## Steinsaltz on Yevamot Daf 119a

###### Steinsaltz on Yevamot 119a:1
[Steinsaltz on Yevamot 119a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:1)

א משנה **האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים, ובאו** עדים **ואמרו לה: "מת בעליך" — לא תנשא** לשוק, שמא היא זקוקה לייבום. **ו**גם **לא תתייבם — עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה** ושמא יוולד לה וולד, ונמצא שהיא אסורה ליבם כאשת אח שיש לו בנים.


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:2
[Steinsaltz on Yevamot 119a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:2)

**היתה לה חמות** במדינת הים, אבל לא היו אחים לבעלה — **אינה חוששת** שמא נולד אח. ואם **יצתה** (יצאה) החמות כשהיא **מליאה** (מעוברת) — יש לאשה להיות **חוששת** שמא ילדה החמות בן ויש לבעלה אח, וחייבת בייבום. **ר' יהושע אומר:** אף במקרה זה **אינה חוששת,** ויכולה להינשא למי שתרצה.


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:3
[Steinsaltz on Yevamot 119a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:3)

ב גמרא ביחס לקטע הראשון שואלים: **מאי** [מה] דיוק הביטוי **"**מעוברת **היא צרתה"?** ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו]: **להא** [לזו] ה**צרה** שיצאה עם בעלה **הוא דחיישינן** [שחוששים אנו] שמא היא מעוברת, **אבל לצרה אחריתי** [אחרת], כלומר, שמא נשא אשה אחרת וילדה לו בן **לא חיישינן** [אין אנו חוששים].


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:4
[Steinsaltz on Yevamot 119a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:4)

ג שנינו במשנה ש**לא תנשא ולא תתייבם** עד שתדע שמא מעוברת צרתה. ושואלים: **בשלמא יבומי** [נניח שלהתייבם] **לא** תוכל, **דדלמא מיעברא, וקפגעה** [שמא מעוברת צרתה, ונמצא שהיא פוגעת] **ב**איסור **אשת אח דאורייתא** [שהוא מן התורה] שהרי יש לבעלה בנים ואסורה היא על אחי בעלה משום אשת אח, ויש בכך חיוב כרת. **אלא לא תנשא, אמאי** [מדוע]? **הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים מתעברות ויולדות,** ומן הסתם ילדה צרתה, והיא פטורה מן הייבום!


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:5
[Steinsaltz on Yevamot 119a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:5)

**לימא** [האם לומר] שמשנתנו כשיטת **ר' מאיר היא דחייש למיעוטא** [שחושש למיעוט], ולכן, כיון שיש מיעוט נשים שאינן יולדות, הרי הוא חושש למיעוט זה וצריכה להמתין לייבום?


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:6
[Steinsaltz on Yevamot 119a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:6)

ודוחים: **אפילו תימא רבנן** [תאמר שהוא כשיטת חכמים] — **כי אזלי רבנן בתר רובא** [כאשר הולכים חכמים אחר הרוב] הרי זה דווקא ב**רובא דאיתיה קמן** [רוב שישנו לפנינו], כלומר, שרוב זה מצוי וניתן להיבדק. **כגון תשע חנויות,** שאם יש תשע חנויות שמוכרות בשר כשר וחנות אחת שמוכרת בשר טריפה, ונמצאה חתיכת בשר ואין יודעים מאיזו חנות היא נלקחה, מניחים שהבשר שנמצא הוא מן הרוב, ולא מן המיעוט. **ו**כן הדין ביחס ל**סנהדרי** שקובעים המשתתפים בה את החלטתם על פי הצבעת הרוב. **אבל רובא דליתיה קמן** [הרוב שאינו לפנינו], כגון הקביעה שרוב נשים מתעברות ויולדות — אין זה רוב מנוי וספור לפנינו, ולכן **לא אזלי רבנן בתר רובא** [אין הולכים בו חכמים אחר הרוב] במקרה כזה.


