## Steinsaltz on Temurah Daf 27b

###### Steinsaltz on Temurah 27b:1
[Steinsaltz on Temurah 27b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:1)

**והאמר** [והרי אמר] **ר' ירמיה** על המשנה המונה את הדברים שאין בהם דין אונאה כי מבין כל אלה מיוחד הוא דין ה**קרקעות** של **חולין, ור' יונה אמר** זאת על דין ה**הקדשות.** ו**תרווייהו משמיה** [שניהם בשמו] של **ר' יוחנן אמרי** [אמרו] זאת, שמיוחד אותו הדבר (הקרקעות או ההקדשות) בכך שאמנם דין **אונאה** אם היתה עד כדי שתות — **אין להן,** אבל דין **ביטול מקח** אם היתה יותר משתות — **יש להם.** נמצא שלדעת ר' יונה שיטת ר' יוחנן היא שיש ביטול מקח בהקדשות מן התורה, ומדוע נאמר משמו כי השבת הדמים היא רק מדברי חכמים?


###### Steinsaltz on Temurah 27b:2
[Steinsaltz on Temurah 27b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:2)

ומשיבים: **לעולם** תפרש כי מחלוקת זו של ר' יוחנן וריש לקיש היא בהפרש שיש בו כדי **ביטול מקח** (שתות), **ו**אולם **איפוך** [הפוך] את שמות האומרים את השיטות, שהדעה שיוחסה לר' יוחנן הריהי של ריש לקיש, וזו שיוחסה לריש לקיש הריהי של ר' יוחנן. ונמצא איפוא שדעת ר' יוחנן במחלוקת זו שדין השבת הדמים הוא מן התורה.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:3
[Steinsaltz on Temurah 27b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:3)

ושואלים על כך: **ומי מצית אמרת איפוך** [והאם יכול אתה לומר שיש להפוך] את שמות בעלי השיטות? **הניחא למאן דאמר** [זה נוח למי שאומר, ר' יונה] את דברי ר' יוחנן (אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם) בענין ה**הקדשות, ו**אם כן, **כל שכן** שכך הוא הדין אף בענין **קרקעות.**


###### Steinsaltz on Temurah 27b:4
[Steinsaltz on Temurah 27b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:4)

**אלא למאן דאמר** [למי שאומר, ר' ירמיה] כי דווקא בענין ה**קרקעות** הוא שאמר ר' יוחנן שיש להם ביטול מקח, **אבל** בענין ה**הקדשות אין להן ביטול מקח, היכי איפוך להא** [איך אהפוך את זה] שאמר ר' יוחנן על משנתנו בדין השבת הדמים ותאמר שהנוסח הוא "דבר תורה"?


###### Steinsaltz on Temurah 27b:5
[Steinsaltz on Temurah 27b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:5)

ומסבירים: כך **אמר ר' ירמיה:** לשיטתי אכן **לא תיפוך** [אל תהפוך] את דברי ר' יוחנן וריש לקיש שעל משנתנו, ונשארו דברי ר' יוחנן שאין דין השבת דמים מדין תורה. שכן להקדשות אין דין ביטול מקח. ור' יונה הוא שהופך שיטותיהם לטעמו ועל פי זה מתיישבת שיטתו.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:6
[Steinsaltz on Temurah 27b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:6)

ומציעים בהסבר מחלוקת זו שנחלקו ר' ירמיה ור' יונה, שלדעת ר' ירמיה אין דין ביטול מקח בהקדש ולדעת ר' יונה יש דין ביטול מקח בהקדש: **לימא** [אמור] כי **ב**שיטתו של **שמואל קא מיפלגי** [הם חולקים]. ש**אמר שמואל: הקדש** ש**שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה,** והרי זה הפרש דמים גדול עד מאוד — הריהו **מחולל.** ובכך נחלקו, ש**ר' יונה** — **לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] את שיטתו זו של **שמואל,** שסבור הוא שיש ביטול מקח להקדש. **ו**אילו **ר' ירמיה** — **אית ליה** [יש לו, מקבל] את שיטת **שמואל,** שסבור הוא שאין דין ביטול מקח בהקדש.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:7
[Steinsaltz on Temurah 27b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:7)

