[Steinsaltz on Temurah 24b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:7)

**ואימא** [ויאמר]: **הכי נמי** [כך, אף באופן זה, גם כן] אסור הדבר. משום כך, השמיענו רב יהודה כי **אפילו הכי** [כך] — **הא** [היתר זה] להטיל מום בבכור לפני שיצא לאויר העולם כדי שיוכלו לשוחטו מיד כחולין **עדיפא יתירא** [עדיף יותר] מהחשש שמא יצא כבר רוב ראשו והרי זה כמטיל מום בקדשים, **מדאתי ביה** [משום שאפשר לחשוש שיבוא בו] הכהן אם נאסור עליו לעשות כן, **לידי** איסור **גיזה ועבודה** בו.


###### Steinsaltz on Temurah 24b:8
[Steinsaltz on Temurah 24b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:8)

ג עוד שנינו במשנה מה הדין אם אמר הבעלים על עובר הבהמה המבכרת **"אם נקבה** תקדש ל**זבחי שלמים".** ותוהים על כך: מדוע בבהמה המבכרת צריך להקדישה לשלמים, כדי לפטור בכך את הולד מקדושת הבכור, וכי **נקבה מי קא קדשה** [האם היא מתקדשת] **בבכורה** שיש צורך להפקיע קדושה זו? והלא אין בכור אלא זכר! ומשיבים: **סיפא אתיא** [בסוף חלק זה של המשנה בא, עבר] **ל**ענין אחר, שהוא עוסק ב**בהמה** של **הקדש,** שרוצה להפקיע את הולד שבמעיה מקדושת אמו. וכגון שהאם קדושה בקדושת חטאת, ולכשיוולד העובר יהא דינו למיתה כדין "ולד חטאת", ובדרך זו של הערמה הריהו מבקש להביאו לקדושה אחרת.


###### Steinsaltz on Temurah 24b:9
[Steinsaltz on Temurah 24b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:9)

ד מאחר שהעמדנו את המשך דברי המשנה בבהמת הקדש, מבררים את המשך הדברים, שאם **ילדה שני זכרים** — אחד מהם יקרב כקרבן עולה לנדר הבעלים, והשני ימכר לחייבים בהבאת עולה, ודמיו חולין. וכן אם ילדה שתי נקיבות — אחת מהן תקרב לשלמים, והשניה תימכר לחייבי שלמים ודמיה חולין. ו**אמרי** [אומרים] בשאלה: **אי** [אם] מדובר ב**בהמה** מעוברת של **הקדש,** אם כן **היאך דאקדיש** [עובר זכר זה שהקדיש] אותו ל**עולה** — אכן **ליהדר** [יחזור, יבוא לכלל] קדושת **עולה,** ואולם **אידך** [הזכר האחר] שילדה — **נהוי בקדושתיה דאימיה** [שיהיה בקדושתה של אמו], ודמיו יהיו של הקודש! ומשיבים: **סיפא אתאן** [סוף המשך זה של דברי המשנה בא] **ל**ענין **בהמת חולין** המבכרת.


###### Steinsaltz on Temurah 24b:10
[Steinsaltz on Temurah 24b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/24b:10)

ה שנינו בסוף המשנה את שיטת רבן שמעון בן גמליאל שאם **ילדה טומטום ואנדרוגינוס** — אין קדושה חלה עליהם.