## Steinsaltz on Yevamot Daf 121a

###### Steinsaltz on Yevamot 121a:1
[Steinsaltz on Yevamot 121a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:1)

**קירב מיתתו** כגון שהתנועע בחוזקה, וגרם על ידי כך נזק לעצמו. ולכן אין השוחטו גולה. ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם], בין הטעמים של רוח, או שהוא קירב מיתתו?


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:2
[Steinsaltz on Yevamot 121a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:2)

ומסבירים: כגון **דשחטיה בביתא דשישא ופרכיס** [ששחטו בבית של שיש הסגור מכל צד ואין בו רוח ופירכס] הרבה מעצמו, שאם הרוח היא הגורמת — הרי לא היתה שם רוח, אבל אם הפירכוס גורם — הרי פירכס. **אי נמי** [או גם כן]: **דשחטיה בברא** [ששחטו בחוץ] **ולא פרכיס** [פירכס] כלל, שאז חוששים לרוח, ולא למעשה עצמו.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:3
[Steinsaltz on Yevamot 121a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:3)

א קבעו חכמים במשנה כלל, שאין מעידים אלא בתוך שלושה ימים למוות, ו**ר' יהודה** בן בבא **אומר: לא כל** המקרים שוים, לענין הזמן. **איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים], שאלה זו: **ר' יהודה בן בבא לקולא פליג** [להקל חלק], לומר שיש מקרים שגם אחר שלושה ימים אפשר להעיד, **או לחומרא פליג** [להחמיר חלק], שפעמים אף בפחות משלושה ימים אי אפשר להעיד.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:4
[Steinsaltz on Yevamot 121a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:4)

ומציעים פתרון, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה: **דההוא גברא** [שאדם אחד] ש**טבע ב**מקום שנקרא **כרמי, ואסקוהו** [והוציאו אותו] ליד המקום הקרוי **בי הדיא לבתר תלתא יומין** [לאחר שלושה ימים], **ואנסבה** [והשיאה] **רב דימי מנהרדעא לדביתהו** [את אשתו] שסמך על זיהויו לאחר שלושה ימים. **ותו** [ועוד]: **ההוא גברא דאטבע בדגלת ואסקוהו אגישרא** [אדם אחד שטבע בחידקל והעלו אותו על הגשר] של **שביסתנא, ואנסבה** [והשיאה] **רבא לדביתהו** [את אשתו] **אפומא דשושביני לבתר** [על פי שושביניו שהכירו אותו לאחר] **חמשה יומי** [ימים].


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:5
[Steinsaltz on Yevamot 121a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:5)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] כי **לקולא פליג** [להקל חלק] ר' יהודה בן בבא, אם כן **אינהו דעביד** [הם שעשו], מה שעשו היה זה **כר' יהודה בן בבא. אלא אי אמרת לחומרא פליג** [אם אומר אתה שלהחמיר חלק], **אינהו דעביד כמאן** [הם שעשו, כמי עשו]? שהרי לפי זה אין מי שמתיר ביותר משלושה ימים! ומשיבים: **שאני מיא, דצמתי** [שונים הם מים, שמשמרים] את הדברים, וצורת הפנים אינה משתנה גם לאחר שלושה ימים.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:6
[Steinsaltz on Yevamot 121a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:6)

ותוהים: **והאמרת מיא מרזו** [והרי אמרת תחילה שהמים מזיקים] ל**מכה!** ומשיבים: **הני מילי היכא דאיכא** [דברים אלה אמורים במקום שיש] **מכה,** פצע, **אבל היכא דליכא** [במקום שאין] **מכה — מיצמת צמית** [המים משמרים אותו] שלא תתקלקל צורתו. ומעירים: **והני מילי דכי אסקיה חזייה בשעתיה** [ודברים אלה אמורים שכאשר הוציאוהו מהמים ראה אותו הרואה באותה שעה], **אבל** אם **אישתהי** [השתהה] זמן מסויים לאחר הוצאתו מן המים, ודאי **מיתפח תפח** [תפח ביותר] ואי אפשר להכירו.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:7
[Steinsaltz on Yevamot 121a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:7)

ב משנה **נפל** אדם **למים** ולא יצא מהם, **בין שיש להן** למים **סוף** הנראה לעין **בין שאין להן סוף — אשתו אסורה** להינשא, כי אין כאן עדות מוחלטת שמת, ושמא יצא מן המים. **אמר ר' מאיר: מעשה באחד שנפל לבור הגדול, ועלה לאחר שלשה ימים.** והרי זו הוכחה, שפעמים ניצל אדם, אף שהכל סברו שטבע ומת.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:8
[Steinsaltz on Yevamot 121a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:8)

