## Steinsaltz on Temurah Daf 25b

###### Steinsaltz on Temurah 25b:1
[Steinsaltz on Temurah 25b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:1)

האדון **המשחרר** רק את **חצי עבדו** — **יצא** בכך חציו של העבד **לחירות,** והריהו חצי עבד וחצי בן חורין. ואף שאין לעבד "יד" לזכות בדבר, מכל מקום הריהו זוכה בעצמו משום ש**גיטו** (שטר שחרורו) **וידו** (רשותו, יכולתו לזכות בדברים) **באין כאחת. ו**אולם


###### Steinsaltz on Temurah 25b:2
[Steinsaltz on Temurah 25b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:2)

**אי אמרת** [אם אומר אתה] כי כאשר **שיירו** — הריהו **משוייר,** ו**עובר לאו** [לא] **ירך אמו הוא,** והרי העובר והאם שתי ישויות נפרדות, **אמאי** [מדוע] אם שחרר רק את הולד, ושייר את האם **זכתה לו** האם לעובר את שחרורו? והלא היא כאדם אחר ביחס אליו, ושניהם הריהם עבדים של אותו אדון, **והא תניא** [והרי שנויה ברייתא]: **נראין** הדברים **שהעבד** האחד **זוכה לקבל** (יכול לשמש כשליח קבלה) של **גט** (שטר) **שחרור של חברו** (עבד אחר) **מיד רבו** (אדונו) של חבירו, ובלבד **שאינו** האדון **שלו** (של העבד המקבל), **ו**אולם כאשר שני העבדים הינם של אדון אחד, **לא** יכול עבד זה לקבל שטר שחרור של העבד האחר **מיד רבו שלו.** ואף כאן, כיצד האם מקבלת שטר שחרור עבור ולדה מיד האדון המשותף לשניהם? **אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי **אם שיירו** — **אינו משוייר, ו**הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **ר' יוחנן.** ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה] היא.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:3
[Steinsaltz on Temurah 25b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:3)

א ומציעים: **לימא** [האם נאמר] כי שאלה זו **אם שיירו** — **משוייר** מחלוקת **תנאי** [תנאים] **היא? דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: האדון **האומר לשפחתו** הכנענית שהיתה מעוברת: **"הרי את** משוחררת, והינך איפוא **בת חורין, ו**אולם **ולדך** הריהו **עבד"** — **ולדה כמוה,** שכאשר היא משתחררת — אף הולד משתחרר. אלו **דברי ר' יוסי הגלילי. ו**אילו **חכמים אומרים: דבריו קיימין,** והולד לכשיוולד, יהיה עבד. וטעמם של חכמים: **משום שנאמר "האשה וילדיה תהיה לאדניה"** (שמות כא, ד).


###### Steinsaltz on Temurah 25b:4
[Steinsaltz on Temurah 25b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:4)

ותוהים: **קרא** [מקרא] זה, **מאי תלמודא לרבנן** [מה, כיצד הוא מלמד לשיטת חכמים], שולד שפחה משוחררת יכול להיות עבד? **אמר רבא:** שונה ברייתא זו **אמר קרא** [מקרא] זה לא כמקור לשיטת חכמים, אלא כמקור **ל**שיטתו של **ר' יוסי הגלילי** הסבור ככלל שהולדות הולכים אחר האם, ולכן אם האם משוחררת — גם ולדותיה משוחררים. ומנין שכך סבור הוא? — **דקתני** [שכן שנינו] בשיטת ר' יוסי הגלילי ש**ולדה כמוה, שנאמר: "האשה וילדיה תהיה לאדניה",** וללמד: **בזמן שהאשה לאדוניה** — אף **ולדה לאדוניה,** ובזמן שאין האשה ברשות אדוניה, שהרי נשתחררה — אף ולדותיה משוחררים.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:5
[Steinsaltz on Temurah 25b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:5)

ומעתה דנים בדבריהם: **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בכך נחלקו], ש**ר' יוסי** הגלילי **סבר** [סבור]: **שיירו** — **אינו משוייר,** שאין אלה שתי ישויות, ודין האם כדין הולדות, **ו**אילו **רבנן סברי** [חכמים סבורים]: שיירו — **משוייר,** ונמצא איפוא ששיטת ר' יוחנן ששיירו משוייר, אינה כשיטת ר' יוסי הגלילי?


