## Steinsaltz on Yevamot Daf 20a

###### Steinsaltz on Yevamot 20a:1
[Steinsaltz on Yevamot 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:1)

**שמגרשה** את היבמה **בגט** ואינה צריכה חליצה, **ומחזירה,** שאם רוצה רשאי להחזירה לאחר גירושיה, ואין אומרים שלאחר שקיים בה את המצוה, שוב נאסרה עליו כאשת אח. ומדוע? **התם נמי לימא** [שם גם כן נאמר] **"ויבמה"** כפי שפירשנו: **עדיין יבומין הראשונים עליה, ותיבעי** [ותצטרך] **חליצה!**


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:2
[Steinsaltz on Yevamot 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:2)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם] ש**אמר קרא** [הכתוב] **"ולקחה לו לאשה"** (דברים כה, ה), לומר לנו: **כיון שלקחה — נעשית כאשתו לכל דבר.** ומקשים: **אי הכי הכא נמי** [אם כך כאן גם כן] נאמר כך מכיון שנעשתה אשתו לכל דבר שוב לא תיאסר על האח שנולד לאחר הייבום! ומשיבים: **הא כתב רחמנא** [הרי כתבה התורה] **"ויבמה",** לומר שאף לאחר נישואיה עדיין נחשבת היא כיבמה ואסורה לו.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:3
[Steinsaltz on Yevamot 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:3)

ושואלים: **ומה ראית** לחלק ולומר שאחר נישואין בטל דין יבמה לגמרי, ואיסור אשת אחיו שלא היה בעולמו לא בטל אחר ייבום? ומשיבים: **מסתברא, שדי היתירא אהיתירא ושדי איסורא אאיסורא** [מסתבר לומר כך, כי הטל היתר על היתר והטל איסור על איסור], כלומר, במקום שהותרה כבר האשה על ידי נישואין, נראה לומר שיהא היתר מוחלט, ובמקום שיש חשש איסור של אשת אחיו שלא בעולמו — מן הסתם בא הכתוב להחמיר ולצמצם.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:4
[Steinsaltz on Yevamot 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:4)

ושואלים: **ול**שיטת **ר' שמעון,** ש**אמר** בטעם שיטתו, **הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור, אלא מעתה,** אם היתה **אחותו מאמו** שאיננה אחותו מאביו **שנשאה אחיו מאביו** שאיננו אחיו מאמו, ונשא איפוא בהיתר גמור **ואחר כך נולד** לו **אח** מאב ואם, **ומת** אותו שנשא את האשה, **תתייבם** האחות לזה שנולד מאותו טעם: **הואיל ובא ומצאה בהיתר,** שהרי כשנולד כבר היתה אשת אחיו!


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:5
[Steinsaltz on Yevamot 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:5)

על קושיה זו תוהים: איך אפשר לומר כך, שכן **איסור אחותו להיכן אזל** [הלך]?! הרי לגבי האח הנולד היא אחותו מאמו, ואסורה עליו! ומקשים: אם כן, **הכא נמי** [כאן גם כן] אפשר היה לומר: **איסור אחיו שלא היה בעולם להיכן אזל** [הלך] והרי אף כאן כבר חל איסור אשת אח על אשה זו מאחיו הראשון ולמה אומר ר' שמעון שבטל על ידי הנישואין? ודוחים: אין מקום להשוואה זו, כי **האי איסורא דלית ליה היתירא** [זה, איסור אחותו, הוא איסור שאין לו היתר] בשום מקרה ולא בטל, ואילו **האי איסורא דאית ליה היתירא** [זה איסור אשת אח, הוא איסור שיש לו היתר] כשיש מצות ייבום ולכן בטל.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:6
[Steinsaltz on Yevamot 20a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:6)

א משנה **כלל אמרו ביבמה: כל שהיא** אסורה **איסור ערוה** על היבם — **לא חולצת ולא מתייבמת** ונפטרת לגמרי. ואם היתה אסורה עליו רק **איסור מצוה** או **איסור קדושה** (כפי שיבואר להלן מה עניינם), כיון שלא בטל מיסודו חיוב הייבום — הרי זו **חולצת** כדי להשתחרר מן הזיקה, **ו**אולם **לא מתייבמת** בגלל האיסור.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:7
[Steinsaltz on Yevamot 20a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:7)

ועוד כלל אמרו: מי שנפלו לפניו לייבום שתי אחיות שהיו נשואות לשני אחיו שמתו, אלא שאחת מן האחיות היא קרובה לו ואסורה עליו איסור ערוה מצד אחר, וכגון שהיא חמותו או שהיתה כלתו — הרי זו פטורה מייבום, והאחרת, **אחותה שהיא יבמתה** (גיסתה) — **חולצת או מתייבמת.** ואין דינן כשתי אחיות שנפלו כאחת לייבום שהרי אחת מהן כלל לא נפלה לפניו — משום איסור ערוה.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:8
[Steinsaltz on Yevamot 20a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:8)