**אמר ר' יוסי: מעשה בסומא** (בעיוור) **שירד לטבול במערה** להיטהר, **וירד מושכו** (האיש שהיה מוביל אותו) גם הוא **אחריו,** וטבעו במים, **ושהו** שם **כדי** הזמן **שתצא נפשם — והשיאו את נשותיהם** על סמך העובדה שראו שנעלמו במים ולא יצאו. **ושוב מעשה בעסיא, באחד ששלשלוהו לים** בחבל, **ו**כשמשכו בחבל **לא עלתה בידם אלא רגלו,** ו**אמרו חכמים:** אם נחתכה הרגל **מן הארכובה** (הברך) **ולמעלה — תנשא,** שודאי מת בעלה, כי הפציעה הזו חמורה ביותר ומי שנפגע כך הרי הוא בגדר טריפה, ובוודאי מת במים. ואם נחתכה **מן הארכובה ולמטה — לא תנשא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:9
[Steinsaltz on Yevamot 121a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:9)

ג גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **נפל למים, בין** מים **שיש להם סוף, בין שאין להם סוף — אשתו אסורה,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים:** אם נפל ל**מים שיש להם סוף — אשתו מותרת, ושאין להם סוף — אשתו אסורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:10
[Steinsaltz on Yevamot 121a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:10)

ושואלים, **היכי דמי** [כיצד הם בדיוק] **מים שיש להם סוף? אמר אביי: כל שעומד** במקום אחד **ורואה מארבע רוחותיו,** אלה הם מים שיש להם סוף, וכגון מערה וכדומה. שכן במקום כזה אם יצא אותו אדם ודאי יראוהו כשיצא. אבל אם מקוה המים גדול מזה, ואי אפשר לראות את קצהו מכל צד, חוששים שמא יצא מצד אחר ולא ראוהו.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:11
[Steinsaltz on Yevamot 121a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:11)

מסופר: **ההוא גברא** [אדם אחד] ש**טבע באגמא** [באגם] של **סמקי,** מקום בשם זה, **אנסבה** [השיאה] **רב שילא לדביתהו** [את אשתו] וזאת על סמך העדים שראו אותו נכנס לאגם, ולא ראו אותו שיצא. **אמר ליה** [לו] **רב לשמואל, תא נשמתיה** [בוא ונחרימנו] את רב שילא, על שהורה שלא כדין. **אמר ליה** [לו] שמואל לרב: **נשלח ליה ברישא** [לו בתחילה] ונברר מה היה טעמו, לפני שאנו עושים מעשה.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:12
[Steinsaltz on Yevamot 121a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:12)

**שלחו ליה** [לו] שאלה זו: ראוהו שנפל ל**מים שאין להם סוף,** האם **אשתו אסורה או מותרת? שלח להו** [להם]: **אשתו אסורה.** ושאלו אותו עוד: **ואגמא** [והאגם] של **סמקי** מהו — **מים שיש להם סוף או מים שאין להם סוף? שלח להו** [להם] בתשובה: **מים שאין להם סוף הוא,** שאין רואים את קצה האגם מכל צד. חזרו ושלחו לו: **ומר, מאי טעמא עבד הכי** [ואדוני, מה טעם עשה כך], שהשיא את האשה?


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:13
[Steinsaltz on Yevamot 121a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:13)

ענה להם: **מיטעא טעינא** [טעיתי] בסברה, **אנא סברי** [אני סברתי]: מ**כיון דקוו וקיימי** [שהמים קוויים, אגורים, ועומדים] ואינם זורמים, הרי **כמים שיש להם סוף דמי** [הם נחשבים]. **ו**אולם, **לא היא** [אין הדבר כן], **כיון דאיכא גלי** [שיש גלים] באגם זה — **אימור גלי אשפלו** [אמור שהגלים טלטלוהו] ושמא לא ראו אותו כשיצא.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:14
[Steinsaltz on Yevamot 121a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:14)

וסיכומו של אותו מעשה, **קרי** [קרא] **שמואל עליה** [על] **רב** את הכתוב: **"לא יאנה לצדיק כל און"** (משלי יב, כא), מאחר שלא באה תקלה על ידו, לפי שהמתין רב ולא נידה את רב שילא ולא גרם לו עוול. שהרי רב שילא טעה ולא עבר בזדון על דברי חכמים. **קרי** [קרא] **רב עליה** [על] **שמואל** כתוב זה — **"ותשועה ברב יועץ"** (שם יא, יד), שהרי עצתו של שמואל היא שגרמה לרב להמתין.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:15
[Steinsaltz on Yevamot 121a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:15)

