## Steinsaltz on Yevamot Daf 110b

###### Steinsaltz on Yevamot 110b:1
[Steinsaltz on Yevamot 110b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:1)

**חולץ — לא!** ובודאי מפני שאינה יכולה לקרוא! ודוחים: **לא,** מדובר שם **בפקחת ואחר כך נתחרשה,** שאין תוקף בחליצתה כדי להפקיע את זיקת ייבום שמן התורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:2
[Steinsaltz on Yevamot 110b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:2)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממקום אחר, ששנינו: **שני אחין פקחין נשואין שתי נכריות** (זרות זו לזו), **אחת פקחת ואחת חרשת, מת פקח בעל החרשת, מה יעשה** ה**פקח בעל** ה**פקחת? — כונס** את החרשת, **ואם רוצה** אחר כך **להוציא — יוציא. מת** ה**פקח בעל** ה**פקחת, מה יעשה** ה**פקח בעל** ה**חרשת? או חולץ או מייבם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:3
[Steinsaltz on Yevamot 110b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:3)

**מאי לאו** [האם לא], **מ**כיון ש**הוא פקח מעיקרא** [מתחילתו] **היא נמי** [גם כן] **חרשת מעיקרא** [מתחילתה], שמדובר במקרים דומים זה לזה, **וקתני** [ושנה] לגבי החרשת **כונס — אין** [כן], אבל **חולץ — לא** שנה, משמע שאפילו לחרשת מתחילתה אין תקנה בחליצה! ודוחים: **מידי איריא** [וכי שייכים הדברים] ומוכרחים להיות דומים? **הא כדאיתא והא כדאיתא** [זו כמו שישנה וזו כמו שישנה], שמדובר בבעל שהוא פיקח מתחילתו, אבל החרשת לא היתה חרשת מתחילתה.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:4
[Steinsaltz on Yevamot 110b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:4)

**איתיביה** [הקשה לו] ממקור אחר: **שני אחין, אחד פקח ואחד חרש, נשואין שתי אחיות, אחת פקחת ואחת חרשת. מת חרש בעל חרשת, מה יעשה פקח בעל פקחת? — תצא** החרשת **משום אחות אשה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:5
[Steinsaltz on Yevamot 110b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:5)

**מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת? — מוציא את אשתו** החרשת **בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם.** כי אינו יכול לכונסה מפני שהיתה אחות אשתו במקצת, ואינה נפטרת בחליצה מפני שאין תוקף בחליצת החרש מכדי לדחות לגמרי זיקת ייבום שמן התורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:6
[Steinsaltz on Yevamot 110b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר] **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר **בפקח ואחר כך נתחרש** — אולם שכזה **מי מצי מפיק** [האם יכול הוא להוציא את אשתו]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **נתחרשה** אשתו — **יוציא,** אם **נשתטית — לא יוציא** שאם אין בה דעת כלל, אין יכולים לגרשה. אם **נתחרש הוא, או נשתטה — לא יוציא עולמית,** מפני שנישואיו כשהיה פיקח היה להם תוקף, אבל כעת אין לו דעת גמורה לגרשה.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:7
[Steinsaltz on Yevamot 110b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:7)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר **בחרש מעיקרא** [מתחילה], **ומ**אחר ש**הוא חרש מעיקרא** [מתחילתו] — **היא נמי** [גם כן] **חרשת מעיקרא** [מתחילתה], **ומ**אחר שה**אחיות** שמדובר בהן כאן היו **חרשות מעיקרא** [מתחילה] כפי שהוכחנו, **נכריות** ( זרות זו לזו) **נמי** [גם כן] **חרשות מעיקרא** [מתחילה] היו, **ותנן** [ושנינו במשנה] ל**גבי** ה**נכריות** ש**כונס — אין** [כן], **חולץ — לא! אישתיק** [שתק] רבה, ולא מצא תשובה לשאלה.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:8
[Steinsaltz on Yevamot 110b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:8)

**כי אתא לקמיה** [כאשר בא אביי לפני] **רב יוסף** וסיפר לו את הענין, **אמר ליה** [לו]: **מאי טעמא תותביה מהא** [מה טעם אתה מקשה לו מזו] שהרי **יכול** הוא **לשנויי** [לתרץ] **לך: אחיות** שמדובר בהן היו **חרשות מעיקרא** [מתחילה] ואילו לענין **נכריות** מדובר ב**פקחות ואחר כך נתחרשו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:9
[Steinsaltz on Yevamot 110b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:9)

