## Steinsaltz on Yevamot Daf 120b

###### Steinsaltz on Yevamot 120b:1
[Steinsaltz on Yevamot 120b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:1)

**סימן מובהק** הוא **קא מיפלגי** [חלוקים הם]. **מר** [חכם זה, ר' אליעזר] **סבר** כי שומא **סימן מובהק** היא, ולכן אפשר לסמוך עליה אפילו מן התורה. **ומר** [וחכם זה, חכמים] **סבר לאו** [שלא] **סימן מובהק** היא.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:2
[Steinsaltz on Yevamot 120b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:2)

ושואלים: **ולהך לישנא** [ולפי לשון זו] הראשונה ש**אמר רבא** כי **סימנין דאורייתא** [מן התורה] הם, **הא קתני** [הרי שנה] במשנה **אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו** — אין סומכים עליהם, משמע שסימנים אינם ראיה מן התורה!


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:3
[Steinsaltz on Yevamot 120b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:3)

ומשיבים: הכוונה שם היא לסימנים רגילים, שאינם אלא ראיה קלושה. ואותם סימנים שאמרו לגבי **גופו** המדובר בסימן כללי, כגון שהיה גופו **ארוך** או **גוץ.** ולגבי **כליו** אין סומכים על סימניהם — **דחיישינן** [שאנו חוששים] **לשאלה** (להשאלה) שמא השאיל את בגדיו לאחר, ואותו שואל הוא שמת. ושואלים: **ואי חיישינן** [ואם אנו חוששים] **לשאלה** (להשאלה), אם כן בדיני השבת אבידה, **חמור** על פי **סימני אוכף, היכי מהדרינן** [איך אנו מחזירים] אם אין סימנים בחמור עצמו, ומדוע לא נחשוש שמא שאל בעל החמור את האוכף מאחר?


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:4
[Steinsaltz on Yevamot 120b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:4)

ומשיבים: **לא שיילי אינשי אוכפא, דמסקיב ליה לחמרא** [אין אנשים שואלים אוכף מפני שזה פוצע את החמור], שהאוכף צריך להיות עשוי בדיוק כמידת החמור, ולכן אין משתמשים באוכף של חמור אחר, ואין לחשוש כאן לשאילה. ועוד מקשים: שנינו שאם **מצאו** את הגט שאבד **קשור בכיס** או **בארנקי** (ארנק) או **בטבעת,** סומכים על סימניהם ונותנים את הגט לאשה, ואם כן **היכי מהדרינן** [איך אנו מחזירים] ואין חוששים שמא השאיל את כליו אלה לאחר?


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:5
[Steinsaltz on Yevamot 120b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:5)

ומשיבים: אין פה מקום לחשש, כי **טבעת** אין אדם משאיל כיון ש**חייש לזיופי** [שהוא חושש לזיוף], שכן בטבעת מצויה כרגיל החותמת שלו ואין אדם משאילה לאחר, שמא יזייף ויחתום דברים בשמו. **כיס וארנקי — מנחשי אינשי ולא מושלי** [מנחשים בהם אנשים, שיש בכך כעין סימן רע, ואינם משאילים אותם], ולכן אין לחשוש לשאלה בכלים אלה. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הטעם שאמרו שאין מתירים אדם על פי סימנים של **כליו,** אין הכוונה לסימנים מובהקים, אלא בדברים כלליים, כגון שהעידו **בחיורי וסומקי** [בבגדיו שצבעיהם לבנים ואדומים], שזה אינו סימן.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:6
[Steinsaltz on Yevamot 120b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:6)

א שנינו במשנה: **ואפילו ראוהו מגוייד** (חתוך ופצוע) — אין מעידים עליו שמת. ושואלים: **למימרא** [האם לומר] מכאן שה**מגוייד חיי** [חי] אחר כך? **ורמינהי** [ומטילים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **אדם אינו מטמא** בטומאת מת **עד שתצא נפשו** ממש, **אפילו** היה **מגוייד, ואפילו גוסס.** ומכאן נדייק: **טמויי** [לטמא] עדיין הוא **לא מטמא,** לפי שיש בו עוד חיים, **הא מיחייא** [הרי לחיות] — **לא חיי** [איננו חי עוד]!


