## Steinsaltz on Yevamot Daf 116b

###### Steinsaltz on Yevamot 116b:1
[Steinsaltz on Yevamot 116b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:1)

**איכא בינייהו דארגיל** [יש ביניהם הבדל כשהתחיל] **הוא** ב**קטטה,** שאין לחשוש שהיא משקרת ביודעים כיון שאינה שונאת אותו, אבל יכול להיות שמפני הקטטה שביניהם אינה מקפידה, וכשייראה לה שמת — תעיד על כך.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:2
[Steinsaltz on Yevamot 116b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:2)

**איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים], שאלה זו: היה **עד אחד** מעיד שמת הבעל **ב**מקרה שהיתה ביניהם **קטטה, מהו** הדין? וצדדי השאלה: **מאי טעמא** [מה הטעם] ש**עד אחד מהימן** [נאמן] בעדות אשה, האם **משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא** [שבדבר שעשוי להתגלות אינו] **משקר,** ואם כן **הכא נמי לא משקר** [כאן גם כן אינו משקר], **או דלמא טעמא** [שמא הטעם] ש**עד אחד מהימן** [נאמן] **משום** ש**היא,** האשה, **דייקא ומינסבא** [מדייקת ואחר כך נישאת], **והכא** [וכאן], **כיון דאית ליה** [שיש לו] **קטטה** איתה, **לא דייקא ומינסבא** [איננה מדייקת ונישאת] בכל מקרה? שאלה זו לא נפתרה, ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:3
[Steinsaltz on Yevamot 116b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:3)

א שנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר** ש**לעולם אינה** נאמנת ולא תינשא אלא אם כן באה בוכה ובגדיה קרועים, וחכמים אומרים שתינשא בכל מקרה. **תניא** [שנויה ברייתא], **אמרו לו לר' יהודה: לדבריך,** לשיטתך, **פקחת** שיודעת להערים, תבוא קרועת בגדים ובוכה — **תנשא, שוטה** שאיננה יודעת — **לא תנשא?!** וכי זו ראיה לאמינות העדות! **אלא, אחת זו ואחת זו תנשא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:4
[Steinsaltz on Yevamot 116b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:4)

מסופר: **ההיא דאתיא לבי דינא** [אשה אחת שבאה לבית דינו] של **ר' יהודה, אמרי** [אמרו] **לה** היושבים שם: **ספדי** את **בעלך, קרעי מאניך** [את בגדייך], **סתרי מזייך** [את שערך] והיראי כאבילה ויאמינו לך. ותוהים: וכי **אלפוה שיקרא** [לימדו אותה שקר]? ומשיבים: **אינהו כרבנן סבירא להו** [הם סבורים היו כחכמים] שמותרת להינשא בכל מקרה, אבל הם חששו שתיאסר, כיון שר' יהודה אינו מתיר בכל מקרה, ולכך **אמרי** [אמרו]: **תעביד הכי כי היכי דלישריה** [שתעשה כך כדי שיתיר אותה] גם ר' יהודה, ולא תבוא לידי סיבוך הענין.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:5
[Steinsaltz on Yevamot 116b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:5)

ב משנה **בית הלל אומרים: לא שמענו** שמקבלים עדות של אשה על מות בעלה **אלא בבאה מן הקציר, ובאותה מדינה** שמת שם היא גם מעידה, **וכמעשה שהיה,** שהתירו במקרה כזה, כפי שיבואר.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:6
[Steinsaltz on Yevamot 116b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:6)

**אמרו להם בית שמאי: אחת הבאה מן הקציר, ואחת הבאה מן הזיתים, ואחת הבאה מן הבציר, ואחת הבאה ממדינה למדינה. לא דברו חכמים בקציר** למרות שהמעשה היה בקציר **אלא בהווה** בדבר הרגיל, אבל אין זו הוכחה שנאמנת דווקא בקציר. ומעירים: **חזרו בית הלל להורות כבית שמאי** בענין זה, כי חזרו בהם מדבריהם.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:7
[Steinsaltz on Yevamot 116b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:7)

ג גמרא **תניא** [שנויה ברייתא], **אמרו להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם,** שיש לנהוג רק כמעשה שהיה, אם כן **אין לי אלא קציר חטים** כאותו מעשה שהיה — **קציר שעורים מנין? ואין לי אלא קוצר,** אבל אם היה **בוצר** ענבים, או **מוסק** זיתים, או **גודר** תמרים, או **עודר** תאנים **מנין?**


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:8
[Steinsaltz on Yevamot 116b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:8)

**אלא מעשה שהיה — בקציר** היה, **והוא הדין לכולהו** [לכולם] לכל המקרים האחרים, **הכא נמי** [כאן גם כן] לגבי הבאה ממדינה אחרת וכיוצא באלה יש לומר **מעשה שהיה — באותה מדינה** היה, **והוא הדין לכולהו** [לכולם].


