## Steinsaltz on Yevamot Daf 25a

###### Steinsaltz on Yevamot 25a:1
[Steinsaltz on Yevamot 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:1)

**מנעלים הפוכים תחת המטה,** שהמנעלים מונחים כשחרטומם פונה לעבר המטה (רי"ד), וזה סימן שאיש זר שנכנס לפי שעה הניחם שם, **אמר רבי: הואיל ומכוער הדבר — תצא.** על קטע זה תוהים: **מנעלים הפוכים? ליחזי דמאן נינהו** [שיראה של מי הם] ויברר מי האיש ומה עשה! **אלא: מקום מנעלים הפוכים תחת המטה,** שבחול שברצפה לא מצא אלא עקבות בלבד של מנעלים כאלה, ועל כך **אמר רבי: הואיל ומכוער הדבר — תצא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:2
[Steinsaltz on Yevamot 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:2)

ומסכמים: **והלכתא כוותיה** [והלכה כשיטתו] של **רב,** שאין להתייחס לקול בלא עדות עדים, **והלכתא כוותיה** [והלכה כשיטתו] של **רבי.** ותוהים: **קשיא הלכתא אהלכתא** [קשה מהלכה על הלכה], שהרי שתי הלכות אלה סותרות לכאורה זו את זו. ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה], **הא** [זה] — **בקלא דפסיק** [בקול שפוסק], שאז אין מוציאים אלא בעדים, **הא** [זה] — **בקלא דלא פסיק** [בקול שאינו פוסק] מוציאים אף בלא עדים. ומפרשים את המקרים: **קלא דלא פסיק וליכא** [קול שאינו פוסק ואין] **עדים —** נוהגים **כרבי,** ומוציא אותה. **קלא דפסיק ואיכא** [קול שפוסק ויש] **עדים —** נוהגים **כרב** שיוציא רק כשיש עדים.


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:3
[Steinsaltz on Yevamot 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:3)

**ו**מבררים: **קלא דלא פסיק** [קול שאינו פוסק] **עד כמה** נחשב שאינו פוסק? **אמר אביי: אמרה לי אם** (אומנתי): **דומי דמתא יומא ופלגא** [שמועה, קול, של עיר הוא יום וחצי]. ומעירים: **ולא אמרן** [אמרנו] שזהו שיעורו, **אלא** כש**לא פסק** הקול **ביני וביני** [בינתיים, בתוך הזמן], **אבל** אם **פסק** הקול **ביני וביני** [בינתיים], אפילו חזר אחר כך — **הא** [הרי] **פסק** ואינו נחשב. **ולא אמרן** [אמרנו] בקול שנפסק **אלא** כש**לא פסק מחמת יראה,** שמתייראים מאדם זה שמדברים עליו, ולכן אין הדבר מתפרסם, **אבל** אם **פסק מחמת יראה — הרי מחמת יראה הוא** שפסק, ולא נחשב כקול שנפסק. **ולא אמרן** [אמרנו] שסומכים על קול **אלא דליכא** [כשאין] **אויבים** ידועים לאותו אדם שמרננים אחריו, **אבל** אם **איכא** [יש] לו **אויבים** — יש להניח כי **אויבים הוא דאפקו ליה לקלא** [הם שהוציאו את הקול].


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:4
[Steinsaltz on Yevamot 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:4)

א **תנן התם** [שנינו שם, במשנה]: **המוציא את אשתו משום** שיצא עליה **שם רע — לא יחזיר** אותה שוב, אפילו התברר ששקר היה. וכן אם מוציא את אשתו **משום נדר** שנדרה ואינו יכול לסובלה בגלל הנדר, ומגרש אותה — **לא יחזיר** אפילו הותר הנדר. **שלח ליה** [לו] **רבה בר** רב **הונא לרבה בר רב נחמן: ילמדנו רבנו,** אם עבר ו**כנס** אשה זו שאמרו חכמים שלא יחזיר, **מהו שיוציא** את אשתו בעל כרחו?


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:5
[Steinsaltz on Yevamot 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:5)

**אמר ליה** [לו] רבה בר רב נחמן: **תנינא** [שנינו]: **הנטען על אשת איש והוציאה מתחת ידו** כדין, **אף על פי שכנס — יוציא. אמר ליה** [לו] רבה בר רב הונא: **מי דמי** [האם דומה] הדבר לענייננו? **התם** [שם] במשנתנו נאמר **"הוציאוה"**, כלומר על פי בית דין, **והכא** [וכאן] אמרו **"הוציאה"** הוא עצמו. ושמא אם החזירה — לא יוציאוה ממנו. ומסבירים: **ורבה בר רב נחמן** שדימה את שתי המשניות סבור כי **מתניתין נמי** [במשנתנו גם כן] **"הוציאה" תנן** [שנינו] ולא "הוציאוה".


