## Steinsaltz on Temurah Daf 28a

###### Steinsaltz on Temurah 28a:1
[Steinsaltz on Temurah 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:1)

א משנה **כל** הבהמות **האסורין** בהקרבה **לגבי** (על) ה**מזבח,** שהתערבו בבהמות הכשרות להקרבה — הריהם **אוסרין** את כל התערובת שהם בתוכה, **בכל שהן,** בכל יחס מספרי בינם לבין הבהמות המותרות, ואלו הם הבהמות האסורות: זכר **הרובע** את האשה, **והנרבע** על ידי אדם, **והמוקצה** (זה שיחדוהו) לעבודה זרה, **והנעבד** כעבודה זרה, **והאתנן** (בהמה שניתנה כתשלום לזונה), **ו**זה ששימש כ**מחיר** (כתמורה) לכלב, **וה**בהמה שהיא **כלאים** (שנולדה משתי מיני בהמות, כגון תיש ורחל), **וה**בהמה **טרפה** (שעומדת למות עקב מחלה או פגיעה), **ו**כן בהמה שהיא **יוצא דופן** (שנולדה שלא כרגיל, אלא שנחתכה דופן בטנה של אמה והוצאה משם).


###### Steinsaltz on Temurah 28a:2
[Steinsaltz on Temurah 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:2)

ולפירוט הדברים: **איזהו** הפסול משום **מוקצה?** — זה **המוקצה לעבודה זרה,** ודינו: דווקא **הוא** עצמו **אסור** להקרבה על המזבח, **ו**אולם **מה שעליו** (תכשיטיו, כליו) **מותר** להקרבה (באופן שימכרו אלו, ובדמיהם יביאו קרבנות), שכן עדיין לא נעבד זה לעבודה זרה. **ואיזהו ה**פסול משום **נעבד?** — **כל שעובדין אותו** בפועל כעבודה זרה, ודינו: **הוא ומה שעליו אסור** להקרבה על המזבח. **וזה וזה** (הן זה שהקצוהו לעבודה זרה והן זה שנעבד בפועל לעבודה זרה) **מותר באכילה** להדיוט, שכן כל איסורם אינו אלא למזבח, ולא לאכילת אדם.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:3
[Steinsaltz on Temurah 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:3)

ב גמרא **אמר מר** [החכם]: שנינו במשנתנו שכל אותן הבהמות האסורות להקרבה על המזבח, שהתערבו בבהמות אחרות, הריהן **אוסרין בכל שהן.** והרי זה איפוא בא להשמיענו ש**לא בטלי ברובא** [שאין הן בטלות ברוב]. ואולם על כך יש לשאול, שהרי כבר **תנינא** [שנינו] במשנה במסכת זבחים כי **כל הקדשים** (הקרבנות) **שנתערבו** **בחטאות** ה**מתות,** (חטאות שנפסלו ודינן שהן מתות) **או בשור הנסקל** (שנידון לסקילה על שהרג אדם), **אפילו** **אחד** שהתערב **ברבוא** — **ימותו** כולם.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:4
[Steinsaltz on Temurah 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:4)

**וקשיא לן** [והיה קשה לנו] בפירוש משנה זו: **מאי קאמר** [מה אמר, מה בדיוק הכוונה] במה שאמר "אפילו אחד ברבוא" שמשמע שנתערב אחד כשר ברבוא אסורים? שהרי אם מיעוט אסורים התערב ברוב כשרים כולם אסורים, כל שכן כאשר הרוב הם האסורים!


###### Steinsaltz on Temurah 28a:5
[Steinsaltz on Temurah 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:5)

והשבנו כי **הכי קתני** [כך היא שנויה, כך פירושה]: כל הקרבנות הכשרים ש**נתערבו בהן** אחת **מ**חמש **חטאות** ה**מתות או שור הנסקל, אפילו** התערב מהפסולים **ברבוא** כשרים — **ימותו** כולם. ומעתה יש להקשות: למה להשמיענו שוב הלכה זו במשנתנו?


###### Steinsaltz on Temurah 28a:6
[Steinsaltz on Temurah 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:6)

ומשיבים: **איצטריך** [הוצרך] הדבר להיאמר שוב במשנתנו, שכן **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי דווקא **התם** [שם, במשנה בזבחים] כך **הוא** הדין, שכל התערובת נאסרה — משום שהקרבנות האסורים המוזכרים שם (חמש חטאות המתות ושור הנסקל) שהתערבו בבהמות מותרות **איסורי הנאה** הם, **אבל הכא** [כאן, במשנתנו], **דלאו** [שאין] הפסולים בכלל **איסורי הנאה,** אלא רק פסולי הקרבה — **אימא** [אומר]: **ליבטל ברובא** [שיבטל הפסול ברוב], לכן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] שאף פסולי הקרבה אוסרים את כל התערובת בכל שהוא.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:7
[Steinsaltz on Temurah 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:7)

ומקשים על הסבר זה: **ו**הרי **רובע ונרבע** ושאר הקרבנות הפסולים השנויים במשנתנו זו **נמי תנינא** [גם כן שנינו] באותה משנה בזבחים, שכן שנינו שם: נתערבו רובע ונרבע, מוקצה, נעבד (ושאר המנויים במשנתנו) — נאסרו בכך כל הבהמות שבתערובת, ודינן ש**ירעו עד שיסתאבו** (שיפול בהם מום, וייפסלו להקרבה), **ו**לאחר מכן **ימכרו, ויביא** הבעלים **בדמי** הבהמה היותר **יפה** (משובחת) **שבהן מאותו המין** של הקרבן שצריך להקריב. הרי שאף אם נתערב פסול הקרבה המותר בהנאה, גם כן אוסר הוא את כל התערובת בכל שהוא, ומדוע יש לשנות זאת שוב במשנתנו?


###### Steinsaltz on Temurah 28a:8
[Steinsaltz on Temurah 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:8)

**אמר רב כהנא, אמריתה לשמעתא קמיה** [אמרתי את השמועה, השאלה הזו לפני] **רב שימי בר אשי,** ו**אמר לי** בתשובה לכך: יש צורך למשנתנו לחזור ולהשמיע דין זה, שכן **חדא** [משנה אחת, משנתנו] עוסקת **ב**שנתערבו אותן בהמות בעודן **חולין,** ולאחר מכן עמד בעליהן והקדישן. **ו**אילו **חדא** [משנה אחת, בזבחים] עוסקת **ב**מקרה שהתערבו כשהם **קדשים** כבר (וכמו שמורה לשון במשנה "כל הזבחים שנתערבו" — שהם זבחים).


###### Steinsaltz on Temurah 28a:9
[Steinsaltz on Temurah 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:9)

**ו**לכן **צריכי** [נצרכו] שתיהן להיאמר, **דאי אשמועינן גבי** [שאם היה משמיענו רק את המשנה אצל] **קדשים** — הייתי אומר בטעם הדבר **משום דמאיסי** [שמאוסים] בשעה שהתערבו בכשרים, שהרי נפסלו אחר שנתקדשו, **אבל גבי** [אצל] בהמות שהתערבו כשהן עדיין **חולין** (ואין בפסולים אלו כדי להחשיב את החולין כמאוס), ורק לאחר מכן הקדישן — **אימא ליבטלי** [אומר שיבטלו] בתערובת זו, ויותרו הכל להקרבה. ולכן השמיענו שגם כשהתערבו בעודן חולין פוסלים הם את כל התערובת.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:10
[Steinsaltz on Temurah 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:10)

ושואלים על הסבר זה: **ו**הרי **בחולין נמי תנינא** [גם כן שנינו] במסכת עבודה זרה, שאין בטלים האסורים והכל נאסר, שכך שנינו שם: **ואלו** הדברים שהם **אסורין** כשלעצמם **ואוסרין** אחרים אם נתערבו בדברים המותרים כדוגמתם **בכל שהן: יין נסך,** **ועבודה זרה, וציפרי מצורע** המשמשים לטהרתו, **ועורות לבובין,** שניקבו מול לב הבהמה והוציאו דרך שם את לבה בעודה חיה כתקרובת לעבודה זרה,


###### Steinsaltz on Temurah 28a:11
[Steinsaltz on Temurah 28a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:11)

**ושיער נזיר** שמגלח לטהרתו בתום ימי הנזירות, **ופטר חמור, ובשר בחלב, ושור הנסקל, ועגלה ערופה,** **וחולין שנשחטו בעזרה, ושעיר המשתלח** של יום הכיפורים — **הרי** כל **אלו אסורין ואוסרין** את אלה שהתערבו בהם **בכל שהן!**


###### Steinsaltz on Temurah 28a:12
[Steinsaltz on Temurah 28a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:12)

ומשיבים: **צריכי** [צריכות] שתי המשניות הללו להיאמר, **דאי אשמעינן התם** [שאם היה משמיענו רק שם] במסכת עבודה זרה — הייתי אומר כי משום שהדברים האסורים המנויים במשנה זו הריהם **איסורי הנאה,** לכן הוא **דלא בטלי** [שאינם בטלים], **אבל** הפסולים המנויים במשנתנו **הכא** [כאן], שאינם אסורים בהנאה, שהרי הם מותרים באכילה להדיוט — **ליבטלי** [שיבטלו] בתערובתם.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:13
[Steinsaltz on Temurah 28a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:13)

