## Steinsaltz on Yevamot Daf 11a

###### Steinsaltz on Yevamot 11a:1
[Steinsaltz on Yevamot 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:1)

**קשיא** [קשה] על תירוץ זה של רב ששת. את הסתירה בין תחילתה וסופה של ברייתא זו מתרצים בצורות אחרות. **רב אשי סבר לה** [סבור היה בה], בהלכה זו, **כ**דעת **ריש לקיש,** שהמקדש את חלוצת אחיו הריהו בכרת, **ומתרץ לה** [והיה מיישב אותה] את הברייתא **כ**דעת **ר' שמעון.** ואילו **רבינא סבר לה** [סבור היה בה] בהלכה זו, **כר' יוחנן,** שהמקדש את חלוצת אחיו הריהו בלאו, **ומתרץ** אותה כולה **כ**דעת **רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:2
[Steinsaltz on Yevamot 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:2)

ומפרטים: **רב אשי סבר לה כריש לקיש ומתרץ לה כר' שמעון,** וכך פירש: **החולץ ליבמתו וחזר וקדשה** — **צריכה חליצה מן האחין; מאן** [מי הם] **אחין** אלה —


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:3
[Steinsaltz on Yevamot 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:3)

**אחין הילודים,** כלומר, אותם אחים שנולדו לאחר שאותו אח חזר וקידש. שכיון שכאשר נולדו היתה האשה הזו אשתו של אח חי, ועליהם לא חל האיסור (כיון שעדיין לא נולדו כשהיתה אשה זו אשת האח הראשון), לכן משמת אותו אח צריכה חליצה מהם. **כמאן** [כדעת מי] — **כר' שמעון** הסבור שכל שנולדו לאחר שכבר נתייבמה אשת אחיהם או חלצה, כגון זה אינו קרוי "שלא היה בעולמו".


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:4
[Steinsaltz on Yevamot 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:4)

בסיפא מדובר ש**עמד אחד מן** האחים **הנולדים** מאלה שנולדו עוד בחיי אחיהם הראשון **וקדשה** לאחר שאחד האחים חלץ לה — **אין לה עליו כלום, כמאן** [כדעת מי] — **כ**דעת **ריש לקיש** שאמר שיש בקידושין לאחר חליצה איסור כרת, וממילא אין הקידושין תופסים.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:5
[Steinsaltz on Yevamot 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:5)

ואילו **רבינא סבר לה** [סבור היה בה], בענין זה, **כר' יוחנן, ומתרץ לה אליבא דרבנן** [על פי שיטת חכמים]. וכיצד? **החולץ ליבמתו וחזר וקדשה — צריכה חליצה מן האחין; מאן** [מי הם] **אחין** הללו — **אחין הנולדים** עוד בחיי האח הראשון, **כמאן** [וכדעת מי] **כ**דעת **ר' יוחנן,** שיש בקידושין הללו איסור לאו בלבד, ולכן במות האח המקדש לא נפטרה האשה לגמרי מחובת החליצה.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:6
[Steinsaltz on Yevamot 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:6)

**עמד אחד מן** האחים **הילודים** שנולדו לאחר מות האח הראשון **וקדשה — אין לה עליו כלום,** שכיון שהוא בכלל "אחיו שלא היה בעולמו" אסורה היא עליו משום אשת אח באיסור כרת, ואין הקידושין תופסים במקום איסור כרת, ואפילו נולד לאחר שקידשה האח הראשון. **כמאן** [כשיטת מי] — **כ**שיטת **רבנן** [חכמים] הסוברים שאיסור "אשת אחיו שלא היה בעולמו" חל גם על אשת אח שמת, שחזרה ונתייבמה לפני שנולד האח הצעיר.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:7
[Steinsaltz on Yevamot 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:7)

**איתמר** [נאמר] שיש מחלוקת בנושא דומה: **הבא על יבמה** וקיים בה כראוי מצות ייבום **ובא אחד מן האחין על צרתה, פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אחא ורבינא, חד** [אחד מהם] **אמר:** השני הבא עליה עונשו **בכרת. וחד** [ואחד מהם] **אמר:** עובר רק **ב**מצות **עשה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:8
[Steinsaltz on Yevamot 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:8)

ומסבירים: **מאן** [מי] ש**אמר** שעונשו **בכרת** הרי זה **כ**דעת **ריש לקיש,** הסבור שלאחר שנעשתה המצוה באחת מן הנשים הזקוקות לייבום חל על צרתה שוב איסור אשת אח בכל תוקפו. **ומאן** [מי] ש**אמר** שעובר רק **בעשה,** הרי זה **כ**דעת **ר' יוחנן**.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:9
[Steinsaltz on Yevamot 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:9)

א ועוד לענין מניין הנשים הפטורות מן הייבום. **אמר רב יהודה אמר רב: צרת סוטה אסורה.** כלומר, מי שהיה נשוי לשתי נשים, וזנתה (סטתה) אחת מהם, והיתה עדות על כך, ובינתיים הוא מת, היא וצרתה פטורות לגמרי מן החליצה ומן הייבום.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:10
[Steinsaltz on Yevamot 11a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:10)

ומדוע — **טומאה כתיב** [כתוב] **בה** בסוטה ("ונסתרה והיא נטמאה". במדבר ה, יג), **כ**מו שכתובה טומאה ב**עריות** (שלאחר שנתפרשו כל העריות אמר הכתוב: "אל תיטמאו בכל אלה". ויקרא יח, כד), ולכן דין הסוטה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מייבום ומחליצה.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:11
[Steinsaltz on Yevamot 11a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:11)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב חסדא** ממה ששנינו: אשה ששמעה שמת בעלה ונישאה, ואחר כך נודע שבאותו זמן היה עדיין חי ורק לאחר מכן מת, מה דינה? **ר' שמעון אומר: ביאתה או חליצתה מאחיו של** הבעל ה**ראשון פוטרת צרתה.** ומכאן שחל חיוב ייבום על אשה זו. והרי אשה זו נטמאה תחת אישה, שהרי היתה נשואה לאדם אחר בחיי בעלה, ובכל זאת אומר ר' שמעון שיש בביאתה או חליצתה משום קיום מצות הייבום עד כדי שהיא פוטרת צרתה, הרי שצרת סוטה חייבת בייבום!


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:12
[Steinsaltz on Yevamot 11a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:12)

ומשיבים: **אמר לך רב** [יכול היה רב לומר לך] ולהשיב: **אמינא לך אנא** [אמרתי לך אני] דין **סוטה דאורייתא** [שמן התורה], כלומר, אשה שזנתה בזדון תחת בעלה, **ואת אמרת** [ואתה אומר] **לי** דין **סוטה דרבנן** [שמדברי חכמים]?! כיון שהעידו לה שבעלה מת ונישאה לאחר, אין לראות בכך אלא אונס. שכן מה שאסרו אותה חכמים גם לבעלה הראשון וגם לשני, הרי זה רק בתור קנס, כדי שיקפידו נשים לבדוק יפה יפה בעדויות כאלה. אבל כיון שאין זו סוטה מדין תורה, שהרי לא יצאה מבעלה בזדון לזנות עם אחר, ודאי שמצות ייבום חלה עליה.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:13
[Steinsaltz on Yevamot 11a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:13)

כיון שתירוץ זה ברור כל כך, שואלים: **ודקארי לה מאי קארי לה** [ומי שהקשה אותה את הקושיה הזו מה הקשה אותה]? הרי באמת אין מקום כלל לקושיה! ומשיבים: **קסבר** [סבור היה] **כל** מה **דתקון רבנן** [שתיקנו חכמים] **כעין דאורייתא תקון** [של תורה תיקנו] ואם סוטה (מדין תורה) פטורה ופוטרת צרתה מן הייבום כערוה — אף סוטה דרבנן, היו צריכים חכמים לתקן בה כך.


###### Steinsaltz on Yevamot 11a:14
[Steinsaltz on Yevamot 11a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/11a:14)

**מתיב** [מקשה] **רב אשי** על רב ממה ששנינו: אשה שהזהיר אותה בעלה שלא תיסתר עם אדם מסויים, ו**נכנסה עמו** בכל זאת **לסתר, ושהתה עמו** זמן **כדי טומאה** (ביאה) — **אסורה לביתה,** כלומר, אסורה היא מאז על בעלה עד שתיבדק, **ו**אם היא בת ישראל הנשואה לכהן — **אסורה לאכול בתרומה,** שמא זנתה ונפסלה. **ואם מת — חולצת**