## Steinsaltz on Yevamot Daf 103b

###### Steinsaltz on Yevamot 103b:1
[Steinsaltz on Yevamot 103b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:1)

**רעה היא אצל צדיקים,** שהצדיק אינו נהנה כלל מטובה זו. וראיה לדבר, ממה **שנאמר** בדברי ה' ללבן: **"השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע"** (בראשית לא, כד) **בשלמא** [נניח] **רע — לחיי** [לחיים, בסדר], שאנחנו מבינים שהזהיר אותו ה' שלא ידבר רע ליעקב, **אלא טוב — אמאי** [מדוע] **לא? אלא שמע מינה** [למד מכאן] ש**טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים.**


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:2
[Steinsaltz on Yevamot 103b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:2)

ושואלים: **בשלמא התם** [נניח שם] בדברי לבן ליעקב יש צד מגונה ומאוס כאשר הוא מדבר איתו טובות, **דלמא מדכר ליה שמא** [שמא יזכיר לו שם] של **עבודה זרה** בתוך דבריו, שאף שהוא מתכוון לטובה, הרי זה פוגע ביעקב. **אלא הכא** [כאן], **מאי** [מה] **רעה איכא** [יש בכך], והרי נהנית היא?


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:3
[Steinsaltz on Yevamot 103b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:3)

ומשיבים: **דקא שדי** [שהוא מטיל] **בה זוהמא** [זוהמה], שמזהם אותה בזרעו. וזוהמה זו עושה רושם במקבל אותה, שכך גם **אמר ר' יוחנן: בשעה שבא נחש על חוה** (וכך פירשו "הנחש השיאני". בראשית ג, יג — לשון אישות), **הטיל בה זוהמא** וזוהמה זו נשארה בבני האדם, ומזהמת את נפשם, ו**ישראל שעמדו על הר סיני — פסקה זוהמתן** שניטלה מהם אותה זוהמה של נחש, **גוים שלא עמדו** אז **בהר סיני** במתן תורה — **לא פסקה זוהמתן.**


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:4
[Steinsaltz on Yevamot 103b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:4)

א שנינו במשנה: אם **חלצה במנעל שאינו שלו** — החליצה כשירה. **תנו רבנן** [שנו חכמים], נאמר: "...וחלצה **נעלו** מעל רגלו..." (דברים כה, ט) — **אין לי אלא** אם חלצה את **נעלו** השייך לו, ואולם אם חלצה **נעל של כל אדם** שהוא נעול בה, **מנין** שעשתה כדין — **תלמוד לומר: "נעל"** ("וחלצה נעלו") **"נעל"** ("חלוץ הנעל". שם י) **מכל מקום,** לרבות כל נעל.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:5
[Steinsaltz on Yevamot 103b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:5)

ו**אם כן, מה תלמוד לומר "נעלו",** המתייחס לו? — כוונתו **"נעלו" — הראוי לו, פרט ל**מנעל **גדול שאין** הוא **יכול להלוך בו, ופרט לקטן שאינו חופה** (מכסה) את **רוב רגלו, ופרט לסנדל המסוליים ש**יש לו סוליה בלבד ו**אין לו עקב,** ואינו ראוי להלך בו.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:6
[Steinsaltz on Yevamot 103b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:6)

מסופר: **אביי הוה קאי קמיה** [היה עומד לפני] **רב יוסף, אתאי** [באה] **יבמה לחלוץ. אמר ליה** [לו] רב יוסף לאביי: **הב ליה** [תן לו] ליבם **סנדלך** שיחלוץ בו, **יהיב ליה סנדלא דשמאלא** [נתן לו את הסנדל השמאלי], **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **אימר דאמור רבנן** [אמור שאמרו חכמים] שמותר בשל שמאל, הרי זה ב**דיעבד,** אולם **לכתחלה מי אמור** [האם אמרו]?


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:7
[Steinsaltz on Yevamot 103b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:7)

**אמר ליה** [לו]: **אי הכי** [אם כך], **סנדל שאין שלו נמי** [גם כן], **אימר דאמור רבנן** [אמור שאמרו חכמים] שאפשר לחלוץ בו ב**דיעבד,** אולם **לכתחלה מי אמור** [האם אמרו] שמותר לחלוץ בשאינו שלו? **אמר ליה** [לו] רב יוסף לאביי: **הכי קאמינא לך** [כך אני אמרתי לך, לזאת היתה כוונתי]: **הב ליה ואקני ליה** [תן לו את סנדלך והקנה לו אותו לפי שעה] שיהא שלו, ועל ידי כך ייעשה הדבר באופן שיהיה כשר לכתחילה.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:8
[Steinsaltz on Yevamot 103b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:8)

ב שנינו במשנה שאם חלצה ב**סנדל של עץ** — החליצה כשירה. ושואלים: **מאן** [מי הוא] ה**תנא** הסבור כן? **אמר שמואל:** דעת **ר' מאיר היא, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הקיטע יוצא בקב שלו** בשבת, אלו **דברי ר' מאיר,** משמע שלדעתו הקב, רגל העץ, חשובה כנעל. ו**ר' יוסי אוסר.** ואילו **אבוה** [אביו] של **שמואל אומר:** שכאן מדובר **ב**סנדל עץ ה**מחופה עור, ו**אם כן הלכה זו **דברי הכל** היא, שגם ר' יוסי מסכים שזה קרוי סנדל.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:9
[Steinsaltz on Yevamot 103b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:9)

