## Steinsaltz on Yevamot Daf 56a

###### Steinsaltz on Yevamot 56a:1
[Steinsaltz on Yevamot 56a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:1)

**מכאן ואילך,** כלומר, פחות מכן — **אינו אלא נשיקה, ופטור עליה. ופליג** [וחולק] על דברי **שמואל,** שלדבריו נשיקה היא העראה וחייב עליה.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:2
[Steinsaltz on Yevamot 56a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:2)

א שנינו במשנה: **אחד המערה ואחד הגומר** — **קנה.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **קנה? רב אמר: קנה לכל,** כלומר, הרי זו ביאה גמורה והיא נחשבת כאשתו לכל דבר, ואם כהן הוא — רשאית לאכול בתרומה. **ושמואל אמר: לא קנה** בהעראה או בשאר ביאות גרועות כיוצא בה **אלא לדברים האמורים בפרשה** של ייבום, שהם: **לירש בנכסי אחיו, ולפוטרה מן הייבום,** שאם מת היבם אחרי שהערה בה, והשאיר בנים מאשה אחרת, הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ופטורה מן הייבום.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:3
[Steinsaltz on Yevamot 56a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:3)

ומעירים: אם היתה יבמה **מן הנשואין — לדברי הכל אכלה** [אוכלת] גם בתרומה, כאשר בא עליה בביאה כל שהיא. **דהא הות קאכלה מעיקרא** [שהרי היתה אוכלת מתחילה] על ידי ביאת האח המת, שאף ביאה גרועה מספקת כדי להמשיך להאכילה בתרומה. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה כשהיתה יבמה **מן האירוסין. רב אמר: אוכלת, דהא רבי רחמנא** [שהרי ריבתה התורה] **ביאת שוגג** שתהיה **כ**ביאה ב**מזיד** והעראה כגמר ביאה.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:4
[Steinsaltz on Yevamot 56a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:4)

**ושמואל אמר: כי רבי רחמנא** [כאשר ריבתה התורה] גם ביאה זו, הרי זה **לאוקמיה** [להעמידו], את היבם, **במקום** ה**בעל,** אבל **לאלומי** [לחזק] אותו יותר **מן** ה**בעל — לא.** וכיון שבעלה לא האכיל אותה עדיין בתרומה, שהרי היתה ארוסה בלבד — אף היבם (שלא בא עליה ביאה גמורה) אינו יכול לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:5
[Steinsaltz on Yevamot 56a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:5)

ומעירים: **ואזדא** [והלך] **שמואל לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רב נחמן אמר שמואל: כל שהבעל מאכיל** בתרומה — גם **יבם מאכיל, וכל שאין הבעל מאכיל** — גם **יבם אינו מאכיל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:6
[Steinsaltz on Yevamot 56a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:6)

**מיתיבי** [מקשים] על כך, ממה ששנינו: **בת ישראל פקחת** (בת דעת), שנישואיה נישואין גמורים, **שנתארסה לכהן פקח, ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש** (שנעשה חרש) ואינו עוד בן דעת גמור — **אינה אוכלת** בתרומה, כי נישואיו וקניינו של החרש אינם מועילים להאכיל את אשתו בתרומה מן התורה. ואם **מת** היבם החרש, **ונפלה** היבמה **לפני יבם חרש — אוכלת, ובזו יפה כח היבם מכח הבעל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:7
[Steinsaltz on Yevamot 56a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:7)

**בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב ניחא** [נוח] שאף שאצל הבעל החרש לא היתה אלא כארוסה ולא אכלה בתרומה, עכשיו שבא עליה היבם החרש — אוכלת, כיון שהוא קונה אותה מכוח ביאתו, שאין היא גרועה מביאת שוגג, וקניינו זה הוא קנין גמור, **אלא ל**שיטת **שמואל קשיא** [קשה]! שלדבריו אין כוחו של היבם יכול להיות יפה יותר מכוח הבעל שמת.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:8
[Steinsaltz on Yevamot 56a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:8)

ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **שמואל: אימא הכי** [אמור ותקן כך] את הגירסה: **ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש — אינה אוכלת בתרומה, כנס ואחר כך נתחרש — אוכלת.** ואם לאחר שכנסה ונתחרש **מת** היבם, **ונפלה לפני יבם חרש — אוכלת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:9
[Steinsaltz on Yevamot 56a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:9)

**ומאי** [ומה] איפוא הכוונה של **"בזו** יפה כוח היבם**"**— אין הכוונה למקרה זה דווקא, אלא בכלל, ש**אילו** היה ה**בעל חרש מעיקרא** [מתחילה], **לא** היתה **אוכלת** בתרומה, ורק מפני שנשאה בעודו פיקח וקנאה בנישואין גמורים — אוכלת. **ואילו יבם חרש מעיקרא אכלה** [מתחילה לפני הייבום, אוכלת] ובזה יפה כוחו.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:10
[Steinsaltz on Yevamot 56a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:10)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שמחלוקת רב ושמואל היתה באופן אחר, שאם נתאלמנה **מן האירוסין** ובא עליה היבם ביאה גרועה — **דברי הכל לא אכלה** [אינה אוכלת], **דהא** [שהרי] בעודה ארוסה **לא אכלה** [אינה אוכלת] תרומה **בחיי בעל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:11
[Steinsaltz on Yevamot 56a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:11)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו], הרי זה כשנתאלמנה **מן הנשואין** — **רב אמר: אוכלת, דהא הות אכלה מעיקרא** [שהרי היתה אוכלת מתחילה], **ושמואל אמר: אינה אוכלת.** ומדוע? — **כי רבי רחמנא** [כאשר ריבתה תורה] **ביאת שוגג** שתהיה **כ**ביאה ב**מזיד** — הרי זה **לדברים האמורים בפרשה** של ייבום (לירש את אחיו, ולפוטרה מיבום אם בא עליה היבם ומת מיד ולו בנים מאשה אחרת), **אבל לכל מילי** [דבר] — **לא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:12
[Steinsaltz on Yevamot 56a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:12)

ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **רב נחמן אמר שמואל** עצמו: **כל שהבעל מאכיל — יבם מאכיל,** ואם כן גם פה היה צריך להאכיל! ומשיבים: **אימא** [אמור, תקן] כך: **כל ביאה שהבעל מאכיל בה — יבם מאכיל בה, וכל ביאה שאין הבעל מאכיל בה — אין היבם מאכיל בה.** ולכן ביאת שוגג וכיוצא בה, שאין עושה קנין של קידושין על ידי ביאה זו, אף היבם אינו מאכיל בה.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:13
[Steinsaltz on Yevamot 56a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:13)

**מיתיבי** [מקשים] על כך מן הברייתא: **בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח, ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש — אינה אוכלת. מת, ונפלה לפני יבם חרש — אוכלת, ובזו יפה כח יבם מכח בעל. בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב** — **מתרץ כדתריץ מעיקרא** [כפי שתירץ בתחילה] לשיטתו של שמואל, שתיקנו את הגירסה. **אלא ל**שיטת **שמואל** לפי נוסח זה **קשיא** [קשה]! ומסכמים: אכן, **קשיא** [קשה] הדבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:14
[Steinsaltz on Yevamot 56a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:14)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש — אינה אוכלת** בתרומה. **נולד לה בן** מן הכהן — **אוכלת** בתרומה, בגלל בנה. **מת הבן** — **ר' נתן אומר: אוכלת, וחכמים אומרים: אינה אוכלת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:15
[Steinsaltz on Yevamot 56a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:15)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' נתן? אמר רבה: הואיל שכבר אכלה** בהיתר בעוד בנה בחיים, מתירים לה שתהא אוכלת גם הלאה כיון שבכל זאת היא נשואה לכהן נישואין כל שהם. **אמר ליה** [לו] **אביי: אלא מעתה,** לפי נימוק זה, **בת ישראל שניסת לכהן ומית ליה** [ומת לו] בלי בנים, **תיכול** [תאכל] בתרומה, משום **שכבר אכלה! אלא** ודאי הוא כי **כיון דמית ליה** [שמת לו] **פקע ליה קדושתיה מינה** [פקעה לה קדושתו ממנה], ושוב אין עליה קדושת כהונה, והיא כבת ישראל לכל דבר. **הכא נמי** [כאן גם כן] **כיון דמית ליה** [שמת לו הבן] **פקע קדושתיה מינה** [פקעה קדושתו של הכהן ממנה], ולכן לא תאכל בתרומה! ונדחה טעמו של רבה.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:16
[Steinsaltz on Yevamot 56a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:16)

**אלא אמר רב יוסף: קסבר** [סבור] **ר' נתן** כי **נשואי חרש** שקידש אשה כשהוא פיקח **מאכילין** מן התורה **בתרומה,** אף שמגזירת חכמים אינה אוכלת אלא משעת הנישואין, כיון שיש לחשוש שמא תאכיל מן התרומה לאחיה — במקרה כזה שקידשה כשהוא פיקח וכבר נישאה ואין מקום לחשש זה, לא גזרו בו חכמים, **ולא גזרינן** [ואין אנו גוזרים] **נשואי חרש** וביאתו **אטו** [בגלל] **קדושי חרש.** שאמנם קידושי חרש אינם קונים, כיון שאין בו דעת, אבל לאחר שקידשה כשהוא בן דעת, אף שנתחרש — הנישואין מועילים. **אמר ליה** [לו] **אביי: אי הכי** [אם כך] וזה הוא הנימוק, **נולד לה בן למה לי?** שהרי לדעת ר' נתן אוכלת בתרומה גם אם לא נולד בן! השיב לו: **משום רבנן** [דברי חכמים] אמר זאת. שאמנם לדעת ר' נתן עצמו אין הבדל, אבל לדעת חכמים יש הבדל אם היה או לא היה לה בן.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:17
[Steinsaltz on Yevamot 56a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:17)

וחזר והקשה: **וליפלוג** [ושיחלוק] **ר' נתן עלייהו ברישא** [עליהם בתחילה], גם בקטע הראשון, לפני שהוזכר המקרה שנולד לה בן! ענה לו רב יוסף: **שביק להו לרבנן עד דמסיימי מילתייהו והדר פליג עלייהו** [הניח להם ר' נתן לחכמים עד שיסיימו את דבריהם וחזר אחר כך וחלק עליהם בכול]. ושואלים: **אי הכי** [אם כך] וזה הוא הטעם, **ליתני** [שישנה] קודם **מת הבן אינה אוכלת,** ואחר כך **ר' נתן אומר: אוכלת,** ולמה הקדים קודם את דברי ר' נתן, היה לו להניח קודם לחכמים לסיים לגמרי את דבריהם! ומסכמים: אכן, **קשיא** [קשה] לדעת רב יוסף.


###### Steinsaltz on Yevamot 56a:18
[Steinsaltz on Yevamot 56a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/56a:18)

ג שנינו במשנה: **וכן הבא על אחת מכל העריות** שבתורה, אפילו בביאה כל שהיא — חייב. **אמר רב עמרם: הא מלתא** [דבר זה] **אמר לן** [לנו] **רב ששת,**