## Steinsaltz on Yevamot Daf 109b

###### Steinsaltz on Yevamot 109b:1
[Steinsaltz on Yevamot 109b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:1)

**ואמר ר' אבהו: אתיא** [בא, נלמד] בגזירה שווה **"רדיפה" "רדיפה"** — **כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"בקש שלום ורדפהו", וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"** (משלי כא, כא), הרי שהרדיפה אחרי מעשים טובים אלה היא מצוה וכמו כן השלום הנלמד מהם בגזירה שווה. שישתדל **בהפרת נדרים — כ**דעת **ר' נתן. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' נתן אומר: הנודר** נדר — **כאילו בנה במה** בזמן שבית המקדש קיים, שאסור לבנות במה לה' מחוץ לבית המקדש. **והמקיימו** את הנדר הזה — **כאילו הקריב עליה,** על במה זו, **קרבן,** שהכפיל את חטאו. ולכן מוטב שישאל חכם ויתיר את הנדר.


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:2
[Steinsaltz on Yevamot 109b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:2)

**ויתרחק משלשה דברים: מן המיאונין — דלמא גדלה ומיחרטא** [שמא תגדל ותתחרט] ותחזור **בה** ותיווכח שרק מפני ילדותה מיאנה בבעל ההגון לה. **מן הפקדונות** — מדובר כאן **בבר מתא** [בבן עיר], כלומר, שהמפקיד והנפקד בני עיר אחת הם, **דבייתיה כי בייתיה דמי** [שביתו של הנפקד כביתו של המפקיד נחשב], והמפקיד עשוי בכל עת להיכנס לביתו של המחזיק בפיקדון ושמא יטול את פקדונו, ואחר כך יתבע אותו ממנו. **מן הערבון** — מדובר פה **בערבי שלציון,** כלומר, ערבות כזו שבה המלוה רשאי לתבוע מן הערב לפני שתובע מן הלווה.


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:3
[Steinsaltz on Yevamot 109b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:3)

ש**אמר ר' יצחק: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"רע ירוע כי ערב זר** ושונא תוקעים בוטח**"** (שם יא, טו), כוונתו: **רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים, ולערבי שלציון, ולתוקע עצמו לדבר הלכה.** ומבארים: **מקבלי גרים — כ**דעת **ר' חלבו.** ש**אמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור.**


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:4
[Steinsaltz on Yevamot 109b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:4)

**ערבי שלציון — דעבדי** [שעושים] **שלוף דוץ** [ונעץ], כלומר, מוציאים את הלווה ותוקעים את הערב במקומו. **תוקע עצמו לדבר הלכה** עניינו — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר: כל האומר** ש**אין לו תורה — אין לו תורה.** ותוהים: אם אומר שאין לו תורה ואינו לומדה **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכך הוא! **אלא** יש לתקן ולומר כך: **כל האומר** ש**אין לו אלא תורה — אין לו אלא תורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:5
[Steinsaltz on Yevamot 109b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:5)

ותוהים: **הא נמי פשיטא** [זה גם כן פשוט, מובן מאליו הוא]! שוודאי אינו מקבל שכר יותר ממה שעשה! **אלא** הכוונה היא ש**אפילו תורה אין לו. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אמר רב פפא, אמר קרא** [הכתוב]: **"ולמדתם ועשיתם"** שהוא קיצור הכתוב "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (דברים ה, א), להשמיענו: **כל שישנו בעשיה — ישנו בלמידה, כל שאינו בעשיה — אינו בלמידה,** והרוצה לעסוק רק בתורה בלא לקיימה — אף עיסוקו בתורה אינו נחשב לו כמצוה.


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:6
[Steinsaltz on Yevamot 109b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:6)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם כדאמריתו מעיקרא** [כפי שאמרתם מתחילה] ש**כל האומר אין לו אלא תורה — אין לו אלא תורה,** ו**לא צריכא** [נצרכה] אלא **דקא מגמר לאחריני ואזלי ועבדי** [שהוא מלמד לאחרים והם הולכים ועושים]. **מהו דתימא** [שתאמר]: **אית ליה אגרא לדידיה** [יש לו שכר לעצמו], שהרי גרם לאחרים שיעשו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכיון שלא נתכוון ללמוד על מנת לעשות בעצמו — אינו מקבל שכר מצוה כאילו עשה.


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:7
[Steinsaltz on Yevamot 109b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:7)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור], **תוקע עצמו לדבר הלכה,** הכוונה היא: **בדיינא דאתי דינא לקמיה** [בדיין שבא דין לפניו], **וגמר** [ולמד, קיבל] **הלכה** בענין דומה **ומדמי מילתא למילתא** [ומדמה דבר לדבר], **ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל** [ויש לו רב במקום ואינו הולך לשאול] מה הלכה למעשה במקרה זה, שצריך הדיין להיזהר מאד שלא יטעה בדינו.


