## Steinsaltz on Yevamot Daf 100a

###### Steinsaltz on Yevamot 100a:1
[Steinsaltz on Yevamot 100a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:1)

**בריה בפני עצמה נינהו** [הם] וזילזול הוא בקדשים שיינתנו לאנשים מוזרים שכאלה. **עבד נמי** [גם כן] — **דלמא אתי לאסוקי** [שמא יבואו להעלותו] **מתרומה ליוחסין. ערל וטמא — משום דמאיסי** [שהם מאוסים] שיש משום מאיסות בפסולים אלה, ואין זה נאה לתת להם קדשים בפרהסיא. **נושא אשה שאינה הוגנת לו** הטעם הוא — **משום קנסא** [קנס] שקנסוהו שלא ייהנה מזכויות כהונה כל עוד הוא עובר עבירה. **אלא אשה מאי טעמא** [מה טעם] **לא** יחלקו לה?


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:2
[Steinsaltz on Yevamot 100a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:2)

**פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע. חד** [אחד מהם] **אמר: משום גרושה** שאם היתה בת ישראל הנשואה לכהן, שמא תתגרש אותה אשה וימשיכו לתת לה, אף כשהיא זרה עכשיו, ולכן אין נותנים לאשה בעצמה. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: משום** חשש **יחוד,** שאם תבוא אשה לגורן, עלולה היא להימצא ביחידות עם גבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:3
[Steinsaltz on Yevamot 100a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:3)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] הלכה למעשה? ומסבירים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל לגבי **בי דרי דמקרב למתא ולא שכיחי בהו אינשי** [בית הגרנות שקרוב לעיר אבל אין מצויים בו אנשים], שכיון שהוא קרוב לעיר, יודעים אם גרושה היא, אבל כיון שאין אנשים מצויים שם יש חשש ייחוד. **אי נמי דמרחק ושכיחי בה אינשי** [או גם כן בגורן שהיא מרוחקת ומצויים בה אנשים] שבמקום כזה יש חשש גרושה, ואין חשש ייחוד.


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:4
[Steinsaltz on Yevamot 100a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:4)

שנינו בברייתא: **וכולן משגרין** (שולחים) **להם** תרומה **לבתיהן, חוץ מ**ל**טמא ו**ל**נושא אשה שאינה הוגנת לו.** ומעירים: **אבל ערל משגרינן ליה** [שולחים לו], **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר, במה הוא שונה מטמא?


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:5
[Steinsaltz on Yevamot 100a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:5)

— **משום דאניס** [שהוא אנוס]. ותוהים: **טמא נמי** [גם כן] **הא אניס** [הרי אנוס הוא] ומדוע אין משגרים לו? ומשיבים: **האי** [זה] הערל **נפיש אונסיה** [אונסו מרובה], שהרי הוא נשאר ערל בגלל הסכנה שיש לחייו אם נמול, **והאי** [וזה] הטמא **לא נפיש אונסיה** [אין אונסו מרובה], שיכול אדם להיזהר מן הטומאה.


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:6
[Steinsaltz on Yevamot 100a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:6)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **העבד והאשה אין חולקים להם תרומה בבית הגרנות. ובמקום שחולקין** להם — **נותנין לאשה תחלה ופוטרין אותה מיד.** ושואלים: **מאי קאמר** [מה אמר]? שכיון שאמר תחילה שאין חולקים להם, איך זה אמר אחר כך "במקום שחולקים"!


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:7
[Steinsaltz on Yevamot 100a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:7)

ומסבירים, **הכי קאמר** [כך אמר]: לא לענין תרומה אלא **במקום שחולקין מעשר עני** בזמנים שמחלקים אותו לעניים בבית הנותן — **נותנין לאשה תחלה.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] — **משום זילותא** [זילזול], שלא תזדלזל האשה אם תימצא שוהה זמן מרובה בין הבריות.


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:8
[Steinsaltz on Yevamot 100a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:8)

**אמר רבא: מרישא, כי הוו אתו גברא ואתתא לדינא קמאי** [מתחילה, כאשר היו באים איש ואשה לדין לפני], בשני דינים נפרדים, **הוה שרינא תיגרא דגברא ברישא** [הייתי מתיר, פותר, את הסכסוך של הגבר בתחילה], והטעם — **אמינא** [אמרתי]: **דמיחייב** [שהוא מחויב] **במצות,** ולא אשהה אותו לבטל זמנו בהמתנה. **כיון דשמענא להא** [ששמעתי את הברייתא הזו], **שרינא תיגרא דאתתא ברישא** [הייתי מתיר, פותר, הסכסוך של האשה בתחילה]. **ומאי טעמא** [ומה טעם]? **משום זילותא** [זלזול], שלא תזדלזל בהמתנה.