###### Steinsaltz on Temurah 25b:6
[Steinsaltz on Temurah 25b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:6)

ודוחים: **אמר** [יכול לומר] **לך ר' יוחנן: דכולי עלמא** [לשיטת הכל] **שיירו** — **משוייר, והכא היינו טעמא** [וכאן, בדין המשחרר את שפחתו ומשייר את ולדה, זהו הטעם] של ר' יוסי הגלילי, שאף הולד משוחרר, שכן ר' יוסי עצמו מסביר בטעם הדבר שהוא משום ש**אמר קרא** [הכתוב] במפורש **"האשה וילדיה תהיה לאדניה",** ומכאן שהולדות הולכים אחר האם לענין כגון זה, ולא משום ש"ולד ירך אמו".


###### Steinsaltz on Temurah 25b:7
[Steinsaltz on Temurah 25b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:7)

**אלא** מציעים עוד: **ודאי לימא כי הני תנאי** [אמור שדין שיירו משוייר הריהו כמו אותם תנאים שנחלקו ביניהם בכך], **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **השוחט את החטאת** (ואנו מניחים שהקדישה כשהיתה מעוברת), להקריבה על המזבח, **ומצא בה** עובר **בן ארבעה** חודשים **חי,** נחלקו תנאים בדינו של זה: **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: הועילה לו לולד זה שחיטת אמו, ומעשהו כמעשה החטאת לכל הלכותיה: **אין** היא **נאכלת אלא לזכרי כהונה** בלבד, **ואינה נאכלת אלא ליום אחד** בלבד, **ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים** (במקדש בלבד).


###### Steinsaltz on Temurah 25b:8
[Steinsaltz on Temurah 25b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:8)

**ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: שאמנם הועילה לולד זה שחיטת האם, להתירו באכילה, ואולם הריהו חולין לכל דבר, ומשום כך **נאכלת לכל אדם, ונאכלת בכל מקום, ונאכלת לעולם** (ללא הגבלת זמן).


###### Steinsaltz on Temurah 25b:9
[Steinsaltz on Temurah 25b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:9)

ומציעים: **מאי לאו** [האם לא] מחלוקת **תנאי** [תנאים] היא, שכן **תנא קמא סבר** [התנא, הברייתא, הראשון סבור]: **שיירו** — **אינו משוייר,** והאם והולד כישות אחת, ומשום כך חלים על הולד כל דיני האם. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה שבברייתא השניה סבור]: **שיירו** — **משוייר,** ודין הולד הריהו לעצמו, כחולין. ונמצא איפוא ששיטת ר' יוחנן במחלוקת תנאים היא מצויה.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:10
[Steinsaltz on Temurah 25b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:10)

ודוחים: **אמר** [יכול לומר] **לך ר' יוחנן: דכולי עלמא** [לשיטת הכל] **אם שיירו** — **משוייר,** ויכול אדם להקדיש בהמה מעוברת ולשייר את עוברה כחולין, **ו**אילו **הני תנאי בהא קמיפלגי** [אלו התנאים בדבר זה הם חולקים], בבהמה שהוקדשה לחטאת ואחר כך התעברה, שכאשר הוקדשה לא הוקדש ולדה, ולא בזו שכבר היתה מעוברת בשעה שהקדישה, **דמר סבר** [שחכם זה, בברייתא השניה סבור]: **ולדי קדשים** — רק **ב**שעת **הוייתן** (לידתם) **הן קדושים** (מתקדשים), ועובר זה שלא נולד (שהרי הוציאוהו חי מתוך אמו) — לא התקדש, ודינו כחולין. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה שבברייתא הראשונה סבור] כי **ולדי קדשים** — כבר **במעי אמן הן קדושים,** וולד זה, אף שעדיין לא נולד — מתקדש משעה שנוצר בבטן אמו.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:11
[Steinsaltz on Temurah 25b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:11)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר למחלוקת ברייתות אלה, ובאופן זה: **לא קשיא** [קשה] על שיטת ר' יוחנן והכל סבורים ששיירו משוייר, ואף הכל סבורים שולדות הקדשים מתקדשים עם לידתם, ושתי הברייתות עוסקות במצבים שונים. ש**כאן** בברייתא השניה — מדובר **ב**מקרה שבזמן **שהקדישה** עדיין לא היה במעיה עובר, **ו**רק **לבסוף נתעברה,** ומשום כך, דינו של הולד כחולין לכל דבר, שהרי לא התקדש בשעה שהתקדשה אמו, וכן לא התקדש עם לידתו (שהרי לא נולד).


