## Steinsaltz on Yevamot Daf 19b

###### Steinsaltz on Yevamot 19b:1
[Steinsaltz on Yevamot 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:1)

**ר' שמעון אומר: ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת** את **צרתה** והכוונה שיחלוץ או ייבם לאשת אחיו השני והראשונה נפטרת ממילא, אבל אם **חלץ לבעלת מאמר — לא נפטרה** על ידי כך ה**צרה,** זו שהיתה אשת האח השני, שמא אין כוח המאמר כנשואין. **כנסה** האח השני את אשת אחיו המת, **ומת** גם הוא, **ואחר כך נולד לו אח, או שנולד לו אח ואחר כך כנסה, ומת — שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום,** אחת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה.


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:2
[Steinsaltz on Yevamot 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:2)

**כנסה** את יבמתו ואחר כך **נולד לו אח, ואחר כך מת** — **שתיהן,** גם אשת האח שמת תחילה וגם אשת המייבם, **פטורות מן החליצה ומן הייבום,** אלו **דברי ר' מאיר. ור' שמעון אומר: הואיל ובא** האח השלישי הזה **ומצאה בהיתר, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור,** שהרי על האח השלישי לא היתה אשה זו אסורה מעולם, שכן כשנולד כבר היתה היא אשת האח השני החי, על כן — **מייבם לאיזו מהן שירצה, או חולץ לאיזו מהן שירצה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:3
[Steinsaltz on Yevamot 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:3)

ונברר: **הא בבא דסיפא למאן קתני לה** [את השער, הקטע הזה שבסופה של ברייתא זו בייבם ולבסוף נולד לצורך דעתו של מי שנה אותה]? **אילימא** [אם תאמר] ש**ל**צורך **ר' מאיר קתני לה** [שנה אותה] — **מכדי** [הרי] **לא שני ליה** [שונה לו] **לר' מאיר בין ייבם ואחר כך נולד** ו**בין נולד ואחר כך ייבם,** שלשיטתו בשני המקרים הרי זו אשת אחיו שלא היה בעולמו ואסורה לו, ואם כן **לערבינהו ולתנינהו** [שיערב אותם וישנה אותם יחד], באופן זה: כנסה ומת ואחר כך נולד לו אח, או שנולד לו אח ואחר כך כנסה ומת, או שכנסה ונולד לו אח ואחר כך מת — שתיהן פטורות?!


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:4
[Steinsaltz on Yevamot 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:4)

**אלא לאו** [האם לא] שהקטע האחרון נועד רק להבהיר את דעת **ר' שמעון.** וכיון שבחלקים השונים בברייתא זו מנויות כל האפשרויות **ובייבם ואחר כך נולד פליג** [חולק] ר' שמעון, ואילו **ב**מקרה ש**נולד** האח בזמן שאשת המת היתה עדיין זקוקה לייבום **ואחר כך ייבם** החי **לא פליג** [איננו חולק], משמע שאף הוא מסכים להלכה זו. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שר' שמעון חולק רק בזו, וכדברי רב פפא.


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:5
[Steinsaltz on Yevamot 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:5)

א כיון שהזכרנו ברייתא זו, באים לדון בה לגופה. **אמר מר** [החכם]: **עמד השני לעשות מאמר** (קידושי כסף) **ביבמתו ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד לו אח, ומת** השני ונפלו שתיהן, אשת האח הראשון ואשת השני, לפני השלישי, הנולד, לייבום — **ראשונה יוצאה משום** שהיא **אשת אחיו שלא היה בעולמו, ושניה — או חולצת או מתייבמת.** ושואלים: **מאי** [ומה פירוש] **"עמד", ומאי** [מה פירוש] **"לא הספיק"** לעשות מאמר? שהרי מאמר הוא הקידושין, והשאלה איננה מה היתה כוונתו, כי אם מה קרה למעשה, **אי עבד** [אם עשה] — **עבד** [עשה], **ואי** [ואם] **לא עבד** [עשה] — **לא עבד** [עשה]!


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:6
[Steinsaltz on Yevamot 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:6)

**אלא** צריך לפרש כך: **"עמד"** פירושו עמד לעשות מאמר **מדעתה,** בהסכמתה, **ו"לא הספיק"** — כוונתו שלא הספיק לעשות זאת **מדעתה, אלא בעל כרחה,** ובאופן כזה אין המאמר מועיל לכלום וחולצת ולא מתייבמת. **ו**תהיה שיטת ברייתא זו מפורשת ש**לא כ**שיטתו של **רבי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **העושה מאמר ביבמתו** (שמקדש אותה) **שלא מדעתה,** שלא בהסכמתה, **רבי אומר: קנה** מדברי סופרים, והקידושין הללו תופסים כמאמר של יבם מדעתה, **וחכמים אומרים: לא קנה** כלל.


