## Steinsaltz on Yevamot Daf 39b

###### Steinsaltz on Yevamot 39b:1
[Steinsaltz on Yevamot 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:1)

**אית דאמרי** [יש שאומרים] ומוסרים את המחלוקת הזו בנוסח אחר: **בביאה כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] ש**ביאת קטן עדיפא** על פני חליצה של גדול. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **בחליצת קטן.**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:2
[Steinsaltz on Yevamot 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:2)

**והכי איתמר** [וכך נאמר]: **חליצת קטן וחליצת גדול, פליגי** [נחלקו] **בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי. חד** [אחד מהם] **אמר: חליצת גדול עדיפא, וחד** [ואחד מהם] **אמר: כי הדדי נינהו** [זה כמו זה הם].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:3
[Steinsaltz on Yevamot 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:3)

ומסבירים, **מאן דאמר** [מי שאומר] ש**חליצת גדול עדיפא** — **דהא** [שהרי] **המצוה בגדול. ואידך** [והאחר] — לדעתו **כי אמרינן** [כאשר אומרים אנו] ש**מצוה בגדול —** הרי זה דווקא **לענין יבום, אבל לענין חליצה — כהדדי נינהו** [זה כמו זה הם].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:4
[Steinsaltz on Yevamot 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:4)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **לא רצו** האחים האחרים — **חוזרין אצל גדול. מאי לאו** [האם לא] הכוונה ש**לא רצו לייבם, אלא** רצו **לחלוץ. וקתני** [ושנה] במשנה: **חוזרין אצל גדול, ושמע מינה** [ולמד מכאן] כי **חליצת גדול עדיפא!**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:5
[Steinsaltz on Yevamot 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:5)

ודוחים: **לא, "לא רצו"** כוונתו — **לא לחלוץ ולא לייבם.** ושואלים: אם כן, **דכוותיה** [כיוצא בו] **גבי גדול** צריך לומר שהכוונה היא ש**לא רצה** מתחילה **לא לחלוץ ולא לייבם, אלא** אם כך — **אמאי** [מדוע] **חוזרין אצל גדול** לבסוף — **למכפייה** [לכפותו]? **לכפייהו לדידהו** [שנכפה אותם]! ומשיבים: **כיון** שה**מצוה עליה דידיה רמיא** [עליו מוטלת], **לדידיה כייפינן** [אותו אנו כופים].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:6
[Steinsaltz on Yevamot 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:6)

ומציעים: **תא שמע** [בא ושמע] ראיה ממשנתנו: **תלה בגדול עד שיבא ממדינת הים — אין שומעין לו. ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר ש**חליצת גדול עדיפא, אמאי** [מדוע] אם כן **אין שומעין לו? נינטר דלמא אתי וחליץ** [נמתין שמא יבוא ויחלוץ]!


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:7
[Steinsaltz on Yevamot 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:7)

ודוחים: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], אף מה ששנינו שאם תולה **בקטן עד שיגדיל**, שהדין הוא ש**אין שומעין לו** — **אמאי** [מדוע]? **נינטר דלמא גדיל ומייבם** [נמתין שמא יגדל וייבם] אותה. **אי נמי אתי איהו ומייבמה** [או שמא יבוא גם הוא, הגדול, ממדינת הים וייבם אותה]. **אלא** על כרחך צריך לומר כי הטעם הוא: **כל שהויי** [השהיית] **מצוה לא שהינן** [אין אנו משהים], שכיון שמוטלת המצוה עליו, יש לעשותה מיד ולא לדחותה לאחר זמן, ולכן אין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:8
[Steinsaltz on Yevamot 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:8)

א **תנן התם** [שנינו שם] במשנה אחרת: **מצות יבום קודמת למצות חליצה.** מתי — **בראשונה, שהיו מתכוונין** לעשות את הייבום **לשם מצוה,** אולם **עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום.**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:9
[Steinsaltz on Yevamot 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:9)

