## Steinsaltz on Yevamot Daf 103a

###### Steinsaltz on Yevamot 103a:1
[Steinsaltz on Yevamot 103a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:1)

**בין** שהיה היבם **עומד, בין יושב, בין מוטה** (נשען), **והחולצת מן הסומא** (העיוור) — בכל אלה **חליצתה כשרה. אבל** אם חלצה **במנעל הנפרם** (שנקרע) עד **שאין חופה את רוב הרגל,** או **בסנדל הנפחת** (השבור) **שאינו מקבל את רוב הרגל, ובסמיכת הידים** שעושה קיטע לעצמו גם בידיו מעין נעלי עור, כדי לגרור את עצמו בעזרתן, **ובאנפיליא של בגד, וחולצת מן הקטן** — בכל אלה **חליצתה פסולה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:2
[Steinsaltz on Yevamot 103a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:2)

ומעירים: דעה זו, ש**קב הקיטע** נחשב כנעל, **מני** [שיטת מי היא] — שיטת **ר' מאיר היא, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הקיטע יוצא** בשבת **בקב שלו,** שהוא כנעל של אדם אחר, שאינו מקפיד על טיב החומר שממנו עשויה הנעל, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יוסי אוסר,** כיון שסבור שאין הקב נחשב כנעל.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:3
[Steinsaltz on Yevamot 103a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:3)

אך בהמשך נאמר ש**באנפיליא של בגד** החליצה פסולה, אם כן **אתאן לרבנן** [באנו לשיטת חכמים], כר' יוסי, החולקים על ר' מאיר, שסבורים שאין נעל אלא מעור!


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:4
[Steinsaltz on Yevamot 103a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:4)

**אמר אביי** ליישב את הסתירה: **מדסיפא רבנן, רישא נמי רבנן** [מכיון שסופה של המשנה כדברי חכמים, תחילתה גם כן כדברי חכמים], **ורישא** [ותחילתה] שהתיר בקב הקיטע, הרי זה **במחופה עור** שיש בו כעין נעל.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:5
[Steinsaltz on Yevamot 103a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:5)

**אמר ליה** [לו] **רבא:** אם כן, לדעתך יש להסיק: **אבל** אם **אין** הקב **מחופה עור מאי** [מה] יהיה הדין — **פסול, אי הכי** [אם כך] **אדתני סיפא** [עד שהוא שונה בסוף] **באנפיליא של בגד** שהוא נושא רחוק יותר, **ליפלוג בדידה** [שיחלק בהלכה זו עצמה] ויאמר: **במה דברים אמורים — במחופה עור, אבל אין מחופה עור — פסול!**


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:6
[Steinsaltz on Yevamot 103a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:6)

**אלא אמר רבא** שיש ליישב את הסתירה באופן אחר: **מדרישא** [מכיון שתחילתה] כדברי **ר' מאיר, סיפא נמי** [סופה גם כן] כדברי **ר' מאיר,** ולדעתו אין צורך שהנעל תהיה מעור דווקא, וההבדל בין קב לאנפיליא הוא זה: **האי** [זה], הקב — **מגין** (מגן) על הרגל, **והאי** [וזה] — **לא מגין** על הרגל, שהרי אין לו סוליה קשה. ואין נעל אלא זו המגינה על הרגל.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:7
[Steinsaltz on Yevamot 103a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:7)

א כיון שהבאנו ברייתא זו מביאים מה ש**אמר אמימר: האי מאן דחליץ** [מי שחולץ] ליבמה, **צריך למדחסיה לכרעיה** [ללחוץ את רגלו] בקרקע, וכך תחלוץ לו היבמה.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:8
[Steinsaltz on Yevamot 103a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:8)

**אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בין עומד בין יושב בין מוטה** ומוטה אינו יכול בקלות ללחוץ רגלו! ומשיבים לו: **אימא** [אמור] והוסף על הברייתא: **ולעולם** אין החליצה מתקיימת בכל המצבים הללו אלא **דדחיס לכרעיה** [כשלוחץ את רגלו] בארץ.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:9
[Steinsaltz on Yevamot 103a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:9)

**ואמר אמימר** עוד בענין זה: **האי מאן דמסגי על ליחתא דכרעיה, לא חליץ** [מי שהולך על אחורי רגליו, שרגלו הפוכה, אינו חולץ]. **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **סמוכות הרגלים,** כלומר, מי שאינו יכול להלך על כפות רגליו ושם סמוכות על ברכיו והולך עליהן, ושוקיו נגררים מאחור, אפשר לחלוץ בהן, **לאו דחליץ בה איהו** [האם אין הכוונה שחולץ בהן הוא, הקיטע הזה] בסמוכות הללו? משמע שאף רגל עקומה כזו נחשבת כרגל! ומשיבים: **לא,** הכוונה היא **דיהיב ליה** [שהוא נותן אותה, את הסמוכות הללו] **לאחר** שרגלו כתיקונה **וחליץ** [וחולץ], שאותו אדם רשאי לחלוץ בסמוכות אלה, כי גם אלה נחשבות לנעל, אבל הוא עצמו שרגלו עקומה אינו יכול לחלוץ.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:10
[Steinsaltz on Yevamot 103a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:10)

**אמר רב אשי: למאי דקאמר** [לפי מה שאמר] **אמימר — לאו** [אין] **בר אובא חליץ** [חולץ] **ולאו** [ואין] **בר קיפוף חליץ** [חולץ] ששני אלה היו ספדנים מפורסמים בדורו של רב אשי, ורגליהם נתעקמו עד שלא יכלו להלך על כפות רגליהם.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:11
[Steinsaltz on Yevamot 103a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:11)

ב שנינו במשנה שמי שנחתכו רגליו **מן הארכובה** (הברך) **ולמטה,** וחלצו לו — חליצתו כשירה. **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה], ממה ששנינו לענין עליה לרגל, נאמר: "שלוש **רגלים** תחוג לי בשנה" (שמות כג, יד) — ומכאן דורשים שצריך לעלות לירושלים ברגל ממש — **פרט לבעלי קבין,** משמע שרגל־תותבת ("קב") אינה קרויה רגל!


