## Steinsaltz on Yevamot Daf 17b

###### Steinsaltz on Yevamot 17b:1
[Steinsaltz on Yevamot 17b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:1)

**"ראשונה" לא משתבש** [איננו טועה], כי **מאי** [מה] פירוש **"ראשונה" — ראשונה לנפילה,** שהרי זו נפלה ראשונה להתייבם. **ומאן דתני** [ומי ששונה] וקורא לה **"שניה"** גם הוא **לא משתבש** [איננו טועה], כי **מאי** [מה] פירוש **"שניה"** — כוונתו **שניה לנשואין.** שהרי האח השני שמת היה כבר נשוי לאשה אחת, וזו, היבמה שייבם אותה, היא אשתו השניה. ותוהים: וכי סדר זה הוא הכרחי? **מי לא עסקינן** [האם אין אנו עוסקים] אפילו במקרה ש**יבם** האח השני את אשתו של האח הראשון, **ואחר כך כנס** (נשא) אשה אחרת, ואף אז אין הבדל בדין וממילא באופן כזה היבמה היא גם הראשונה. **אלא,** כך יש להסביר: **מאי** [מה] פירוש **"שניה"** שכך מכנים את אשתו של האח הראשון — הכוונה היא **שניה בנשואין** שהרי כבר נישאה פעמיים לעומת אשת האח השני, שהיתה נשואה רק פעם אחת.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:2
[Steinsaltz on Yevamot 17b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:2)

א עד כאן לבירור לשון המשנה, ומעתה לגופם של דברים. **אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא** [היכן היא כתובה] שבזו אין מצות ייבום? **אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא** [הכתוב] בתחילת הפרשה העוסקת בענין ייבום: **"כי ישבו אחים יחדו"** (דברים כה, ה), משמע **שהיתה להם ישיבה אחת** ("יחדיו") **בעולם, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו.** ועוד אנחנו למדים: **"יחדו"** — משמעו ש**מיוחדים בנחלה,** שיש להם צד של ייחוד וצירוף, משום שהם יורשים אותה נחלה, ומשמע שלענין ייבום מדובר באחים מן האב דווקא — **פרט לאחיו מן האם** שאינם "יחדיו" לענין נחלה, לפי שכל אחד מהאחים מהאב יורש את אביו, ואלה אינם יורשים את האם.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:3
[Steinsaltz on Yevamot 17b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:3)

**רבה אמר:** ענין זה שייבום הוא רק ב**אחין מן האב יליף** [נלמד] בגזירה שווה של **"אחוה" "אחוה" מבני יעקב,** שבייבום נאמר: "כי יישבו אחים", ובבני יעקב נאמר: "שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו" (בראשית מב, לב), **מה להלן** בבני יעקב הם כולם אחים **מן האב ולא מן האם** שהרי הם מארבע אמהות, **אף כאן** לגבי ייבום — דווקא אחים **מן האב ולא מן האם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:4
[Steinsaltz on Yevamot 17b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:4)

ומקשים: מדוע למדים מבני יעקב? **ולילף** [ושילמד] **"אחוה" "אחוה" מעריות,** שנאמר בפרשת עריות: "ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך היא" (ויקרא יח, טז), ובדיני עריות קירבת האחוה בין אחים (כגון לאיסור אשת אח) היא בין מן האב ובין מן האם! ומשיבים: יש להעדיף את הגזירה השווה הראשונה, כי **דנין** ולמדים **"אחים" מ"אחים",** שגם בבני יעקב וגם בדין ייבום נאמר "אחים", **ואין דנין "אחים"** שנאמר בייבום **מ**מה שנאמר בעריות **"אחיך".**


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:5
[Steinsaltz on Yevamot 17b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:5)

ומקשים: **מאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה], כלומר, מה ההבדל לענין גזירה שווה, גם אם יש שינוי מסויים בלשון, **הא תנא דבי** [הרי שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל** על מה שנאמר בפסוק אחד **"ושב הכהן"** (ויקרא יד, לט) ונאמר בפסוק אחר **"ובא הכהן"** (שם מד), דורשים: **זו היא שיבה זו היא ביאה,** ולמדים גזירה שווה מזה על זה, למרות שהמילים "ושב" "ובא" אינן דומות זו לזו, וזאת מכיון שיש להן משמעות אחת — אפשר ללמוד מהן גזירה שווה, ועל כל פנים רואים אנו שגזירה שווה נלמדת אף בשתי מילים שונות לחלוטין בצורתן — כל שכן שהבדל קטן בגיזרת המלה איננו מעכב! ומשיבים: **הני מילי היכא דליכא מידי דדמי ליה** [דברים אלה אמורים היכן שאין דבר אחר, מלה אחרת, שדומה לו יותר] **אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה** [היכן שיש דבר אחר שדומה לו] — **מדדמי ליה ילפינן** [מזה שדומה לו יותר אנחנו למדים] וככל שהדמיון בין המילים גדול יותר, עדיף ללמוד מזה.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:6
[Steinsaltz on Yevamot 17b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:6)