**אמר רב:** אף על פי כן, **אין כופין** לחלוץ, אלא אם רוצה מייבם. ומספרים: **כי אתו לקמיה** [כאשר היו באים יבם ויבמה לפני] **רב, אמר להו** [היה אומר להם]: **אי בעית** [אם רצונך] — **חלוץ, אי בעית** [אם רצונך] — **ייבם** כי **בדידך** [ברצון שלך] **תלא רחמנא** [תלה הכתוב], שנאמר: **"ואם לא יחפץ האיש"** (דברים כה, ז), ונדייק: **הא** [הרי] **אם חפץ, אי בעי** [אם רוצה] — **חליץ** [חולץ], **אי בעי** [אם רוצה] — **ייבם** [מייבם].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:10
[Steinsaltz on Yevamot 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:10)

ומעירים: **ואף רב יהודה סבר אין כופין.** וזאת יודעים אנו **מדאתקין** [ממה שהתקין] **רב יהודה בגיטא דחליצה** [בשטר החליצה], שהיו כותבים בבית דינו כך: **איך פלונית בת פלוני אקרבת ית** [הקריבה את] **פלוני יבמה קדמנא לבי דינא** [לפנינו לבית הדין], **ואשתמודעינהו דאחוה דמיתנא מאבא ניהו** [והכרנוהו שאחי המת מן האב הוא], **ואמרי ליה** [ואמרנו לו]: **אי צבית** [אם רצונך] **ליבם — יבם, ואי** [ואם] **לא — איטלע לה רגליך דימינא** [הושט לה את רגלך הימנית].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:11
[Steinsaltz on Yevamot 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:11)

**ואיטלע לה רגלא דימינא** [והושיט לה את רגלו הימנית] **ושרת סיניה מעל רגלוהי** [והסירה את נעלו מעל רגלו] **וירקת באנפוהי רוקא דמתחזיא לבי דינא על ארעא** [וירקה בפניו רוק הנראה לבית דין על הארץ].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:12
[Steinsaltz on Yevamot 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:12)

**ור' חייא בר אויא מסיים בה משמיה** [היה מסיים בשטר חליצה בנוסח זה משמו] של **רב יהודה** עוד משפט אחד: **ואקרינהו** [והקראנו אותם] שיאמרו **מה דכתיב** [שנאמר] **בספר אורייתא דמשה** [בספר תורת משה], את הדברים שצריכים היבם והיבמה להגיד.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:13
[Steinsaltz on Yevamot 39b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:13)

מכיון שהוזכר שבנוסח שטר החליצה כתוב כי **אשתמודעינהו** [הכרנוהו], מביאים שאכן **פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אחא ורבינא, חד** [אחד מהם] **אמר:** הכרה זו היא דווקא **בעדים** שיבואו ויאמרו שהוא באמת אחי המת, **וחד** [ואחד מהם] **אמר:** אין צריך לשם כך עדים כשרים, אלא **אפילו קרוב, אפילו אשה** נאמנים להעיד על כך. ומסכמים: **והלכתא** [וההלכה] היא שאין זו עדות ממש, אלא **גלויי מילתא בעלמא** [גילוי דבר בלבד] **הוא, ואפילו קרוב ואפילו אשה** כשרים לעדות זו.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:14
[Steinsaltz on Yevamot 39b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:14)

ב שנינו במשנה ש**בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה — מצות יבום קודמת למצות חליצה, ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום.**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:15
[Steinsaltz on Yevamot 39b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:15)

**אמר רמי בר חמא אמר ר' יצחק: חזרו לומר** אחר כך ש**מצות יבום קודמת למצות חליצה. אמר ליה** [לו] **רב נחמן בר יצחק** בתמיהה: וכי **אכשור דרי** [הוכשרו הדורות], וכי נעשו בני אדם כשרים יותר במשך הדורות, שבטוחים אנו שכולם מייבמים לשם מצוה?


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:16
[Steinsaltz on Yevamot 39b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:16)

ומשיבים: **מעיקרא סברי לה** [מתחילה היו סבורים] **כ**דעת **אבא שאול,** ולכן הקדימו מצות חליצה, **ולבסוף סברי לה כרבנן** [סברו כדעת חכמים].


