## Steinsaltz on Yevamot Daf 52b

###### Steinsaltz on Yevamot 52b:1
[Steinsaltz on Yevamot 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:1)

**ו**אם כתב ונתן גט **לאשה בעלמא** [סתם] שאינה קשורה בו כלל, גם אם אחר כך נשא אותה לאשה — **אין** זה **גט.** ומדוע — **מפני שאין בידו לגרשה** בשעה שנכתב הגט, ולכן אין בו ממש. עד כאן דברים ידועים, ועל פיהם **בעי** [שאל] **רמי בר חמא:** אם כתב גט **ליבמתו** ולא נתן לה, ואחר כך כשכנסה נתנו לה, **מהו?** האם גט הוא או לא? וצדדי השאלה: **כיון דאגידא ביה** [שהיא קשורה בו] הרי **כארוסתו דמיא** [היא נחשבת], **או דלמא** [שמא] **כיון** ש**לא עבד** [עשה] **בה** עדיין **מאמר לא** נחשבת אף כארוסה, ואין הגט מועיל? לשאלה זו לא נמצאה תשובה, ומסכמים: **תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:2
[Steinsaltz on Yevamot 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:2)

**בעי** [שאל] **רב חנניה: כתב גט** ופירש שהוא מנתק בו את **זיקתו** ליבמתו, **ו**אולם **לא** את הקשר שביניהם כתוצאה מ**מאמרו** שעשה בה, וכן אם כתב גט **למאמרו ו**פירש שהוא **לא לזיקתו, מהו** דינו? האם ה**מאמר עילוי** [על] ה**זיקה קא רמי** [הוא מוטל, נסמך], והם נחשבים כקשר אחד מתמשך, **ו**ממילא **הוה ליה** [הרי הוא] **כמגרש חצי אשה, והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום, או דלמא** [שמא] **האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי** [זה לעצמו עומד וזה לעצמו עומד] ויכול לבטל בגט את הזיקה או את המאמר לבדם.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:3
[Steinsaltz on Yevamot 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:3)

ושואלים: **ותפשוט ליה** [ותפתור לו] את הבעיה הזו **מ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא: נתן גט למאמרו — הותרה צרתה,** שהמאמר שעשה בה בוטל, ונשאר קשר הזיקה במקומו, ולכן צרתה של יבמה זו מותרת עדיין לייבום, משמע שהמאמר והזיקה אינם קשורים זה בזה! ומשיבים: **לרבא פשיטא ליה** [היה פשוט לו], ואולם **לרב חנניה מיבעיא ליה** [היה מסופק לו], ואם כן **מאי** [מה הוא הדין] בענין זה? וכיון שאין לו הוכחה אחרת ואת דברי רבא שהוא אמורא כמותו אינו מקבל כהוכחה — אין איפוא פתרון לבעיה, ומסכמים: **תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:4
[Steinsaltz on Yevamot 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:4)

א שנינו במשנה: **חלץ ועשה מאמר** — אין אחר חליצה כלום, ולמאמר זה אין תוקף כלל. **אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' עקיבא,** ש**אמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין,** וכיון שחלץ לאשה — הרי היא עליו באיסור של "לא יבנה", ולכן אין קידושין תופסים בה. **אבל חכמים אומרים: יש אחר חליצה כלום.** כי אמנם החלוצה אסורה עליו בלאו, אבל אם מקדש אותה, הקידושין תופסים בה כבשאר חייבי לאוין.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:5
[Steinsaltz on Yevamot 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:5)

ושואלים: **ומי מצית מוקמת לה** [והאם יכול אתה להעמיד, להסביר, אותה את משנתנו] **כ**דעת **ר' עקיבא, והא קתני רישא** [והרי שנה בראשה של המשנה]: **נתן גט ועשה מאמר — צריכה גט וחליצה. ואי** [ואם] דעת **ר' עקיבא** היא, **כיון דיהב** [שנתן] **לה גט, מי מהני** [האם מועיל] **בה מאמר?**


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:6
[Steinsaltz on Yevamot 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:6)

**והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **ר' עקיבא אומר: מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית** ואינו יכול לשאתה שוב לאשה — **שנאמר: "לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה** לשוב לקחתה להיות לו לאשה**"** (דברים כד, ד), והוא מפרש את המילים המיותרות "אשר שלחה" שהכוונה בהם **אחר שילוח,** שפעמים אפילו אשה שלא נישאה לאחר, אם נתן לה הראשון גט איננו יכול לשאת אותה שוב, ודבר זה הוא ביבמה, שכיון שנתן לה גט נאסרה עליו עולמית.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:7
[Steinsaltz on Yevamot 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:7)

**אמר רב אשי:** מכאן אין הוכחה, כי **גט יבמין מדרבנן** [מדברי סופרים] הוא, **וקרא** [והכתוב] שהבאנו הוא רק **אסמכתא בעלמא** [סמך, רמז, בלבד].


