## Steinsaltz on Yevamot Daf 118a

###### Steinsaltz on Yevamot 118a:1
[Steinsaltz on Yevamot 118a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:1)

**אשה** אחת **אומרת: "מת", ואשה** אחרת **אומרת: "לא מת" — הרי זו לא תנשא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:2
[Steinsaltz on Yevamot 118a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:2)

א גמרא לגבי ההלכה הראשונה שצרה אחת אומרת שמת הבעל והשניה אומרת שלא מת, שהדין הוא שזו שאמרה שלא מת לא תינשא, מדייקים: **טעמא** [הטעם, דווקא], משום ש**אמרה** הצרה השניה במפורש **"לא מת", הא אישתיקא** [הרי אם שתקה] ולא אמרה כלום — **תנשא** על פי עדותה של הראשונה? אולם תמוה הדבר, **הא** [הרי] אמרנו כי **אין צרה מעידה לחברתה,** ואם כן אינה נאמנת להעיד עליה!


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:3
[Steinsaltz on Yevamot 118a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:3)

ומשיבים: **"לא מת" איצטריכא ליה** [הוצרך לו] לומר, כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] שבאמת **הא מיית** [זה, אותו אדם, מת], **והא דקאמרה** [וזה שהיא אומרת] **"לא מת" — לקלקולה** [לקלקל] **לצרה** שלה **היא דקמיכוונא** [שמתכוונת], **ו**לעצמה — **"תמות נפשה עם פלשתים" קאמרה** [אומרת היא], ומוכנה היא לקלקל לעצמה, ולהעיד בשקר שלא מת, ובלבד שתתקלקל בכך צרתה שלא תוכל להינשא, על כן **קמשמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כן, ואין מתירים אותה בעדות הצרה.


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:4
[Steinsaltz on Yevamot 118a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:4)

ב שנינו במשנה, **אחת אומרת: "מת"** ואחת אומרת: "נהרג", אמר ר' מאיר כי הואיל ומכחישות זו את זו — לא יינשאו. ושואלים: **וליפלוג** [ושיחלוק] **ר' מאיר** גם **ברישא** [בתחילה] במקרה כשאחת אומרת: "מת" ואחת אומרת: "לא מת"! **אמר ר' אלעזר:** אכן, **במחלוקת שנויה.** כלומר, ר' מאיר חולק גם על ההלכה הראשונה, **ו**מה שכתוב במשנה כסתם — דעת **ר' יהודה ור' שמעון היא. ור' יוחנן אמר: אפילו תימא** [תאמר] שהפיסקה הראשונה אף לדעת **ר' מאיר** היא, אולם **בהא** [בזו] **אפילו ר' מאיר מודה,** ש**כל** עדות ש**לא מת ב**ענין **עדות אשה — לאו** [לא] **הכחשה היא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:5
[Steinsaltz on Yevamot 118a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:5)

ושואלים על תירוץ זה ממשנתנו: **תנן** [שנינו במשנה]: **עד אומר: "מת", ועד אומר: "לא מת", אשה** אחת **אומרת: "מת" ואשה** אחרת **אומרת: "לא מת" — הרי זו לא תנשא. בשלמא** [נניח] **ל**דעת **ר' אלעזר** הדבר פשוט, כי **סתמא** של משנה זו **כ**שיטת **ר' מאיר** היא, שכאשר יש הכחשה בענין זה, אין סומכים על העדות שמת, **אלא ל**שיטת **ר' יוחנן קשיא** [קשה] הדבר! ומשיבים: אכן, **קשיא** [קשה].