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:12
[Steinsaltz on Yevamot 103a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:12)

ומשיבים: **שאני הכא** [שונה כאן] בענין חליצה, **דכתיב** [שנאמר]: **"**וחלצה נעלו **מעל רגלו"** (דברים כה, ט), ולכן אנחנו מפרשים שלא רק ברגלו — בכף רגלו ממש — אלא גם בחלק שמעל לו, כלומר, בשוק. ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שיכול לחלוץ גם מעל רגלו, אם נחתכו רגליו **למעלה מן הארכובה נמי** [גם כן] יחלוץ! ומשיבים, יש לדייק: **מעל** רגלו, כלומר, מעל כף הרגל, **ולא מעל** ל**מעל,** מן הארכובה ולמעלה, בירך, שזה למעלה מן השוק.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:13
[Steinsaltz on Yevamot 103a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:13)

**אמר רב פפא: שמע מינה** [למד מכאן] כי **האי איסתוירא עד ארעא נחית** [זו, עצם העקב, יורדת עד הארץ] ומתחברת לכף הרגל, **דאי סלקא דעתך מיפסק פסיק** [שאם עולה על דעתך לומר שהיא פסוקה וחלוקה], ויש עצם אחרת שם, אם כן **הוה ליה איהו** [הרי נמצא שעצם הקרסול היא] **"מעל" ושוקא** [והשוק] הוא **מעל** ל**מעל! אמר רב אשי: אפילו תימא** [תאמר] **מיפסק פסיק** [שהוא מופסק מן השוק], בכל זאת, **כל דבהדי כרעא** [שביחד עם כף הרגל], **ככרעא דמי** [כרגל הוא נחשב], ומה שנקרא "מעל רגלו" זה השוק, ולא הקרסול.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:14
[Steinsaltz on Yevamot 103a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:14)

ג שנינו במשנה שמי שנחתכו רגליו **מן הארכובה ולמעלה** — החליצה פסולה. משמע שרגל נחשבת רק עד השוק בלבד, ואין הירך קרויה רגל. **מתיב** [מקשה על כך] **רב כהנא,** נאמר: **"ובשליתה היוצאת מבין רגליה"** (דברים כח, נז), משמע שבין הרגלים הוא עד הירכיים, מקום יציאת הוולד! **אמר אביי:** הכוונה היא מבין רגליה ממש, כי **בשעה ש**אשה **כורעת לילד — נועצת עקביה בירכותיה, ויולדת** ונמצא הוולד נראה יוצא מבין הרגלים.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:15
[Steinsaltz on Yevamot 103a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:15)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה שנאמר במפיבושת בן שאול: **"**ו**לא עשה רגליו ולא עשה שפמו"** (שמואל ב', יט, כה), שלא תיקן ולא טיפל בשיער שפמו ובשיער ערוותו, משמע שגם ירך קרויה רגל! ומשיבים: דבר זה הוא **לישנא מעליא** [לשון מעולה, נקיה] שלא רצו להשתמש במפורש במילים לא יפות. ועוד מקשים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה שנאמר: **"ויבא שאול להסך את רגליו"** (שמואל א' כד, ג), כלומר, לעשות צרכיו, משמע שגם ירכיים קרויות רגלים! ומשיבים: גם זו **לישנא מעליא** [לשון מעולה, נקיה].


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:16
[Steinsaltz on Yevamot 103a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:16)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה שנאמר במלך מואב **"אך מסיך הוא** את **רגליו בחדר המקרה"** (שופטים ג, כד)! ומשיבים: גם כאן **לישנא מעליא** [לשון מעולה, נקיה] היא. ועוד מקשים ממה שנאמר בשירת דבורה אודות יעל: **"בין רגליה** כרע נפל**"** (שם ה, כז), שפירשוהו במשמעות של בעילה, ואם כן משמע שירכיים קרויות רגלים! ומשיבים: גם שם **לישנא מעליא** [לשון מעולה, נקיה] היא.


###### Steinsaltz on Yevamot 103a:17
[Steinsaltz on Yevamot 103a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103a:17)

כיון שהוזכרה יעל, מביאים את המדרש בענין זה. **אמר ר' יוחנן: שבע בעילות בעל אותו רשע** (סיסרא) **באותו היום** את יעל, **שנאמר: "בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד"** (שם) שכל לשון "כריעה", "נפילה" או "שכיבה" היא רמז לבעילה. שרצתה להחלישו על ידי כך כדי שתוכל להורגו. ושואלים: ואיך עשתה יעל דבר זה? **והא קא מתהניא** [והרי היא היתה נהנית] **מעבירה! אמר ר' יוחנן משום** (משמו של) **ר' שמעון בן יוחי: כל טובתן של רשעים,** שעושים דבר הגורם לכאורה הנאה —