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:9
[Steinsaltz on Yevamot 100a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:9)

ב שנינו במשנה שאם **הגדילו התערובות** ושיחררו זה את זה **וכו'.** ומדייקים: **שיחררו,** משמע בדיעבד אם שיחררו — כך הוא הדין. ומשמע: **אי בעי** [אם רוצים] — **אין** [כן] משחררים, **אי** [אם] **לא בעי** [רוצים] — **לא, ואמאי** [ומדוע] לא יכריחו אותם לשחרר? והלא כל אחד מהם **לישא שפחה אינו יכול** שמא כהן הוא, ולישא **בת חורין אינו יכול** שמא עבד הוא, ונמצא בטל ממצות פריה ורביה! **אמר רבא: אימא** [אמור] שכוונת המשנה לומר: **כופין אותן, ומשחררין זה את זה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:10
[Steinsaltz on Yevamot 100a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:10)

ג שנינו במשנה כי **נותנין עליהן חומרי** כהנים וחומרי ישראל. ושואלים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה נוספת נאמר כלל זה] שהרי לכאורה מנינו את כל פרטי הדינים! ומשיבים: **אמר רב פפא: למנחתם,** לענין קרבן מנחה שהם מביאים, שהיא **נקמצת כמנחת ישראל** שכן מחמירים שמנחתם תיקמץ, שלא כמנחת כהנים שאינה נקמצת וכולה נשרפת, **ו**מצד שני מנחתם **אינה נאכלת — כמנחת כהנים. הא** [הרי] **כיצד** עושים? **הקומץ קרב** ונשרף **בעצמו, והשירים קריבין בעצמן.**


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:11
[Steinsaltz on Yevamot 100a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:11)

ומקשים: איך אפשר לעשות כך? **איקרי** [קרא] **כאן** את ההלכה הנובעת מן המקרא: **כל** דבר **ש**חלק **ממנו** קרב **לאישים** (שעולה למזבח, כגון קומץ המנחה) **הרי הוא ב"בל תקטירו".** שכל קרבן שמקריבים חלק ממנו כגון דם או קומץ למזבח — אסור להקטיר את השאר, ואיך, בענייננו, מקטירים את שיירי המנחה!


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:12
[Steinsaltz on Yevamot 100a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:12)

**אמר ר' יהודה בריה** [בנו] של **ר' שמעון בן פזי: דמסיק להו** [שמעלה אותם] את השיירים **לשום** (לשם) **עצים,** כלומר, לא בתורת קרבן אלא כחומר דלק סתם, ו**כ**שיטת **ר' אלעזר. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אלעזר אומר: "לריח ניחוח" אי אתה מעלה** שיירי מנחה, **אבל אתה מעלה לשום עצים.**


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:13
[Steinsaltz on Yevamot 100a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:13)

ושואלים: **הניחא** [זה נוח] **ל**דעת **ר' אלעזר. אלא לרבנן מאי איכא למימר** [לדעת חכמים מה יש לומר] כיצד עושים? ומשיבים: **דעביד לה** [שעושה בזה] **כ**דעת **ר' אלעזר בר' שמעון, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אלעזר בר' שמעון אומר: הקומץ קרב לעצמו, והשירים** אינם נקטרים אלא **מתפזרין על בית הדשן** עם האפר. **ו**מעירים: **אפילו רבנן** [חכמים] **לא פליגי עליה** [חלקו עליו] על **ר' אלעזר בר' שמעון** ואמרו שהשיריים קרבים **אלא במנחת חוטא של כהנים,** ש**בת הקרבה היא,** שהיא עשויה שיקריבו אותה, והשאלה היתה אם יש להקטיר את הנשאר או לא, **אבל הכא** [כאן] במקרה שלנו, אין ספק בדבר, שאין דרך אחרת לעשות, שאי אפשר להקטיר שמא הוא ישראל, **אפילו רבנן מודו** [חכמים מודים] שהשיריים מתפזרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 100a:14
[Steinsaltz on Yevamot 100a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/100a:14)

ד משנה **מי שלא שהתה אחר** פרידתה מ**בעלה שלשה חדשים, ונשאת, וילדה** ילד, **ואין ידוע אם** הוא **בן תשעה** חודשים מהריונה **ל**בעלה ה**ראשון, אם בן שבעה לאחרון,** ו**היו לה בנים** ודאיים **מן הראשון, ובנים** ודאיים **מן השני.** אם נשא אותו ספק אשה ומת בלא בנים, האחים, בין מן הבעל הראשון ובין מן השני, **חולצין** לה, שהרי הוא ספק אחיהם מן האב, **ולא מייבמין** שמא הוא רק אחיהם מן האם, ואשתו אסורה משום ערוה. **וכן הוא להם,** אם מת אחד מהם — **חולץ ולא מייבם.**