## Steinsaltz on Yevamot Daf 101a

###### Steinsaltz on Yevamot 101a:1
[Steinsaltz on Yevamot 101a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:1)

א שנינו במשנה: **היו שניהם כהנים וכו'** ובהמשך המשנה נאמר שאם הבן־הספק הכה או קילל את כל אחד משני הבעלים אינו חייב כמקלל ומכה אביו, משום הספק. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הכה** את **זה** שהוא ספק אביו ראשון **וחזר והכה** את **זה; קלל** את **זה וחזר וקלל** את **זה; קלל** את **שניהם בבת אחת** או **הכה** את **שניהם בבת אחת** — בכל אחד מאלה **חייב,** שהרי בודאי אחד מהם הוא אביו. **ר' יהודה אומר:** אם היכה או קילל את שניהם **בבת אחת — חייב, בזה אחר זה — פטור.**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:2
[Steinsaltz on Yevamot 101a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:2)

ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ר' יהודה אומר פטור** אפילו **בבת אחת!** ומשיבים: **תרי תנאי אליבא** [שני תנאים נחלקו בכך על פי שיטתו] של **ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:3
[Steinsaltz on Yevamot 101a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:3)

ושואלים: **מאי טעמא דמאן** [מה הטעם של מי] ש**פטר? אמר ר' חנינא: נאמר ברכה** (כלומר, קללה, בלשון סגי נהור, שלא לדבר בלשון בלתי נקיה) **למטה** (כלומר, ביחס ליושבי מטה — בני אדם), בקללת אביו ואמו ("כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קילל דמיו בו". ויקרא כ, ט), **ונאמר ברכה למעלה** (כלומר, כלפי מעלה — הקדוש ברוך הוא) לגבי מקלל את ה' ("איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו". שם כד, טו). **מה למעלה** לגבי קללת ה' הרי זו קללה **שאין בה שותפות** שהוא אחד ויחיד — **אף למטה** הכוונה דווקא לקללת אבהות **שאין בה שותפות.** וכאן, כיון שיש שותפות, כלומר, ספק בדבר, אינו מתחייב אפילו כאשר ודאי שאחד מהם הוא אביו. **ואיתקש** [והוקשה, הושוותה] **הכאה לקללה,** וכיון שבקללה אינו נידון כשלא ברור מי הוא אביו — גם בהכאה כך.


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:4
[Steinsaltz on Yevamot 101a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:4)

ב שנינו במשנה: **ועולה** לעבודה ככהן **במשמרו** של זה ושל זה, ואינו חולק בשני המשמרות. ושואלים: **וכי מאחר** ש**אינו חולק, למה עולה?** ותוהים: **למה עולה?!** מה השאלה, **האמר** [הרי אומר] הוא: **בעינא דניעביד** [רוצה אני לעשות] **מצוה** ולשמש ככהן! ומסבירים: **אלא** כך היתה משמעות ההערה על לשון המשנה: **"עלה" לא קתני** [שנה] **אלא** שנה בלשון הווה: **"עולה",** והכוונה — שעולה **בעל כרחו,**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:5
[Steinsaltz on Yevamot 101a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:5)

ועל כך שואלים: מפני מה מחייבים אותו לעלות. **אמר רב אחא בר חנינא אמר אביי אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: משום פגם משפחה.** שאם לא יעבוד עם משמרו, יאמרו לבני המשפחה: אחד מבניכם פסול הוא, ונמצאת המשפחה נפגעת בשל ילד זה שלפי האמת אינו פסול, אף שהוא ספק.


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:6
[Steinsaltz on Yevamot 101a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:6)

ג עוד שנינו במשנה: **ואם היו שניהם במשמר** אחד — נוטל חלק אחד. ושואלים: **מאי שנא** [במה שונה] אם היו **שני משמרות** שהוא **לא** מקבל כלל — **דאזיל להא משמרה ומדחו ליה** [שהולך למשמרת זו ודוחים אותו] מלקבל, שאומרים לו: אתה שייך למשמרת אחרת, **ואזיל להא משמרה ומדחו ליה** [והולך למשמרת זו ודוחים אותו] באותה דרך, אם כן ב**משמר אחד נמי** [גם כן]: **אזיל להאי בית אב** [הולך לבית אב זה] המשמש ביום אחד בשבוע **ומדחו ליה** [ודוחים אותו] וכן הולך הוא לבית אב אחר ודוחים אותו, שהרי אין יודעים לאיזה בית אב הוא שייך!