ומסבירים: **איסור מצוה** הוא **שניות מדברי סופרים,** שחכמים גזרו איסור נישואין לגבי כמה נשים שאינן קרובות עד כדי שתהיינה אסורות מן התורה, ובכל זאת אסרו אותן כקרובות. **איסור קדושה** מהו — **אלמנה לכהן גדול, גרושה** או **חלוצה לכהן הדיוט, ממזרת** או **נתינה** (בת מבנות הגבעונים) **לישראל, ו**כן **בת ישראל לנתין וממזר.**


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:9
[Steinsaltz on Yevamot 20a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:9)

ב גמרא שואלים: **כלל** זה שאמרו ביבמה — **לאתויי מאי** [להביא, להוסיף, את מה]? שהרי לכאורה כבר נמנו ונתפרטו בפרק ראשון כל המקרים של איסור ערוה. **אמר רפרם בר פפא: לאתויי** [להביא, להוסיף] **צרת אילונית.** כלומר, לא רק אילונית עצמה אינה מתייבמת (מטעם אחר, לפי שאינה ראויה ללדת ואין בייבומה משום הקמת שם לאחיו), אלא גם צרתה פטורה, **וכדרב אסי** שאסר צרת אילונית, משום שהאילונית אסורה עליו כאשת אח (שהרי לא הותרה בייבום) ולכן צרתה היא צרת ערוה.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:10
[Steinsaltz on Yevamot 20a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:10)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] את דברי רפרם בר פפא אלה באופן אחר לגמרי: שנינו במשנה כי **כל שאיסורה איסור ערוה** לא חולצת ולא מתייבמת, ונדייק: דווקא זו **הוא דאסירא** [היא שאסורה] **צרתה, הא** [הרי] אם **לא** היה **איסורה איסור ערוה** אלא נאסרה מטעם אחר — **צרתה לא אסירא** [אסורה], ו**למעוטי מאי** [למעט את מה] בא הדבר — **אמר רפרם: למעוטי** [למעט] **צרת אילונית, ו**אם כן הרי זה ש**לא כ**שיטת **רב אסי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:11
[Steinsaltz on Yevamot 20a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:11)

ג נאמר במשנה כי **אחותה שהיא יבמתה** חולצת או מתייבמת. ומבררים: **אחותה דמאן** [של מי]? **אילימא** [אם תאמר] אחותה של זו שהיא אסורה עליו **איסור מצוה,** אולם **כיון דמדאורייתא רמיא קמיה** [שמן התורה היא מוטלת לפניו] לייבום, שאין איסור מן התורה לייבם אותה שאיננה ערוה, ולפי התורה שתי האחיות נופלות לייבום כאחת, ושתיהן זקוקות לו לייבום, ונמצא ש**פגע באחות זקוקתו,** וכבר אמרנו שאת אחות זקוקתו איננו יכול לייבם! **אלא,** יש לומר שהכוונה היא **אחותה** של זו שאסורה עליו **איסור ערוה** וכיון שאת הערוה לא יכול הוא לייבם, אין אחותה נחשבת לאחות זקוקתו, ויכול ליבמה.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:12
[Steinsaltz on Yevamot 20a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:12)

ד שנינו במשנה כי **"איסור מצוה"** הכוונה ל**שניות.** ושואלים: **אמאי קרי ליה** [מדוע קורא לו] **"איסור מצוה",** מה הטעם ללשון זו? **אמר אביי:** הכוונה היא משום ש**מצוה לשמוע דברי חכמים,** ואלה אינן אסורות אלא מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:13
[Steinsaltz on Yevamot 20a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:13)

ה שנינו במשנה כי **"איסור קדושה"** הוא **אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט.** ושואלים: **ואמאי קרי להו** [ומדוע קורא להם] **"איסור קדושה" — דכתיב** [שנאמר] בענין זה: **"קדשים יהיו לאלהיהם** ולא יחללו שם אלהיהם כי את אישי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש. אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו**"** (ויקרא כא, ו-ז).


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:14
[Steinsaltz on Yevamot 20a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:14)

**תניא** [שנויה ברייתא]: **ר' יהודה מחליף** את המונחים: **"איסור מצוה"** הוא **אלמנה לכהן גדול,** וכן **גרושה** או **חלוצה לכהן הדיוט. ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לו] **"איסור מצוה" — דכתיב** [שנאמר] בסוף ספר ויקרא בסיכום כל הדברים האמורים בו **"אלה המצות"** (שם כז, לד).