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:9
[Steinsaltz on Yevamot 116b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:9)

**ובית הלל** מה טעמם — **באותה מדינה דשכיחי אינשי** [שמצויים אנשים] הבאים ממקום למקום — **מירתת** [היא מפחדת לשקר] שמא יכחישוה, ואולם **ממדינה למדינה אחרת, דלא שכיחי אינשי** [שאין אנשים מצויים] לבוא משם — **לא מירתת** [אינה מפחדת] ושמא תשקר ותאמר שמת. **ובית שמאי** סבורים: **הכא נמי שכיחי שיירתא** [כאן גם כן מצויות שיירות] ובסופו של דבר יוודע אם חי הוא.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:10
[Steinsaltz on Yevamot 116b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:10)

ושואלים: **מאי** [מה הוא] אותו **מעשה שהיה?** — ש**אמר רב יהודה אמר שמואל: שילפי** (סוף זמן) **קציר חטין היו, והלכו עשרה בני אדם לקצור חטין,** ו**נשכו נחש לאחד מהן ומת, ובאת אשתו והודיעה לבית דין** שמת בעלה. **ושלחו ומצאו כדבריה. באותה שעה אמרו, האשה שאמרה: "מת בעלי" — תנשא** על סמך עדות זו, **"מת בעלי"** בלא בנים ויש לו אח — **תתייבם** על סמך עדותה, וזהו המעשה שדיברו בו.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:11
[Steinsaltz on Yevamot 116b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:11)

ושואלים לעצם המחלוקת: **נימא** [האם לומר] כי **ר' חנניא בן עקיבא ורבנן** [וחכמים] החולקים עליו בנושא אחר, **בפלוגתא** [במחלוקת] של **בית שמאי ובית הלל קמיפלגי** [הם חלוקים]? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **לא ישא אדם מי חטאת** (מים של אפר פרה אדומה המטהרים את האדם הטמא טומאת־מת), **ו**כן **אפר חטאת** (אפר פרה אדומה) **ויעבירם בירדן ובספינה,**


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:12
[Steinsaltz on Yevamot 116b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:12)

**ולא יעמוד בצד זה** של הנהר **ויזרק** אותם **לצד** ה**אחר, ולא ישיטם** בעוברו **על פני המים, ולא ירכיבם לא** כשהוא **על גבי בהמה ולא** כשהוא **על גבי חברו** העוברים במים, שזה דומה לספינה העוברת על פני המים, **אלא אם כן היו רגליו** של הרוכב **נוגעות בקרקע. אבל מעבירם על הגשר** שעל הנהר. ומעירים: **אחד ירדן ואחד שאר נהרות** יש בהם איסור זה, ואילו **ר' חנניא בן עקיבא אומר: לא אמרו** איסור זה **אלא** ב**ירדן, ובספינה, וכמעשה שהיה** שנמצאה טומאה בספינה שבירדן.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:13
[Steinsaltz on Yevamot 116b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:13)

ואם כן **לימא** [האם לומר] כי **רבנן דאמרי** [חכמים שאמרו] בענין זה, סבורים **כבית שמאי,** שכשעיקר הדין נוצר משום מעשה שהיה ניישם אותו על כל הדומה לו. **ור' חנניא בן עקיבא** ש**אמר כבית הלל** שאין עושים אלא כמעשה שהיה בדיוק.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:14
[Steinsaltz on Yevamot 116b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:14)

ודוחים: **אמרי לך רבנן** [יכולים חכמים לומר לך]: **אנן דאמרינן** [אנו שאומרים אנו] בענין זה, יכולים אנו לסבור **אף כ**שיטת **בית הלל,** אלא שיש לחלק; **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי** [אמרו] **בית הלל התם** [שם] שאין מאמינים לה ממדינה למדינה, **אלא משום דמירתת** [שהיא מפחדת], ואם כן, **במקום קרוב — מירתת** [מפחדת] להעיד שקר שקל לדעת אם משקרת, **במקום רחוק — לא מירתת** [אינה מפחדת]. אבל **הכא** [כאן], בענין אפר חטאת, **מה לי** דווקא נהר ה**ירדן מה לי שאר נהרות.**


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:15
[Steinsaltz on Yevamot 116b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:15)

ואילו **ר' חנניא בן עקיבא אמר לך** [יכול היה לומר לך]: **אנא דאמרי** [אני שאומר] שיטתי בענין זה, **אף ל**שיטת **בית שמאי** אני אומר, ומדוע? — **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי** [אמרו] **בית שמאי התם** [שם] **אלא משום דאיהי דייקא ומינסבא** [שהיא עצמה מדייקת היטב בעדות ואחר כך נישאת], ומאחר שעל כך סומכים, אם כן, **מה לי מקום קרוב מה לי מקום רחוק,** ואין הבדל בדבר, ואולם **הכא** [כאן], **משום מעשה שהיה** גזרו ולא מטעם שבדבר זה עצמו. ולכן **בירדן ובספינה דהוה** [שהיה] בהם ה**מעשה** — **גזור רבנן** [גזרו חכמים], **בשאר נהרות** ש**לא הוה** [היה] בהם **מעשה** — **לא גזור רבנן** [גזרו חכמים].


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:16
[Steinsaltz on Yevamot 116b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:16)

ומסבירים: **מאי** [מה] אותו **מעשה שהיה,** שאליו מתייחסים החולקים? — ש**אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה, ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית של ספינה,** וניטמאו מי החטאת ואפר החטאת. **באותה שעה אמרו: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה.** ונחלקו חכמים מאוחרים יותר, האם מרחיבים את הגזירה הזו, או משאירים אותה כמעשה שהיה בדיוק.


###### Steinsaltz on Yevamot 116b:17
[Steinsaltz on Yevamot 116b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/116b:17)

ד משנה **בית שמאי אומרים:** אשה שהעידה שמת בעלה — **תנשא, ותטול כתובתה. בית הלל אומרים: תנשא, ולא תטול כתובתה,** משום שלענין ממונות צריך עדות גמורה של שני עדים. **אמרו להם בית שמאי:** אם **התרתם ערוה,** שהיא **חמורה,** על ידי עדות עצמה, **ו**כי **לא נתיר** בשל אותה עדות עצמה את ה**ממון הקל** שניתן להשבה, ואין בו עונשים חמורים כל כך?! **אמרו להם בית הלל:** אין זו ראיה, שכן **מצינו** [מוצאים אנו]