## Steinsaltz on Yevamot Daf 38b

###### Steinsaltz on Yevamot 38b:1
[Steinsaltz on Yevamot 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:1)

**זיקת נשואה עושה** אותה שתיחשב **ספק נשואה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:2
[Steinsaltz on Yevamot 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:2)

ומסבירים: **זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה,** מדוע ספק — **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש**ודאי ארוסה,** וכי בארוסה **מודים בית הלל שמוכרת ונותנת** לכתחילה **וקיים?**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:3
[Steinsaltz on Yevamot 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:3)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה] שנחלקו בכך: **נפלו לה** לאשה **נכסים** בירושה **משנתארסה, בית שמאי אומרים: תמכור** אם תרצה, **ובית הלל אומרים: לא תמכור. אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה — קיים. אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי **זיקת ארוסה עושה** רק **ספק ארוסה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:4
[Steinsaltz on Yevamot 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:4)

וכמו כן **זיקת נשואה עושה ספק נשואה. דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש**ודאי נשואה** היא, וכי **בית שמאי אומרים** בזה **יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב?**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:5
[Steinsaltz on Yevamot 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:5)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה]: אם **נפלו לה נכסים משנשאת — אלו ואלו,** גם בית הלל וגם בית שמאי, **מודים, שאם מכרה ונתנה** לאחרים — **שהבעל מוציא מיד הלקוחות.** משמע שהכל בחזקת הבעל. **אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי **זיקת נשואה עושה ספק נשואה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:6
[Steinsaltz on Yevamot 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:6)

**אמר ליה** [לו] **רבה** לעולא: לשיטתך שמדובר פה בספק ארוסה וספק נשואה לגבי זיקה, **אדמפלגי** [עד שהם חולקים] **בגופה,** כלומר, בגופם של אותם נכסים **ו**בחלוקתם **לאחר מיתה** של היבמה, **לפלגו** [שיחלקו] בית שמאי ובית הלל בנושא קרוב יותר, בדברים שנוגעים **בחייה, ול**ענין **פירות,** שהשאלה תהיה: מי אוכל פירות הנכסים הללו, האשה או היבם, שלדעת בית שמאי יחלוקו ולדעת בית הלל הנכסים בחזקתה, שהרי לדעתך היא היא המחלוקת!


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:7
[Steinsaltz on Yevamot 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:7)

**אלא אמר רבה: אידי ואידי** [זה וזה] גם ראשה וגם סופה של משנתנו, מדובר בהם ש**נפלה** לייבום **כשהיא נשואה, וזיקת נשואה עושה** אותה שתיחשב **ספק נשואה.** וכך יש להסביר: **רישא** [ראשית המשנה] מדברת במקרה **דאיהי קיימא** [שהיא קיימת, חיה] — **הוה לה איהי** [הרי היא], יש לה טענת **ודאי** שהנכסים שייכים לה, שהרי הקרן ודאי שייך לה, **ואינהו** [והם], כל האחרים הבאים לתבוע, יש להם רק טענת **ספק,** שהרי אמרנו שהיא ספק נשואה, **ו**כלל הוא: **אין ספק מוציא מידי ודאי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:8
[Steinsaltz on Yevamot 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:8)

ואילו **סיפא** [בסופה של המשנה] מדובר ש**מתה,** ואם כן **הללו,** יורשי האב, **באין לירש, והללו,** יורשי הבעל, **באין לירש,** ומכיון שיש כאן ספק — לדעת בית שמאי **יחלוקו,** ולבית הלל נכסים בחזקתה. וכשהיא חיה, אף בית שמאי מודים שנכסים בחזקתה.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:9
[Steinsaltz on Yevamot 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:9)

**איתיביה** [הקשה לו] **אביי** לרבה: **ו**האם **ל**דעת **בית שמאי אין ספק מוציא מידי ודאי? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **נפל הבית** בבת אחת **עליו** על אדם אחד **ועל אביו,** או **עליו ועל מורישיו,** כלומר, אנשים שהוא היורש אותם, **והיו עליו** חובות של **כתובת אשה ו**גם של **בעל חוב** אחר ולא היו לו נכסים כדי לשלם מהם גם את חובותיו וגם את כתובת אשתו, ולמורישים יש נכסים.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:10
[Steinsaltz on Yevamot 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:10)

**יורשי האב אומרים: הבן מת ראשון** ולא ירש איפוא מאומה, **ואחר כך מת האב,** ולכן אנו, יורשי האב, זוכים בירושה ואין לבעלי חובותיו של הבן כל זכות בנכסים, **ובעל חוב אומר:** לא כן, אלא **האב מת ראשון,** ועם מותו ירש הבן את נכסיו, **ואחר כך מת הבן,** ובעלי החובות יכולים איפוא לדבריהם לתבוע את חובם מנכסיו —


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:11
[Steinsaltz on Yevamot 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:11)

**בית שמאי אומרים: יחלוקו, ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן** של יורשי האב, ובעלי החוב שבאים בטענה צריכים להביא ראיה.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:12
[Steinsaltz on Yevamot 38b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:12)

**והא הכא** [והרי כאן] ש**יורשי האב** הם **ודאי, ובעל חוב** בא בטענת **ספק, ו**לדעת בית שמאי האומרים שיחלוקו, **קאתי** [בא] ה**ספק ומוציא** חצי הנכסים **מידי** ה**ודאי!**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:13
[Steinsaltz on Yevamot 38b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:13)