###### Steinsaltz on Temurah 25b:12
[Steinsaltz on Temurah 25b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:12)

ואילו **כאן** בברייתא הראשונה — מדובר **ב**מקרה **שנתעברה ולבסוף הקדישה,** והתקדש איפוא אף הולד כשהקדיש את הבהמה (שהרי לא שייר את העובר), ודינו כחטאת לכל דבריו.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:13
[Steinsaltz on Temurah 25b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:13)

ב כהמשך לדיון הקודם בדברי ר' יוחנן **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רבא: ממאי דטעמא** [ממה, מנין לנו, שהטעם] של **ר' יוחנן** הוא ש**אם שיירו משוייר, דלמא היינו טעמא** [שמא זהו הטעם] של **ר' יוחנן** משום ש**אדם מתכפר בשבח הקדש,** ואף ולד זה הריהו שבח הקדש, ואין דבריו שייכים לדין שיירו.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:14
[Steinsaltz on Temurah 25b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:14)

**אמר ליה** [לו] **רב המנונא** לרבא: והרי **ר' אלעזר תלמידיה** [תלמידו] של **ר' יוחנן** היה, **ויתיב לקמיה** [ויושב היה ושונה לפני] **ר' יוחנן,** והקשה ר' אלעזר לר' יוחנן עצמו (כמובא בעמוד הקודם) ממשנתנו, על סמך ההנחה שר' יוחנן סבור שאם שיירו משוייר, **ולא אהדר ליה האי שינויא** [ולא השיב לו ר' יוחנן תירוץ זה] שטעמו הוא משום שאדם מתכפר בשבח הקדש — **ואת אמרת טעמא** [ואתה אומר כי הטעם] של **ר' יוחנן** הוא **משום** ש**אדם מתכפר בשבח הקדש?!**


###### Steinsaltz on Temurah 25b:15
[Steinsaltz on Temurah 25b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:15)

ג שנינו במשנה בדברי ר' יוסי: **אם מש** כבר **אמר "הרי זו שלמים" נמלך** בדעתו, והוסיף ואמר "ולדה עולה" — הרי זה ולד שלמים. ושואלים: מה השמיענו בכך ר' יוסי, והלא **פשיטא** [פשוט] שכך הוא הדין, ש**ולדן שלמים, אלא** וכי יש לומר ש**כל אימת דבעי, מימלך** [כל זמן שירצה, יתחרט]?


###### Steinsaltz on Temurah 25b:16
[Steinsaltz on Temurah 25b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:16)

**אמר רב פפא: לא נצרכה** הלכה זו להיאמר **אלא** בזמן **ש**נמלך ו**אמר ב**פרק זמן קצר זה שהוא **תוך כדי דיבור** "ולדה עולה". וחידוש יש בדבר: שכן **מהו דתימא** [שתאמר] כי **תוך כדי דיבור** הריהו נחשב **כדיבור** אחד אף ששהה מעט ויהיה הולד עולה כדבריו, **והאי** [וזה] שלא אמר כן מייד, אפשר לחשוב כי **עייוני** [לעיין] **הוא דקמעיין** [שמעיין, מתבונן באותו דבר] ואינו כמתחרט — לכן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] שהוא נמלך, ואין זה נחשב כדיבור אחד.


###### Steinsaltz on Temurah 25b:17
[Steinsaltz on Temurah 25b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:17)

ד משנה אדם שהיו עומדות לפניו שתי בהמות, אחת עולה והשניה שלמים, ואמר על בהמת חולין שלו: **"הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים"** — **הרי זו תמורת עולה,** שכיון שכבר אמר בתחילת דבריו שהיא תמורת עולה, חלה עליה קדושת עולה, ושוב אין חלה עליה קדושת שלמים, שרק דבריו הראשונים חלים. אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Temurah 25b:18
[Steinsaltz on Temurah 25b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/25b:18)

**אמר ר' יוסי:** יש לבודקו, ולברר **אם לכן נתכוין** מ**תחלה,** שתכנן מראש לומר כן, **הואיל ואי אפשר** לאדם **לקרות שני שמות** (שתי אמירות) **כאחת** — הרי כל **דבריו קיימים,** וחציה של בהמה זו הריהו תמורת עולה, וחציה הריהו תמורת שלמים. **ו**אולם **אם** לא תכנן מראש לומר כן, אלא רק **מש** כבר **אמר "תמורת עולה", נמלך** בדעתו והוסיף **ואמר "תמורת שלמים"** — **הרי זו** כולה **תמורת עולה.**