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:8
[Steinsaltz on Yevamot 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:8)

ומעירים לעצם ההלכה שבענין קידושין אחר חליצה: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **אמר רבי: אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי ר' עקיבא, שהיה עושה חלוצה כערוה. אבל חכמים אומרים: יש אחר חליצה כלום. ואני אומר** לחלק: **אימתי** יתפסו בה קידושין אחר חליצה — **בזמן שקדשה לשום** (לשם) **אישות** בקידושין גמורים כדרך שמקדש אשה סתם ולא במאמר יבמין, **אבל קדשה** אחר חליצה ופירש שהוא מקדשה **לשום יבמות — אין אחר חליצה כלום.** שהרי אחר חליצה שוב אין ביניהם זיקת ייבום.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:9
[Steinsaltz on Yevamot 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:9)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, רבי אומר: אם קדשה לשום אישות — צריכה הימנו גט,** ואם קידשה **לשום יבמות — אין צריכה הימנו גט. וחכמים אומרים: בין שקדשה לשום אישות בין שקדשה לשום יבמות — צריכה הימנו גט,** שהרי הקידושין תופסים בה.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:10
[Steinsaltz on Yevamot 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:10)

**אמר רב יוסף: מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבי,** שהמקדש את חלוצתו לשם ייבום לא תפסו בה קידושין, ואם מקדשה סתם, קידושין תופסים בה — כי **עשאוה כ**מו אדם ש**עודר בנכסי הגר** שמת בלי יורשים, ונכסיו הם עכשיו הפקר, וכל המחזיק בהם זוכה בהם. ואם עודר בנכסי הגר על מנת לזכות בנכסים אלו — קנה, אבל אם היה עודר בנכסי הגר **וכסבור** בטעות כי האדמות שבהן הוא עודר **שלו הן,** כיון שלא היתה לו כוונת קנין, אף שעשה מעשה קנין — **דלא קני** [שאינו קונה]. אף כאן, כיון שהוא התכוון לייבום, וזיקת הייבום אינה קיימת עוד — כל המעשה בטל.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:11
[Steinsaltz on Yevamot 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:11)

**אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומה] הדוגמא שהבאת לענייננו? **התם לא קא מכוין למיקני** [שם, בעודר וסבור שזה שלו, איננו מתכוון לקנות] נכסים בזמן שעודר, אבל **הכא קא מכוין למיקני** [מתכוון לקנות] את האשה! **הא לא דמיא** [זה אינו דומה] **אלא לעודר בנכסי גר זה** שמת, **וכסבור של גר אחר הוא, דקני** [שקונה], אף שלא ידע בדיוק מה הוא קונה. ואף כאן יחול קנין הקידושין למרות טעותו.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:12
[Steinsaltz on Yevamot 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:12)

**אלא אמר אביי:** אי אפשר לפרש את מחלוקת רבי וחכמים, אלא **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים], **כגון** ש**אמר לה** לחלוצה: **התקדשי לי במאמר יבמין. רבי סבר: מאמר עילוי** [על] **זיקה קא רמי** [מוטל, נסמך] ואין מקום למאמר אלא במקום שיש זיקה, ומכוח הזיקה, **ו**ממילא **אתאי** [באה] ה**חליצה אפקעתה** [והפקיעה] את ה**זיקה,** ולכן אין מאמר יבמין קונה עוד בה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי** [זה לבדו עומד וזה לבדו עומד], שאף שבטלה הזיקה, מכל מקום הנוסח "מאמר יבמין" קונה. וראיה לדבר: **מעיקרא** [מתחילה, לפני החליצה] **אילו אמר לה "התקדשי לי במאמר יבמין" — מי** [האם] **לא מהני** [היה מועיל] בתורת קידושין, למרות שאין למאמר קשר לזיקה — **השתא נמי מהני** [עכשיו גם כן מועיל] למרות שהיא חלוצתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 52b:13
[Steinsaltz on Yevamot 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/52b:13)

**רבא אמר: אי** [אם] ש**אמר לה** "התקדשי לי **במאמר יבמין" — כולי עלמא לא פליגי דמהניא** [הכל אינם חלוקים שמועיל] והקנין תופס בה. **והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] — **כגון** ש**אמר לה "התקדשי לי בזיקת יבמין".** וזה ביאור המחלוקת: **רבי סבר**