ומשיבים: שם אין בית שמאי רואים את דרישת בעלי החובות כטענת ספק, כי **קסברי** [סבורים] **בית שמאי: שטר העומד לגבות — כגבוי דמי** [הוא נחשב]. כלומר, כיון שיש בידם שטר חוב, הרי זה כאילו כבר גבו אותו והוא בחזקתם, ולכן אף את טענתם צריך לראות כטענת ודאי, שיש להם חזקה בנכסים לא פחות מזו של היורשים.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:14
[Steinsaltz on Yevamot 38b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:14)

**ומנא תימרא** [ומניין אתה אומר] שזו דעת בית שמאי, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: נשים שקינאו להן בעליהן שלא ייסתרו עם אחר, ונסתרו, והן איפוא ספק סוטות, והיו צריכים להביאן למקדש שייבדקו על ידי שתיית המים המרים, ו**מתו בעליהן עד שלא שתו** (כלומר, לפני שהנשים שתו) — **בית שמאי אומרים: נוטלות כתובתן** כשאר נשים, **ואינן שותות** מן המים המרים, שהרי אין להן בעל שבשבילו יצטרכו להיבדק. **ובית הלל אומרים:** הכלל הוא: **או שותות או לא נוטלות כתובתן.**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:15
[Steinsaltz on Yevamot 38b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:15)

ותוהים: **או שותות?!** כיצד יכולות הן לשתות? הלא **"והביא האיש את אשתו"** (במדבר ה, טו) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] **וליכא** [ואין כאן מצב שכזה], שהרי האיש מת! **אלא** צריך להבין את דבריהם כך: **מתוך שלא שותות — לא נוטלות כתובתן,** שמא זנו.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:16
[Steinsaltz on Yevamot 38b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:16)

**והא הכא** [והרי כאן] בסוטה ש**ספק הוא, ספק זנאי** [זנתה] **ספק לא זנאי** [זנתה], **ו**בכל זאת לדעת בית שמאי **קאתי** [בא] **ספק** של תביעת האשה את כתובתה **ומוציא מידי ודאי** של היורשים! **אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי לדעת בית שמאי **שטר העומד לגבות כגבוי דמי** [הוא נחשב], וכיון ששטר הכתובה נחשב כגבוי, הרי גם לאותן הנשים יש טענה, שהיא כטענת ודאי.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:17
[Steinsaltz on Yevamot 38b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:17)

ושואלים: **ואביי** שהקשה על רבה מענין "נפל הבית עליו" וכו', **לותביה מהא** [שיקשה לו מזו] מענין סוטה. שהרי לשיטתו היה יכול להוכיח מכאן שספק מוציא מידי ודאי לדעת בית שמאי! ומשיבים: אביי סבר שמדין סוטה אין להקשות, כי **דלמא** [שמא] **כתובת אשה שאני** [שונה] בדין, **משום חינא** [חן], שעשו חכמים חיזוק לכתובת אשה יותר מבשטרות חוב אחרים, משום שרצו שיהיה חן האנשים על הנשים, ותיקנו שיהיה לשטר הכתובה תוקף מרובה.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:18
[Steinsaltz on Yevamot 38b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:18)

ושואלים שוב על אביי, ולפי הבנתו: **ולותביה** [ושיקשה לו] מדין **כתובה דמתניתין** [שבמשנתנו], שלכאורה גם ממשנתנו יוצא שלדעת בית שמאי יורשי האשה חולקים לא רק בנכסיה אלא גם בכתובתה, והרי טענת היורשים לגבי כתובתה של אשה זו אינה אלא טענת ספק, משמע שטענת ספק שלהם בכתובה מוציאה מידי ודאי של יורשי הבעל!


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:19
[Steinsaltz on Yevamot 38b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:19)

ומשיבים: **לא פליגי** [נחלקו] בית שמאי בזה. ומה שאמרו "יחלוקו" הכוונה היא בנכסים שנפלו לה בירושה, ולא לגבי כתובתה. ותוהים: **ולא?!** וכי לא נחלקו בכך? **והא קתני** [והרי שנה במשנה]: **מתה** אשה זו, **מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה** — **בית שמאי אומרים: יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן.** משמע שבית שמאי סבורים שאף בכתובה יש חלוקה!


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:20
[Steinsaltz on Yevamot 38b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:20)

ומשיבים, **הכי קאמר** [כך אמר התנא], זו היתה הכוונה: **מתה, מה יעשה בכתובתה, ושבקה** [והניחה, עזב את הבעיה הזו] ולא פתרה. ואילו בענין **נכסים הנכנסים והיוצאים עמה,** בזה — **בית שמאי אומרים: יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן.**


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:21
[Steinsaltz on Yevamot 38b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:21)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] שאין בית שמאי חולקים בכתובה, ואין הטעם משום ששטר העומד להיגבות הריהו כגבוי כבר, וראיה לדבר — **דקתני** [ששנה בה] : **יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב.** משמע שיורשי הבעל באים ולוקחים דבר מאת יורשי האב, שלהם יש לכאורה זכות ראשונה, הרי שמדובר כאן בירושת נכסי מלוג שהם מבית אביה, **ולא קתני** [שנה] ש**יורשי האב** חולקים **עם יורשי הבעל,** שדבר זה ניתן להיאמר לגבי הכתובה שהאשה מקבלת מבעלה, משמע שהמחלוקת היתה רק ביחס לנכסים ולא לגבי הכתובה. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Yevamot 38b:22
[Steinsaltz on Yevamot 38b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/38b:22)

**אביי אמר** שאפשר לתרץ את המשנה לא כעולא ולא כרבה, אלא באופן אחר: **רישא** [בראשיתה] של המשנה מדובר ש**נפלו לה** הנכסים בירושה **כשהיא שומרת יבם,** ואילו **סיפא** [בסופה] מדובר ש**נפלו לה** הנכסים **כשהיא תחתיו** של ה**בעל** הראשון, ומכאן ההבדל.