ג **אמר רב פפי משמיה** [משמו] של **רבא: סנדל המוסגר** שנראה בו נגע צרעת, אבל עדיין לא החליט הכהן שהוא טמא ממש, אלא שנמצא בשבוע של הסגר — **לא תחלוץ בו** אשה, **ואם חלצה — חליצתה כשרה. סנדל המוחלט** שפסקו שיש בו נגע צרעת — **לא תחלוץ בו, ואם חלצה — חליצתה פסולה.** כיון שהסנדל עומד לשריפה, הרי זה כאילו הוא כבר שרוף, ואין בו ממש.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:10
[Steinsaltz on Yevamot 103b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:10)

ואילו **רב פפא משמיה** [משמו] של **רבא אמר: אחד סנדל המוסגר ואחד סנדל המוחלט — לא תחלוץ בו** לכתחילה, **ואם חלצה** בו — **חליצתה כשרה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:11
[Steinsaltz on Yevamot 103b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:11)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **בית המוסגר** שנראה בו כנגע צרעת והסגירו את הבית עד שיתברר אם נגע הוא או לא — הרי הוא **מטמא מתוכו,** שאם נוגעים בתוכו הוא מטמא, ואם היה זה בית ש**מוחלט** כנגוע בצרעת — הרי הוא מטמא **מתוכו ומאחוריו, וזה וזה מטמאין בביאה,** שאם בא אדם לתוך בית זה הרי הוא נטמא, אפילו כשאינו נוגע בקירות.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:12
[Steinsaltz on Yevamot 103b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:12)

**ואי סלקא דעתך כדמכתת דמי** [ואם עולה על דעתך לומר שדבר שהוא מוחלט בצרעת נחשב כאילו שהיה כתות ושבור] — **והא בעינן** [והרי אנו צריכים] שיתקיים בו: **"והבא אל הבית...** יטמא**"** (ויקרא יד, מו) **וליכא** [ואין כאן], שהרי לשיטה זו הבית נחשב כאילו לא היה קיים!


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:13
[Steinsaltz on Yevamot 103b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:13)

ומשיבים: **שאני התם, דאמר קרא** [שונה שם, שאמר הכתוב]: **"ונתץ את הבית"** (שם, מה), ללמד ש**אפילו בשעת נתיצה** עדיין הוא **קרוי בית,** עד שייהרס ממש.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:14
[Steinsaltz on Yevamot 103b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:14)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממקום אחר: **מטלית שיש בו שלש** אצבעות **על שלש** אצבעות, שיש בה נגע צרעת, **אף על פי שאין בו** שיעור נפח **כזית, כיון שנכנס רובה** של מטלית **לבית טהור — טמאתהו** כדין מצורע. **מאי לאו** [האם לא] מדובר במטלית **מוחלטת** בנגע צרעת, ומשמע שאנחנו מחשיבים את שיעורה, אפילו כשהיא מוחלטת ומיועדת לשריפה! ודוחים: **לא,** מדובר פה במטלית **מוסגרת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:15
[Steinsaltz on Yevamot 103b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:15)

ומקשים: **אי הכי, אימא סיפא** [אם כך אתה מפרש, אמור את סופה] של אותה הברייתא: **היו בה** במטלית שיעור **כמה זיתים, כיון שנכנס ממנה כזית** (אפילו אם זה מיעוט המטלית) **לבית טהור — טמאתהו,** ומעתה


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:16
[Steinsaltz on Yevamot 103b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:16)

**אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שמדובר במטלית **מוחלטת — היינו דאיתקש** [הרי זה משום שהוקש, הושווה] מצורע מוחלט **למת,** וכיון שכך, כל כזית ממנה מטמא. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שמדובר במטלית **מוסגרת, אמאי איתקש** [מדוע הוקש, הושווה] **למת?** וכדי שתטמא צריך שתיכנס המטלית כולה או רובה!


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:17
[Steinsaltz on Yevamot 103b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:17)

ומשיבים: אכן, מדובר במטלית מוחלטת, ובכל זאת מחשיבים שיש בה שיעור, אולם **שאני התם** [שונה שם] דין בגד שיש בו נגע, ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ושרף את הבגד"** (שם יג, נב), לומר ש**אפילו בשעת שריפה קרוי** עדיין **בגד.**


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:18
[Steinsaltz on Yevamot 103b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:18)

ושואלים: אם כן, **וליגמר מיניה** [ונלמד ממנו] גם לגבי סנדל ושאר דברים, שגם לאחר שהוחלט כנגוע בצרעת עדיין נשאר שמו עליו! ומשיבים: **איסור מטומאה לא גמרינן** [לומדים אנו], שהלכות טומאה שונות מהלכות איסור והיתר ואין ביניהן שוויון.


###### Steinsaltz on Yevamot 103b:19
[Steinsaltz on Yevamot 103b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/103b:19)

**אמר רבא הלכתא** [הלכה] היא: **אחד סנדל המוסגר ואחד סנדל שמוחלט, ואחד סנדל של עבודה זרה,** כלומר, סנדל שמנעילים בו פסל של עבודה זרה — **לא תחלוץ** בו אשה, **ואם חלצה — חליצתה כשרה.** סנדל **של תקרובת עבודה זרה,** שהביאו אותו כמתנה וקרבן לעבודה זרה,