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:8
[Steinsaltz on Yevamot 109b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:8)

ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו,** שאם נוטה ימין ושמאל הרי הוא נפגע, **ו**כאילו **גיהנם פתוחה לו מתחתיו, שנאמר: "הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל.** כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו **מפחד בלילות"** (שיר השירים ג, ז-ח), והכוונה: **מפחד של גיהנם שדומה ללילה.** ודורש פסוק זה על הדיינים ("גבורי ישראל") היושבים במקדש ("מטתו" של המלך שהשלום שלו).


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:9
[Steinsaltz on Yevamot 109b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:9)

א שנינו במשנה ש**רבן גמליאל אומר: אם מיאנה** אשתו הקטנה — מיאנה, ואם לא — ימתינו עד שתגדיל ותצא היבמה משום אחות אשתו. **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' אלעזר מרב: מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבן גמליאל,** האם **משום דקסבר** [שהוא סבור] כי **קידושי קטנה מיתלא תלו** [תלויים ועומדים הם], **וכי גדלה גדלי בהדה** [וכאשר היא גדלה, הקידושין כאילו גדלים איתה] עד שבהגיעה לבגרות חלים הקידושין חלות גמורה, ו**אף על גב** [ואף על פי] ש**לא בעל** אותה לאחר שגדלה,


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:10
[Steinsaltz on Yevamot 109b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:10)

**או דלמא** [שמא] **משום דקסבר** [שהוא סבור]: **המקדש אחות יבמה — נפטרה יבמה והלכה לה,** אפילו שזיקת היבמה קדמה, ודווקא בקידושין גמורים, ולכן **אי** [אם] **בעל** אותה לאחר שגדלה והתכוון בכך לקידושין גמורים — **אין** [כן] נפטרה היבמה, **אי** [אם] **לא בעל — לא?**


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:11
[Steinsaltz on Yevamot 109b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:11)

**אמר ליה** [לו] רב: **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **רבן גמליאל, משום דקסבר** [שהוא סובר] כי **המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה,** ולכן, **אי** [אם] **בעל** אותה כשגדלה — **אין** [כן], **אי** [אם] **לא בעל — לא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:12
[Steinsaltz on Yevamot 109b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:12)

**אמר רב ששת: אמינא** [אומר אני], **כי ניים ושכיב** [כאשר נמנם ושכב] **רב, אמר להא שמעתא** [את ההלכה הזו] שאיננה מבוררת. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **המקדש את הקטנה — קידושיה תלויין. מאי** [מה פירוש] **"תלויין"? לאו כי גדלה גדלי בהדה** [האם אין הכוונה שכאשר היא גדלה, הקידושין גדלים איתה] **ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא בעל** אותה כשגדלה?


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:13
[Steinsaltz on Yevamot 109b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:13)

**אמר ליה** [לו] **רבין בריה** [בנו] של **רב נחמן:** יש להבין את הענין אחרת ולדחות ראיה זו, שכן **הא מילתא** [דבר זה], קידושיה של ה**קטנה, מיתלא תליא וקיימא** [תלוי ועומד], כלומר, קידושיה הם ספק כל עוד היא קטנה, **אי** [אם] **בעל** אותה לאחר שגדלה — **אין** [כן], קידושיה קידושין, **אי** [אם] **לא בעל** אותה כשגדלה — **לא.** שכל עוד היא קטנה אין היא יודעת אם קידושיה יהיו קידושין גמורים **דאמרה** [שהיא אומרת]: **הוא עדיף מינאי** [ממני], שיכול להוציא אותי בגט, **ואנא עדיפנא מיניה** [ואני עדיפה ממנו], שאני יכולה למאן בו. ולכן, כיון שהנישואין אינם מוחלטים משני הצדדים — אינם חלים.


###### Steinsaltz on Yevamot 109b:14
[Steinsaltz on Yevamot 109b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/109b:14)

ושואלים: **וסבר** [והאם באמת סבור] **רב אי** [אם] **בעל** אותה כשגדלה — **אין** [כן], **אי** [אם] **לא בעל — לא? והא איתמר** [והרי נאמר] שנחלקו בשאלה זו: **קטנה שלא מיאנה, והגדילה** תחת בעלה, **ועמדה ונשאת** לאחר, **רב אמר: אינה צריכה גט משני,** שכן הנישואין לשני לא חלו כלל, שהיא נשואה לראשון נישואין גמורים, **ושמואל אמר: צריכה גט משני,** שלא ברור לו אם תפסו הנישואין לשני.