**ו**מן הצד האחר, **אי אשמועינן הכא** [אם היה משמיענו רק את משנתנו כאן] — הייתי אומר שהטעם שאין האיסורים הללו בטלים בתערובתם, משום שהמדובר בהקרבה **לגבוה דמאיס** [שמאוס] הדבר, **אבל ל**ענין הנאתם בידי **הדיוט** — **אימא** [אומר] ש**איסורי הנאה ליבטלו ברובא** [שיבטלו ברוב], לכן בעבודה זרה **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאף בזה אין הם בטלים, וכל התערובת אסורה.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:14
[Steinsaltz on Temurah 28a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:14)

ג בין הפסולים המנויים במשנתנו מוזכרים ה**רובע ונרבע.** ומבררים: **מנלן דאסירי** [מנין לנו שאסורים] **לגבוה** (להקרבה במקדש)? — **דתנו רבנן** [שכן שנו חכמים] על הכתוב "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), הביטוי **"מן הבהמה"** — בא **להוציא** מכלל המובאים לקרבן את ה**רובע ו**את ה**נרבע.**


###### Steinsaltz on Temurah 28a:15
[Steinsaltz on Temurah 28a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:15)

ויש לדון בדבר, למה לי דרשת כתובים להוראת הלכה זו שהרובע והנרבע פסולים לקרבן, **והלא דין** (קל וחומר) הוא, ובאופן זה: **ומה בעל מום,** הקל, **ש**כן **לא נתעבדה בה עבירה** — בכל זאת הריהו **פסול לגבי** [אצל] **מזבח. רובע ונרבע,** החמורים, **ש**כן **נעבדה בהן עבירה** — **אינו דין ש**הריהם **אסורין לגבי** [אצל] **מזבח?**


###### Steinsaltz on Temurah 28a:16
[Steinsaltz on Temurah 28a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:16)

ופורכים: שור שנעברה בו עבירה של ה**חורש בשור וחמור** יחדיו **יוכיח** לענין זה, שאף **שנתעבדה בו עבירה** — **ו**בכל זאת הריהו **מותר לגבי** [אצל] **מזבח.**


###### Steinsaltz on Temurah 28a:17
[Steinsaltz on Temurah 28a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:17)

ודוחים: אין להביא ראיה משור זה, שכן **מה ל**איסור **חורש בשור וחמור** — הקל, **ש**הרי **אין חייבין** עליו **מיתה,** ומשום כך אף אינו נאסר להקרבה, **תאמר ב**איסור **רובע ו**באיסור **נרבע** — החמורים, **ש**הרי **חייבין** עליהם **מיתה,** ומשום כך אסורים הם להקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 28a:18
[Steinsaltz on Temurah 28a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:18)

ומסכמים: אכן דחיה נכונה היא זו, ו**טול לך** (חזור בך) מ**מה שהבאתה,** מהפירכה על הקל וחומר. ואמנם מקל וחומר מבעל מום יכול להילמד דינם של הרובע והנרבע שפסולים הם להקרבה, ואולם **הרי** זה נכון רק ברובע או נרבע **שנתעבדה בהן עבירה בשני עדים,** ודינם למיתה, ואולם הרובע או הנרבע ש


###### Steinsaltz on Temurah 28a:19
[Steinsaltz on Temurah 28a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:19)

**נעבדה בהן עבירה על פי עד אחד, או על פי** הודאת **הבעלים,** שאין דינם למיתה, **מנין** לנו שאף הם פסולים להקרבה?


###### Steinsaltz on Temurah 28a:20
[Steinsaltz on Temurah 28a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:20)

לכך באה דרשת הכתוב "מן הבהמה", ש**אמר ר' שמעון: אני דן** (למד בקל וחומר זה מבעל מום) אף את דינו של הרובע או הנרבע שאין דינו למיתה, ובאופן זה: **ומה בעל מום** — הקל, **ש**הרי **אין התראת שני עדים פוסלתו מאכילה** להדיוט, ובכל זאת **הודאת** (קביעת) **עד אחד** (החכם האחד הפוסק שהרי זה מום הפוסל אותו מקרבן) — **פוסלתו מהקרבה. ברובע ונרבע שהודאת שני עדים פוסלתו מאכילה** — **אינו דין שהודאת עד אחד פוסלתו מהקרבה!**


###### Steinsaltz on Temurah 28a:21
[Steinsaltz on Temurah 28a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/28a:21)

לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הכתוב) **"מן הבהמה"** — **להוציא** מכלל הכשרים להקרבה את ה**רובע ונרבע.** ותוהים על סוף הדברים: מדוע אמר שלכך מלמדנו הכתוב בדרשה זו, **והא אתיא מדינא** [והרי הדבר בא, נלמד הדבר מן הדין, מקל וחומר זה שאמרו ר' שמעון] ומשיבים: חכמים החולקים על ר' שמעון סוברים כי אף הרובע או הנרבע על פי עד אחד או על פי הודאת הבעלים **לא אתיא** [אינו בא, נלמד]