## Steinsaltz on Yevamot Daf 119b

###### Steinsaltz on Yevamot 119b:1
[Steinsaltz on Yevamot 119b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:1)

**רישא** [בראש המשנה] במקרה הראשון, ה**חזקה** של אותה אשה שהיא זקוקה **לייבום, ו**אם הולכים אחר **רובא** [הרוב], הרי רוב הנשים מתעברות ויולדות, ומן הסתם ילדה הצרה, והיבמה מותרת **לשוק,** להינשא לכל אדם. **ו**בדרך כלל **חזקה לא עדיף כי רובא** [אינה עדיפה ותקפה כמו הרוב] וגדול כח הרוב מכח החזקה, והיתה צריכה להיות מותרת מיד, **ו**אולם **אייתי מיעוטא** [הבא את המיעוט] של הנשים ש**מפילות, סמוך** (צרף), **לחזקה, והוה ליה פלגא ופלגא** [והרי הוא כמחצה על מחצה] שגורע מכוח הרוב וכעת הוא שווה לחזקה, ולכן, **לא תנשא ולא תתייבם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:2
[Steinsaltz on Yevamot 119b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:2)

ואילו **סיפא** [בסוף], במקרה השני, על פי ה**חזקה** היא מותרת **לשוק,** שהרי לא היו לבעלה אחים מתחילה, **ו**גם **רובא** [הרוב] לגבי הסיכוי שתלד החמות בן, גם הוא נוטה להתירה **לשוק,** שהרי ייתכן שתפיל או שתלד בת, **ו**אם כן **הוי ליה** [הרי הם] ה**זכרים מיעוטא דמיעוטא** [מיעוט שבמיעוט], כלומר, רק מיעוט כנגד שיקול של רוב וחזקה, **ומיעוטא דמיעוטא** [ולמיעוט שבמיעוט] **לא חייש** [חשש] גם **ר' מאיר** ומותרת להינשא.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:3
[Steinsaltz on Yevamot 119b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:3)

א שנינו במשנה שהאשה שהלכו בעלה וצרתה למדינת הים — **לא תנשא ולא תתייבם** עד שתדע אם מעוברת היא צרתה. ושואלים: **ולעולם** לא תינשא ולא תתייבם, כלומר, והרי יכולה היא לחלוץ מפני הספק ולהינשא!


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:4
[Steinsaltz on Yevamot 119b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:4)

**אמר זעירי: לעצמה,** כדי שהיא כשלעצמה תהיה מותרת להינשא — צריכה להמתין **שלשה חדשים** גם אחרי שחלצה, כדין כל אשה שצריכה להמתין שלושה חודשים אחר מות בעלה לפני שנישאת לאחר, ו**לחברתה,** מפני החשש שמא צרתה מעוברת — תמתין **תשעה** חודשים מפני שאם צרתה היתה מעוברת ודאי ילדה כבר, **וחולצת** אז **ממה נפשך** (לפי כל שיקול שתרצה): שאם בינתיים ילדה הצרה — הרי אינה צריכה כלל חליצה, ורשאית היא להינשא לכל מי שתרצה, ואף אם לא ילדה הצרה, ואשה זו זקוקה לייבום — הרי היא נפטרת בחליצה. ואינה יכולה לחלוץ קודם, כי חליצה כשהיבמה מעוברת — אינה פוטרת.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:5
[Steinsaltz on Yevamot 119b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:5)

**ר' חנינא אמר: לעצמה,** כלומר, בגלל איסור של עצמה — צריכה להמתין **שלשה** חודשים, ואילו **לחברתה** צריכה להמתין **לעולם,** כלומר, עד שיוודע הדבר אם היה לה וולד. ושואלים: **ותחלוץ ממה נפשך.** כלומר, שהרי בכל מקרה שיהיה, אחרי תשעה חודשים יכולה לחלוץ!


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:6
[Steinsaltz on Yevamot 119b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:6)

ומסבירים: **אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין אמרי תרוייהו** [אמרו שניהם]: **גזירה שמא יהא ולד** שנולד **בן קיימא,** ויתברר שהחליצה שחלצה לא היתה חליצה כלל, שהרי היתה פטורה מייבום, **ונמצא** ש**אתה מצריכה כרוז** להודיע שאשה זו כשרה **לכהונה,** שכן אנשים לא יידעו שחליצתה אינה חליצה, ויאסרו אותה לכהונה.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:7
[Steinsaltz on Yevamot 119b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:7)

ושואלים: **וליצרכה** [ושנצריך אותה] כרוז כזה כשיתברר שהולד בן קיימא? ומשיבים: יש לחשוש **דלמא איכא דהוי** [שמא יש בין האנשים כזה שהיה] **ב**זמן ה**חליצה ולא הוי** [היה] **ב**זמן ה**הכרזה, ו**כשנישאת אותה אשה לכהן **אמרי** [אומרים] כמסקנה מוטעית ממה שידוע להם: **קשרו** [מתירים] **חלוצה לכהן.**


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:8
[Steinsaltz on Yevamot 119b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:8)

ודנים עוד בנושא זה, **תנן** [שנינו במשנה], אמרה אשה: **"ניתן** (נולד) **לי בן במדינת הים",** והוסיפה **ואמרה: "מת בני ואחר כך בעלי" — נאמנת**. ואם אמרה: **"מת בעלי ואחר כך** מת **בני" — אינה נאמנת** על סדר אירוע הדברים, **וחוששין** מכל מקום **לדבריה** שמת בעלה בלא ולד, **וחולצת ולא מתייבמת. ו**אומרים: אם כן, מחמת טעם זה שאמרנו לגבי כרוז לכהונה,