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:6
[Steinsaltz on Yevamot 118a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:6)

ג משנה **האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, ובאה ואמרה: "מת בעלי" — תנשא, ותטול כתובתה** על פי עדות עצמה. **וצרתה** שנשארה כאן **אסורה,** משום שאין אשה נאמנת להעיד על צרתה. **היתה** הצרה **בת ישראל** הנשואה **לכהן** — תמשיך ו**תאכל בתרומה,** שכיון שאין מתירים לה להינשא, אנו מחזיקים לגביה שבעלה קיים, אלו **דברי ר' טרפון.**


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:7
[Steinsaltz on Yevamot 118a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:7)

**ר' עקיבא אומר: אין זו דרך** ש**מוציאתו מידי עבירה,** שאם נעשה כדברי ר' טרפון, יש חשש לעבירה (שאשה זו עכשיו אוכלת בתרומה), ואין תקנה אלא **עד שתהא** הצרה גם **אסורה לינשא,** שהרי אין האשה נאמנת להעיד על צרתה, **ו**גם **אסורה מלאכול בתרומה** — שמא האשה אומרת אמת, ומחמירים עליה משני הצדדים.


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:8
[Steinsaltz on Yevamot 118a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:8)

וכיוצא בזה, **אמרה** אשה: **"מת בעלי** תחילה **ואחר כך מת חמי"** — הרי זו **תנשא ותטול כתובתה, וחמותה אסורה,** שאין כלה נאמנת להעיד על חמותה. ואם **היתה** החמות **בת ישראל** הנשואה **לכהן — תאכל בתרומה,** אלו **דברי ר' טרפון. ר' עקיבא אומר: אין זו דרך** ש**מוציאה מידי עבירה, עד שתהא** אותה חמות **אסורה לינשא, ואסורה** גם **מלאכול בתרומה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:9
[Steinsaltz on Yevamot 118a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:9)

ד גמרא מחלוקת ר' טרפון ור' עקיבא נשנתה בשני מקרים הנראים לכאורה זהים. ומסבירים, **צריכא** [צריך] שייאמרו שניהם. **דאי איתמר הך קמייתא** [שאם היתה נאמרת רק זו הראשונה], הייתי אומר: **בהא קאמר** [בזו, בשתי צרות, אמר] **ר' טרפון** שאנו חוששים שהצרה משקרת **משום דצערא** [שהצער] של **גופה** הוא, שיש פה קנאה עצמית, שהיא מקנאה בצרתה שמתחלקת עימה בבעלה, **אבל** לגבי **חמותה דצערא מילי דעלמא** [שהצער הוא רק דברים בלבד], כפי שכבר הוזכר למעלה ואין פה צער הגוף, **אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **לר' עקיבא** שאין לחשוש כל כך שהיא משקרת, ושמא אומרת אמת, ותיאסר חמותה לאכול בתרומה.


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:10
[Steinsaltz on Yevamot 118a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:10)

**ו**להיפך, **אי איתמר בהא** [ואם היה נאמר רק בזו], בחמות, הייתי אומר כי **בהא קאמר** [בזו אמר] **ר' עקיבא** שהחמות צריכה לחשוש **אבל בהך** [באחרת, בצרתה], **אימא מודה ליה** [אמור מודה לו] **לר' טרפון** שאוכלת בתרומה, על כן **צריכא** [נצרכה] המחלוקת להיאמר בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:11
[Steinsaltz on Yevamot 118a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:11)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' טרפון,** כלומר, שאין סומכים כלל על עדות אישה החשודה לקלקל, ואין חוששים. **אמר אביי: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] ראיה לדבר: אם באה אשה ואמרה: **"ניתן לי** (כלומר, נולד לי) **בן במדינת הים,** ו**מת בני, ואחר כך** מת **בעלי",** ונמצא שלפי דבריה חייבת היא בייבום — הרי זו **נאמנת** בכל מה שהעידה, ומותרת להתייבם. אם אמרה: **"**מת **בעלי, ואחר כך** מת **בני",** שנמצא שפוטרת בכך את עצמה מן הייבום — **אינה נאמנת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 118a:12
[Steinsaltz on Yevamot 118a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/118a:12)

**ו**מכל מקום **חוששין לדבריה, וחולצת ולא מתייבמת,** שחוששים שמא היה כדבריה, ואם אמנם מת בנה אחר בעלה, הריהי אסורה להתייבם. ונדייק מלשון המשנה: **לדבריה** שלה עצמה **הוא** ש**חוששין, הא** [הרי] **לדברי צרה** המעידה עליה — **אין חוששין** כלל. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן].