## Steinsaltz on Yevamot Daf 106b

###### Steinsaltz on Yevamot 106b:1
[Steinsaltz on Yevamot 106b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:1)

א משנה **מצות חליצה** כך היא נעשית: **בא הוא ויבמתו לבית דין, והן,** החכמים שבבית הדין, **משיאין לו עצה ההוגנת לו,** אם לייבם או לחלוץ, **שנאמר: "וקראו לו זקני עירו ודברו אליו"** (דברים כה, ח),


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:2
[Steinsaltz on Yevamot 106b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:2)

**ו**אם החליטו לחלוץ, **היא אומרת: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי"** (שם ז), **והוא אומר: "לא חפצתי לקחתה"** (שם ח). **ובלשון הקדש היו אומרים** דברים אלה ולא בשפה אחרת. אחר כך **"ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו"** (שם ט), וצריך שיהיה זה **רוק הנראה לדיינים. "וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו"** (שם). **עד כאן היו מקרין** (מקריאים) להם את מה שעליהם לומר.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:3
[Steinsaltz on Yevamot 106b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:3)

**וכשהקרא** פעם **ר' הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם, וגמר** להקריא **את כל הפרשה, הוחזקו,** כלומר, נעשה מנהג, **להיות גומרין** את **כל הפרשה.** ואומרים: **"ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל"** (שם, י). **מצוה** זו, לומר "בית חלוץ הנעל", היא **בדיינים, ולא מצוה בתלמידים,** כלומר, שאר הנמצאים במקום. **ר' יהודה אומר: מצוה על כל העומדים שם לומר "חלוץ הנעל".**


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:4
[Steinsaltz on Yevamot 106b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:4)

ב גמרא **אמר רב יהודה, מצות חליצה** כך סדרה: **קוראה** היא ("מאן יבמי" וגו'), **ו**אחר כך **קורא** הוא ("לא חפצתי לקחתה"), **וחולצת, ורוקקה** (יורקת), **וקוראה** ("ככה ייעשה" וגו'). ושואלים: **מאי קמשמע לן** [מה השמיע לנו] בכך? הלא **מתניתין** [משנתנו] **היא!** ומשיבים: **הא קמשמע לן** [דבר זה השמיע לנו] שאמנם **מצוה הכי** [כך] היא, אבל היא אינה בכלל חובה מעכבת, **ואי אפיך** [ואם הפך] את הסדר, **לית לן** [אין לנו] **בה** איסור, אף שלא עשה כראוי.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:5
[Steinsaltz on Yevamot 106b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:5)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **בין שהקדים חליצה לרקיקה, ובין שהקדים רקיקה לחליצה — מה שעשה עשוי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:6
[Steinsaltz on Yevamot 106b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:6)

ג **אמר אביי** בפרטי דינים אלה: **האי מאן דמקרי** [מי שמקריא] ליבם וליבמה את **גט** (נוסח) **חליצה,** ש**לא ליקרי לדידה** [יקריא לה] **"לא" לחודיה** [לעצמו] **ו"אבה יבמי" לחודיה** [לעצמו], מפני שאופן קריאה כזה **משמע** שהוא קורא: **אבה יבמי. אלא** יקריא ברציפות **"לא אבה יבמי",** כדי שכוונת הדברים תהא ברורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:7
[Steinsaltz on Yevamot 106b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:7)

**ולא ליקרי לדידיה** [יקריא לו, ליבם] **"לא" לחודיה** [לעצמו] ואחר כך **"חפצתי" לחודיה** [לעצמו], שכן באופן זה **משמע** מדבריו **"חפצתי לקחתה", אלא** יקריא בבת אחת **"לא חפצתי לקחתה". רבא אמר: אפסוקי מילתא** [הפסקת דבר] בלבד **היא, ואפסוקי מילתא** [והפסקה בדבר] אחד שלם (שהוא בעצם רק הפסקת נשימה בלבד) **לית לן** [אין לנו] **בה** כל צד חשש.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:8
[Steinsaltz on Yevamot 106b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:8)

מסופר: **רב אשי אשכחיה** [מצא אותו] את **רב כהנא דקמצטער ומקרי** [שהוא מצטער, מתייגע, ומקריא] **לה** ליבמה אחת, שתאמר **"לא אבה יבמי"** בבת אחת, כיון שהיבמה לא הבינה והיתה משבשת את הדברים, והוא רצה שתגיד את שלוש המילים כאחת, **אמר ליה** [לו] רב אשי: וכי **לא סבר ליה מר להא** [האם אין אדוני סבור לזה] שאמר **רבא,** שדבר זה אינו מעכב?


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:9
[Steinsaltz on Yevamot 106b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:9)

**אמר ליה** [לו]: למרות שחלק רבא על אביי בענין "לא חפצתי לקחתה", **מודה רבא ב"לא אבה יבמי",** שקריאה זו היא עיקר הענין, ודבר זה צריכה היא לומר כראוי. ועוד **אמר אביי: האי מאן דכתב גיטא דחליצתא** [מי שכותב שטר חליצה] — **ליכתוב הכי** [שיכתוב כך]: **אקרינוה לדידה** [הקראנו לה] **מן "מאן יבמי" עד "אבה יבמי", ואקרינוהו לדידיה** [והקראנו לו] **מן "לא" עד "לקחתה", ואקרינוה לדידה** [והקראנו לה] **מן "ככה" ועד "חלוץ הנעל".**


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:10
[Steinsaltz on Yevamot 106b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:10)

**מר זוטרא** היה **משרטט** אותה, שהיה עושה שורות בקלף כמו שכותבים תורה, **וכתיב לכולא** [וכותב את כל] ה**פרשה,** כדי שתהיה לנגד עיני המשתתפים במעמד החליצה. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר בר אידי: והא** [והרי] דבר זה **לא ניתן ליכתב** לעצמו! שהתורה ניתנה להיכתב רק בשלימותה, ואסור לכתוב חלקים מן התורה כשאין מצוה לכותבם לעצמם. **ו**מעירים: אף על פי כן **הלכתא כוותיה** [הלכה כשיטתו] של **מר זוטרא,** שכיון שיש כאן צד מצוה ואינו כותב לשם פרשה מיוחדת לעצמה — מותר לכתוב.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:11
[Steinsaltz on Yevamot 106b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:11)

ד **אמר אביי:** אם **רקקה** היבמה, **וקלטתו** (סחבה אותו) **הרוח** ולא הגיע הרוק אל מול פני היבם — **לא עשתה ולא כלום. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **"וירקה בפניו"** (שם ט) **בעינן** [צריכים אנו]. **הלכך** [על כן], אם **הוא ארוך** (גבוה) **והיא גוצה** (נמוכת קומה) ו**קלטתהו הרוח — איכא** [יש, מתקיים] **"בפניו",** שהרי מרגע שיצא הרוק מפיה, היה זה מול היבם ("בפניו"). אבל **היא ארוכה והוא גוץ — בעינן** [צריכים אנו] **עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל** [שיבוא הרוק אל מול פניו ואחר כך ילך] ברוח. ואם היתה גבוהה ממנו והרוק ניתק מפיה ועף ברוח לפני שהגיע לגובה פניו — לא יצאה ידי חובה.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:12
[Steinsaltz on Yevamot 106b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:12)

**אמר רבא: אכלה תומא** [שום] **ורקתה** (ירקה), **אכלה גרגישתא** (אדמה), סוג חימר שהיו לועסים לרפואה, **ורקתה** (ירקה) בגלל כך — **לא עשתה ולא כלום,** שאין זו קרויה יריקה. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **"וירקה" מעצמה בעינן** [צריכים אנו], **וליכא** [ואין כאן], שהרי היא יורקת רק בגלל דבר אחר שגורם לה להצטברות רוק בפה. **ואמר רבא: צריכי דייני למיחזי רוקא כי נפיק מפומא** [צריכים הדיינים לראות את הרוק כאשר הוא יוצא מפי] ה**יבמה** ולא די בעובדה שירקה רוק על הארץ. **דכתיב** [שנאמר]: **"לעיני הזקנים... וירקה",** ללמד שהיריקה צריכה להיות לעיני הזקנים.


###### Steinsaltz on Yevamot 106b:13
[Steinsaltz on Yevamot 106b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/106b:13)

ה שנינו במשנה על מה שנאמר **"ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" — מצוה בדיינין** וכו' **ולא בתלמידים. תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יהודה: פעם אחת היינו יושבים לפני ר' טרפון, ובאתה** (באה) **יבמה לחלוץ, ואמר לנו** ר' טרפון, **ענו כולכם: "חלוץ הנעל", "חלוץ הנעל", "חלוץ הנעל"**