## Steinsaltz on Yevamot Daf 115b

###### Steinsaltz on Yevamot 115b:1
[Steinsaltz on Yevamot 115b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:1)

**וחזינהו לאלתר** [וראינו אותם מיד] כשהעלום, **וקאמרי סימנין** [ואמרו הנשים סימנים] שהיו באנשים אלה, **דלאו עלייהו סמכינן** [שבאופן כזה לא עליהן אנו סומכים], **אלא** על ה**סימנים.**


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:2
[Steinsaltz on Yevamot 115b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:2)

א מסופר: **ההוא גברא דאפקיד שומשמי גבי חבריה** [אדם אחד שהפקיד שומשומים אצל חבירו], **אמר ליה** [לו] לאחר זמן: **הב ליה שומשמי** [תן לו, לי, את השומשומים]. **אמר ליה** [לו]: **שקילתינהו** [לקחת אותם]. אמר לו המפקיד: **והא כן וכן הויין** [והרי כך וכך בכמות היו], **ובחביתא רמיין** [ובחבית הם מונחים] וצא ובדוק, וראה שכך הוא. **אמר ליה** [לו] השומר: **דידך** [את השומשומים שלך] — **שקלתינהו** [לקחת אותם], **והני** [ואלה] הנמצאים בחבית אצלי — **אחריני נינהו** [אחרים הם]. ובא הדבר לפני חכמים, לשאול מה הדין.


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:3
[Steinsaltz on Yevamot 115b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:3)

**סבר רב חסדא למימר** [לומר]: **היינו** [זה הוא] מקרה הדומה למקרה למעלה ב**שני תלמידי חכמים** שטבעו, ואמרו עליהם סימנים, **ולא אמרינן** [ואין אנו אומרים]: **הנך אזלו לעלמא, והני אחריני נינהו** [אלה הלכו להם לעולם, ואלה שצפו ועלו אחרים הם], וגם כאן, אפשר לסמוך על הסימנים שנתן המפקיד, ואין לומר ששומשומים אלה אחרים הם.


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:4
[Steinsaltz on Yevamot 115b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:4)

**אמר ליה** [לו] **רבא: מי דמי** [האם דומה] הדבר? **התם קאמרי** [שם אומרים הם] **סימנים** על האנשים, **הכא שומשמי מאי סימנא אית להו** [כאן, לשומשומים עצמם מה, איזה, סימן יש להם בגופם]? **ודקאמר "כן וכן הויין"** [ומה שאמר "כך וכך היו" בכמות] — **אימר חושבנא איתרמי** [אמור שחשבון הזדמן] ובמקרה הזדמן שהיתה כמות כזו גם בפעם שניה, ואין הוכחה שבאמת אותם שומשומים שלו הם.


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:5
[Steinsaltz on Yevamot 115b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:5)

בהמשך לאותו דיון, **אמר ליה** [לו] **מר קשישא** [הזקן] **בר** [בנו] של **רב חסדא לרב אשי: ומי חיישינן** [והאם חוששים אנו] בדברים האלה **שמא פינן** (פינה אותם ממקומם)? **והתנן** [והרי שנינו במשנה], **מצא כלי וכתוב עליו קו"ף** — יש לומר שכל הנמצא בכלי, כגון כסף, היה מיועד לצורך **קרבן,** היה רשום עליו **מ"ם** — הרי הוא **מעשר, דל"ת** — הוא **דמוע,** תערובת של תרומה בחולין, **טי"ת** — הרי הוא **טבל, תי"ו — תרומה. שבשעת הסכנה** שגזרו גזירות שמד על ישראל **היו כותבין תי"ו תחת** (במקום) **תרומה,** ולא כתבו במפורש, ואין חוששים שמא פינו את התרומה מהכלי למקום אחר!


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:6
[Steinsaltz on Yevamot 115b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:6)

כנגד טענה זו **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: ולא חיישינן** [והאם אין אנו חוששים] **שמא פינן? — אימא סיפא** [אמור את סופה] של אותה משנה, **ר' יוסי אומר: אפילו מצא חבית וכתוב עליה** במפורש **תרומה — הרי אלו חולין, שאני אומר: אשתקד** (בשנה שעברה) **הוה** [היה] **מלא תרומה, ופינה** את התרומה והכניס דבר שאיננו תרומה, הרי מכאן ראיה שאנו כן חוששים!


