## Steinsaltz on Temurah Daf 29b

###### Steinsaltz on Temurah 29b:1
[Steinsaltz on Temurah 29b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:1)

מדובר צבאופן **שקדמה** (שהזדרזה) הזונה **והקריבתו** את הטלה לקרבן, קודם שבא עליה נותן הטלה. וללמדנו שאין הוא נחשב אתנן. ושואלים על הסבר זה: **היכי דמי** [כיצד בדיוק המדובר]? **אי נימא דאקניה ניהליה לאלתר** [אם נאמר שהקנה לה מייד] את הטלה, ורק אחר כך בא עליה — **פשיטא** [פשוט] הוא שטלה זה **מותר** להקרבה, שהרי הוא שלה, ו**עד כאן** (עדיין) נותן הטלה **לא בא עליה,** ואין הטלה, אתנן כלל!


###### Steinsaltz on Temurah 29b:2
[Steinsaltz on Temurah 29b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:2)

**ואלא** נאמר שהמדובר באופן שנתן לה ולאחר מכן בא עליה, ואולם כשנתן **אמר לה "לא ניקני ליך** [ייקנה לך] אלא **עד שעת ביאה",** והיא הזדרזה והקריבתו קודם. ואולם במקרה זה יש לשאול: **מי מציא מקרבה ליה** [האם היא בכלל יכולה להקריב אותו]? והרי **"איש כי יקדיש את ביתו קדש לה'"**(ויקרא כו, יד), **אמר רחמנא** [הכתוב], וללמדנו: **מה ביתו** — הריהו **ברשותו, אף כל** דבר אותו הוא מקדיש — הרי זה רק אם הוא **ברשותו.** ואילו טלה זה, כל זמן שלא בא עליה, עדיין אינו שלה!


###### Steinsaltz on Temurah 29b:3
[Steinsaltz on Temurah 29b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:3)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] להשמיענו אלא באופן שנתן לה טלה ו**אמר לה "לא מקניה** [ייקנה] **לך** הטלה הזה אלא **עד שעת ביאה, ו**אולם **אי מצטריך** [אם הוא נצרך] לך — **ניקני** [ייקנה] **לך מעכשיו".**


###### Steinsaltz on Temurah 29b:4
[Steinsaltz on Temurah 29b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:4)

א בעי [שאל] רב אושעיא: קדמה הזונה **והקדישתו** את האתנן קודם שבא עליה הנותן, ולא הקריבתו, **מאי** [מה] הדין? ומציעים: **תפשוט ליה** [תיפתר לו] לרב אושעיא בעייתו זו **מ**דברי **ר' אלעזר** בהסבר דברי הברייתא, שכן **אמר ר' אלעזר** שמדובר כש**קדמה והקריבתו,** ונדייק: דווקא כאשר קדמה ו**הקריבתו היא** לקרבן — אין זה אתנן, **דהא ליתיה** [שהרי אינו] קיים הטלה **בשעת** ה**ביאה, אבל** אם רק קדמה ו**הקדישתו** ועדיין לא הקריבתו — הרי טלה זה **אסור** משום אתנן!


###### Steinsaltz on Temurah 29b:5
[Steinsaltz on Temurah 29b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:5)

ומסבירים: **היא גופה** [עצמה], דיוק הלכה זו של ר' אלעזר **קמיבעיא ליה** [היא שנשאלה לו, לרב אושעיא], ובאופן זה: האם אכן יש לדייק בדברי ר' אלעזר ולומר כי דווקא כאשר קדמה ו**הקריבתו,** **והא ליתיה** [והרי איפוא הוא אינו] קיים עתה **בשעת ביאה,** ולכן **מותר,** שאין זה אתנן. **אבל** במקרה שרק **הקדישה** אותו, ועדיין לא הקריבתו **בשעת ביאה —** **אסור** הטלה להקרבה משום אתנן.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:6
[Steinsaltz on Temurah 29b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:6)