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:7
[Steinsaltz on Yevamot 19b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:7)

ומפרשים: **מאי טעמא** [מה טעם] שיטת **רבי — גמר** [למד] זאת **מביאה ש**בא היבם על ה**יבמה,** באופן זה: **מה ביאה** ב**יבמה** — אפילו בא עליה **בעל כרחה** קובעת שהיא נעשית אשתו, ואין הדבר תלוי בהסכמתה, **אף קדושין** ב**יבמה** יכולים שיהיו **בעל כרחה. ורבנן גמרי** [וחכמים למדים] **מקדושין דעלמא** [בכלל] באופן זה: **מה קדושין דעלמא** [בכלל] — אינם תופסים אלא אם כן נעשים **מדעתה** של האשה, **אף קדושין** ב**יבמה** אינם מועילים אלא אם כן נעשים **מדעתה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:8
[Steinsaltz on Yevamot 19b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:8)

ומסבירים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים], כלומר, מהו העקרון המונח בביסוס מחלוקת זו? — **מר סבר** [חכם זה, רבי, סבור] כי **מילי** [דברים, הלכות] של **יבמה ממילי** [מדברים, מהלכות] של **יבמה הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד] ולא מתחום אחר, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **מילי** [דברים, הלכות] של **קדושין ממילי** [מדברים, מהלכות] של **קדושין הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד].


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:9
[Steinsaltz on Yevamot 19b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:9)

ומבררים קטע אחר בברייתא. שנינו בה: שני אחים ומת האחד ו**עשה בה** השני **מאמר ואחר כך נולד לו אח, או ש**קודם **נולד לו אח ואחר כך עשה בה,** באשת הראשון, **מאמר, ומת** ונפלה לפני השלישי, הנולד, לייבום — **ראשונה יוצאה משום** שהיא לו **אשת אחיו שלא היה בעולמו, ושניה חולצת ולא מתייבמת. ר' שמעון אומר: ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:10
[Steinsaltz on Yevamot 19b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:10)

ושואלים: **ר' שמעון אהייא קאי** [על איזה מהם, מן המקרים, הוא עומד, מתייחס]? **אילימא** [אם תאמר] כי למקרה של **נולד לו אח ואחר כך עשה בה** השני **מאמר** הוא מתייחס — **הא אמרת** [הרי כבר אמרת] ש**בנולד** השלישי **ולבסוף,** לאחר שנולד, **ייבם** השני את אשת הראשון **לא פליג** [חולק] **ר' שמעון,** והריהי אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. **אלא** צריך לומר כי על המקרה בו **עשה בה מאמר** השני **ואחר כך נולד לו אח** חלק ר' שמעון ולדעתו חולץ או מייבם לשניה.


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:11
[Steinsaltz on Yevamot 19b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:11)

בהמשך הברייתא נאמר שאם **חלץ** השלישי **לבעלת מאמר לא נפטרה** ה**צרה,** כלומר, אשת השני, ויכולה להינשא לאחרים. ומבררים: **מאי טעמא** [מה הטעם] — **משום דהואי** [שהיא] ה**צרה,** אשת האח השני, היא חיוב **ודאי,** שהרי היא אשת אחיו שהיה בעולמו, **ובעלת** ה**מאמר** אינה אלא **ספק,** שלא ברור אם על ידי המאמר נעשתה לגמרי כאשת האח השני או לא, **ו**כלל הוא ש**אין ספק מוציא מידי ודאי,** ולכן, אם יחלוץ לה היבם, כיון שחיובה אינו ברור — אף חליצתה איננה חליצת ודאי, כי שמא לא היתה צריכה לחליצה, ולפיכך לא הועילה החליצה לפטור את צרתה, ועל כן השמיע לנו שצריך לחלוץ או לייבם לודאית ואז תיפטר האחרת.


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:12
[Steinsaltz on Yevamot 19b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:12)

**יתיב** [ישב] **רב מנשה בר זביד קמיה** [לפני] **רב הונא ויתיב וקאמר** [וישב ואמר] דבר זה: **מאי טעמא** [מה טעם] שיטת **ר' שמעון** שמתיר בייבם ולבסוף נולד אשת אח שלא היה בעולמו? ותוהים: **מאי טעמא** [מה טעם] שיטת **ר' שמעון?!** — **כדאמר טעמא** [כפי שאמר את הטעם] באותה ברייתא: **הואיל ובא ומצאה בהיתר, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור!**


###### Steinsaltz on Yevamot 19b:13
[Steinsaltz on Yevamot 19b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/19b:13)

**אלא** כך היתה השאלה: **מאי טעמא דרבנן** [מה טעם שיטת חכמים] האוסרים בייבם ולבסוף נולד? שהרי ר' שמעון נתן טעם טוב לשיטתו. ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"ולקחה לו לאשה ויבמה"** (דברים כה, ה), ומשמעו: **עדיין יבומים הראשונים עליה,** שגם לאחר שלקחה לו לאשה, עדיין היא נחשבת ליבמה, ועל כן לא פקע ממנה האיסור שהיה עליה בעודה יבמה מבעלה הראשון. ותוהים: **אלא הא דתנן** [זו ששנינו במשנה]: **כנסה,** נשא את היבמה לאשה — **הרי היא כאשתו לכל דבר. ואמר ר' יוסי בר חנינא:** דבר זה **מלמד,**