ודוחים: **לא,** אין צורך להעמיד כך את מחלוקתם, אלא **בין דמר** [לחכם זה] **ובין דמר** [לחכם זה] — **אית ליה** [יש לו, מקבל] את שיטת **שמואל,** ואולם בזאת נחלקו, ש**ר' יונה סבר: כי** [כאשר] **אמר שמואל** את שיטתו זו — הרי זה דווקא ב**דיעבד** (משכבר נעשה מעשה), שאם נתאנה ההקדש ביותר משתות אין המקח בטל, **אבל לכתחלה** — **לא אמר** שיהא מותר לאנות את ההקדש ביותר משתות. **ו**אילו **ר' ירמיה סבר: אפילו לכתחלה** אמר שמואל שמותר לאנות את ההקדש ביותר משתות.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:8
[Steinsaltz on Temurah 27b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:8)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **לעולם לא תיפוך** [אל תהפוך] את דברי ר' יוחנן וריש לקיש בדין השבת דמים שבמשנתנו, **ודקא קשיא** [ומה שהיה קשה] **לך** על שיטת ריש לקיש (הסבור כי דין זה שצריך "לעשות דמים" הוא מן התורה) מ**מתניתין** [המשנה] האומרת **"אלו דברים** שאין להם אונאה... וה**הקדשות",** הרי שאין דין השבת דמים בהקדש מן התורה — הרי זה **כ**הסברו של **רב חסדא,** שכן


###### Steinsaltz on Temurah 27b:9
[Steinsaltz on Temurah 27b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:9)

**אמר רב חסדא:** מה שנאמר במשנה ש**אין להן אונאה** — הכוונה היא: ש**אינן בתורת** דין **אונאה** הרגיל. שבעוד שכרגיל אין השבת דמים באונאה בפחות מששית ("כדי אונאה"), הרי דינם של הקדשות ש**אפילו** ב**פחות מכדי אונאה** — **חוזר,** כלומר, מחזיר את ההפרש.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:10
[Steinsaltz on Temurah 27b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:10)

א ובענין השבת דמים להקדש, כאשר נמצא שהתחלל בפחות משוויו, **אמר עולא: לא אמרו** שיש להשיב להקדש את ההפרש, **אלא** **בשמוי** (ששמו, העריכו את שוויו) **בתרי** [בשנים], שרק שני אנשים הם שהעריכו, ואחר כך באו שלושה אחרים (כדין) ושמוהו ביותר, **אבל ב**הקדש ה**שמוי בתלתא** [בשלושה], וכסכום הזה שולם להקדש — **ו**מעתה **אף על גב דאתי** [אף על פי שבאו] לאחר מכן עוד ששמו אותו, ונישום **במאה** אנשים שהעריכו את שווי ההקדש ביותר — **לא הדר** [אין מחזיר] להקדש את ההפרש.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:11
[Steinsaltz on Temurah 27b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:11)

ושואלים: **איני** [האמנם כן]? **והאמר** [והרי אמר] **רב ספרא: היכא אמר** [היכן נאמר] כלל זה ש**מאה** אנשים הריהם נחשבים **כתרי** [כשנים] **ותרי** [ושנים] **כמאה?** — הרי זה דווקא **לענין עדות,** שכן דין עדות היא בשניים, **אבל לענין** שב**אומדנא** (הערכה) — **בתר** [אחר] מספר ה**דעות** (האנשים) **אזלינן** [הולכים אנו], ולענייננו, צריך לקבל את דעתם של המאה, וצריך להחזיר להקדש את הפרש הדמים.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:12
[Steinsaltz on Temurah 27b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:12)

**ותו** [ועוד], אף במקרה שהיו בתחילה **תלתא** [שלושה] שהעריכו את שווי ההקדש, **ו**לאחר מכן **תלתא** [שלושה] אחרים העריכו בסכום את שוויו, גבוה משל קודמיהם, האם **לא אזלינן בתר בתרא** [אין אנו הולכים אז אחר דברי הקבוצה האחרונה]? שכן כלל הוא ש**יד הקדש על העליונה!**