**או דלמא** [שמא]: **כיון דתנן** [ששנינו] **אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט,** שכל דבר שמקדישים בדיבור בלבד לשם שמים, הרי דינו לענין קניינים כמו מסירה שמוסרים חפץ להדיוט, ולכן כאשר **הקדישתו** בדיבור ועדיין לא בא עליה הנותן — הטלה **מותר** להקרבה ואין בו משום אתנן, שהרי בשעת הביאה אינו שלה, **וכל שכן** אם **הקריבתו?** ומסכמים: לא נפתרה הבעיה ו**תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:7
[Steinsaltz on Temurah 29b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:7)

ב ושבים לדון עוד בברייתא שהובאה בעמוד הקודם. שנינו בה שאם **בא עליה ואחר כך נתן לה** את הטלה — **אתננה מותר.** ושואלים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא אחרת]: **בא עליה ו**אחר כך **נתן לה** טלה כאתנן לאותה ביאה, **ואפילו** היתה נתינה זו **עד שנים עשר חדש** (שנה) — **אתננה** זה **אסור** להקרבה!


###### Steinsaltz on Temurah 29b:8
[Steinsaltz on Temurah 29b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:8)

**אמר רב חנן בר רב חסדא: לא קשיא** [אין זה קשה], שכן **הא** [זה], ששנינו בברייתא האחרת — מדובר באופן שייחד לה טלה מסויים בשעת הביאה ו**אמר לה** מראש **"הבעלי לי בטלה זה",** ואז נחשב טלה זה מיד כשלה, אפילו אם נמסר לה בפועל רק לאחר זמן, ולכן הריהו אסור כאתנן. ואילו **הא** [זה], בברייתא שהובאה בעמוד הקודם — מדובר כש**אמר לה "הבעלי לי בטלה" סתם,** שלא ייחד לה טלה מסויים בשעת הביאה. ולכן כשנתן לה לאחר ביאה — שוב אין זה נחשב אתנן, ומותר בהקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:9
[Steinsaltz on Temurah 29b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:9)

ותוהים: אף כאשר אמר לה "הבעלי לי ב**טלה זה",** מה בכך, ומדוע נאסר הטלה כאתנן, **והא** [והרי] הוא **מחוסר משיכה,** שהרי טרם נמסר לה, ולא קנתה אותו! ומשיבים: מדובר בברייתא זו **בזונה גויה, דלא קניא** [שאין היא קונה] **במשיכה,** שאין משיכה קונה בגוים. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: לעולם מדובר בברייתא זו **אפילו בזונה ישראלית,** ומדובר **כגון דקאי** [שהיה הטלה עומד] **בחצרה,** וקנתה אותו מדין קנין חצר, שקונה לבעליו מה שבתוכה.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:10
[Steinsaltz on Temurah 29b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:10)

ושואלים: אם מדובר באופן שהטלה עומד בחצרה — אין זה תואם לאמור בברייתא שבא עליה ונתן לה לאחר שנים עשר חודש, ש**הא יהבית** [הרי נתן] **לה מעיקרא** [מתחילה], עוד קודם שבא עליה, וכבר קנתה אותו בחצרה. ומשיבים: מדובר במקרה **דשוויה** [שעשאו] את הטלה **לה אפותיקי** [משכון], **ו**כך **אמר לה "אם עד יום פלוני יהיבנא** [אתן] **לך זוזי** [זוזים, כסף] באתננך — **מוטב,** ותחזירי לי את הטלה. **ואם לאו** [לא] אביא כסף — יהא ה**טלה** עצמו **באתננך".**


