## Steinsaltz on Temurah Daf 31a

###### Steinsaltz on Temurah 31a:1
[Steinsaltz on Temurah 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:1)

א שנינו במשנתנו שחלקו חכמים בדינו של **ולד** ה**טרפה,** ר' אליעזר אוסר להקריבו על המזבח, וחכמים מתירים. ומסבירים: נחלקו חכמים במסכת חולין האם בהמה טריפה יכולה ללדת, ומעתה נאמר כי **למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] ש**טרפה (אינה) ילדה** [הריהי יולדת] משכחת לה [מוצא אתה] את מחלוקת ר' אליעזר וחכמים זו — **כגון ש**בתחילה הבהמה **נטרפה ולבסוף** (ולאחר מכן) **עיברה** (נתעברה).


###### Steinsaltz on Temurah 31a:2
[Steinsaltz on Temurah 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:2)

**ובהא פליגי** [ובזה נחלקו]: ש**ר' אליעזר סבר** [סבור]: **זה וזה גורם** (כאשר שני דברים, אחד של איסור ואחד של היתר גורמים היווצרותו של דבר) — הרי אותו דבר **אסור,** וכן כאן, אף אם הזכר המוליד את הולד הזה כשר, כיון שאם הולד אסורה (כטריפה) — הולד אסור בהקרבה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **זה וזה גורם** — **מותר,** ולכן הולד כשר להקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 31a:3
[Steinsaltz on Temurah 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:3)

ואילו **למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] **טריפה אינה חיה** (=אינה יולדת) — **משכחת לה** [מוצא אתה] את מחלוקת ר' אליעזר וחכמים **כגון ש**בתחילה **עיברה ולבסוף נטרפה. ובהא פליגי** [ובזה נחלקו]: ש**ר' אליעזר סבר** [סבור] כי ה**עובר** כ**ירך** (איבר, חלק מגוף) **אמו הוא** נחשב, וכשם שהאם אסורה להקרבה שהרי היא טריפה, אף עוברה אסור. **ו**אילו **רבנן סברי** [חכמים סבורים] ש**עובר לאו** [לא] כ**ירך אמו הוא** נחשב ולכן אין לאוסרו למזבח.


###### Steinsaltz on Temurah 31a:4
[Steinsaltz on Temurah 31a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:4)

ב ועוד בענין מחלוקת ר' אליעזר וחכמים, **אמר רב הונא: מודים חכמים לר' אליעזר באפרוח** הבוקע מ**ביצת** יונה **טרפה** — **שאסור** להקרבה. ומסביר: **מאי טעמא** [מה הטעם] להבחנה זו בשיטת חכמים — **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי עליה** [נחלקו חכמים עליו] על **ר' אליעזר** ואמרו שולד הטריפה מותר, **אלא בולד בהמה** — **דמאוירא קא רביא** [שמן האויר הוא גדל], שאף כשהוא ברחם אמו הריהו מתפתח כגוף עצמאי, ואינו כחלק מן האם, **אבל ביצת** התרנגולת ה**טרפה,** ש**מגופה דתרנגולתא קא רביא** [של התרנגולת היא גדלה, מתפתחת] — **אפילו רבנן מודו** [חכמים מודים] שאסורה, והאפרוח הבוקע ממנה פסול.


###### Steinsaltz on Temurah 31a:5
[Steinsaltz on Temurah 31a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:5)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב הונא:** יש **תניא דמסייע** [ברייתא שמסייעת] **לך** בשיטתך זו, שכן שנינו: **מלא תרוד** (כף גדולה, שהוא שיעור עפר רקבון של מת), של **רימה** (תולעי רקב) **הבאה מאדם חי,** מה דינו לענין שיטמא? **ר' אליעזר מטמא, וחכמים מטהרין.** ונדייק מכאן: **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי רבנן עליה** [נחלקו חכמים עליו] על ר' אליעזר **אלא ברימה, דפירשא בעלמא** [שסתם פרש] **הוא** היוצא מגוף האדם, שאין הוא חלק ממנו. **אבל ביצה** ש**מגופה דתרנגולת** [של התרנגולת] **הוא** — **אפילו רבנן מודו** [חכמים מודים] שחלק מהתרנגולת היא, ולכן האפרוח הבוקע מביצת הטריפה הריהו אסור.


###### Steinsaltz on Temurah 31a:6
[Steinsaltz on Temurah 31a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:6)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא: אין להביא ראיה מכאן לשיטת רב הונא, שהרי **אדרבה** (להיפך), **איפכא מסתברא** [ההיפך מסתבר]: **עד כאן לא** שמענו כי **פליג** [חלק] **ר' אליעזר עלייהו דרבנן** [עליהם, על חכמים] **אלא ברימה** — שסבור הוא שזהו חלק מן האדם אף שיצא כשהוא חי, **דאיקרי** [שהרי נקרא] **אדם** אף **מחיים "רימה", דכתיב** [שכן נאמר] **"ותקות אנוש רמה ובן אדם תולעה"** (איוב כה, ו).


