## Steinsaltz on Temurah Daf 34a

###### Steinsaltz on Temurah 34a:1
[Steinsaltz on Temurah 34a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:1)

קרבן **אשם תלוי** שחיובו הוא על ספק חטא, ונודע לבעליו לפני שנזרק דם הקרבן שהוא לא חטא — **ישרף** הקרבן, שהוא כקרבן פסול. **ר' יהודה אומר: יקבר.** קרבן **חטאת העוף הבאה על הספק,** כגון ספק לידה (שהפילה האשה, וספק אם היה זה ולד) — **תשרף,** כשאר קרבנות פסולים (שכן מן הספק אין היא נאכלת, והרי היא עוף שנמלק, שאסור באכילה משום נבילה). **ר' יהודה אומר: יטילנה לאמה** (תעלת מים שעברה בבית המקדש, לצורך ניקוז הנוזלים אל מחוצה לו), שאף העוף הרך, נמוח הוא בקילוח המים, ויוצא הוא בכך אל מחוץ למקדש.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:2
[Steinsaltz on Temurah 34a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:2)

וכלל הוא: **כל הנקברין** — **לא ישרפו, וכל הנשרפין** — **לא יקברו. ר' יהודה אומר: אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין** — **רשאי, אמרו לו** חכמים לר' יהודה: **אינו מותר לשנות,** שכן מתוך חומרה זו ששורפם הריהו בא לידי הקלה, שכן אפר הנשרפים מותר בהנאה, מה שאין כן באפר הנקברים.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:3
[Steinsaltz on Temurah 34a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:3)

א גמרא שנינו במשנתנו בין איסורי הנאה שדינם קבורה, ש**שער הנזיר יקבר.** ובענין זה **רמי ליה** [השליך לו, הראה סתירה] החכם **טבי לרב נחמן: תנן** [שנינו] במשנתנו זו כי **שער הנזיר יקבר, ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] לכך ממה ששנינו במשנה במסכת ערלה: **האורג** שיעור המכונה **"מלא הסיט"** (המרחק שבין האצבע והאמה שבכף היד) **מצמר בכור,** האסור בהנאה כשאר קדשים, **בבגד** — **ידלק** (ישרף) **הבגד.** וכן האורג **משער הנזיר** או משערו של **פטר חמור בשק** — **ידלק השק.** הרי שדינו של שער הנזיר בשריפה ולא בקבורה!


###### Steinsaltz on Temurah 34a:4
[Steinsaltz on Temurah 34a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:4)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן לטבי: אין זו סתירה, אלא **כאן,** במשנתנו, ששנינו שדין שער נזיר בקבורה — מדובר **בנזיר טמא** (שנטמא), המגלח שער ראשו ומתחיל בנזירות חדשה. ואילו **כאן** במשנה במסכת ערלה, ששנינו שדין שער נזיר בשריפה — מדובר **ב**שערו של **נזיר טהור,** המשלים את ימי נזירותו, ומגלח את שער ראשו, ודינו של זה בשריפה, ככתוב בו: "וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו... וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים" (במדבר ו, יג—יח).


###### Steinsaltz on Temurah 34a:5
[Steinsaltz on Temurah 34a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:5)

**אמר ליה** [לו] טבי לרב נחמן: **שנית** (תרצת) את הסתירה מ**נזיר** על **נזיר,** ואולם הסתירה מ**פטר חמור** על **פטר חמור** עדיין **קשיא** [קשה], שהרי במשנתנו שנינו שדינו (ובכלל זה שערו) לקבורה, ובמשנה בערלה שנינו שדין שערו לשריפה! **אישתיק** [שתק] רב נחמן **ולא אמר ליה** [לו] לטבי על שאלתו זו **ו**אף **לא מידי** [דבר] שיש בו תשובה, אלא **אמר ליה** [לו]: האם **מידי שמיע לך בהא** [שמעת בזה דבר תירוץ לשאלה זו מפי אחרים]? **אמר ליה** [לו] טבי לרב נחמן: **הכי** [כך] **אמר רב ששת** בתירוץ סתירה זו: **כאן** במשנה בערלה — מדובר בשערו של פטר חמור שנארג **בשק,** ודינו של זה אכן לשריפה, ואילו **כאן** במשנתנו — מדובר **בשער** פטר חמור כשלעצמו, שדינו בקבורה ולא בשריפה.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:6
[Steinsaltz on Temurah 34a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:6)

**איתמר נמי** [נאמר גם כן] ששני תירוצים אלה, של רב נחמן ושל רב ששת, נאמרו גם על ידי חכמים אחרים, שכך **אמר ר' יוסי בר' חנינא:** אין זו סתירה בין המשניות, שכן **כאן** במשנה בערלה — מדובר בשער נזיר ופטר חמור שנארג **בשק,** ואילו **כאן** במשנתנו — מדובר **בשער** נזיר ופטר חמור כשלעצמו. ואילו **ר' אלעזר אמר: כאן** במשנה בערלה — מדובר **בנזיר טהור, כאן** במשנתנו — מדובר **בנזיר טמא.**