**תניא** [שנויה ברייתא], **אמר רבי: מעשה בשני בני אדם** שהיו **מכמרין מכמורין** (צדים דגים במכמורות) **בירדן, ונכנס אחד מהם למחילה של דגים** שליד החוף, **ושקעה** ה**חמה ולא ראה** את **פתחה של** ה**מחילה** ונעלם, **ושהה חברו** והמתין לו **כדי** הזמן **שתצא נפשו, ובא** החבר **והודיע בתוך ביתו** של האחר שטבע. **למחר,** ביום, **זרחה** ה**חמה והכיר** האיש שהיה במחילה את **פתחה של** ה**מחילה,** ויצא החוצה, **ובא ומצא** שעורכים עליו **הספד גדול בתוך ביתו. אמר רבי** על כך: **כמה גדולים דברי חכמים, שאמרו** שמי שנפל ל**מים שיש להם סוף — אשתו מותרת,** ואם נפל למים **שאין להם סוף — אשתו אסורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:16
[Steinsaltz on Yevamot 121a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:16)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שעל מקרה כגון זה אתה סומך, אם כן, אף **מים שיש להם סוף נמי ליחוש** [גם כן נחשוש] שמא **למחילה של דגים** נכנס אותו אדם ולבסוף יצא! ומשיבים: **במים שיש להם סוף מחילה של דגים לא שכיחא** [אינה מצויה].


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:17
[Steinsaltz on Yevamot 121a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:17)

**אמר רב אשי: הא דאמרו רבנן** [זה שאמרו חכמים] ש**מים שאין להם סוף אשתו אסורה — הני מילי באיניש דעלמא** [דברים אלה אמורים באדם סתם] שאינו ידוע, **אבל צורבא מרבנן** [תלמיד חכם] — **לא,** כי **אי דסליק** [אם היה עולה מן המים] — **קלא אית ליה** [קול יש לו] והשמועה על הצלתו היתה מתפשטת. ודוחים: **ולא היא** [ואינו כן], **לא שנא איניש דעלמא ולא שנא צורבא מרבנן** [אינו שונה אדם סתם ואינו שונה תלמיד חכם], אם ב**דיעבד** נישאה אשתו — **אין** [כן] לא תצא, **לכתחלה — לא** תינשא.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:18
[Steinsaltz on Yevamot 121a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:18)

ד **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר רבן גמליאל: פעם אחת הייתי מהלך בספינה, וראיתי** מרחוק **ספינה אחת שנשברה** וטבעה. **והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו** [ומי היה זה] — **ר' עקיבא. וכשעליתי ביבשה** ראיתי ש**בא, וישב ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני, מי העלך** מן המים? **אמר לי: דף** (קרש) **של** ה**ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי,** הרכנתי את ראשי בפני הגל, ולא שמטוני הגלים מן הקורה, וכך הגעתי לחוף.


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:19
[Steinsaltz on Yevamot 121a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:19)

**מכאן אמרו חכמים: אם יבואו רשעים על אדם — ינענע לו ראשו,** כלומר, יכניע עצמו לפי שעה, ולא ילחם בהם, שעל ידי כך יינצל. ואחר מאמר מוסגר זה ממשיכים בדברי רבן גמליאל, **אמרתי באותה שעה: כמה גדולים דברי חכמים, שאמרו: מים שיש להם סוף — מותרת, מים שאין להם סוף — אסורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:20
[Steinsaltz on Yevamot 121a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:20)

**תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' עקיבא: פעם אחת הייתי מהלך בספינה, וראיתי ספינה אחת שמטרפת** (שטובעת) **בים, והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו** [ומי היה זה] — **ר' מאיר. כשעליתי למדינת קפוטקיא בא וישב ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני, מי העלך? אמר לי: גל טרדני** (זרקני) **לחברו, וחברו לחברו, עד שהקיאני ליבשה. אמרתי באותה שעה: כמה גדולים דברי חכמים, שאמרו:** ש**מים שיש להם סוף — אשתו מותרת, מים שאין להם סוף — אשתו אסורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 121a:21
[Steinsaltz on Yevamot 121a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/121a:21)

ה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **נפל** אדם **ל**תוך **גוב אריות — אין מעידין עליו** שמת, שמא לא הרגוהו האריות. נפל **לחפורה** (בור) **מלאה נחשים ועקרבים — מעידין עליו,** שלא ייתכן שלא נשכוהו ועקצוהו למוות. **ר' יהודה בן בתירא אומר: אף לחפורה מלאה נחשים ועקרבים אין מעידין עליו,** כי **חיישינן** [חוששים אנו]