###### Steinsaltz on Temurah 31a:7
[Steinsaltz on Temurah 31a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:7)

**אבל גבי** [אצל, בענין] האפרוח הבוקע מ**ביצה** יש מקום לומר: **אימת** [אימתי] האפרוח **גדלה** [גדל, בוקע מהביצה]? **לכי מסרחא** [כאשר הביצה מסריחה, נרקבת], **וכי אסרחא** [וכאשר היא מסריחה] — הריהי כ**עפרא בעלמא** [סתם עפר] **הוא,** ומתבטל ממנה שם התרנגולת שהטילה אותה, ואף אם היא עצמה טריפה, האפרוח הבוקע ממנה הריהו מותר להקרבה, ובכך **אפילו ר' אליעזר מודה! ועוד** ראיה כנגד רב הונא, שהרי **תניא בהדיא** [שנויה ברייתא במפורש]: **מודה ר' אליעזר לחכמים באפרוח ביצת טרפה, שמותר** להקרבה! **אמר ליה** [לו] רבא לאביי: **אי תניא** [אם שנויה] — **תניא** [שנויה].


###### Steinsaltz on Temurah 31a:8
[Steinsaltz on Temurah 31a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:8)

ג עוד שנינו במשנה: **ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר** שהבהמה ה**כשרה** שינקה חלב מן הטריפה פסולה להקרבה. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם]? **אילימא דמפטמא מינה** [אם תאמר משום שהתפטמה, גדלה ושמנה **ממנה,** מהבהמה הטריפה], **אלא מעתה** תאמר בבהמה שבעליה **האכילה כרשיני** (מין ירק) של **עבודה זרה הכי נמי דאסירא** [כך גם כן תאמר שאסורה], והרי למדנו שהאכלת כרשיני עבודה זרה אוסרת רק בהמה שהוקצתה באכילה זו לעבודה זרה, ואילו סתם בהמה — אינה נאסרת בכך.


###### Steinsaltz on Temurah 31a:9
[Steinsaltz on Temurah 31a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:9)

**אלא** כך **תני** [שנה במשנתנו] **ר' חנינא טריטאה קמיה** [לפני] **ר' יוחנן: כגון שהניקה** את הבהמה הכשרה **חלב רותח** (טרי) מהבהמה הטריפה **משחרית לשחרית** (בוקר בוקר, כלומר, כל ימיה). ו**הואיל ויכולה לעמוד עליה** (להתקיים מכחה) של יניקה זו **מעת לעת** (יממה שלמה) עד ליניקה הבאה, נמצא איפוא שכל חיותה של הבהמה הכשרה בא מהבהמה הטריפה, ולכן היא אסורה להקרבה.


###### Steinsaltz on Temurah 31a:10
[Steinsaltz on Temurah 31a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:10)

ד עוד שנינו במשנה כי **כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין** אותם, משום שאז ניתן הבשר למאכל הכלבים, ויש בדבר משום ביזוי הקודש. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין אלו הדברים]? — **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] על הכתוב "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל" (דברים יב, טו): פסוק זה מדבר בפסולי המוקדשים שנפדו. וכך הוא נדרש: **"תזבח"** — לשחיטתם ולאכילתם הותרו, **ולא** ל**גיזה** את צמרם. **"ואכלת"** — לאכילה שלך הותר בשרם, **ולא ל**אכילת **כלביך.** "ואכלת **בשר"** — **ולא** את ה**חלב** שלהם, שאף חליבתם אסורה. **מכאן** ("ואכלת") למדים אנו בדעת חכם זה **שאין פודים את הקדשים** על מנת **להאכילן לכלבים.**


###### Steinsaltz on Temurah 31a:11
[Steinsaltz on Temurah 31a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:11)

אכן **איכא דאמרי** [יש שאומרים] באופן שונה: **"תזבח ואכלת"** — **אין לך בהן היתר אלא משעת זביחה ואילך,** כלומר, בדברים שהנאתם באה לאחר שחיטה, והוא בשרם בלבד, ולא גיזתם או חלבם, שהרי אלו הנאות הבאות בהיותם בחיים. ונסיק איפוא כי חכם זה **קסבר** [סבור הוא]: ש**פודין את הקדשים** על מנת **להאכילן לכלבים.**


###### Steinsaltz on Temurah 31a:13
[Steinsaltz on Temurah 31a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:13)

א משנה **יש** הלכות הנוהגות רק **בקדשי מזבח** (קרבנות) **שאין** נוהגות **בקדשי בדק הבית** (המיועדים לבניינו וצרכיו השוטפים של בית המקדש), **ויש** הלכות הנוהגות רק **ב**בהמות שהן **קדשי בדק הבית שאין** נוהגות **בקדשי מזבח.**


###### Steinsaltz on Temurah 31a:14
[Steinsaltz on Temurah 31a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/31a:14)

ומפרטים: **שקדשי מזבח עושין תמורה** (שאם המירו עליהם בהמת חולין, חלים דיני התמורה), **ו**אילו **קדשי בדק הבית אין עושין תמורה.** ועוד: **קדשי מזבח חייבין עליו** עונש כרת **משום פיגול** (אם בשעת אחת מעבודות הקרבן חשב לאכול את בשרו או להקטיר את האמורים חוץ לזמנו הראוי), וכן חייב כרת האוכל את ה**נותר** (הנשאר מהם לאחר זמן אכילתם הראוי) **ו**כן האוכל את הקרבן כשהוא **טמא** — חייב כרת.