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:9
[Steinsaltz on Yevamot 119b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:9)

**ליחוש דלמא אתו** [שנחשוש שמא יבואו] לבסוף **עדים ואמרי כדקאמרה** [ויאמרו כמו שהיא אמרה] שכך היה סדר אירוע הדברים, ואם כן לא היתה זקוקה כלל לחליצה, **ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה** כדי להתירה, הואיל וחליצתה לא היה בה ממש, ובכל זאת נאמר במשנה שחולצת! **אמר רב פפא:** מדובר שם **בגרושה** שלפני שנשאה בעלה זה, נתגרשה פעם מנישואין קודמים, שבין כך ובין כך היא פסולה לכהונה. **רב חייא בריה** [בנו] של **רב הונא אמר, באמרה** [בשהיא אומרת]: **"אני והוא נחבאנו** לבדנו **במערה"** ולא היו שם עדים אחרים, וכיון שאין להניח שמא יבואו עדים לאחר מכן, חולצת.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:10
[Steinsaltz on Yevamot 119b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:10)

ב משנה היו **שתי יבמות,** נשים הנשואות לשני אחים, ובאו והעידו, **זו אומרת: "מת בעלי", וזו אומרת: "מת בעלי"** — אף על פי שכל אחת מהן נאמנת לגבי עצמה, וסומכים עליה שמת בעלה, מכל מקום **זו אסורה** להינשא **מפני בעלה של זו** האחרת שמא חי הוא, והיא זקוקה לו לייבום, **וזו אסורה מפני בעלה של זו** מאותו טעם. ואף שכל אחת מהן נאמנת לגבי מות בעלה־שלה — אין היא נאמנת להתיר את השניה, שהרי אין אשה נאמנת להעיד על גיסתה.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:11
[Steinsaltz on Yevamot 119b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:11)

אם **לזו** (לאחת מהן) יש **עדים** שמת בעלה, **ולזו אין עדים,** במצב כזה, **את שיש לה עדים** — **אסורה** להינשא, שהרי אין עדים על מותו של יבמה, וצריכה להמתין שמא יבוא, **ואת שאין לה עדים** — **מותרת,** שכן היא מותרת על פי עדות עצמה שמת בעלה, ואינה צריכה להמתין ליבם — שהרי כבר העידו העדים על יבמה שמת. היו **לזו בנים ולזו אין בנים, את שיש לה בנים — מותרת,** שהרי היא עצמה נאמנת להעיד על בעלה, וכיון שיש לה בנים אינה זקוקה ליבם, **ואת שאין לה בנים — אסורה,** שהרי עליה להמתין ליבם.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:12
[Steinsaltz on Yevamot 119b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:12)

ולענין המקרה הראשון בשתי יבמות שהעידו כל אחת על מות בעלה, אם היו שם אחים נוספים ו**נתייבמו** שתי אלה לאותם האחים, **ומתו היבמין** הללו — הרי הן שוב **אסורות להנשא,** שהרי החשש הראשון שמא חי יבמה של כל אחת מהן לא נסתלק עדיין. **ר' אלעזר אומר: הואיל והותרו** נשים אלה להינשא **ליבמין,** שהרי קיבלנו את דברי כל אחת מהן שמת בעלה — **הותרו** מאז **לכל אדם,** שהרי לפי צירוף דברי שתיהן מותרות הן לכל אדם.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:13
[Steinsaltz on Yevamot 119b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:13)

ג גמרא **תנא** [שנה החכם]: אם **לזו,** לאחת משתי היבמות הללו, יש **עדים** שמת בעלה **ו**גם יש לה **בנים, ולזו,** השניה, **לא עדים ולא בנים — שתיהן מותרות.** שזו שיש לה בנים הלא אינה זקוקה לייבום, וזו, שאין לה בנים — יכולה לסמוך על עדי היבמה האחרת שהיבם מת.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:14
[Steinsaltz on Yevamot 119b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:14)

ד שנינו במשנה: **נתייבמו** שתיהן, **ומתו היבמין — אסורין** (אסורות) **להנשא** מחמת החשש הראשון שמא עדיין הראשון חי. **ר' אלעזר אומר: הואיל והותרו ליבמין — הותרו** כבר **לכל אדם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:15
[Steinsaltz on Yevamot 119b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:15)

**בעי** [שאל] **רבא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אלעזר?** האם **משום דקסבר** [שהוא סבור] בכלל ש**צרה מעידה** (נאמנת להעיד) **לחברתה** שמת בעלה, וכן כל חמש הנשים יכולות להעיד זו לזו, **או דלמא** [שמא] הטעם הוא **משום** ש**היא לא מקלקלא נפשה** [מקלקלת לעצמה], שאמנם היא חשודה לשקר ולומר שמת הבעל כדי לקלקל לחברתה, אבל כאשר היא בעצמה נישאת, הרי זה מוכיח שדבריה היו דברי אמת, ויש לסמוך על כך גם לגבי צרתה.


###### Steinsaltz on Yevamot 119b:16
[Steinsaltz on Yevamot 119b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/119b:16)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן] על ידי בירור הטעם הזה?