## Steinsaltz on Yevamot Daf 107b

###### Steinsaltz on Yevamot 107b:1
[Steinsaltz on Yevamot 107b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:1)

**ומציא עקרא** [ויכולה לעקור]! שהרי יכולה היא למאן ביבם כפי שממאנת בבעל. **אלא** כך צריך לומר: **ביאה ומאמר** ש**הוא** היבם **קעביד** [עושה] בה — **מציא עקרא** [יכולה היא לעקור], ואילו **זיקה, דרחמנא רמא עלה** [שהתורה הטילה עליה] ואינה תלויה ברצונו של אדם — **לא מציא עקרא** [אינה יכולה לעקור]. ואילו **עולא אמר:** הקטנה **ממאנת אף לזיקתו** של היבם. **מאי טעמא** [מה הטעם], כלומר, כיצד היא עושה זאת — לא על ידי ביטול הזיקה, שהרי דבר שציוותה התורה אין לה כוח לעקור, אלא במיאון זה **נישואי קמאי קא עקרא** [את הנישואין הראשונים היא עוקרת], שמגלה דעתה שאינה רוצה בנישואיה עם הבעל, וכיון שנעקרים נישואין אלה, ממילא אינה זקוקה לאחיו.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:2
[Steinsaltz on Yevamot 107b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:2)

**איתיביה** [הקשה לו] **רבא לעולא** ממה ששנינו: **כל** קטנה שהיא עבור היבם איסור ערוה, **שיכולה למאן ולא מיאנה — צרתה חולצת ולא מתייבמת. ואמאי** [ומדוע] נאמר כך? **תמאן השתא** [עכשיו] **ותעקרינהו לנישואי קמאי** [ותעקור בכך את הנישואין הראשונים] מעיקרם, ונמצא שלא היתה הצרה כלל צרת ערוה, **ותתייבם צרתה!** ומשיבים: **צרת ערוה שאני** [שונה], שלא יועיל הדבר מפני גזירת חכמים. **דתני** [ששנה] **רמי בר יחזקאל** ברייתא זו: **מיאנה בבעל — מותרת לאביו,** שהנישואין בטלו ואין היא יותר כלתו. מיאנה **ביבם — אסורה לאביו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:3
[Steinsaltz on Yevamot 107b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:3)

**אלמא** [מכאן] שהוא סבור שמכיון ש**בשעת נפילה** שלה לייבום הריהי **נראית ככלתו** ולא היה מובן לאנשים שהמיאון שלה שלאחר מכן יעקור את הנישואין הראשונים שלה, גזרו שלא ישאנה עוד, **הכא נמי** [כאן גם כן] צריך לומר כיון ש**בשעת נפילה נראית כצרת בתו,** ואף שמעיקר הדין ביטל המיאון את האיסור מעיקרו, גזרו משום מראית העין.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:4
[Steinsaltz on Yevamot 107b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:4)

א **אמר רב: מיאנה ב**יבם **זה — אסורה לזה** לאחיו. **מידי דהוה** [כמו שהדין הוא] ביחס ל**בעלת הגט,** כלומר, יבמה שנתן לה אחד מן היבמים גט, ו**בעלת הגט, לאו** [האם לא] **כיון דאיתסרא** [שנאסרה] **לה לחד** [לאחד], לזה שנתן לה גט, **איתסרא להו לכולהו** [נאסרה להם לכולם], **הכא נמי לא שנא** [כאן גם כן אינו שונה].


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:5
[Steinsaltz on Yevamot 107b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:5)

**ושמואל אמר: מיאנה בזה — מותרת לזה, ולא דמיא** [ואינה דומה] **לבעלת הגט.** כי **בעלת הגט, הוא דקא עביד** [זה שהוא שעושה] **בה** מעשה זה של גט, ובזה הוא אוסר אותה גם על אחיו, ואילו **הכא** [כאן], כשממאנת ביבם, **היא קעבדא ביה** [שעושה בו] מעשה, **דאמרה** [שאומרת]: **"לא רעינא בך ולא צבינא בך** [איני חפצה בך ואיני רוצה בך]**",** ומלשון זו של מיאון משמע: **בך הוא דלא רעינא** [שאין אני חפצה], **הא בחברך רעינא** [הרי, אבל, בחברך חפצה אני].


