## Steinsaltz on Yevamot Daf 55a

###### Steinsaltz on Yevamot 55a:1
[Steinsaltz on Yevamot 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:1)

**אלמא** [מכאן] ממשנה זו אנו למדים ש**אחות אשתו בין מן האב בין מן האם — אסורות. מנלן** [מניין לנו] דבר זה שאיסור אחות אשתו הוא גם באחותה מצד אחד? ואומרים: **יליף** [לומד הוא] **מאחותו. מה אחותו** אסורה עליו **בין** שהיא אחותו **מן האב בין** שאינה אחותו אלא **מן האם — אף כאן** באחות אשתו אסור בה **בין** שהיא **מן האב בין** שהיא **מן האם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:2
[Steinsaltz on Yevamot 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:2)

ומקשים: **ולילף** [ושילמד] **מדודתו,** כך: **מה דודתו** אסורה בין שהיא אשת אחי אביו **מן האב ולא מן האם, אף כאן** אחות אשתו אינה אסורה לו אלא כשהיא אחותה **מן האב ולא מן האם!** ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] ש**מאחותו הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד] **שכן** הוא לומד **קרובי עצמו מקרובי עצמו,** ודודתו אסורה עליו מפני קרובת אביו.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:3
[Steinsaltz on Yevamot 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:3)

ודוחים: **אדרבה** (להיפך), **מדודתו הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד] **שכן** כך הוא לומד אחות אשתו, שהיא **דבר** שנאסר **על ידי קדושין, מדבר ש**אף איסורו אינו אלא **על ידי קדושין** (דודתו)! **אלא,** יש לומר כי אחות אשה **מאשת אח ילפינן** [אנו לומדים], **דשכן** שניהם הם **דבר על ידי קדושין, וקרובי עצמו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:4
[Steinsaltz on Yevamot 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:4)

ושואלים: **ואשת אח גופה** [עצמה] **מנא לן** [מניין לנו] שאסורה בין כשהוא אחיו מאביו בין כשהוא אחיו מאמו? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר: **"ערות אשת אחיך לא תגלה"** (ויקרא יח, טז), וכוונתו: אסורה עליך אשת אחיך, **בין** באחיך **מן האב בין מן האם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:5
[Steinsaltz on Yevamot 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:5)

ודנים: **אתה אומר** שאיסור אשת אח הוא **בין** באשת אח **מן האב בין מן האם, או אינו** אסור **אלא** באשת אח **מן האב** בלבד **ולא מן האם? ו**לכאורה **דין הוא,** שאפשר להוכיח את הדבר מן הסברה: שכן **חייב כאן** באשת אח, **וחייב באחותו, מה אחותו** חייב עליה **בין** שהיא אחותו **מן האב בין מן האם — אף כאן** אשת אחיו אסורה עליו **בין** באח **מן האב בין מן האם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:6
[Steinsaltz on Yevamot 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:6)

**או** אפשר גם לומר, **כלך לדרך זו: חייב כאן וחייב בדודתו, מה דודתו** אינה אסורה עליו אלא כשהיא אשת אחי אביו **מן האב ולא מן האם — אף כאן** אשת אחיו אינה אסורה אלא באח **מן האב ולא מן האם?!**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:7
[Steinsaltz on Yevamot 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:7)

ודנים: **נראה למי דומה, דנין קרובי עצמו** (אשת אחיו) **מקרובי עצמו** (אחותו) **ואל תוכיח** מ**דודתו ש**היא **קרובי האב** לאשת אחיו שהיא קרובתו. אולם אפשר לדון גם להיפך, **או כלך לדרך זו: דנין דבר ש**איסורו **על ידי קדושין** (אשת אחיו, שנאסרה עליו משום קידושי אחיו), **מדבר ש**אף הוא אסור עליו **על ידי קדושין** (כדודתו שאסורה משום שקידשה דודו), **ואל תוכיח אחותו, ש**היא **איסור הבא מאליו** (מעצמו) בלא קידושין.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:8
[Steinsaltz on Yevamot 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:8)

וכיון שאין להוכיח מן הסברה — **תלמוד לומר** מה שכפל בסוף אותו פסוק: **"ערות אחיך היא"** (שם) להדגיש שאסורה היא בכל מקרה, **בין מן האב בין מן האם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:9
[Steinsaltz on Yevamot 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:9)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] **אידי ואידי** [זה וזה] בתחילת הפסוק ובסופו מדובר **באשת אח מן האב,** והריבוי שבתורה בא לומר: **חדא** [אחת] לאסור את זו ש**יש לה בנים בחיי בעלה, וחדא** [ואחת] לאסור את זו ש**אין לה בנים בחיי בעלה,** שאף אם גירשה אחיו — אסורה האשה עליו. ומשיבים: הלא זו ש**אין לה בנים בחיי בעלה מ**דברי **רב הונא** (לעיל יבמות נד, ב) **נפקא** [יוצאת, נלמדת] ואינה צריכה למקור נוסף.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:10
[Steinsaltz on Yevamot 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:10)

ומקשים מצד אחר: **ואימא** [ואמור] **אידי ואידי** [זו וזו] **באשת אח מן האב, חדא** [אחת] ש**יש לה בנים בחיי בעלה** וגירשה, **וחדא** [ואחת] ש**יש לה בנים לאחר מיתת בעלה!**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:11
[Steinsaltz on Yevamot 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:11)

ומשיבים: זו ש**יש לה בנים לאחר מיתת בעלה — לא צריכה קרא** [אינה צריכה כתוב] מיוחד, **מדאמר רחמנא** [מכיון שאמרה התורה] שזו **שאין לה בנים מותרת** לאח, **הא** [הרי] אם **יש לה בנים אסורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:12
[Steinsaltz on Yevamot 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:12)

ומקשים: **ודלמא** [ושמא] נאמר כך: אם **אין לה בנים — אסורה לעלמא** [לכול] **ושריא** [ומותרת] **ליבם** כמפורש בתורה, אבל אם **יש לה בנים — שריא לעלמא ושריא** [מותרת לכול ומותרת] גם **ליבם! אי נמי** [או גם כן] אפשר היה לומר: אם אשת אחיו **אין לה בנים — מצוה** ליבמה, ואולם אם **יש לה בנים — רשות,** שמותר לאחי בעלה לשאתה אם ירצה!


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:13
[Steinsaltz on Yevamot 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:13)

**אי נמי** [או גם כן] נאמר כך: זו ש**אין לה בנים — אין** [כן] מותרת ליבם, וזו ש**יש לה בנים — לא,** אולם כיון שאיסור זה נובע רק ממה שאינו במצות ייבום, אם כן **ו**יהיה זה בגדר **לאו הבא מכלל עשה** ולאו כזה דינו הוא רק כ**עשה,** ולכן נצרך ייתור הפסוק "ערות אחיך היא" ללמד שיש עליה עונש כרת!


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:14
[Steinsaltz on Yevamot 55a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:14)

ומשיבים: שיש עונש כרת אנו למדים מזה ש**כתב קרא אחרינא** [נאמר כתוב אחר]: **"ערות אחיו גלה** ערירים יהיו**"** (ויקרא שם כ, כא), לומר שיש בה איסור כרת.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:15
[Steinsaltz on Yevamot 55a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:15)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] ש**אשת אח מן האם** יהא דינה **כאשת אח מן האב; מה אשת אח מן האב לאחר מיתת בעלה שריא** [מותרת] ליבם (אם לא היה למת בנים) — **אף אשת אח מן האם, לאחר מיתת בעלה שריא** [מותרת] ליבם! ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] **"היא",** שמכתוב זה למדים איסור אשת אח מן האם, להדגיש ולצמצם ולומר: **בהוייתה תהא,** תישאר כמות שהיא באיסורה, שלזו אין היתר.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:16
[Steinsaltz on Yevamot 55a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:16)

א לאחר שביררנו ענין זה, שואלים: כיון שנלמדו כל העריות זו מזו והושוו כולן לחיוב כרת מהכתוב "ונכרתו הנפשות העושות", אם כן, **אחותו** ש**כתב בה כרת** במפורש **למה לי?**


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:17
[Steinsaltz on Yevamot 55a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:17)

ומשיבים: בא הדבר ללמד **לכ** מו שאמר **ר' יוחנן,** ש**אמר ר' יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחת,** כלומר, שבשגגה אחת בא על כל העריות — **חייב על כל אחת ואחת.** שלא נחשוב שאיסור עריות הוא איסור כללי, וכל סוג וסוג של עבירה זו הוא רק חלק מאיסור כולל זה, ואם עשה אותן בשגגה אחת אינו חייב אלא בקרבן אחד, לכן כתב כרת באחותו ללמד שכל אחת מהן הוא איסור פרטי, וחייב עליו בפני עצמו.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:18
[Steinsaltz on Yevamot 55a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:18)

ושואלים: **ולר' יצחק** ש**אמר** בפירוש הפסוק כך: **כל חייבי כריתות בכלל** אחד **היו,** שנאמר: "ונכרתו הנפשות העושות", **ולמה יצתה** (יצאה) **כרת** במפורש **באחותו?** ללמדנו שיש **לדונו בכרת ולא במלקות.** שחייבי כרת אין מלקים אותם, אף שנאמר בהם לא תעשה, לפי שעונשם חמור יותר, ואם כן דינו של ר' יוחנן **לחלק** את האיסורים ולחייב על כל ערוה בפני עצמה, **מנלן** [מניין לנו]?


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:19
[Steinsaltz on Yevamot 55a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:19)

ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו, לומד הוא] דבר זה **מ**מה שכתוב **"ואל אשה בנדת טמאתה"** (שם יח, יט), **לחייב על כל אשה ואשה** שהיא ערוה לו בפני עצמה.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:20
[Steinsaltz on Yevamot 55a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:20)

ושואלים עוד: כיון שלמדנו מן הכתוב שכל העריות בכרת, אם כן, **דודתו דכתב** [שאמרה] **בה רחמנא** [התורה] **"ערירים יהיו"** (שם כ, כב) **למה לי?** והרי מיתת הבנים היא בכלל עונש כרת! ומשיבים: שנצרך הדבר **לכפי** שאמר **רבה.** ש**רבה רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר] בכתוב אחד, בענין הבא על אשת אחיו **"ערירים יהיו"** (שם כא) **וכתיב** [ונאמר] בענין הבא על דודתו **"ערירים ימתו"** (שם כ), **הא כיצד** ניישב הבדל זה בין הכתובים? אם **יש לו** כבר **בנים — קוברן, אין לו בנים — הולך ערירי** ולא יוולדו לו.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:21
[Steinsaltz on Yevamot 55a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:21)

ומעירים: **ואיצטריך למכתב** [והוצרך לומר] לשון **"ערירים יהיו" ואיצטריך למכתב** [והוצרך לומר] גם לשון **"ערירים ימתו". דאי כתב רחמנא** [שאילו אמרה התורה] רק **"ערירים יהיו", הוה אמינא** [הייתי אומר]: שימותו בנים שהיו לו **עד** זמן **חטאיה** [חטאו], **אבל** בנים שנולדו לו **מחטאיה** [מחטאו] **ואילך — לא** ימותו, על כן **כתב רחמנא** [אמרה התורה] **"ערירים ימתו"** שגם אם נולדו לו ילדים אחר כך — ימותו, וישארו ערירים. **ו**כן, **אי כתב רחמנא** [אם היתה אומרת התורה כך] **"ערירים ימתו" הוה אמינא** [הייתי אומר] שמדובר בבנים שנולדו **מחטאיה** [מחטאו] **ואילך אבל מעיקרא** [מתחילה] אלה שנולדו עד לזמן החטא — **לא** ייענשו, על כן **צריכא** [נצרכה] לומר בשני האופנים.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:22
[Steinsaltz on Yevamot 55a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:22)

ב למדנו איפוא דין העראה בכל חייבי כריתות על פי ההיקש שמשווה את כולם זה לזה, ולמדים מאותם המקרים שהעראה מפורשת בהם, אבל ש**העראה** אסורה ונחשבת כביאה גמורה אף ב**חייבי לאוין מנלן** [מניין לנו]?


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:23
[Steinsaltz on Yevamot 55a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:23)

ומשיבים: **מדגלי רחמנא** [ממה שגילתה התורה] ופירשה **"שכבת זרע" גבי שפחה חרופה** ("ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש...". ויקרא יט, כ), לומר שרק בענין זה אין די בהעראה, וחייב רק על ביאה גמורה ("שכבת זרע"), ו**מכלל** זה אתה למד כי **חייבי לאוין** אחרים — **בהעראה** בלבד מתחייבים עליהם. שאם לא כן לא היה צריך לפרש בשפחה חרופה.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:24
[Steinsaltz on Yevamot 55a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:24)

ודוחים: **אדרבה** (להיפך), אפשר לטעון: **מדגלי רחמנא** [ממה שגילתה התורה] חיוב על **העראה בחייבי כריתות, מכלל** זה נלמד שב**חייבי לאוין** חייבים רק **בגמר ביאה! אמר רב אשי: אם כן,** אילו חייבי לאוין היו מתחייבים רק על גמר ביאה — **לשתוק קרא** [שישתוק הכתוב] ולא יפרש ב**שפחה חרופה** שאין חייבים עליה אלא בביאה גמורה ויהא דינה כשאר חייבי לאוין, וכיון שהוצרך דין זה להתפרש בה — הרי זו הוכחה ששפחה חרופה היא היוצאת מן הכלל, שלא כשאר חייבי לאוין.


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:25
[Steinsaltz on Yevamot 55a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:25)

ושואלים עוד: **העראה** שדינה כביאה ב**חייבי לאוין** שאסורים דווקא ל**כהונה מנלן** [מניין לנו]? כי אין ללמוד דינים אלה משאר איסורי לאו של עריות, שכן דינים אלה אינם שוים בכל ישראל. ומשיבים: **אתיא** [בא, נלמד] הדבר בגזירה שווה של המילים **"קיחה" "קיחה".** שלשון זו נאמרה באיסור שיש בו חיוב כרת, כגון "ואיש אשר יקח את אחותו" (שם כ, יז) ונאמרה גם באיסורי כהונה "לא יקחו" (שם כא, ז).


###### Steinsaltz on Yevamot 55a:26
[Steinsaltz on Yevamot 55a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/55a:26)

ושואלים: והעראה שבאיסורי ביאה של **חייבי עשה,** כגון בגר מצרי ואדומי שנאמר בהם שרק "דור שלישי יבוא להם בקהל ה'" (דברים כג, ט), וגר מצרי עצמו, או בנו, אסורים בגלל עשה זה — **מנא לן** [מניין לנו] שגם בהם העראה דינה כביאה גמורה?