###### Steinsaltz on Temurah 27b:13
[Steinsaltz on Temurah 27b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:13)

ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] **עולא** כי דין זה ש**צריך לעשות דמים** — אין הוא מן התורה, אלא **מדבריהם** של חכמים, **וכל** הלכה **דרבנן** [של חכמים] — **אקילו** [הקלו] **בה רבנן** [חכמים], ולכן אף שהמאה ששמו אחר השלושה העריכו ביותר — אין מחמירים לנהוג כהערכתם.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:14
[Steinsaltz on Temurah 27b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:14)

ב משנה הרוצה לעשות תמורה, ואומר **"הרי** בהמת חולין **זו תחת עולה",** או שאמר "הרי בהמת חולין זו **תחת חטאת",** שלא אמר שתהא תחת עולה או חטאת מסויימת, אלא בסתם — **לא אמר כלום.** שאין התמורה חלה אלא בממיר על בהמת הקדש מסויימת. עמדו לפניו בהמת חולין ובהמת חטאת ואמר "הרי בהמת חולין זו **תחת חטאת זו",** **ו**כן אם עמדו לפניו בהמת חולין ובהמת עולה ואמר "הרי בהמת חולין זו **תחת עולה זו"** — הרי זו תמורה. ואם אמר "הרי בהמת חולין זו **תחת** בהמת **חטאת** שיש לי בבית", **ו**כן אם אמר "הרי בהמת חולין זו **תחת עולה שיש לי בבית",** אם אכן **היה לו** בבית באותה שעה קרבן עולה או חטאת — **דבריו קיימים.**


###### Steinsaltz on Temurah 27b:15
[Steinsaltz on Temurah 27b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:15)

אם **אמר על הבהמה טמאה ו**כן אם אמר **על** בהמה שהיא **בעלת מום "הרי אלו עולה"** — **לא אמר כלום.** שהרי אין אלה ראויות ליקרב על המזבח. ואולם אם אמר עליהן **"הרי אלו לעולה"** — **ימכרו, ויביא בדמיהם עולה,** שהרי יש במשמעות הלשון "לעולה" — לצורך עולה, שנמכרים ומביא בדמיהם קרבן עולה.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:16
[Steinsaltz on Temurah 27b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:16)

ג גמרא שנינו במשנה שאם אמר על בהמת חולין "הרי זו תחת עולה" — לא אמר כלום. ובענין זה **אמר רב יהודה, אמר רב: מתניתין** [משנתנו] זו הריהי ש**לא כ**שיטת **ר' מאיר, דאי** [שכן אם] **כ**שיטת **ר' מאיר** — **הא** [הרי] לשיטתו **אין אדם מוציא דבריו לבטלה.** וזה שאמר "הרי זו תחת עולה", לא הוציא דבריו לבטלה, וכוונתו היתה לעולה שיש לו בבית.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:17
[Steinsaltz on Temurah 27b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:17)

ד עוד שנינו במשנתנו שאם אמר על הבהמה הטמאה ועל הבהמה בעלת המום **"הרי אלו לעולה" ימכרו, ויביא בדמיו עולה.** ומדייקים בדברים: **טעמא** [הטעם דווקא] משום שהרי אלו **בהמה טמאה ובעלת מום, דלא חזיין** [שאינן ראויות] להקרבה — משום כך **לא בעיין מומא** [אינן צריכות שיפול בהן מום] על מנת שימכרו לדמיהן. **אבל** ה**מפריש נקבה לאשם או לעולה,** שאינה ראויה לקרבנות אלה, אבל ראויה היא לקרבנות אחרים — **בעיין מומא** [צריכות שיפול בהן מום] על מנת שימכרו לדמיהן.


###### Steinsaltz on Temurah 27b:18
[Steinsaltz on Temurah 27b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/27b:18)

ומכאן, **אמר רב יהודה, אמר רב: מתניתין** [משנתנו] הריהי ש**לא כר' שמעון. דתנן** [שכן שנינו במשנה במסכתנו], **ר' שמעון אומר:** המפריש נקבה לאשמו, **תימכר שלא במום,**