**אלא איבעי לך לאותביה מהא** [היה לך להקשות לו מזו] ששנינו: **שני אחין חרשין נשואין שתי אחיות פקחות, או שתי אחיות חרשות, או שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת. וכן שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין, או לשני אחין חרשין, או לשני אחין אחד פקח ואחד חרש — הרי אלו פטורות מן החליצה ומן הייבום. ואם היו נכריות** — **יכנוסו, ואם רצו להוציא — יוציאו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:10
[Steinsaltz on Yevamot 110b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:10)

ונברר **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **בפקחים ולבסוף נתחרשו,** אולם במקרה זה **מי מצי מפקי** [האם יכולים הם להוציא]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **נשתטית — לא יוציא, נתחרש הוא או נשתטה — לא יוציא עולמית!**


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:11
[Steinsaltz on Yevamot 110b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:11)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר על אלה שהיו **חרשין מעיקרא** [מתחילה], **ומ**אחר ש**הן חרשין מעיקרא** [מתחילה] — **אינהו נמי** [הן גם כן] **חרשות מעיקרא** [מתחילה], **וקתני** [ושנה] שם: **אם היו נכריות — יכנוסו.** ונדייק: **יכנוסו — אין** [כן], **יחלצו — לא,** משמע שאין חליצה לחרשת! ואם כן הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רבה.** ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה היא] ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:12
[Steinsaltz on Yevamot 110b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:12)

א שנינו במשנה: **קטנה וחרשת** שהיו נשואות לאחד — אין ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה. **אמר רב נחמן; אשכחתיה** [מצאתי אותו] את **רב אדא בר אהבה ו**את **רב חנא חתניה** [חתנו], **דיתבי וקמקוו אקוותא בשוקא** [שיושבים ומקשים קושיות זה לזה בשוק] של **פומבדיתא, ואמרי** [והיו אומרים]: **הא דתנן** [זו ששנינו] במשנתנו כי **קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת** את **צרתה — הני מילי** [דברים אלה אמורים] — כש**נפלה ליה** [לו] **מאחיו** ה**פקח, דלא ידעינן** [שאין אנו יודעים] בפיקח זה **אי** [אם] **בקטנה ניחא ליה** [נוח לו] יותר **אי בחרשת ניחא ליה** [או בחרשת נוח לו] יותר;


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:13
[Steinsaltz on Yevamot 110b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:13)

**אי** [אם] **בקטנה ניחא ליה** [נוח לו] **דאתיא** [שתבוא] **לכלל דיעה** כשתגדל, **אי** [או] **בחרשת ניחא** [נוח לו] כיון ש**גדולה היא, ובת ביאה היא** עכשיו. ולכן לא ברור לנו במי מהן נתכוון לקנין שלם יותר, ומשום כך אין ייבום של אחת פוטר את צרתה. **אבל** אם **נפלה מאחיו** ה**חרש — ודאי בחרשת ניחא ליה** [נוח לו], כיון ש**בת ביאה היא ובת מיניה** [מינו] **היא,** ומן הסתם התכוון לקנותה קנין שלם יותר.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:14
[Steinsaltz on Yevamot 110b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:14)

**ואמינא להו אנא** [ואמרתי להם אני]: **אפילו נפלה ליה** [לו] **מאחיו חרש נמי מספקא ליה** [גם כן מסופק לו] לפי שעיקר הספק אינו תלוי במחשבתו של הבעל, אלא במהות הקנין בשתי אלה.


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:15
[Steinsaltz on Yevamot 110b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:15)

ושואלים: **כיצד תקנתן** של קטנה וחרשת אלה? **אמר רב חסדא אמר רב: כונס** את **החרשת ומוציאה** אחר כך **בגט,** ואינו יכול לקיימה, משום שחליצת הקטנה אחר כך תפסול אותה **וקטנה תמתין עד שתגדיל, ותחלוץ.**


###### Steinsaltz on Yevamot 110b:16
[Steinsaltz on Yevamot 110b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/110b:16)

**אמר רב חסדא: שמע מינה** [למד מכאן], מדבריו אלה של רב, כי **קסבר** [סבור] **רב: חרשת** הריהי בנישואיה **קנויה ומשויירת,** כלומר, קניינה הוא קנין בלתי גמור, **קטנה — קנויה ואינה קנויה,** שהיא ספק קנויה קנין גמור, ספק אינה קנויה כלל. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר להיפך כי **חרשת קנויה ואינה קנויה, קטנה קנויה ומשויירת,** אם כן **חרשת אמאי** [מדוע] **כונס ומוציאה בגט?**