###### Steinsaltz on Temurah 29b:11
[Steinsaltz on Temurah 29b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:11)

ג ודנים עוד בהגדרת אתנן זונה האסור להקרבה. **אמר רב:** כל הניתן עבור ביאת זנות, **אחד** (הן) **אתנן** הניתן עבור ביאת **זכר** על זכר, **ואחד** (והן) **אתנן** הניתן על ביאת **כל** אחת מן ה**עריות** — הרי זה בכלל "אתנן" ה**אסור** להקרבה במקדש. **חוץ מאתנן** שנותן הבעל ל**אשתו** על ביאתה כשהיא **נדה,** על אף האיסור שבביאה זו.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:12
[Steinsaltz on Temurah 29b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:12)

ומסביר את דעתו: **מאי טעמא** [מה טעם] אין זה נחשב אתנן? שכן באתנן לשון **"זונה" כתיב** [נאמר] ("לא תביא אתנן זונה... בית ה' אלהיך", דברים כג, יט), **ו**אילו **הא** [זו, אשתו הנדה] — **לאו** [לא] זונה היא.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:13
[Steinsaltz on Temurah 29b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:13)

**ולוי אמר: אפילו** השכר הניתן על ביאת **אשתו נדה** הריהו בכלל אתנן האסור בהקרבה במקדש. ומסביר את דעתו: **מאי טעמא** [מה הטעם]? — לשון **"תועבה" כתיב** [נאמר] בדין אתנן הזונה ומחיר הכלב ("כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם" דברים כג, יט), **ו**הרי **הא** [זו, ביאת אשתו הנדה] אף היא בכלל **תועבה היא,** שכן לשון "תועבה" נאמרה ביחס לכל העריות ובכלל זה גם אשתו נדה ("כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה". ויקרא יח, כט).


###### Steinsaltz on Temurah 29b:14
[Steinsaltz on Temurah 29b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:14)

ושואלים: **ו**לשיטת **לוי נמי** [גם כן], **והכתיב** [והרי] נאמר **"זונה"** בדין האתנן, ואין אשתו הנדה בכלל זונה? ומשיבים: **אמר** [יכול לומר, להשיב] **לך** לוי על כך באופן זה: **ההיא** [אותה] "זונה" הכתובה בדין האתנן הריהי באה ללמד דין אחר, שאין דין אתנן נוהג אלא באשה ה**זונה** המקבלת שכר מאיש על ביאתו, **ולא** באיש ה**זונה** המקבל שכר מאשה על ביאתו. ושואלים: **ו**לשיטת **רב,** שלמד מהכתוב "זונה" שאין אתנן נוהג בבא על אשתו הנדה, **ההיא** [אותה] הלכה שאין האתנן אלא בנתינת האיש ל**זונה ולא** בנתינת האשה לאיש ה**זונה מנא ליה** [מנין לו]?


###### Steinsaltz on Temurah 29b:15
[Steinsaltz on Temurah 29b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:15)

ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא, נלמד לו] **מ**מה שאמר **רבי. דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **רבי אומר: אין** בכלל ה**אתנן** ה**אסור** בהקרבה דווקא אתנן הזונה, **אלא כל אתנן** שניתן על ביאתן של אלו **הבאות לו בעבירה,** שאין לו בהן צד היתר. **אבל אתנן** שנתן הבעל ל**אשתו נדה** על ביאתו, **ו**כן השכר **שנתן לה** לזונה, ואולם לא על ביאתו עליה, אלא כ**שכר להפקעתה** (בטלה מעבודה אחרת בה היתה מקבלת שכר), **ו**כן שכר **שנתנה לו** הזונה **באתננו** — כל אלה אינם אתנן, ו**מותרין** הם להקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:16
[Steinsaltz on Temurah 29b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:16)

ו**אף על פי שאין ראיה** מפורשת מן הכתוב **לדבר** זה, שהשכר שניתן על ידי האשה לאיש הזונה אתה אינו בכלל אתנן, מכל מקום יש **זכר לדבר** זה, שכן נאמר בנבואת יחזקאל: "לכל זונות יתנו נדה (=מוהר) ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך. ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה **ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לה ותהי להפך"** (יחזקאל טז, לג—לד). הרי שאין זו דרך זנות, שתתן האשה שכר לבא עליה ("ובתתך אתנן... ותהי להפך").