###### Steinsaltz on Temurah 34a:7
[Steinsaltz on Temurah 34a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:7)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן לרב ששת: לדעתך שיש להבחין בין השער כשלעצמו לבין השער שנארג בשק, שדינו לשריפה, אם כן **ליבטל** [שיתבטל] שער הנזיר ופטר החמור שנארגו ב**שק ברובא** [ברוב] החומר האחר (של היתר) שממנו נארג השק, ולא ישרף השק! **אמר רב פפא:** מדובר כאן **ב**מקרה שעשה מהשער האסור שנארג בשק כעין צורת **ציפורתא** [ציפור] ליפות את השק בכך, והרי זה כדבר חשוב שאינו מתבטל. ותוהים על תשובה זו: **ציפורתא** [ציפור] — מדוע יאסר השק בכך, ויצא לשריפה? **לישלופינהו** [שישלוף אותם, את הצורות הרקומות בשק] מתוך השק, ויותר השק!


###### Steinsaltz on Temurah 34a:8
[Steinsaltz on Temurah 34a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:8)

**אמר ר' ירמיה** תירוץ אחר לסתירה שבין משנתנו למשנה בערלה: **הא מני** [משנה זו, שבמסכת ערלה, כשיטת מי היא]? — כשיטת **ר' יהודה היא,** ש**אמר** במשנתנו ש**אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים** — **רשאי.** **אמר ליה** [לו]: **קא קשיא לן לשלופינהו** [היה קשה לנו שישלפם], **ואת מוקמת לה** [ואתה מעמיד אותה] **כר' יהודה,** והרי אף לשיטת ר' יהודה זו, אם אפשר לתקן את השק על ידי שליפת הרקמה האסורה בתוכו, אין מקום להחמיר בו לשורפו!


###### Steinsaltz on Temurah 34a:9
[Steinsaltz on Temurah 34a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:9)

השיב לו: **הכי קאמינא** [כך הוא שאמרתי, זו היתה כוונתי]: **אם אפשר לשלופינהו** [לשלוף אותם] — **מוטב, ואם לאו** [לא] — **אוקמה** [העמד אותה] **כר' יהודה,** ש**אמר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין** — **רשאי.**


###### Steinsaltz on Temurah 34a:10
[Steinsaltz on Temurah 34a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:10)

ב שנינו במשנה: **"ואלו הן הנשרפין:** חמץ בפסח — ישרף". ומעירים: **אמר מר** [החכם, תנא משנתנו]: **חמץ בפסח** — **ישרף.** הרי איפוא ש**סתם** (שנה בסתם) **לן** [לנו] ה**תנא** של משנתנו **כ**שיטת **ר' יהודה,** ש**אמר** ש**אין ביעור חמץ אלא שרפה,** ושלא כדעת חכמים החולקים עליו וסוברים שביעור חמץ נעשה בכל אופני הביעור.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:11
[Steinsaltz on Temurah 34a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:11)

ג שנינו במשנה ש**תרומה טמאה** תישרף. **ו**באשר לדינם של **הערלה** וכלאי הכרם שדרכם לשרוף — ישרוף, ואת שדרכם להיקבר — יקבור. ומסבירים, **הא** [הרי] **כיצד,** מה הם אלו שדרכם בשריפה ומה הם אלו שאין דרכם בשריפה? — **אוכלין** — הריהם דבר שדרכו **בשרפה, משקין** (דברי משקה) — הריהם דבר שאין דרכו בשריפה, ודינו איפוא **בקבורה.**


###### Steinsaltz on Temurah 34a:12
[Steinsaltz on Temurah 34a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:12)

ד **ו**עוד שנינו במשנה כי **חטאת העוף** הבאה על הספק תישרף, ור' יהודה אומר שיטילנה לאמה (תעלת המים העוברת בעזרה). ובשיטתו של ר' יהודה **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יהודה: חטאת העוף הבאה על הספק** — **יטילנה לאמה, ו**כיצד? — **מנתחה אבר אבר** לעצמו, **ו**לאחר מכן **זורקן** לאברים **לאמה, ו**הריהי מתגלגלת והולכת עם הנוזלים שבתעלה זו **לנחל קדרון** אל מחוץ לירושלים. ה ועוד שנינו במשנה כי **כל** אלה שדינם שהם מכלל


###### Steinsaltz on Temurah 34a:13
[Steinsaltz on Temurah 34a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:13)

**הנקברין** — **לא ישרפו,** וכל שדינם בשריפה — לא יקברו. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] שהנקברים אינם נשרפים? ומשיבים: **משום** שה**נקברין אפרן אסור, ונשרפין אפרן מותר,** ומעתה יש לחשוש שאם ישרפו הנקברים, יבואו ליהנות מאפרם, ומשום כך נאסרה שריפתם של אלו.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:14
[Steinsaltz on Temurah 34a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:14)