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:7
[Steinsaltz on Yevamot 101a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:7)

**אמר רב פפא: הכי קאמר** [כך אמר]: **אם היו שניהם** בני **משמר אחד ובית אב אחד,** שאז אי אפשר לדחותו — **נוטל חלק אחד.**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:9
[Steinsaltz on Yevamot 101a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:9)

א משנה **מצות חליצה** נעשית **בשלשה דיינין, ו**לאו דווקא דיינים מומחים להוראה אלא **אפילו שלשתן הדיוטות.** אם **חלצה במנעל** (נעל, המכסה את הרגל) — **חליצתה כשרה, באנפיליא** של בגד — **חליצתה פסולה,** שאינה קרויה נעל. **בסנדל שיש לו עקב — כשר, ושאין לו עקב — פסול.**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:10
[Steinsaltz on Yevamot 101a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:10)

אם היתה רגלו של היבם חתוכה **מן הארכובה** (הברך) **ולמטה** והיה מנעל על הגדם, וחלצה — ה**חליצה כשרה.** אם היתה הרגל חתוכה **מן הארכובה ולמעלה** — ה**חליצה פסולה. חלצה בסנדל שאין שלו, או בסנדל של עץ, או** שחלצה **ב**סנדל **של** רגל **שמאל** שהיה נעול על רגל **ימין** — ה**חליצה כשרה. חלצה ב**סנדל **גדול שהוא יכול** עדיין **להלוך בו או ב**סנדל **קטן שהוא חופה** (מכסה) **את רוב רגלו — חליצתה כשרה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:11
[Steinsaltz on Yevamot 101a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:11)

ב גמרא ושואלים: **ומאחר** שאמרנו במשנה ש**אפילו שלשה הדיוטות** כשרים לחליצה, **דיינין למה לי** לומר במשנה? די היה לומר שמצוותה בשלושה! ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] **דבעינן** [שצריכים אנו] **בשלשה שיודעים** לפחות **להקרות** ליבם וליבמה את מה שהם צריכים לומר **כעין דינים,** ולא הדיוטות גמורים. ומעירים: **תנינא להא דתנו רבנן** [שנינו איפוא במשנתנו את זו ששנו חכמים בברייתא]: **מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דינים. ר' יהודה אומר: בחמשה** עושים חליצה.


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:12
[Steinsaltz on Yevamot 101a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:12)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של ה**תנא קמא** [הראשון] שצריך שלושה — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר בענין חליצה: **"**... ועלתה יבמתו השערה אל ה**זקנים..."**(דברים כה, ז) — הרי מיעוט רבים **שנים. ו**מאחר ש**אין** עושים **בית דין** שיהיה מנין חבריו **שקול** (זוגי), כדי שאם ייחלקו בדעותיהם יהיה מי שמכריע, לכן **מוסיפין עליהן עוד אחד — הרי כאן שלשה. ור' יהודה** דורש, נאמר בפסוק אחד: "וקראו לו **זקני** עירו..." (שם שם ח) — הרי **שנים,** ונאמר בפסוק שלאחריו **"זקנים"** — הרי **שנים** נוספים, **ו**כיון ש**אין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד — הרי כאן חמשה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:13
[Steinsaltz on Yevamot 101a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:13)

ושואלים: **ו**ה**תנא קמא** [הראשון] **האי** [מלה זו] **"זקני" מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בה] כיצד הוא דורש אותה? ומסבירים: **מיבעי ליה לרבויי** [נצרכת לו לרבות] **אפילו שלשה הדיוטות,** ש"זקנים" בא לצמצם ולהדגיש דווקא זקנים, כלומר, חכמים, אבל כיון שכתוב מיעוט אחר מיעוט, "זקנים" ו"זקני", אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, ומרבים אפילו הדיוטות.


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:14
[Steinsaltz on Yevamot 101a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:14)

ושואלים: **ור' יהודה,** שחליצה כשרה ב**הדיוטות, מנא ליה** [מניין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא, נלמד לו] הדבר **מ**מה שכתוב **"לעיני** הזקנים**"** (שם שם ט) ובדרך זו, ש**אמר מר** [החכם]: **"לעיני" — פרט לסומים** (עיוורים) שאינם יכולים לראות,


###### Steinsaltz on Yevamot 101a:15
[Steinsaltz on Yevamot 101a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/101a:15)

**ומדאיצטריך** [ומכיון שהוצרך] **"לעיני" למעוטי** [למעט] דיינים **סומים, שמע מינה** [למד מכאן] ש**אפילו הדיוטות** כשרים בחליצה. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש**סנהדרין,** דיינים מומחים, דווקא **בעינן** [צריכים אנו], אם כן **למה לי למעוטי** [למעט] **סומין?** הרי **מדתני** [מברייתא ששנה] **רב יוסף נפקא** [יוצא, נלמד הדבר], **דתני** [ששנה] **רב יוסף: כשם שבית דין מנוקים בצדק,** שצריכים להיות נקיים מכל אשמה ומכל חשד, **כך בית דין** צריכים להיות **מנוקים מכל מום** גופני,