ומקשים מצד אחר: **ולילף** [ושילמד] **"אחוה" "אחוה" מלוט, דכתיב** [שנאמר] שאמר אברהם ללוט: **"כי אנשים אחים אנחנו"** (בראשית יג, ח). ומכאן אפשר היה להסיק כי "אחים" מובנו קרובים, ולאו דווקא אחים! ודוחים: **מסתברא** [מסתבר] ש**מבני יעקב הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד], **משום דמפני** [שהוא מופנה, מיותר] שהמלה "אחים" בבני יעקב מיותרת בעניינה, ובאה ללמדנו גזירה שווה: **מדהוה ליה למכתב** [מתוך שהיה לו לכתוב] **"שנים עשר עבדיך בני אבינו"** (בראשית מב, יג) **וכתיב** [וכתוב] בכל זאת **"אחים** בני אבינו **"**— **שמע מינה לאפנויי** [למד ממנה, מכאן, שבא הדבר להפנות, לייתר את המלה], ללמדנו לענין אחר מהו הקרוי אחים.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:7
[Steinsaltz on Yevamot 17b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:7)

ומעירים: **ו**אף שרב יהודה ורבה למדו אותו דין משני מקראות שונים, **איצטריך** [צריך היה] גם לפי זה וגם לפי זה **למכתב** [לכתוב] **"אחים" ואיצטריך למכתב** [[וצריך היה לכתוב] **"יחדו". דאי כתב רחמנא** [שאם היתה התורה כותבת] **"אחים"** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **לילף** [שנלמד] **"אחוה" "אחוה" מלוט, וכי תימא** [ואם תאמר] ש**לא מפני** [מופנה, מיותר] הוא כמו "אחים" בבני יעקב — **לאי** [לא כן], וודאי **אפנויי מפני** [מופנה, מיותר] הוא, שהרי **מדהוה ליה למכתב** [ממה שהיה לו לכתוב] אצל לוט **"רעים",** שהרי באמת לא היו אחים ממש אלא רק קרובים, **וכתיב** [ונאמר בכל זאת] **"אחים" — שמע מינה** [למד ממנה, מכאן] לכאורה שבא הדבר **לאפנויי** [להפנות, לייתר את המלה] וללמדנו שקרובים כאלה קרויים "אחים" אף לגבי ייבום, על כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"יחדו"** ללמדנו: דווקא אחים **המיוחדים בנחלה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:8
[Steinsaltz on Yevamot 17b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:8)

**ואי כתב רחמנא** [ואילו כתבה התורה] **"יחדו"** בלבד ולא כתבה "אחים" — **הוה אמינא דמייחדי באבא ובאמא** [הייתי אומר שהם צריכים להיות מיוחדים באב ובאם], ואם אינם אחים מאב ומאם אין מצות ייבום חלה עליהם — על כן נאמר "אחים" כמו אצל בני יעקב, שהם אחים רק מאב ולא מאם, ומשום כך איפוא **צריכא** [צריך] שייכתבו שניהם.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:9
[Steinsaltz on Yevamot 17b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:9)

על סברה אחרונה זו, שהיה עולה על הדעת שבייבום צריך שיהיו אחים מאב ומאם, שואלים: **והא מהיכא תיתי** [וזו מהיכן היא באה], מדוע נעלה על הדעת שיש חשיבות באחווה גם מצד האם בענין זה? הלא **יבום בנחלה תלא רחמנא** [תלתה התורה], שנאמר בתורה שהיבם יקום על שם אחיו המת, כלומר, שהוא יורש אותו, **ונחלה מן האב ולא מן האם היא** באה! ומשיבים: אף על פי כן **איצטריך** [נצרך] הדבר, כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וחידוש הוא** דין זה של ייבום **דקמשתרי** [שמותרת] אשה האסורה משום **ערוה גביה** [אצלו, אצל היבם], שהרי אשת אח בכלל ערוה היא, ואם כן **אימא** [אמור] שנגביל את ההיתר הזה **עד דמייחדי באבא ובאמא** [עד שיהיו מיוחדים גם באב וגם באם], על כן **צריכא** [נצרכה] הגזירה שווה של "אחים" מבני יעקב להיאמר.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:10
[Steinsaltz on Yevamot 17b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:10)

ב **אמר רב הונא אמר רב: שומרת יבם** (אשה שמת בעלה וממתינה ליבם שייבם או יחלוץ לה) **שמתה** לפני שייבמו אותה — **מותר** אותו יבם **באמה.** שאין עצם חובת הייבום יוצרת קירבה ביניהם. **אלמא קסבר** [מכאן שהוא, רב הונא בשם רב, סבור] ש**אין זיקה.** כלומר, שה"זיקה" — היות היבמה זקוקה ליבם — איננה יוצרת קשר הלכתי ביניהם. ושואלים: **ולימא** [ושיאמר] במפורש: **הלכה כדברי האומר אין זיקה,** שבעיה זו שנויה במחלוקת תנאים, ומדוע לא פסק בפשטות הלכה כדעת התנא האומר שאין זיקה!


