## Steinsaltz on Temurah Daf 30a

###### Steinsaltz on Temurah 30a:1
[Steinsaltz on Temurah 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:1)

כשיטת **ר' אלעזר היא,** ש**אמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשום** (לשם) **אישות** — **עשאה זונה,** ומשום כך אתננה אסור. ואני אמרתי כדברי חכמים החולקים עליו. ושואלים: **אי** [אם] כשיטת **ר' אלעזר** היא, **מאי איריא** [מה מכוון, מדוע הוזכר דווקא] איסור **אלמנה** לכהן גדול? **ניתני** [שישנה] שאתנן אסור אף בפנוי הבא על ה**פנויה!**


###### Steinsaltz on Temurah 30a:2
[Steinsaltz on Temurah 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:2)

ומשיבים: **אלמנה איצטריך** [נצרך] לומר, שכן אם היה שונה בפנוי הבא על הפנויה, **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] שכך הוא הדין דווקא באתנן של פנוי הבא על הפנויה, שכן אין איסור תורה בדבר, ו**הואיל ובנין אב הוא** הייתי מסיק מכאן כי אתנן הניתן לאשה האסורה עליו **לא ניתסרו** [ייאסרו], לכן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] "כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט" שאף שמכלל האסורים הם, הרי אלו אתנן.


###### Steinsaltz on Temurah 30a:3
[Steinsaltz on Temurah 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:3)

א שנינו במשנתנו: **האומר לחבירו "הא לך טלה זה** ותלין שפחתך אצל עבדי". רבי אומר: אינו אתנן, וחכמים אומרים: אתנן. ושואלים: **והא** [והרי] ה**שפחה לעבד** כנעני **מישרא שריא** [מותרת], ואין זה איפוא מעשה זנות, ומדוע יהיה השכר אתנן? **אמר רב הונא:** שתשכב **אצלו** עצמו, אצל האדון, ולא אצל עבדו, **קאמר** [הוא התכוון לומר], **והא דקתני** [וזה ששנה, שאמר] שתלין אצל ה**עבד** — **לישנא מעליא קאמר** [בלשון מעולה, צנועה, הוא אמר].


###### Steinsaltz on Temurah 30a:4
[Steinsaltz on Temurah 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:4)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] הוא, **מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבי** הסבור שאין זה אתנן? **אמר שמואל בר רב יצחק: לעולם** דבריו ואף כוונתו של האדון היו שתלין שפחתך אצל **עבדי, ו**באשר לשאלה שהרי מותרת שפחה לעבד, **כי קתני** [כאשר שנינו במשנתנו] דין זה שאין בכך אתנן (לשיטת רבי), הרי זה **בעבד עברי.**


###### Steinsaltz on Temurah 30a:5
[Steinsaltz on Temurah 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:5)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שמדובר בעבד עברי, **מאי טעמא דרבנן** [מה הטעם של חכמים] הסבורים שהרי זה אתנן, והרי **שפחה** גם **לעבד עברי מישרא שריא** [מותרת]? ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון דלית ליה** [שאין לו, לעבד העברי] **אשה ובנים,** ובמקרה זה, אין השפחה מותרת לעבד עברי. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: אם **אין לו** לעבד העברי **אשה ובנים** בשעה שנכנס לעבדות — **אין רבו מוסר לו שפחה כנענית,** אם כבר **יש לו אשה ובנים** — **רבו מוסר לו שפחה כנענית.** ואילו רבי הסבור שאין זה אתנן, לדעתו אף עבד עברי שאין לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית, ואין בכך משום זנות.


###### Steinsaltz on Temurah 30a:6
[Steinsaltz on Temurah 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:6)

ב משנה **ואיזהו** הנקרא **"מחיר כלב"**, שאסור בהקרבה? כגון **האומר לחבירו "הוליך** (הרי לך) **טלה זה** שלי **תחת כלב** זה שלך".


###### Steinsaltz on Temurah 30a:7
[Steinsaltz on Temurah 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:7)

**וכן** הוא הדין ב**שני שותפין ש**ביקשו להיפרד זה מזה, ועמדו ו**חלקו** ביניהם את נכסיהם. **אחד נטל** בחלקו **עשרה** טלאים, **ואחד** נטל בחלקו **תשעה** טלאים **וכלב,** שבכגון זה כל הטלאים **שכנגד הכלב** (שבחלקו של זה שלא לקח את הכלב) — **אסור** להקרבה משום "מחיר כלב", **ו**אילו תשעת הטלאים **שעם הכלב** — **מותר** להקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 30a:8
[Steinsaltz on Temurah 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:8)