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:6
[Steinsaltz on Yevamot 107b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:6)

**רב אסי אמר: מיאנה ב**יבם **זה — מותרת אפילו לו,** אם תתחרט. ושואלים: **לימא** [האם לומר] ש**כ**שיטת **ר' אושעיא סבירא ליה** [סבור הוא], ש**אמר** ר' אושעיא: **אינה ממאנת לזיקתו,** וכיון שכך, הזיקה עדיין קיימת ולא התבטלה על ידי המיאון, ולכן הוא מותר בה. ודוחים: **בחד יבם** [ביבם אחד] שלא היו לו אחים, **הכי נמי** [כך גם כן] **דמציא עקרא** [שהיא יכולה לעקור את הזיקה] וכעולא, ואולם **הכא** [כאן], **בשני יבמין עסקינן** [עוסקים אנו] ש**אין מיאון לחצי זיקה,** וכיון שהיא ממאנת ביבם אחד בלבד, אין המיאון הזה מבטל את הזיקה, ומאחר שהזיקה קיימת היא מותרת אף לזה שמיאנה בו.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:7
[Steinsaltz on Yevamot 107b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:7)

מספרים: **כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל, **אמר** בשם **ר' יוחנן: מיאנה בזה מותרת לאחין, ולא הודו לו.** ושואלים: **מאן** [מי] הם אלה ש**לא הודו לו? אמר אביי: רב** הוא זה שלא הודה לו. **רבא אמר: ר' אושעיא** הוא זה שלא הודה לו, שהרי סבור הוא שאין מיאון עוקר את הזיקה. **ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**רב אסי** הוא זה שלא הודה לו, שהרי לרב אסי היא מותרת אף לזה שמיאנה בו.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:8
[Steinsaltz on Yevamot 107b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:8)

ב שנינו במשנה, ש**בית שמאי אומרים: בפניו,** בפני הבעל בלבד, היא ממאנת. ובית הלל אומרים אפילו שלא בפניו. **תניא** [שנויה ברייתא], **אמרו להן בית הלל לבית שמאי: והלא** מעשה היה ב**פישון הגמל** (נוהג הגמלים) ש**מיאנה אשתו שלא בפניו,** משמע שאפשר לעשות כן! **אמרו להן בית שמאי לבית הלל: פישון הגמל במדה כפושה** (גרועה) **מדד,** שהיה אוכל מפירות נכסי אשתו יתר על המידה ולא נהג בה כראוי, ו**לפיכך מדדו לו** חכמים **במדה כפושה** (שאינה הגונה). והיתה זו עקירת הנישואין על ידי חכמים, ולא מיאון רגיל.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:9
[Steinsaltz on Yevamot 107b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:9)

ושואלים: הלא **מדקא אכיל פירי** [מכיוון שהוא היה אוכל פירות], **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שמדובר במקרה ש**נשואה היא,** שהלא אין אכילת פירות בנכסי ארוסה, **ו**אם כן, **האמרי** [הרי שאומרים] **בית שמאי** שה**נשואה לא ממאנה** [אינה ממאנת]! ומשיבים לדעת בית שמאי: **תרי קיטרי עבדו ביה** [שני קשרים עשו בו], כלומר, עשו בו שני דברים לרעתו שלא כרגיל: בזה שמיאנה שלא בפניו, ובזה שמיאנה כשהיא נשואה.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:10
[Steinsaltz on Yevamot 107b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:10)

ג עוד שנינו במשנה, ש**בית שמאי אומרים:** המיאון נעשה רק **בפני בית דין,** ובית הלל אומרים: גם שלא בפני בית דין. **תנן התם** [שנינו שם במשנה]: **החליצה והמיאונין — בשלשה.** ונברר: **מאן** [מי הוא] ה**תנא** הסבור כך? **אמר רבה:** כדעת **בית שמאי היא,** שהם אומרים שמיאון הוא בבית דין דווקא. **אביי אמר: אפילו תימא** [תאמר] שזו שיטת **בית הלל.** וכיצד? **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי** [שאמרו] **בית הלל אלא דלא בעינן** [שאיננו צריכים] דווקא דיינים **מומחין** במיאון, **אבל** מכל מקום שיהיו במיאון **שלשה** אנשים כשרים, שהם "בית דין של הדיוטות" **בעינן** [צריכים אנו].


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:11
[Steinsaltz on Yevamot 107b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:11)

ו**כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא], **בית שמאי אומרים:** מיאון נעשה **בפני בית דין, ובית הלל אומרים: בפני בית דין ושלא בפני בית דין. ואלו ואלו מודים שצריך** מכל מקום שיהיו **שלשה. ר' יוסי בר יהודה ור' אלעזר בר' שמעון מכשירין בשנים. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הלכה כאותו הזוג.**


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:12
[Steinsaltz on Yevamot 107b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:12)

ד שנינו במשנה ש**בית שמאי אומרים: תמאן,** ותמתין עד שתגדיל, ותמאן ותינשא לאחר. ושואלים: למה לה למאן פעם נוספת? **והא** [והרי] כבר **מיאנה חדא זימנא** [פעם אחת]! **אמר שמואל:** הכוונה היא **עד שתגדיל ותאמר: "רוצה אני במיאונים הראשונים",** שמא התחרטה בינתיים.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:13
[Steinsaltz on Yevamot 107b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:13)

**עולא אמר: תרתי קתני** [שני דברים שנה כאן]: **או שתמאן ותגדיל ותיארס,** ולא תתארס כשהיא קטנה כדי שלא תמאן שוב, **או שתמאן ותנשא לאלתר** (מיד), ואז לא תוכל למאן — לבית שמאי שסוברים שנשואה לא ממאנת.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:14
[Steinsaltz on Yevamot 107b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:14)

ומקשים: **בשלמא** [נניח לשיטת] **עולא, היינו דקתני** [זהו ששנה] **"עד שתגדיל ותנשא",** כלומר, עד שתגדיל או עד שתינשא. **אלא ל**דברי **שמואל — הלא "עד שתגדיל ותאמר" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! ואומרים: אכן, **קשיא** [קשה] סגנון זה לשיטתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:15
[Steinsaltz on Yevamot 107b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:15)

ה משנה **אי זו היא קטנה שצריכה למאן — כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה,** כלומר, מרצונה. אבל אם **השיאוה שלא לדעתה — אינה צריכה למאן** כלל, ויוצאת אפילו בלא מיאון. **ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: כל תינוקת** שהיא קטנה כל כך **שאינה יכולה לשמור קידושיה — אינה צריכה למאן,** שלא תיקנו מיאון אלא לבת דעת במקצת.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:16
[Steinsaltz on Yevamot 107b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:16)

**ר' אלעזר אומר** כלל בדבר: **אין מעשה קטנה כלום,** ונישואי קטנה בעצם אינם תופסים, **אלא** דינה **כ**אילו היתה **מפותה** על ידי הבעל. ולכן, **בת ישראל** קטנה שהשיאוה אימה ואחיה **לכהן — לא תאכל בתרומה** בשל נישואין אלו, כדרך שאוכלת כל בת ישראל גדולה הנשואה לכהן, ו**בת כהן** קטנה הנשואה **לישראל — תאכל בתרומה,** שהרי זה כאילו לא נישאה כלל.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:17
[Steinsaltz on Yevamot 107b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:17)

**ר' אליעזר בן יעקב אומר** כלל אחר: **כל עכבה** (עיכוב) שיש בדבר זה **שהיא** נגרמת **מן האיש — כאילו היא אשתו, כל עכבה שאינה מן האיש — כאילו אינה אשתו.** וכאשר יבואר בגמרא.


###### Steinsaltz on Yevamot 107b:18
[Steinsaltz on Yevamot 107b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/107b:18)

ו גמרא **אמר רב יהודה, ואמרי לה במתניתא תנא** [ויש אומרים שבברייתא היא שנויה]: **בראשונה היו כותבין גט מיאון** בסגנון זה: **"לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה** [אין אני חפצה בו ואין אני רוצה בו ואין אני רוצה להינשא לו] **". כיון דחזו דנפיש דיבורא** [שראו שהורחב הדיבור] בזה, **אמרי** [אמרו] חכמים: