## Steinsaltz on Yevamot Daf 32b

###### Steinsaltz on Yevamot 32b:1
[Steinsaltz on Yevamot 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:1)

**אמר ר' אבהו: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף.** כלומר, אם היקף האיסור השני רחב יותר ומוסיף על האיסור הראשון עוד אנשים שלא היו אסורים בשל האיסור הראשון — הרי הוא חל.


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:2
[Steinsaltz on Yevamot 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:2)

ושואלים: **תינח** [נניח] דבר זה **היכא** [היכן, כאשר] **נשא** תחילה האח ה**חי** אשה, ואז נאסרה אחותה עליו משום אחות אשה, **ואחר כך נשא** האח ש**מת** את אחותה, שאז אפשר לומר: **מגו דאתוסף** [מתוך שנוסף] **איסור לגבי אחים,** שהרי בתחילה היו שאר האחים (חוץ ממנו) מותרים באותה אחות, וכאשר נשא אותה אחיהם נוסף בה איסור (אשת אח) לגבי האחים, על כן **אתוסף איסור לגבי דידיה** [נוסף איסור גם לגביו], והוא הקרוי איסור מוסיף.


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:3
[Steinsaltz on Yevamot 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:3)

**אלא היכא** [היכן, במקום] ש**נשא** קודם האח ש**מת** את האשה, שקודם היה קיים על כל האחים איסור אשת אח ו**אחר כך נשא** האח ה**חי** את אחותה, **מאי** [מה] **איסור מוסיף איכא** [יש כאן]? שהרי לא נוספו אנשים אחרים הנאסרים מכוח הנישואין עם אחותה, שהרי האיסור בזה (אחות אשתו) חל רק עליו ולא על אדם נוסף!


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:4
[Steinsaltz on Yevamot 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:4)

**וכי תימא** [ואם תאמר] **מגו דאיתסר בכולה אחוותא** [מתוך שנאסר בכל האחיות], שהרי קודם לכן, כאשר נשא אחיו אחת מן האחיות, היו כל השאר מותרות לו, וכאשר נשא הוא עצמו אחות אחרת — נאסר בכל שאר האחיות, ואם כן בגלל שנשא את האשה נוסף בכך איסור עליו. אולם, **האי** [זה] הרי אינו נקרא איסור מוסיף אלא **איסור כולל הוא.** כלומר, שאיסור זה כולל ומוסיף על אותו אדם עצמו צדדים אסורים. אבל אינו קרוי איסור מוסיף — משום שאינו מוסיף איסור לגבי אנשים אחרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:5
[Steinsaltz on Yevamot 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:5)

**אלא אמר רבא:** מה שאמר ר' יוסי בברייתא שחייב משום אשת אח ומשום אחות אשה, כוונתו: **מעלה** (מחשיב) **אני עליו כאילו עשה שתים,** שהרי עבר בה משום שני איסורים **ו**אכן **אינו חייב** מבחינת דיני אדם **אלא אחת. וכן כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל, **אמר** בשם **ר' יוחנן: מעלה אני עליו כאילו עשה שתים, ואינו חייב אלא אחת.** ושואלים: **מאי נפקא מינא** [מה יוצא מזה], אם מחשיבים לו כאילו עשה שתים? ומשיבים: **לקברו בין רשעים גמורים.** שכשם שאין קוברים צדיק אצל רשע, כך אין קוברים רשע אצל רשע גדול ממנו, ומי שעשה עבירה זו נחשב כאילו עשה שתי עבירות ולא אחת והרי הוא רשע יותר.


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:6
[Steinsaltz on Yevamot 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:6)

א **ו**מעירים, שבעיה זו של איסור חל על איסור, ובאיזה אופן הוא חל **בפלוגתא** [במחלוקת] היא שנויה. **דאיתמר** [שנאמר] בברייתא שנחלקו חכמים בשאלה זו: **זר** (מי שאינו כהן), **ששימש** ועבד אחת מעבודות הקודש, כגון שהקטיר עולה על גבי המזבח **בשבת,** מה דינו? **ר' חייא אומר: חייב שתים,** הן משום זר ששימש במקדש, והן כמחלל שבת. **בר קפרא אומר: אין חייב אלא אחת. קפץ ר' חייא ונשבע: העבודה!** (כלומר, נשבע בעבודת בית המקדש), **כך שמעתי מרבי** (יהודה הנשיא) שאמר בענין זה: שחייב **שתים. קפץ בר קפרא ונשבע: העבודה! כך שמעתי מרבי:** שחייב **אחת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:7
[Steinsaltz on Yevamot 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:7)

כיון שאי אפשר היה להוכיח מן המסורת, **התחיל ר' חייא לדון** ולנתח את הדבר מבחינה הגיונית: מלאכת **שבת — לכל נאסרה, כשהותרה** מלאכה זו **במקדש** בעבודת הקודש — רק **אצל כהנים הותרה**. משמע: **לכהנים הותרה, ולא לזרים,** ולכן, כשעשה הזר עבודה בשבת **יש כאן** עבירה **משום זרות, ויש כאן** גם **משום** חילול **שבת. התחיל בר קפרא לדון** לצד אחר: **שבת לכל נאסרה, כשהותרה במקדש — הותרה,** שהמשמש במקדש (בהיתר) — הותרה לו שבת. אם כן נמצא ש**אין כאן אלא** משום **זרות,** שהרי אם היה איש זה כהן היה מותר בעבודה, ואי אפשר לדונו משום מחלל שבת.


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:8
[Steinsaltz on Yevamot 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:8)

כיוצא בו נחלקו בבעיה דומה: כהן **בעל מום ששימש** במקדש, ועשה עבודה **בטומאה** בקרבן ציבור הדוחה טומאה. **ר' חייא אומר: חייב שתים,** הן משום שהוא בעל מום, והן משום שהוא טמא. **בר קפרא אומר: אין חייב אלא אחת** (משום בעל מום). **קפץ ר' חייא ונשבע: העבודה! כך שמעתי מרבי** שחייב **שתים. קפץ בר קפרא ונשבע: העבודה! כך שמעתי מרבי:** חייב **אחת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:9
[Steinsaltz on Yevamot 32b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:9)

**התחיל ר' חייא לדון: טומאה לכל נאסרה,** שכל הטמאים אסורים להיכנס למקדש, **כשהותרה** הטומאה **במקדש,** כשכל הציבור כולו טמא — **אצל כהנים תמימים** (שאינם בעלי מום) **הותרה,** ורק **לכהנים תמימים הותרה, ולא לבעלי מומין.** ואם אותו בעל מום שימש בטומאה — **יש כאן** עבירה **משום בעלי מומין, ויש כאן** עבירה **משום טומאה. התחיל בר קפרא לדון** לצד אחר: **טומאה לכל נאסרה, כשהותרה במקדש — הותרה,** והבעיה היתה איפוא רק בשל היות הכהן בעל מום, נמצא כי **אין כאן אלא** רק **משום בעל מום.**


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:10
[Steinsaltz on Yevamot 32b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:10)

וכן נחלקו בשאלה נוספת: **זר,** שאינו כהן, **שאכל מליקה** חטאת העוף, שאין שוחטים אותה אלא מולקים אותה מן העורף, והיא מותרת לכהנים, אבל כל עוף מלוק אחר אסור משום נבילה, שהרי הומת בלא שחיטה. והשאלה היא: אם זר אכל חטאת מלוקה כזו, מה דינו. **ר' חייא אומר: חייב שתים** משום זר שאכל קרבן הנאכל רק לכהנים, ומשום נבילה. **בר קפרא אומר: אין חייב אלא אחת. קפץ ר' חייא ונשבע: העבודה! כך שמעתי מרבי: שתים. קפץ בר קפרא ונשבע: העבודה! כך שמעתי מרבי: אחת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 32b:11
[Steinsaltz on Yevamot 32b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/32b:11)

**התחיל ר' חייא לדון: נבלה לכל נאסרה, כשהותרה במקדש — אצל כהנים הותרה,** כלומר, רק לכהנים בלבד. וכיון ש**לכהנים הותרה ולא לזרים — יש כאן משום זרות,** דהיינו: זר שאוכל חטאת, **ויש כאן משום מליקה —** שאוכל נבילה. **התחיל בר קפרא לדון: נבילה לכל נאסרה,** ו**כשהותרה במקדש — הותרה** לכולם, ו**אין כאן** אם כן **אלא** רק **משום זרות,** שהרי אם כהן היה — לא היה בכך איסור.