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:7
[Steinsaltz on Yevamot 120b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:7)

**אמר אביי: לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זו] כשיטת **ר' שמעון בן אלעזר, הא** [זו] כשיטת **רבנן** [חכמים], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מעידין על המגוייד** שהוא כמת, **ואין מעידין על הצלוב** (התלוי על צלב). **ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף על המגוייד אין מעידין, מפני שיכול לכוות,** שעל ידי כוויה פעמים אפשר לגרום שתיפסק שתיתת הדם, **ו**יוכל **לחיות.**


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:8
[Steinsaltz on Yevamot 120b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:8)

ומקשים: **ומי מצית לאוקומי** [והאם יכול אתה להעמיד לפרש את משנתנו] **כר' שמעון בן אלעזר? והא קתני סיפא** [והרי שנה בסופה], בהמשכה של המשנה: **מעשה בעסיא באחד ששילשלוהו לים** על ידי חבל לצלול בו, **ו**אחר כך כאשר משכו את החבל חזרה **לא עלתה בידם אלא רגלו,** ולא ידעו אם טבע ומת, או נמלט, **ואמרו חכמים:** אם הרגל היתה חתוכה **מן הארכובה** (הברך) **ולמעלה — תנשא,** שכן אחרי פציעה כזו ודאי אין אפשרות שימשיך לחיות, ואם הרגל שהועלתה היתה חתוכה רק **מן הארכובה ולמטה — לא תנשא.** משמע שאפילו במגוייד באופן כזה, יש להניח שמת, ואם דעת ר' שמעון בן אלעזר היא — מדוע אין הוא אומר שחוששים שהוא חי אפילו אם הרגל היתה חתוכה מן הארכובה ולמעלה?


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:9
[Steinsaltz on Yevamot 120b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:9)

ומשיבים: **שאני מיא דמרזו** [שונים הם מים שהם מגבירים את] ה**מכה,** הפצע, ואת הכאב, ומאחר שהיה במים, יש להניח אף בפציעה כזו שמת כבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:10
[Steinsaltz on Yevamot 120b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:10)

ושואלים: **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההוא טייעא** [אני עצמי ראיתי ערבי אחד] **דשקיל ספסירא וגיידיה לגמליה** [שלקח סייף וחתך את גמלו] **ולא אפסיקתיה לנערותיה** [הפסיק הגמל לנעור] ומת מיד. משמע שהגיוד הורג לחלוטין ואין לו תקנה! **אמר אביי: ההיא כחישא הויא** [אותו גמל כחוש היה] וחלש, ולכן מת מיד.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:11
[Steinsaltz on Yevamot 120b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:11)

**רבא אמר:** במשנה מדובר כשהיה מגוייד **בסכין מלובנת, ודברי הכל** אין מעידים עליו שמת בגלל הפציעה, שהרי בגלל ליבון הסכין נסגר הפצע.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:12
[Steinsaltz on Yevamot 120b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:12)

ב נאמר במשנה שאפילו ראוהו... **והחיה אוכלת** בו — אין מעידים עליו שמת. **אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא** שראו שאוכלת **ממקום שאין נפשו יוצאה** על ידי פציעה שם, כגון שאוכלת את ידו או את רגלו, **אבל** אם אוכלת **ממקום שנפשו יוצאה,** כגון מוחו או לבו — **מעידין** עליו.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:13
[Steinsaltz on Yevamot 120b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:13)

**ואמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו** באדם אחד **שנים** מן ה"סימנים", קנה וושט, **או רוב שנים, וברח** הנשחט ולא ראוהו עוד — **מעידין** עליו שמת.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:14
[Steinsaltz on Yevamot 120b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:14)

ומקשים: **איני** [וכי כך הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים או רוב שנים ורמז** הנשחט **ואמר: "כתבו גט לאשתי" — הרי אלו יכתבו ויתנו.** וכיון שרק אדם חי יכול לתת גט, משמע שהנשחט נחשב כחי! ומשיבים: ודאי **חי הוא** עדיין באותה שעה, **ו**אולם **סופו למות** בוודאי, ולכן אפשר לפי שעה לכתוב גט בשבילו כחי, אבל אפשר גם להעיד עליו שהוא מת כעבור זמן מה.


###### Steinsaltz on Yevamot 120b:15
[Steinsaltz on Yevamot 120b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/120b:15)

ושואלים: **אלא מעתה,** אם רואים אנו זאת כהריגה, **יהא גולה על ידו** אם שחט אדם בשגגה. **אלמה תניא** [מדוע שנויה ברייתא]: **שחט שנים או רוב שנים** בשגגה — **הרי זה אינו גולה,** לפי שאין זו נחשבת להריגה! ומשיבים: **הא איתמר עלה** [הרי נאמר על כך] **אמר רב הושעיא: חיישינן** [חוששים אנו] **שמא הרוח בלבלתו** ומחמת הרוח מת לבסוף, ולא מחמת הפציעה, לכן אינו חייב גלות. **אי נמי** [או גם כן] **שמא איהו** [הוא], הנשחט עצמו,