**אתנן הכלב** (אדם הנותן טלה לחבירו כתשלום על רביעת כלבתו), **ו**כן **מחיר זונה** (אדם הנותן לחבירו טלה תחת זונה שתינתן לו לשפחה) — **הרי אלו מותרין** להקרבה, **ש**כן **נאמר** באיסור אתנן זונה ומחיר כלב "כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם" (דברים כג, יט). והרי הלשון המדגישה "שניהם", מלמדת כי **"שנים"** דווקא הם האסורים (אתנן זונה ומחיר כלב) — **ולא ארבעה** (אף אתנן כלב ומחיר זונה). וכן ללמדנו שדווקא אתנן זונה ומחיר כלב הם עצמם אסורים, אבל **ולדותיהן מותרין,** שכן נדרש הכתוב **"הן"** שרק הם אסורים **ולא ולדותיהן.**


###### Steinsaltz on Temurah 30a:9
[Steinsaltz on Temurah 30a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:9)

ג גמרא ועוד בהגדרת "מחיר כלב", **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"מחיר כלב"** — **זהו** הדבר הניתן כ**חליפי כלב.** שכך הוא מובנה של המלה "מחיר" — הדבר הניתן תמורת דבר אחר, ולא דמים. **וכן הוא,** הכתוב, **אומר: "תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם"** (תהלים מד, יג), הרי ש"מחיר" ("במחיריהם") הוא הדבר הניתן בתמורה, שאינו כסף ("בלא הון").


###### Steinsaltz on Temurah 30a:10
[Steinsaltz on Temurah 30a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:10)

ושואלים: **אימא** [אמור] בפירוש הכתוב "מחיר כלב" שכוונתו לאיסור **אתנן** הניתן ל**זונה,** ואתנן הניתן לרביעת כלב, ואיסור מחיר כלב. ודוחים: אינך יכול לומר כן, שהרי **אם כן** מספר אלו ש**לא קרב** [אינם קרבים] **הוו תלתא** [הריהם שלושה], ואילו בכתוב נאמר **"גם שניהם"** — שנים הם האסורים, **ולא שלשה!**


###### Steinsaltz on Temurah 30a:11
[Steinsaltz on Temurah 30a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:11)

ומסבירים את כוונת השאלה: **מי קאמרינן אנן** [האם אומרים אנו] בשאלתנו שיהיו האסורים **אתנן** לבעילת זונה ואתנן לרביעת כלב, **ומחיר** כלב? והלא השאלה היתה שאפשר שכוונת הכתוב "מחיר כלב" היא במשמעות **אתנן** כלב, **ולא** במשמעות **מחיר** (חליפי) כלב, **קאמרינן** [אומרים אנו], ואין האסורים אלא שניים: אתנן הניתן לבעילת זונה ואתנן הניתן לרביעת כלב!


###### Steinsaltz on Temurah 30a:12
[Steinsaltz on Temurah 30a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:12)

ודוחים: **אם כן** כדבריך, **נימא קרא** [יאמר הכתוב] **"לא תביא אתנן זונה וכלב",** ובאופן זה מוסבת המלה "אתנן" על שני אלה. ואולם **מדכתיב** [מתוך שנאמר] **"אתנן זונה ומחיר כלב"** — **שמע מינה** [למד ממנה] שהכוונה לדברים נפרדים, לאתנן הניתן לזונה, ולחליפי כלב.


###### Steinsaltz on Temurah 30a:13
[Steinsaltz on Temurah 30a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:13)

ד שנינו במשנה בדינם של שני **השותפין שחלקו, אחד נטל** עשרה טלאים ואחד נטל תשעה טלאים וכלב אחד, שזה שנטל עשרה טלאים — כולם אסורים משום "מחיר כלב". ושואלים: מדוע נאסרו כל העשרה, **ניפוק חדא דלהדי כלבא, והנך כולהו לישתרו** [נוציא אחד הטלאים **אצל,** כנגד הכלב, ואלו השאר כולם שיותרו]? ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון דטפי** [שעולה], ששווי **דמי** ה**כלב** יותר **מ**כל **חד מינייהו** [אחד מהם, מעשרת הטלאים שכנגדו], ואם כן אי אפשר להוציא טלה אחד ולהעמידו כנגד הכלב, והשאר יהיו מותרים, **ו**מאחר וכך הוא, **האי טיפונא** [תוספת זו] של דמי **כלב שדי בכולהו** [הטל, מתחלקת בכולם], ולכן כל עשרת הטלאים נאסרים משום חלק "מחיר כלב" הנמצא בתוך כל אחד מהם.


###### Steinsaltz on Temurah 30a:14
[Steinsaltz on Temurah 30a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/30a:14)

ה עוד שנינו במשנה כי **אתנן** הניתן עבור רביעת **כלב ו**כן הניתן כ**מחיר** (כחליפין) לקבלת **זונה** הרי זה **מותר** להקרבה. ובענין זה **אמר ליה** [לו] **רבא מפרזקיא לרב אשי:**