ושואלים: **ו**האם ה**נקברין אפרן אסור? והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **דם הנדה ובשר המת** המטמאים בין כשהם לחים ובין כשהם יבשים, ואולם במקרה **ש**יבשו ו**נפרכו** (התפוררו כדי אפר) — הרי הם **טהורין. מאי לאו** [האם לא] הכוונה היא שהרי אלו **טהורין** מכל וכל, **ו**אף **מותרין** בהנאה, והרי שאפרם מותר! ודוחים: **לא** זו הכוונה, אלא הריהם **טהורין** מלטמא, **ו**אולם **אסורין** בהנאה.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:15
[Steinsaltz on Temurah 34a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:15)

שב ו**מתיב** [מקשה] על כך **רב פנחס** ממה ששנינו בברייתא אחרת: **עולת העוף שנתמצה** (שנסחט וניתן) **דמה** על קיר המזבח, כמצוות הקרבן — **מוראתה** (הזפק) **ו**כן ה**נוצה שלה** שאינם עולים על המזבח **יצאו** בכך **מידי** דין **מעילה. מאי לאו** [האם לא] הכוונה היא ש**יצאו מידי מעילה** מכל וכל, שאין הם עוד בכלל הקדש, **ו**אף **מותרין** בהנאה, אף שהם מכלל הנקברים (שכן הם מושלכים אל מזרח המזבח ונבלעים שם במקומם) והרי איפוא שאפרם של הנקברים הריהו מותר! ודוחים: **לא,** אין זו הכוונה. אלא דינם שאכן **יצאו מידי** דין **מעילה, ו**אולם **אסורין** בהנאה.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:16
[Steinsaltz on Temurah 34a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:16)

ושואלים עוד: **ו**האם דינם של ה**נשרפין** של **הקדש** ש**אפרן מותר? והא תניא** [והרי שנויה ברייתא]: **כל הנשרפין אפרם מותר, חוץ מאפר אשירה** (אילן שניטע או שנעבד לעבודה זרה). **ואפר** של **הקדש** — **לעולם אסור! ו**מסבירים תחילה מדוע מפרידה הברייתא בין דין אפר האשירה ואפר ההקדש, כנראה מלשונה של הברייתא.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:17
[Steinsaltz on Temurah 34a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:17)

וטעם הדבר ש**מיערב** [לערב] את שתי ההלכות הללו ולשנותן כאחת **הוא לא קעריב להו ותני להו** [לא עירב אותן ושנה אותן] ביחד — **משום** ש**אשירה** יש אופן להתירה, שכן **יש לה בטילה** (דרך ביטול) **ב**אמצעות **גוי,** ואילו **הקדש** — אין דרך להתירו, שכן **אין לו בטילה עולמית.** **קתני מיהא** [שנינו על כל פנים] ש**אפר הקדש לעולם אסור.**


###### Steinsaltz on Temurah 34a:18
[Steinsaltz on Temurah 34a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:18)

**אמר רמי בר חמא:** השריפה אכן מתירה את אפר ההקדש, ואולם אין זה אלא כאשר באמצעות שריפה זו התקיים דין מעילה בהקדש זה ויצא בשל כך לחולין. ואילו זה ששנינו בברייתא זו שאפר ההקדש אסור, המדובר **כגון** ש**נפלה דליקה בעצי הקדש מאליה.** ומעתה, **כיון דלא ידיע מאן** [שאין ידוע מי] ששרף את עצי ההקדש, ונמצא דלא הוי איניש דלמעול [שלא היה אדם מסויים שביצע מעילה] שתוציא את **אפרן לחולין.**


###### Steinsaltz on Temurah 34a:19
[Steinsaltz on Temurah 34a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:19)

**רב שמעיה אמר** הסבר אחר: **כי תניא הא מתניתא** [כאשר נשנתה ברייתא זו] שאפר הקדש אסור — הרי **בתרומת הדשן** (שמרים הכהן בכל יום בשחרית מן הדשן שעל המזבח ומניחו על הרצפה ליד המזבח) היא **תניא** [נשנתה], שאפר זה אכן **לעולם אסור** בהנאה.


###### Steinsaltz on Temurah 34a:20
[Steinsaltz on Temurah 34a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/34a:20)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] על האמור בדין תרומת הדשן "...והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח ושמו אצל המזבח" (ויקרא ו, ג). ומן הנאמר בכתוב זה למדנו: **"ושמו"** — שישימו **בנחת,** עוד למדנו: **"ושמו"** — **כולו,** ועוד למדנו: **"ושמו"** — **שלא יפזר,** והרי שאף לאחר שריפתו יש בו קדושה ואסור בהנאה.