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:7
[Steinsaltz on Yevamot 115b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:7)

**אלא** כך יש לומר: **דכולי עלמא חיישינן** [לדעת הכל חוששים אנו] **שמא פינן, והכא בהא קמיפלגי** [וכאן, באותם כלים, בזה הם חלוקים]: **מר** [חכם זה, חכמים] **סבר: אם איתא** [יש], אם אמנם, **דפינהו** [שפינה את התרומה] — **מיכפר הוה כפר** [היה מוחק את הכתובת]. **ואידך** [והאחר, ר' יוסי], סבור: **אימר אישתלויי אישתלי** [אמור ששכח] לעשות כך. **אי נמי, לפנחיא שבקיה** [או גם כן טעם אחר — להצלה הניח את הכתובת] שלא יבואו בני אדם לקחת את מה שיש בכלי, כי יחשבו שתרומה היא.


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:8
[Steinsaltz on Yevamot 115b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:8)

ב אגב השאלות הללו בדיני התרת אשה מספרים: **יצחק ריש גלותא** [ראש הגולה], **בר אחתיה** [בן אחותו] של **רב ביבי, הוה קאזיל** [היה הולך] **מקרטבא לאספמיא** [לספרד], **ושכיב** [ומת] בדרך. **שלחו מהתם** [משם, מספרד] הודעה זו: **יצחק ריש גלותא** [ראש הגולה], **בר אחתיה** [בן אחותו] של **רב ביבי, הוה קאזיל** [היה הולך] **מקרטבא לאספמיא** [לספרד] **ושכיב** [ומת]. והתעוררה השאלה: **מי חיישינן לתרי** [האם חוששים אנחנו לשני] **יצחק, או לא?** כלומר, שמא יש עוד אדם אחר בשם זה, ואין בזהות שמותיהם משום סימנים מובהקים. **אביי אמר: חיישינן** [חוששים אנו]. **רבא אמר: לא חיישינן** [אין אנו חוששים].


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:9
[Steinsaltz on Yevamot 115b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:9)

**אמר אביי: מנא אמינא לה** [מניין אומר אני אותה] סברה שחוששים לכך, **דההוא גיטא דאשתכח** [שגט אחד נמצא] **ב**עיר **נהרדעא וכתיב** [והיה כתוב בו]: **בצד קלוניא מתא** [העיר] **אנא** [אני] **אנדרולינאי** איש **נהרדעא פטרית ותרכית ית** [פטרתי ושלחתי וגרשתי את] **פלונית אנתתי** [אשתי], ואשת אנדרולינאי ביקשה שיתירו לה להינשא על פי גט זה, ולא ידעו אם הוא האיש שנתן את הגט, או שמא יש אדם אחר בשם זה. **ושלחה,** את השאלה הזו, **אבוה** [אביו] של **שמואל לקמיה** [לפני] **ר' יהודה נשיאה** [הנשיא] לארץ ישראל לדעת מה ההלכה. **ושלח ליה** [לו]: **תיבדק נהרדעא כולה** אם יש אדם נוסף בשם זה. משמע שחוששים שמא יש אדם נוסף בשם זה, וכן צריך לעשות במעשה של אותו יצחק.


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:10
[Steinsaltz on Yevamot 115b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:10)

**ורבא אמר:** אין להביא מכאן ראיה, שכן **אם איתא** [יש מקום] לחשוש שזה שכתב את הגט, אחר הוא, וחוששים לאדם נוסף באותו שם — **יבדק כל העולם מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר, שמא יש בעולם אדם אחר שנקרא באותו שם?! **אלא** באמת לא היה מקום לחשוש כלל, ומדוע שלח לו שתיבדק נהרדעא — **משום כבודו דאבוה** [של אביו] של **שמואל הוא** ש**שלח הכי** [כך], שלא רצה לכתוב במפורש ששאל דבר שאינו צריך, ולכן כתב באופן הנשמע כאילו הוא מסכים במקצת לחשש זה.


###### Steinsaltz on Yevamot 115b:11
[Steinsaltz on Yevamot 115b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/115b:11)

**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מניין אומר אני אותה, את דעתי] שאין חוששים לשניים ששמותיהם שווים — **דהנהו תרי שטרי דנפקי** [שאותם שני שטרות שיצאו] **ב**עיר **מחוזא וכתיב בהו** [והיו כתובים בהם] השמות: **חבי בר ננאי וננאי בר חבי. ואגבי בהו** [והגבה בהם] **רבא בר אבוה זוזי** [זוזים, כספים] ולא חשש שמא של אחרים הם. **והא** [והרי] השמות **חבי בר ננאי וננאי בר חבי ב**עיר **מחוזא שכיחי טובא** [מצויים הרבה], ובוודאי יש אנשים אחרים בעלי שם זה, ובכל זאת אין אנו חוששים לכך. ושואלים: **ואביי,** מה משיב הוא על הוכחה זו?