###### Steinsaltz on Temurah 29b:17
[Steinsaltz on Temurah 29b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:17)

ושואלים: **ורב, האי** [כתוב זה] **"תועבה"** שממנו למד לוי את שיטתו שאף השכר שנותן הבעל על ביאת אשתו הנדה הריהו אתנן, **מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בו, לומד ממנו]? ומשיבים: **מיבעי ליה** [נצרך לו] פסוק זה להשמיענו **כ**דבריו של **אביי,** שכן **אמר אביי:** אף השכר הניתן על ביאת **זונה גויה** — **אתננה** זה **אסור** בהקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:18
[Steinsaltz on Temurah 29b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:18)

**מאי טעמא** [מה הטעם]? **כתיב הכא** [נאמר כאן, בדין איסור אתנן ומחיר כלב] **"תועבה"** ("כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם"), **וכתיב התם** [ונאמר שם, בסיכום פרשת העריות] **"כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל"** (ויקרא יח, כט), **מה להלן** [הלאה, בפרשת העריות] מדובר דווקא ב**עריות שאין קדושין תופסין בה** (שאף אם עבר אדם וקדש אחת מאלה — אין הקדושין חלים), **הכי נמי** [כך גם כן] בדין האתנן — אין המדובר אלא בשכר הניתן על ביאת אשה זו ש**אין קדושין תופסין בה,** ובכלל זה הגויה.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:19
[Steinsaltz on Temurah 29b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:19)

ד **ו**עוד אמר אביי בדין הזונה הגויה: **כהן שבא עליה** — **אין לוקה עליה משום** "אשה **זונה** וחללה לא יקחו" (ויקרא כא, ז), **מאי טעמא** [מה הטעם]? — שכן **אמר קרא** [הכתוב]: "ו **לא יחלל זרעו** בעמיו" (ויקרא כא, טו) — והרי זה בא להורות שאין איסור זה אלא ב**מי** שבא על אשה **שזרעו** (הנולד ממנה) הריהו **מיוחס אחריו** (שכן בישראל, נקבע יחוסו של הבן על פי האב), **יצא** מכלל זה הבא על ה**גויה** — ש**אין זרעו מיוחס אחריו** אלא אחריה, והרי הילד הוא גוי.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:20
[Steinsaltz on Temurah 29b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:20)

ועוד אמר אביי בענין זה: הבא על **זונה ישראלית** שאינה אשת איש — **אתננה מותר** בהקרבה, **מה טעם?** — **דהא** [שהרי] **קדושין תופסין בה,** ואין אתנן אסור אלא בעריות שאין קדושין תופסים בהן, וכהן שבא עליה — **לוקה משום זונה, מאי טעמא** [מה הטעם]? — **דהא** [שהרי] **זרעו** הנולד מביאה זו **מיוחס אחריו. ו**אילו


###### Steinsaltz on Temurah 29b:21
[Steinsaltz on Temurah 29b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:21)

**רבא אמר: אחד זה ואחד זה,** בין זונה גויה ובין זונה ישראלית — בשתיהן **אתננה אסור,** **ו**בשתיהן **כהן הבא עליה** — **לוקה משום זונה** (ושלא כאביי הסבור שכהן הבא על הגויה אינו לוקה). **מאי טעמא** [מה הטעם]? — **ילפי מהדדי** [למדות הזונה הגויה והזונה הישראלית זו מזו], ובאופן זה: **מה** כהן הבא על **זונה ישראלית** הריהו **ב**כלל ה**לאו** (איסור כהנים בזונה) — **אף** הכהן הבא על **זונה גויה** הריהו **בלאו. ו**מן הצד האחר, **מה אתנן זונה גויה אסור** — **אף אתנן זונה ישראלית** הריהו **אסור.**