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:11
[Steinsaltz on Yevamot 17b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:11)

ומשיבים: **אי הוה אמר הכי, הוה אמינא** [אם היה אומר כך, הייתי אומר]: **הני מילי בתרי** [דברים אלה אמורים דווקא בשניים] אם היו שני יבמים, וכל אחד מהם יכול לייבם, הייתי אומר שרק אז אין זיקה, כיון שהקשר בין כל אחד מן האחים ליבמה איננו קשר מוחלט, שהרי יתכן שאחיו הוא שישאנה, **אבל בחד** [באח אחד] — **יש זיקה,** שהרי יבמה זו זקוקה רק לו, ויש איפוא ביניהם קשר, ולכך שינה בלשונו, לומר שאין הזיקה יוצרת קשר הלכתי ביניהם אפילו באחד.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:12
[Steinsaltz on Yevamot 17b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:12)

ושואלים: **ולימא** [ושיאמר]: **הלכה כדברי האומר אין זיקה אפילו בחד** [באח אחד]! ומשיבים: **אי אמר הכי, הוה אמינא** [אם היה אומר כך, הייתי אומר]: **אפילו מחיים,** שאף כאשר יבמתו חיה וזקוקה לו לייבום, מותר לו לשאת את אמה — על כן **קמשמע לן** [השמיע לנו] ש**לאחר מיתה — אין** [כן] מותר באמה, אבל **מחיים** — **לא.** ומדוע — **משום** ש**אסור לבטל מצות יבמין.** שהרי אם הוא נושא את אמה, אינו יכול עוד לייבם את הבת, שבת אשתו אסורה עליו, ונמצא שעל ידי נישואין אלה ביטל את מצות הייבום שחלה עליו.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:13
[Steinsaltz on Yevamot 17b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:13)

ומקשים על רב הונא: **תנן** [שנינו במשנה]: **יבמתו שמתה — מותר באחותה.** ונדייק: **באחותה — אין** [כן], שהרי גם אם היתה זו אשתו שמתה — היה מותר באחותה. אבל **באמה — לא,**


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:14
[Steinsaltz on Yevamot 17b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:14)

ודוחים: מכאן אין ראיה, כי אפשר לומר: **הוא הדין** ש**אפילו באמה** מותר, **ואיידי דתנא רישא** [ומתוך ששנה בראשה] של משנה זו: **אשתו שמתה מותר באחותה,** ששם הלשון מדוקדקת: **באחותה — אין** [כן], **אבל באמה — לא, דהויא לה איסורא דאורייתא** [שהרי היא לו איסור תורה], שאסור לאדם לשאת אשה ובתה אף כשמתה אחת מהן — **תנא נמי סיפא** [שנה גם כן בסופה] של אותה משנה **מותר באחותה,** ואין לדקדק בלשון, ובאמת מותר בכל קרובותיה. עד כאן שיטת רב הונא.


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:15
[Steinsaltz on Yevamot 17b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:15)

**ורב יהודה אמר: שומרת יבם שמתה — אסור באמה.** ומעירים: **אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור] ש**יש זיקה,** ושקשר הזיקה בין היבמה ליבם דומה לקשר נישואין, ומשום כך אסור בקרובותיה. ויש לשאול: מדוע הוא אומר זאת בצורה זו? **ולימא** [ושיאמר] במפורש: **הלכה כדברי האומר יש זיקה!**


###### Steinsaltz on Yevamot 17b:16
[Steinsaltz on Yevamot 17b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/17b:16)

ומשיבים: **אי הוה אמר הכי, הוה אמינא** [אם היה אומר כך, הייתי אומר]: **הני מילי** [דברים אלה] שיש זיקה, אמורים **בחד** [באח אחד], שהרי היבמה זקוקה רק לו, **אבל בתרי** [בשנים], אם היו שני יבמים, שיתכן וייבם אותה אחיו, ולכך **אין זיקה**, לכן שינה בלשונו, לומר שאפילו בשני אחים אין אחד מהם יכול לשאת את אמה. ומקשים: **והא כי פליגי** [והרי כאשר נחלקו] תנאים בענין זה — **בתרי פליגי** [בשני אחים נחלקו] וכיצד אפשר היה לחשוב שפסק שיש זיקה רק באחד? **אלא,** כך יש לומר: **אי אמר הכי** [אם היה אומר כך] כפסק הלכה: יש זיקה,