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:6
[Steinsaltz on Yevamot 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:6)

ושואלים: **ואכתי מי דמי** [ועדיין האם דומה]? **הכא** [כאן] הרי מדובר שיחזירנה **הבעל, והתם** [ושם] מדובר ב**בועל** שכנס, והדבר יותר מגונה, לכן יוציא! **אמר ליה** [לו]: **שפיר דמי אהדדי** [יפה הם דומים זה לזה]: **הכא אמור רבנן** [כאן אמרו חכמים] **לא יכנוס, ואם כנס יוציא — הכי נמי אמרי רבנן** [כך גם כן אמרו חכמים בענייננו] **לא יחזיר, ואם כנס — יוציא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:7
[Steinsaltz on Yevamot 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:7)

ודוחים: **ולא היא,** אין הדבר כן. כי **התם** [שם] כשהוא נושא את האשה שנחשד עליה, **אלומי אלמיה לקלא** [הרי הוא מחזק את הקול שיצא עליו], ולפיכך יוציא, ואילו **הכא אמרינן קם ביה בקלא וליתיה** [כאן אומרים אנו עמד וברר בו בקול זה ומצא שאינו נכון]. ואם כן, אין ממקור זה תשובה לשאלה שנשאלה.


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:8
[Steinsaltz on Yevamot 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:8)

ב משנה שליח **המביא גט ממדינת הים, ואמר** כדרך ששליח הבא ממדינת הים צריך לומר כדי להכשיר את הגט: **"בפני נכתב ובפני נחתם" — לא ישא את אשתו,** כלומר את הגרושה הזו, משום שנראה כאילו היה לו ענין בדבר, ומחשיד בכך את עדותו. וכן אם בא אדם והעיד על אדם פלוני ש**מת,** או אפילו אמר על אדם פלוני **"**אני **הרגתיו",** או **"**אנו **הרגנוהו" — לא ישא את אשתו** של זה שמת לפי עדותו. **ר' יהודה אומר:** אם אמר **"הרגתיו" — לא תנשא אשתו** כלל, אפילו לא לאחר, שאי אפשר להאמין לעדותו, אבל אם אומר **"הרגנוהו" — תנשא אשתו** לאחרים, אבל לא לו.


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:9
[Steinsaltz on Yevamot 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:9)

ג גמרא ומעירים: **טעמא** [הטעם, דווקא] שמביא גט **ממדינת הים — דעליה קסמכינן** [שעליו אנו סומכים] ודיבורו ועדותו הם המקיימים את הגט, **אבל** המביא גט **מארץ ישראל, דלאו עליה קסמכינן** [שלא עליו סומכים אנו], שהרי אינו צריך לומר דבר, ואנו סומכים על הגט עצמו — **ישא את אשתו,** ואין חושדים בו,


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:10
[Steinsaltz on Yevamot 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:10)

ויש לשאול: **והא** [והרי] מי שהעיד שהבעל **מת, דלאו עליה קסמכינן** [שלא עליו, על העד בלבד, סומכים אנו], ש**אמר מר** [החכם]: **אשה דייקא ומינסבא** [מדקדקת ונשאת], שעיקר הטעם שסומכים על עד אחד להתיר אשה מעיגונה, הוא מפני שאנו מניחים שאין האשה מסתמכת על עדות זו בלבד ובודקת ככל שהיא יכולה, ורק אז היא נישאת לאחר, **וקתני** [ושנה]: **לא ישא את אשתו!**


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:11
[Steinsaltz on Yevamot 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:11)

ומשיבים: אף על פי כן אינו דומה, כי **התם** [שם] כשמעיד העד שמת הבעל **ליכא כתבא** [אין שום כתב] מוכיח על כך, ואילו **הכא, איכא כתבא** [כאן, יש כתב] של גט, והכתב מסייע לעדות. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מה בין גט למיתה,** שסומכים בהבאת גט גם על אנשים שאין נאמנים להעיד בעדות אשה — **שהכתב** שבידם, הגט, **מוכיח**.


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:12
[Steinsaltz on Yevamot 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:12)

ד שנינו במשנה: אם אמר העד **"מת", "הרגתיו", "הרגנוהו" — לא ישא את אשתו.** ומדקדקים: **הוא ניהו** [המעיד עצמו] **לא ישא את אשתו, הא** [הרי, אבל] **לאחר תנשא** על סמך עדות זו.


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:13
[Steinsaltz on Yevamot 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:13)

ותוהים: **והאמר** [והרי אמר] **רב יוסף:** מי שהעיד **"פלוני רבעני** במשכב זכור **לאונסי"** — הרי **הוא,** המעיד שנרבע, **ו**עוד עד **אחר — מצטרפין** כשני עדים **להרגו** את הרובע, משום משכב זכר, אבל אם העיד **"**פלוני רבעני **לרצוני" —** הרי לדבריו **רשע הוא,** שהרי לדבריו שניהם שותפים בעבירה, **והתורה אמרה: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס"** (שמות כג, א). ואף כאן כיון שאומר על עצמו שהיה שותף להריגת בעלה והריהו רשע, הרי לדבריו הוא פסול לעדות, ואיך אם כן מקבלים את עדותו ומאמינים לו שהרג?


###### Steinsaltz on Yevamot 25a:14
[Steinsaltz on Yevamot 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/25a:14)

**וכי תימא** [ואם תאמר] כי **שאני** [שונה] **עדות** על **אשה** שמת בעלה **דאקילו** [שהקילו] **בה רבנן** [חכמים] בהרבה דברים, ושמא אף רשע זה נאמן בעדות אשה — **והאמר** [והרי אמר] **רב מנשה:**