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:7
[Steinsaltz on Yevamot 119a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:7)

ומקשים: **והרי** דין **קטן וקטנה** בייבום, **דרובא דליתא קמן היא** [שרוב שאיננו לפנינו הוא], **ואזלי רבנן בתר רובא** [והולכים בו חכמים אחר הרוב]! **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **קטן וקטנה — לא חולצין ולא מייבמין,** אלו **דברי ר' מאיר. אמרו לו** חכמים **לר' מאיר: יפה אמרת שאין חולצין,** כי **"איש" כתיב** [נאמר] **בפרשה** של חליצה, ומשמע מבוגר דווקא. **ו**אף שביבמה אין הדבר מפורש **מקשינן** [מקישים, משווים, אנו], **אשה לאיש,** שצריך שגם היא תהיה בוגרת. **אלא מה טעם אין מייבמין,** הלא לענין ייבום נאמר "יבמה יבוא עליה" ולא נאמר שצריך שהם יהיו גדולים!


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:8
[Steinsaltz on Yevamot 119a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:8)

**אמר להם:** חושש אני ב**קטן שמא** יגדל ו**ימצא** שהוא **סריס, קטנה שמא** תגדל ו**תמצא אילונית,** ובשניהם אין מצות ייבום, **ונמצאו פוגעים בערוה,** שבאו על אשה אסורה להם שלא במקום מצוה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **זיל בתר רובא** [לך אחר הרוב] של ה**קטנים, ורוב** ה**קטנים לאו סריסי נינהו** [לא סריסים הם]. וכן **זיל בתר** [לך אחר] **רוב** ה**קטנות, ורוב** ה**קטנות לאו** [לא] **אילונית נינהו** [הן]. משמע שחכמים חולקים על ר' מאיר אף ברוב כזה, שאינו מצוי לפנינו. **אלא, מחוורתא מתניתין** [מחוור, ברור שמשנתנו] כשיטת **ר' מאיר** החושש למיעוט, **היא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:9
[Steinsaltz on Yevamot 119a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:9)

ושואלים: **במאי אוקימתא** [במה העמדת, הסברת] את המשנה — **כ**שיטת **ר' מאיר, אימא סיפא** [אמור את סופה]: **היתה לה** לאשה שבעלה הלך למדינת הים והעידו עליו שמת, **חמות** שלא ילדה — **אינה חוששת. אמאי** [ומדוע] לא נחשוש? **הלך אחר רוב נשים, ו**הלא **רוב נשים מתעברות ויולדות,** ואף אם **מיעוט** מהן **מפילות, ו**אולם, מכיון ש**כל היולדות** יולדות **מחצה זכרים ומחצה נקבות,** אם כן, היו צריכים לומר **סמוך,** צרף, **מיעוטא** [את המיעוט] ש**מפילות למחצה נקבות והוו ליה** [והרי הם] ה**זכרים** שיכולים להיוולד רק **מיעוטא** [מיעוט]. אולם אם שיטת ר' מאיר היא, החושש למיעוט — **וליחוש** [ושיחשוש] שמא ילדה החמות אח לבעלה, וצריכה להמתין לו להתייבם!


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:10
[Steinsaltz on Yevamot 119a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:10)

ודוחים: **דלמא** [שמא], **כיון דאיחזקה** [שהוחזקה] **לשוק,** שהיתה בחזקת היתר להינשא לכל מי שתרצה, שהרי לא היו לו אחים לבעלה כשיצא, **לא חייש** [אין ר' מאיר חושש] למיעוט. ומקשים: אם כן, נאמר נימוק זה גם מקרה המובא ב**רישא** [בראש המשנה] באשה **דאיחזק** [שהוחזקה] **לייבום,** שהרי לא היו בנים לבעלה — **תייבם** [תתייבם] ונלך אחרי החזקה ולא נחשוש שמא ילדה צרתה בן!


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:11
[Steinsaltz on Yevamot 119a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:11)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** יש להבדיל, שכן **רישא** [בראש המשנה] שיש חשש **איסור כרת,** שהרי אשת אח שלא במקום מצוה אסורה באיסור כרת, לכן **חששו,** ואילו **סיפא** [בסופה] שהוא **איסור לאו** [לא תעשה], שאם נישאת לשוק בלא חליצה יש בכך רק איסור לאו, **לא חששו** למיעוט וסמכו על החזקה.


###### Steinsaltz on Yevamot 119a:12
[Steinsaltz on Yevamot 119a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119a:12)

**אמר רבא** כנגד נימוק זה: **מכדי, הא דאורייתא והא דאורייתא** [הרי זה מן התורה וזה מן התורה] — **מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו,** שאם הדבר אסור מן התורה, אין מקום להבדיל בין איסור חמור ואיסור קל?! **אלא אמר רבא:** יש לדחות מה שאמרנו, ולומר: