## Steinsaltz on Temurah Daf 4b

###### Steinsaltz on Temurah 4b:1
[Steinsaltz on Temurah 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:1)

**אפטורא קאי** [על הפטור ממלקות הנזכר בראשית הדברים הוא עומד, מתייחס], **והכי קאמר** [וכך הוא, החכם המביא את דברי ר' יוסי הגלילי, אומר]: כלל הוא כי כל **לאו** (לא תעשה שבתורה), **שאין בו מעשה** — **אין לוקין עליו. משום** (בשם) **ר' יוסי בר' חנינא אמרו** חכמים ש**אף המקדים תרומה לביכורים** פטור ממלקות.


###### Steinsaltz on Temurah 4b:2
[Steinsaltz on Temurah 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:2)

ודנים בדבר: **ומאי שנא מימר דלקי** [ומה שונה, מיוחד, הממיר שלוקה] אף שלא עשה מעשה — **משום** ש**בדיבורו עשה מעשה** (שהחיל קדושה על בהמת החולין שלפניו), אם כן יש לשאול: ה**מקדים תרומה לביכורים נמי לילקי** [גם כן שילקה] אף שלא עשה מעשה — **משום** ש**בדיבורו עשה מעשה,** שהחיל קדושת תרומה על התבואה שלפניו!


###### Steinsaltz on Temurah 4b:3
[Steinsaltz on Temurah 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:3)

**אמר ר' אבין** בתשובה: **שאני התם** [שונה שם, בדין המקדים תרומה לביכורים], שפטור ממלקות, אף שנעשה מעשה על ידו — משום ש**לאו שניתק לעשה הוא,** שאף שעבר על איסור (הקדמה בסדר ההפרשה), מכל מקום חלה עליו מצות עשה של הפרשת המעשרות, **דכתיב** [שכן נאמר] בפרשת המעשרות: **"מכל מעשרתיכם תרימו** את כל תרומת ה'" (במדבר יח, כט) (ראה גרסות), שחייב לעשר שוב, כיון שהקדים את המעשר לביכורים. וכלל הוא שכל לאו הניתק לעשה, העובר עליו אינו לוקה.


###### Steinsaltz on Temurah 4b:4
[Steinsaltz on Temurah 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:4)

א מסופר כי **יתיב** [ישב] **רב דימי וקאמר לה להא שמעתא** [והיה אומר אותה, את ההלכה הזו], שהמקדים תרומה לביכורים פטור ממלקות משום שהוא לאו הניתק לעשה. **אמר ליה** [לו] **אביי: ו**כי כלל הוא ש**כל לאו שניתק לעשה לא לקי** [אינו לוקה] עליו?


###### Steinsaltz on Temurah 4b:5
[Steinsaltz on Temurah 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:5)

**והא** [והרי] **מימר** ש**לאו שניתק לעשה הוא,** שכן נאמר בו "לא יחליפנו ולא ימיר אותו... ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (ויקרא כז, י) — **ולקי** [ולוקה] עליו. **דתנן** [שכן שנינו במשנתנו]: **לא שאדם רשאי להמיר, אלא שאם המיר** — **מומר, וסופג את הארבעים.**


###### Steinsaltz on Temurah 4b:6
[Steinsaltz on Temurah 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:6)

השיב רב דימי לשאלה זו של אביי: ככלל לאו הניתק לעשה אין לוקים עליו, ואין להקשות על כך מדינו של הממיר, כי בענין התמורה **הוי להו תרי לאוי וחד עשה** [הריהם שני לאוים, "לא יחליפנו" "ולא ימיר אותו", ועשה אחד], **ו**כלל הוא ש**לא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי** [לא בא עשה אחד ועוקר שני לאוים].


###### Steinsaltz on Temurah 4b:7
[Steinsaltz on Temurah 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:7)

ושואלים על כך: **והרי** דינו של ה**אונס** את הבתולה שאינה מאורסה, **דחד לאו וחד עשה** [שלאו אחד ועשה אחד] הוא, שכן מצווה במצות עשה — "ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה" (דברים כב, כט), ובמצות לא תעשה — "לא יוכל שלחה כל ימיו" (ויקרא כז, י). והרי זה איפוא לאו הניתק לעשה, שכן אם אחר שנשאה לאשה עמד וגירשה ועבר על הלאו, הריהו מצווה לחזור ולשאתה ולקיים את העשה. **ו**בכל זאת **לא אתי חד עשה ועקר לאו** [אין עשה אחד בא ועוקר, ומונע דין מלקות במי שעבר על הלאו], **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: ה**אונס שגירש** את הנאנסת אחר שנשאה לאשה כמצוות הכתוב, ועבר בכך על איסור לאו של "לא יוכל שלחה", אם ישראל הוא המותר לשאת גרושה — הריהו עומד ו**מחזיר** (נושא אותה שוב), **ואינו לוקה** על האיסור שעבר עליו. **ואם כהן הוא** שאסור לשאת גרושה, ובכלל זה אף את גרושתו שלו — הרי זה **לוקה, ואינו מחזיר.** הרי שלוקים על לאו זה ואין העשה דוחה את הלאו הניתק לו!


###### Steinsaltz on Temurah 4b:8
[Steinsaltz on Temurah 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:8)

ודוחים: וכי של **כהנים קאמרת** [אומר אתה] להביא ראיה?! אין להוכיח מ**כהנים** כי **טעמא אחרינא** [טעם אחר] **הוא** בהם, שהרי מצאנו **דרבי רחמנא** [שריבתה התורה] בהם **קדושה יתירא** [יתירה], יותר מבישראל, ולכן החמירה בהם שילקו על לאו הניתק לעשה, למרות שישראל אינו לוקה על כך.


###### Steinsaltz on Temurah 4b:9
[Steinsaltz on Temurah 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:9)

ב ודנים עוד בדין המלקות בלאו הניתק לעשה. ומציעים: הלכה זו שאין לוקים על לאו הניתק לעשה, הריהי **כ**שיטתם של **תנאי** [תנאים], שיש תנאים הסבורים כן, שכן שנינו על האמור בקרבן פסח: "ו**לא ישאירו ממנו עד בקר** והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו" (שמות יב, י) — **בא הכתוב ליתן** מצות **עשה** (שריפת הנותר) **אחר** איסור **לא תעשה** (שלא להותיר מבשר הקרבן), **לומר ש**אם עברו והותירו מקרבן הפסח — **אין לוקין עליו,** אלו **דברי ר' יהודה**.


###### Steinsaltz on Temurah 4b:10
[Steinsaltz on Temurah 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:10)

**ר' יעקב אומר:** הפטור ממלקות של המותיר מקרבן הפסח **לא מן השם** (מכח הגדרה זו) של לאו הניתק לעשה **הוא זה, אלא משום דהוה** [שהריהו] **לאו שאין בו מעשה.** שהרי לא עשה מעשה בהותירו מקרבן הפסח. **ו**כלל הוא ש**כל לאו שאין בו מעשה** — **אין לוקין עליו.** ונדייק: **מכלל** [מכאן] ש**ר' יהודה** החולק על ר' יעקב **סבר** [סבור] ש**לוקין עליו** על לאו הניתק לעשה.


###### Steinsaltz on Temurah 4b:11
[Steinsaltz on Temurah 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:11)

ושואלים: **ור' יעקב** הפוטר ממלקות את המותיר מקרבן הפסח משום שהוא לאו שאין בו מעשה, **האי** [מקרא זה] **"והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו", למאי אתא** [למה בא, מה מלמדנו]?


###### Steinsaltz on Temurah 4b:12
[Steinsaltz on Temurah 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:12)

ומשיבים: **מיבעי ליה לכדתנן** [נצרך לו לכמו ששנינו במשנה בדין קרבן הפסח]: **העצמות** של קרבן הפסח שנשאר בהן מח הראוי לאכילה, **והגידין והנותר** מן הקרבן — **ישרפו** כולם **ב**יום **ששה עשר** בניסן, מיד למחרת החג, אך לא בחג עצמו. ואם **חל** יום **ששה עשר** בניסן **להיות ב**יום ה**שבת** — **ישרפו ב**יום **שבעה עשר** בניסן. ואין הם נשרפים בחג ובשבת, **לפי שאין** מצות שריפתם של אלו **דוחין לא את השבת ולא את יום טוב.**


###### Steinsaltz on Temurah 4b:13
[Steinsaltz on Temurah 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:13)

**ואמר** על כך החכם **חזקיה, וכן תנא דבי** [שנה חכם בית מדרשו] של **חזקיה: מאי טעמא** [מה טעם] הדבר, שאין אומרים שתבוא מצות העשה של שריפת הנותר ותדחה מצות לא תעשה של מלאכה בחג ובשבת — משום ש**אמר קרא** [המקרא] "לא תותירו ממנו עד בוקר **והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו",** והרי חזרה זו של המילים "עד בוקר" מה מלמדת? — **בא הכתוב ליתן בוקר שני לשריפתו,** שהמצוה לשרוף את הנותר מקרבן הפסח אינה בבוקר הראשון שחל עליו האיסור, הוא בוקרו של יום החג, אלא בבוקר השני, ביום ששה עשר בניסן, ומכאן שאין מצוה זו דוחה איסור מלאכה בחג, וכן בשבת.


###### Steinsaltz on Temurah 4b:14
[Steinsaltz on Temurah 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Temurah/r/4b:14)

ג **אמר אביי: כל מילתא** [דבר] ש**אמר רחמנא** [הכתוב] **לא תעביד** [לא תעשה], **אם** עבר אדם ו**עביד** [עשה] — **מהני** [מועיל, תקף], ונענש העובר על כך. וטעם שיטתו זו, **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר שאם עושה אדם איסור **לא מהני** [אינו מועיל. תקף], **אמאי לקי** [מדוע לוקה], והרי אין כל משמעות למעשיו?! **רבא אמר:** כל דבר שאסרתו תורה — **לא מהני מידי** [לא מועיל בכלל], **והאי דלקי** [וזה שהעובר על איסור לוקה] — **משום** ש**עבר אמימרא דרחמנא** [על דבר תורה] **הוא.**