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:15
[Steinsaltz on Yevamot 20a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:15)

ו**"איסור קדושה"** לדעתו אלה **שניות** האסורות **מדברי סופרים, ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לזה] **"איסור קדושה"? אמר אביי:** שכן **כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש. אמר ליה** [לו] **רבא:** לשון זו אינה מדוייקת, משום שלפי זה יצא ש**כל שאינו מקיים דברי חכמים — קדוש הוא דלא מיקרי** [שאינו נקרא], **רשע נמי לא מיקרי** [גם כן איננו נקרא], והרי אנו יודעים שהעובר על דברי חכמים נקרא רשע! **אלא אמר רבא:** הטעם שקוראים לזה "איסור קדושה" הוא משום ש"קדושה" משמעה הפרשה והבדלה, ולענין זה **קדש עצמך** והיזהר גם **ב**דבר שמן התורה הוא **מותר לך,** כדי שלא תבוא להיכשל בסופו של דבר בערוה מן התורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:16
[Steinsaltz on Yevamot 20a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:16)

ו שנינו במשנה בין השאר ש**אלמנה לכהן גדול** שהיא לשיטת המשנה "איסור קדושה", חולצת ולא מתייבמת. ומעירים: **קפסיק ותני** [פסק ושנה] בהכללה, שאלמנה לכהן גדול אינה מתייבמת, **לא שנא** [אינו שונה] אם היתה אלמנה **מן הנשואין ולא שנא** [ואינו שונה] אם היתה אלמנה **מן האירוסין** בלבד.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:17
[Steinsaltz on Yevamot 20a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:17)

ומעתה, **בשלמא** [נניח] כשהיא אלמנה **מן הנשואין,** הרי אסורה היא על הכהן הגדול גם משום מצות **עשה** של "והוא אשה בבתוליה יקח" (שם כא, יג), **ו**מצות **לא תעשה** של "אלמנה וגרושה... לא יקח" (שם יד) **ואין עשה** של ייבום **דוחה** את **לא תעשה** של אלמנה **ועשה** של בתולה. **אלא,** אם היתה אלמנה **מן האירוסין,** אם כן **לא תעשה גרידא** [בלבד] **הוא,** שעדיין בתולה היא, ומדוע לא נאמר כי **יבא עשה** של ייבום **וידחה** את **לא תעשה** של אלמנה!


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:18
[Steinsaltz on Yevamot 20a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:18)

**אמר רב גידל אמר רב, אמר קרא** [הכתוב]: **"ועלתה יבמתו השערה"** (דברים כה, ז), **שאין תלמוד לומר,** שאין למדים דבר מן המלה **"יבמתו",** שהרי בה מדובר, ו**מה תלמוד לומר "יבמתו",** להדגיש: יבמתו שלו, ולומר כי **יש לך** גם **יבמה אחת שעולה לחליצה ואינה עולה לייבום,** שבה אין הדבר תלוי בהחלטתו כלל, **ואיזו זו —** זו שהיא עליו **חייבי לאוין.** שהנשים שאסור לשאתן, משום שיש מצות לא תעשה על כך, כולן חולצות ואין בהן ייבום.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:19
[Steinsaltz on Yevamot 20a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:19)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] שמדובר כאן גם ב**חייבי כריתות,** שאף אלה, עם שאינם רשאים לייבם אותן, אבל הם צריכים לחלוץ להן! ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"ואם לא יחפץ האיש לקחת** את יבמתו**"** (שם), לומר: **הא** [הרי] אם **חפץ — מייבם,** כלומר כאשר הדבר תלוי ברצונו. ולפיכך, **כל העולה לייבום** כלומר שהיתה יכולה להגיע לידי ייבום — **עולה** גם **לחליצה, וכל שאין עולה לייבום** — גם **אינו עולה לחליצה** ואין צריך כלל לחלוץ לה, וכיון שחייבי כריתות אינם יכולים לייבם בשום מקרה, אף אינם צריכים לחלוץ.


###### Steinsaltz on Yevamot 20a:20
[Steinsaltz on Yevamot 20a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/20a:20)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] **חייבי לאוין נמי** [גם כן] נאמר שאין צריך לחלוץ להן כיון שאינו יכול לייבמן! ומשיבים: **הא רבי רחמנא** [הרי רבתה התורה] **"יבמתו"** לומר שיש יבמה כזו שעולה לחליצה בלבד ולא לייבום. ושואלים: **ומה ראית** לומר שהריבוי בא לחייבי לאווים ולא לחייבי כריתות?