###### Steinsaltz on Temurah 29b:22
[Steinsaltz on Temurah 29b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:22)

**מיתיבי** [מקשים] על שיטת אביי המבחין בין אתנן זונה גויה (שאסור) לאתנן זונה פנויה ישראלית (שמותר) ממה ששנינו: **אחד זונה גויה, ואחד זונה ישראלית** — **אתננה אסור,** הרי זו איפוא **תיובתא** [קושיה חמורה] על **אביי!** ומשיבים: **אמר** [יכול לומר, להשיב] **לך אביי** כך: **הא מני** [זו הברייתא כשיטת מי היא]? — כשיטת **ר' עקיבא היא** ש**אמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין,**


###### Steinsaltz on Temurah 29b:23
[Steinsaltz on Temurah 29b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:23)

**והא קמשמע לן** [וזה משמיע לנו] לשיטת ר' עקיבא כי **כל זונה לא תפסי** [אין תופסים] **בה קדושין, דומיא** [בדומה] לדעתו באיסור **אלמנה** לכהן גדול, שאף בזו **לא תפסי** [אין תופסים] **בה קידושין,** ואולם אביי עצמו אינו סבור כן.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:24
[Steinsaltz on Temurah 29b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:24)

ושואלים: **ול**שיטת **רבא, מאי שנא דקתני** [מה שונה, מה המיוחד בכך שהוא שונה] בסופה של אותה ברייתא **"כגון אלמנה לכהן גדול** וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט", והרי לשיטת רבא אף השכר הניתן על ביאת הפנויה הישראלית הריהו אתנן? ומשיבים: שנה זאת, כדי ללמדנו שאף הבא על הפנויה הריהו **דומיא** [בדומה] לדין **אלמנה** לכהן גדול; **מה אלמנה** לכהן גדול — **לא לקי** [אין לוקים] על כך **עד דמתרי** [שמתרים] **בה** עדים שהדבר אסור ונענשים על כך, **אף** הבא על ה**זונה** — אין זה אתנן, **עד** ש**אמר "הא לך** טלה זה בשכרך", ומודיע לה בכך שהוא לזנות.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:25
[Steinsaltz on Temurah 29b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:25)

**לאפוקי** [להוציא] מדברי **ר' אלעזר,** שכן **אמר ר' אלעזר:** כל **פנוי הבא על פנויה שלא לשם אישות** — **עשאה** בכך **זונה.** אכן סבור רבא שאין הדברים אמורים אלא בבא על פנויה פעם ראשונה, שאין היא נעשית בכך זונה, **אבל היכא** [היכן, במקרה] שאשה זו הריהי **זונה מעיקרא** [מתחילתה] העומדת מופקרת לביאות — **הכי נמי** [כך גם כן] אף רבא סבור שאתננה **אסור,** ורק בזה אמר שאתנן הפנויה הישראלית אסור.


###### Steinsaltz on Temurah 29b:26
[Steinsaltz on Temurah 29b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:26)

ה **לישנא אחרינא** [לשון אחרת] בתשובת אביי שאין להקשות מהברייתא ששנינו בה "אחד זונה גויה ואחד זונה ישראלית — אתננה אסור": שכן **כי קתני הא** [כאשר נשנתה הלכה זו] — הרי זה דווקא **בעריות שאין קדושין תופסין בה,** שאף הזונה הישראלית האמורה בה היתה מכלל העריות שאין תופסים בהן קדושין, ואילו אביי מדבר באופן שקידושין תופסים בה (פנויה).


###### Steinsaltz on Temurah 29b:27
[Steinsaltz on Temurah 29b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/29b:27)

ושואלים על כך: **והא קתני סיפא** [והרי שנויה בסוף] אותה ברייתא: "כגון **אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט** — **אתננה אסור", והא הני** [והרי אלו] — **קדושין תופסין בהן!** ומשיבים: **הא מני** [זו הברייתא כשיטת מי היא]? —