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:17
[Steinsaltz on Yevamot 39b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:17)

וביאור השיטות: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אבא שאול אומר: הכונס** (הנושא) **את יבמתו לשם נוי** משום שהיא יפה, או **לשום** (לשם) **אישות,** מפני שהוא רוצה באשה, **ולשום דבר אחר** כגון לשם ממון שבידה — **כאילו פוגע בערוה.** שהרי אשת אח אסורה בעצם, ולא הותרה אלא לשם מצוה. **וקרוב אני בעיני להיות הולד** הנולד מייבום שלא לשם מצוה, **ממזר. וחכמים אומרים:** נאמר: **"יבמה יבא עליה"** (דברים כה, ה), וכוונתו: **מכל מקום.** כלומר, גם אם לא נתכוון למצוה, כיון שאמרה התורה לעשות זאת, מצוה יש בכך.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:18
[Steinsaltz on Yevamot 39b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:18)

ומעירים: **מאן תנא להא דתנו רבנן** [מי שנה את זו ששנו חכמים] בברייתא: מן הפסוק **"יבמה יבא עליה"** (דברים כה, ה) למדים כי **מצוה** בייבום יותר מבחליצה! מדוע צריך לומר שהיא מצוה — **שבתחלה** לפני שנישאה לאחיו **היתה עליו בכלל היתר** ככל הנשים, ולאחר מכן **נאסרה** עליו בנישואיה לאחיו, **וחזרה והותרה** עם פטירת אחיו בלא זרע, **יכול תחזור להתירה הראשון — תלמוד לומר: "יבמה יבא עליה" — מצוה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:19
[Steinsaltz on Yevamot 39b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:19)

**מאן** [מי הוא] ה**תנא** ששנה ברייתא זו? **אמר ר' יצחק בר אבדימי: אבא שאול היא. והכי קאמר** [וכך אמר], כך יש להבין את הדבר: **"יבמה יבא עליה" — מצוה.** משמע **שבתחלה** לפני נישואיה **היתה עליו** אשה זו **בכלל היתר** ככל הנשים, **רצה לשם נוי — כונסה, רצה לשם אישות — כונסה,** והכל מותר.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:20
[Steinsaltz on Yevamot 39b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:20)

ולאחר מכן **נאסרה** עליו בנישואיה לאחיו, **חזרה והותרה** על ידי מות אחיו בלא בנים, **יכול תחזור להתירה הראשון** לחלוטין — **תלמוד לומר: "יבמה יבא עליה",** וכוונתו: **למצוה** בלבד, ולכן אם אין כוונתו למצוה — איננה מותרת.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:21
[Steinsaltz on Yevamot 39b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:21)

**רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שברייתא זו כדעת **רבנן** [חכמים] היא, **והכי קאמר** [וכך אמר], כך צריך להבינה: **"יבמה יבא עליה" — מצוה. שבתחלה היתה** עליו **בכלל היתר,** וכוונתו: **רצה — כונסה, רצה — אינו כונסה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:22
[Steinsaltz on Yevamot 39b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:22)

**נאסרה, חזרה והותרה. יכול תחזור להתירה הראשון,** כלומר, שאם **רצה — כונסה, רצה — אינו כונסה.** ועוד טרם סיום הענין, תוהים: כיצד אפשר לומר **רצה אינו כונסה?**


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:23
[Steinsaltz on Yevamot 39b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:23)

**הא אגידא ביה** [הרי היא קשורה בו] בזיקת ייבום שקבעה התורה, וכי **בכדי תיפוק** [לריק תצא] בלי חליצה? **אלא אימא** [אמור] ותקן את הלשון כך: **רצה — כונסה, רצה — חולץ לה** — **תלמוד לומר: "יבמה יבא עליה" — מצוה.** כלומר, מצוה היא שייבם אותה, וכדעת חכמים שמצות ייבום קודמת ועדיפה.


###### Steinsaltz on Yevamot 39b:24
[Steinsaltz on Yevamot 39b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/39b:24)

ומעירים, כדי לברר את משמעותה של ברייתא זו: **אימא רישא** [אמור את ראשה, תחילתה] של ברייתא זו, כי בחלקה הראשון היא דנה בנושא אחר, מה שנאמר במנחה הנאכלת לכהנים **"מצות תאכל במקום קדש"** (ויקרא ו, ט) — הרי זו **מצוה.**